מכתב קייב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכתב קייב (באנגלית: The Kievian Letter; באוקראינית Київський лист) הוא מכתב מתחילת המאה ה-10 (לפי דעות אחרות: מן המאה ה-11), אשר נכתב על ידי כוזרים יהודים בקייב. מדובר במכתב בקשה כתוב עברית, אשר נכתב בשם אחד מבני קהילת הכוזרים היהודים בקייב. המכתב הוא חלק מאוסף עצום שהובא לקיימברידג' על ידי שניאור זלמן שכטר מגניזת קהיר. הוא נתגלה בשנת 1962 בידי נורמן גולב (Norman Golb) מאוניברסיטת שיקאגו, בעת שעבר על מסמכים מן הגניזה. רוב החוקרים מעריכים כי המכתב נכתב בסביבות שנת 930. אחרים, בהתבססם על טבעו ה"מפציר" של המכתב (ראו להלן), מעריכים יש לתארך את המכתב לתקופה מאוחרת יותר, שבה לא היו עוד הכוזרים כוח דומיננטי בפוליטיקה של העיר.
תוכן עניינים |
[עריכה] חשיבות היסטורית
חוקרים אחדים סבורים כי בעצם העובדה שאזור בפודול (Podol) שבקייב - אחת מן השכונות העתיקות ביותר בעיר - קרוי על שם הכוזרים (Kozare) יש כדי להצביע על כך שאכן היו כוזרים אשר חיו בקייב. נראה כי לכוזרים, אשר ייבאו לקייב קוויאר, דגים ומלח, נודע תפקיד חשוב בכלכלת העיר.
אם כך, במבט ראשון נראה כי השליטה הכוזרית בקייב נמשכה בצורה זו או אחרת אל תוך המאה ה-10 - מאוחר משמעותית מן הזמן שבו על פי הסברה נכבשה העיר בידי הנסיך אולג, בשנת 882. מצד שני, מן המכתב עצמו עולה כי היה בידה של ההנהגה הכוזרית לעזור רק במעט לקהילה היהודית בקייב; המכתב הגיע לבסוף למצרים, ויש לשער כי נושאו נאלץ לנדוד אלפי קילומטרים בחיפושיו אחר סעד. זהותו ומעמדו של כותב המכתב משתמעת אם כן לשתי פנים. נראה הגיוני יותר להניח כי המכתב נכתב בכוזר בעת שהכוח היהודי דעך לא רק בקייב, אלא אף במוקדה של ארץ כוזר, במאה ה-11.
[עריכה] חשיבות בלשנית
עניינם של הבלשנים במכתב הוא בשמותיהם של בני הקהילה המופיעים בו - ממקור טורקי, סלאבי ועברי, לדוגמה: "חנוכה", "יהודה", "גוֹסְטַטָה (Gostata) וקִיאַבַּאר (Kiabar). ישנה מחלוקת מסוימת באשר לשאלה האם יהודים אלה היו בני ישראל אשר נטלו לעצמם שמות מקומיים, או שמא שמותיהם מצביעים על מוצא טורקי או סלאבי. ויכוח זה נעשה מורכב יותר כאשר דנים בשם קיאבאר קוהן (Kiabar Kohen). לדברי חוקר ההיסטוריה האוקראינית אומליאן פריצאק (Omeljan Pritsak), שם זה מצביע על כך שכוזרים שאינם ממוצא ישראל מקורי אימצו את סטטוס הכהן, ככל הנראה מפני שהשתייכו לכת כהנית בטרם התגיירותם. ברם הסבר סביר בהרבה הוא שיהודים מבני ישראל שחיו בכוזר אימצו לעצמם שמות טורקיים-כוזריים, באותו האופן שבו עשו זאת יהודים אחרים, ובהם רבנים בולטים, באמצם שמות ממקור ארמי, פרסי, ערבי, יווני, גרמני וכדומה.
