גניזת קהיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר. משנתגלו הכתבים על ידי שניאור זלמן שכטר, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הגניזה
בית הכנסת של הקהילה היהודית בפוסטאט, בעיר העתיקה של קהיר, היה עד שנת 882 כנסייה קופטית. באותה שנה רכשו היהודים את המבנה והחלו להשתמש בו כבית כנסת. בית הכנסת נחרב בפרעות בשנת 1012, ונבנה מחדש. הרמב"ם כששהה בקהיר נהג להתפלל בבית כנסת זה, ולכן בית הכנסת נקרא גם: הרמב"ם.
בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כגניזה, כלומר מקום לאיסוף ספרי קודש וגליונות שהתבלו ואי אפשר להשתמש בהם עוד. לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים - כתבי בית דין, כלכליים - אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, וכל זאת מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים.
קיום הגניזה לא נשמר בסוד, ובמאות ה-18 וה-19 כבר ניסו כמה תיירים יהודיים לבדוק את תוכנה. אולם כיוון שלא פעלו באופן מקצועי, ובשל אי סדר והאבק שהיו במקום, לא עלה הדבר בידם. בנוסף האמינו בני הקהילה שמוטלת קללה על מי שייקח ספרים מן הגניזה. סוחרי עתיקות מקומיים מכרו כמה ספרים מן הגניזה לתיירים עשירים כמזכרות.
[עריכה] גילוי הגניזה
בשנת 1864 ביקר הנוסע הירושלמי יעקב הלוי ספיר בגניזה והוציא ממנה מספר דפים. את תיאור מסעו למצרים פרסם בספרו אבן ספיר שיצא לאור בגרמניה בשנה ההיא. בעקבות ביקורו החלו אנשים נוספים להוציא חומר מן הגניזה. בשנת 1893 הוציא לאור הרב שלמה אהרן ורטהיימר איש ירושלים את הכרך הראשון של בתי מדרשות, שהכיל מדרשים קטנים מכתבי יד מן הגניזה.
בשנת 1896 קנו שתי בנות העיר קיימברידג' שבאנגליה שביקרו בקהיר כמה כתבי יד מן הגניזה, ובשובן לעיר הראו אותן לחוקר שניאור זלמן (Solomon) שכטר שישב אז באוניברסיטת קיימברידג'. להפתעתו גילה שכטר שמדובר בקטעים מן הנוסח העברי של ספר משלי בן סירא מן המאה ה-3 לפנה"ס, שהיה ידוע עד אז רק בנוסח היווני שלו. שכטר נסע למצרים מטעם האוניברסיטה, ושם גילה את ההיקף העצום של הגניזה ואת החומר הנדיר שכללה. לאחר שקיבל רשות מבני הקהילה אסף את החומר ושלח אותו לאנגליה. הוא העריך בשעתו שפינה מן המקום יותר ממאה אלף קטעים.
חלקים מן האוסף הגיעו לספריות חשובות רבות, בהן בסנקט פטרבורג, בודפשט, וינה, שטרסבורג, פריז, לונדון, אוקספורד, מנצ'סטר, בית המדרש לרבנים בניו יורק, פילדלפיה, וושינגטון ועוד. חומר שהיה בכמה ערים אירופיות, בהן ברלין, פרנקפורט וורשה אבד בזמן מלחמת העולם השנייה. אולם רובו של החומר (כ-70%) נמצא בקיימברידג', באוסף על שם טיילור-שכטר בספריית האוניברסיטה.
[עריכה] חקר הגניזה
מחקר הקטעים שנאספו מן הגניזה עוד רחוק מלהסתיים. כל הענפים בחקר היהדות, תולדותיה וכתביה קיבלו תרומה עצומה מהעיון בטקסטים שנמצאו בגניזה, ובהם אלפי מסמכים היסטוריים, שטרות, אגרות, כתובות וגטין, ואלפי ספרי הלכה, דקדוק עברי, מחשבת ישראל, מיסטיקה יהודית ושירה, מתקופת הגאונים ועד תקופת האחרונים.
כמה קשיים עומדים בכל זאת בפני חוקרי הגניזה:
- מצבם הגרוע של רוב הספרים (מדובר, כזכור, במאספה של ספרים שיצאו משימוש)
- חומר רב שנמצא בדפים בודדים ואף בקרעי דפים שצריכים השלמה
- הצורך בפענוח של צורות כתב וכתיב שכבר אינן מוכרות, ושל כתב שדהה או נמחק
- בעיות בקביעת הכרונולוגיה של הקטעים והמהימנות שלהם
כך או כך, מחקר הגניזה נמשך, כאמור, גם היום במחלקות למדעי היהדות ברחבי העולם.
[עריכה] פרויקט הגניזה
בשנת 2000 יזם דב פרידברג פרויקט הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור ג'יימס דיימונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה הפרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. ביצוע הפרויקט החל בינואר 2006, ועשוי להמשך עוד כמה שנים עד להשלמתו. לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו, על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מרבית הדפים שבאוסף בית המדרש לרבנים בניו-יורק, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ובספריה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן). האתר עלה לאינטרנט בשנת 2007. איכות הצילומים היא באיכות כה טובה, שלעתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- גניזת קהיר – פסיפס של חיים, מוזיאון ישראל, תשנ"ז.
- דוכוס הורנט
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר פרויקט הגניזה על שם פרידברג (מותנה ברישום)
- יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר, בספריית אוניברסיטת קיימברידג'
- פרויקט קטעי הגניזה של אוניברסיטאות פרינסטון וקיימברידג'
- ניתן לעיין בטקסטים מוקלדים של תעודות מהגניזה, וכן לערוך חיפוש לפי מילה בכלל המסמכים שהוקלדו באתר: http://gravitas.princeton.edu/tg/tt/ יש להיכנס על פי הנחיות הכניסה לאורח. לאחר מכן יש לבחור בלשונית View Public Projects ולהיכנס לתוך המדור העוסק בגניזה (9).
- רשימה ביבליוגרפית ארוכה: הגניזה הקהירית ותרומתה לחקר התרבות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים, רשימה ביבליוגרפית, ד"ר נחם אילן, באתר של אוניברסיטת בר-אילן (קובץ וורד)
- יוסף יהלום, קולה הצלול של מקהלה ענקית, בעיתון הארץ, פברואר 2002
- אוצרות הגניזה - בקרוב בכל בית בישראל, מקור ראשון, אפריל 2006
- דוד רוזנטל, אשר ברא יין עסיס ותירוש טוב, בעיתון הארץ, מאי 2006 (על גילוי קובץ דפים מהגניזה בספריית אוניברסיטת ז'נבה)
- דוד רוזנטל, אוי כי נהי נכתב תמורת הכתובה, כי נפקד החתן מבני המסיבה, בעיתון הארץ, 9 ביוני 2006 (עוד על גילוי קובץ דפים מהגניזה בספריית אוניברסיטת ז'נבה)
מרק כהן וידידה סטילמן, גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי המזרח, עמ' 3-15, פורסם בפעמים כרך 24, התשמ"ה 1985- מרק כהן וידידה סטילמן, גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי המזרח, עמ' 16-22, פורסם בפעמים כרך 24, התשמ"ה 1985
- מרק כהן וידידה סטילמן, גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי המזרח, עמ' 23-35, פורסם בפעמים כרך 24, התשמ"ה 1985
- יוסף סדן, טהרה, טומאה וגניזה של ספרים - בין אסלאם ליהדות, פורסם בפעמים כרך 70, חורף התשנ"ז, עמ' 4-22