המכתב מכיל את התיעוד היחידי בכתב של השפה הכוזרית הקיים כיום - ביטוי בן מילה אחת שפירושו: "קראתי [זאת]". נראה שמדובר באישורו של שליט כוזרי. (חתימות דומות, ביוונית, ובלטינית, נמצאו במסמכים ביזנטיים מתקופה זו בערך.)
[עריכה] תוכן המכתב
- הראשון מבין הראשונים במעלה [כלומר: אלוהים], הוא המעוטר בכתר "הראשון והאחרון",
- השומע את הקול הלוחש, והמקשיב למבע וללשון - מי ייתן והוא ישמור עליהם
- כאישון [עינו] וישימם לדור עם נחשון בגבהים כבראשונה -
- אנשי אמת, שונאי רווח, עושי [מעֲשי] טוב-לב אוהב ורודפי צדקה,
- שומרי הישועה אשר לחמם זמין לכל נוסע ועובר-אורח,
- קהילות קודש פזורות בכל פינות [העולם]: מי ייתן ויהיה זה רצונו של
- אדון השלום ישימם לדור ככתר השלום! כעת, קצינינו ואדונינו,
- אנו, קהילת קייב, מיידעים אתכם [בזאת] על ענייניו המצערים של מר יאקוֹבּ בר
- חנוכה, שהוא מבני [אנשים טובים]. הוא היה מן הנותנים, ולא מן
- הלוקחים, עד אשר גזר דין אכזר נגזר עליו, בהלוך אחיו לקחת כסף
- מגויים; יאקוב זה נתן ערבות. אחיו עמד על הדרך, ובאו שמה
- שודדים אשר שחטוהו וכספו לקחו. אז באו נושים
- [ול]קחו את יאקוב זה, הם שמו שלשלאות ברזל על צווארו
- וברזל סביב רגליו. הוא נשאר שם שנה תמימה...
- [ואחר כך] נתנו אנו ערבות תמורתו; שילמנו שישים [מטבעות] ועוד
- נותרו ארבעים מטבעות; אז שלחנוהו בין הקהילות הקדושות
- העשויות לרחם עליו. אם כן עכשיו, הו אדונינו, שאו-נא את עיניכם לשמיים
- ועשו כמנהגכם הגדול הידוע, שכן יודעים אתם מה גדולה היא מעלת
- הצדקה. כי צדקה תציל ממוות. אין אנו כמזהירים
- אלא כאלו המזכירים; ולכם תהיה צדקה מלפני אדֹני אלהיכם
- ואכלתם פירות בעולם הזה, והון גדון [שווה ערך] יהיה לכם בעולם הבא.
- רק חזקו ואמצו, ואל נא תשליכו את מילותינו מאחורי
- גבכם, ומי ייתן והנמצא-בכל יברכם ויבנה את ירושלים בימיכם
- ויגאלכם ואותנו עמכם. (וכאן ראשי תיבות אשר מציינים אחד מן השניים: "אמן, אמן, אמן, במהרה (תבוא הגאולה)", או "אנשי אחווה אנו, במהרה [...]".)
- אברהם הפרנס [מנהיג הקהילה] [...]אֶל בר MNS ראובן בר
- GWSTT (גוֹסְטַטָה) בר KYBR (קִיַבַּאר) כהן שמשון
- יהודה המכונה SWRTH (סוּרְטָה) חנוכה בר משה
- QWFYN (קוּפִין) בר יוסף MNR (מַנַר) בר שמואל קוהן
- יהודה בר יצחק [ה]לוי סיני בר שמואל
- יצחק הפרנס [וכאן בכתב רונות טורקי: HWQWRWM, שפירושו "קראתי (זאת)"]
[עריכה] מקורות
Golb, Norman and Pritsak, Omeljan. Khazarian Hebrew Documents of the Tenth Century. Ithaca: Cornell Univ. Press, 1982 ISBN 0-8014-1221-8.
