אקלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקלים הוא מזג האוויר הממוצע לאורך תקופות זמן ארוכה. באופן כללי במשך תקופת חייו של אדם האקלים במיקום גאוגרפי כלשהו אינו משתנה, אך לאורך תקופות גאולוגיות ניתן להבחין בשינויים ניכרים באקלים באזורים שונים. מקור השם אקלים הוא מהמילה היוונית "klima" שפירושה זווית. כמו כן, גם הקלימטולוגיה שהיא תורת האקלים נגזרת ממילה זו. כבר בעת העתיקה, הבחינו היוונים שזווית פגיעת קרני השמש בקרקע משפיעה על האקלים באזור מסוים.
תוכן עניינים |
[עריכה] גורמי האקלים
הטמפרטורות, הרוחות וכמות המשקעים מושפעים מחמישה גורמים. הראשון הוא גורם עולמי וארבעת הגורמים הנוספים גורמים מקומיים.
[עריכה] הגורם העולמי
[עריכה] קו הרוחב
גורם זה משפיע על הטמפרטורה.
אחד הגורמים העיקריים הקובעים את הטמפרטורה הוא התחממות פני הקרקע. פני הקרקע מתחממים כתוצאה מפגיעת קרני שמש בהן והפיכת אנרגיית האור הטמונה בהן לאנרגית חום.
צפיפות האנרגיה הטמונה בקרני השמש בעת פגיעתן בקרקע תלויה בזווית פגיעתן. זווית זו משתנה בהתאם לקו הרוחב ולעונות השנה. ככל שזווית הפגיעה חדה יותר, אותה עצמת קרינה מתפזרת על שטח קטן יותר. אלומת קרינת שמש שתכסה קילומטר אחד במקום בו השמש בזנית (זווית של 90° ) תתפזר על 2 קילומטרים כאשר השמש בזווית 30°.
המשמעות של השפעת זווית הפגיעה על ההתחממות של פני הקרקע אם כן היא שככל שקו הרוחב רחוק מקו המשווה כן קטנה כמות אנרגית החום הנוצרת בכל יחידת שטח על ידי פגיעת קרני השמש בקרקע. משמעות נוספת היא יצירת ההבדל בין חורף לקיץ - חורף מוגדר כעונה בה זויות הפגיעה של קרני השמש הן החדות יותר, ולכן מחממות פחות.
הזווית הגדולה ביותר שקרני השמש יוצרות עם מישור פני כדור הארץ היא זווית ישרה. באזור קו המשווה (בחוג הגדי ובחוג הסרטן) קרני השמש פוגעות בזווית ישרה בימי השוויון וההיפוך, בשאר ימות השנה הם פוגעות במישור פני האזור בזווית הקרובה ביותר לזווית ישרה. באזור הקטבים קרני השמש פוגעות בזווית החדה ביותר.
[עריכה] גורמים מקומיים
[עריכה] טופוגרפיה
המבנה הפיזי של המקום מתייחס בעיקר לגובה המקום. ככל שהמקום יותר גבוה הטמפרטורה יורדת וכמות המשקעים עולה, ולהפך. מוקד החום הישיר הוא הקרקע, קרני השמש מחממות גוף אטום, הן מגיעות לפני הקרקע ואז הן עולות חזרה. השמש אינה מחממת באופן ישיר את האוויר אלא מגיעה קודם כל אל פני הקרקע ורק אז עולה חזרה מעלה, תהליך זה נקרא קרינה חוזרת. למשל בהרים, פני השטח בהרים הוא מצומצם יותר לכן קר יותר כי ההר מתקרר מהר.
[עריכה] קרבה לים
הקרבה לים מתייחסת למרחק המקום מן הים. ככל שהמקום יותר קרוב לים, יש יותר לחות ומשקעים והטמפרטורה יציבה יותר, בשל קצב השינוי הנמוך יחסית של טמפרטורת המים. הים הוא מקור הלחות העיקרי. ככל שמתקרבים יותר לים כמות המשקעים גבוה יותר ויש לחות יותר, לכן יותר מזיעים. ככל שקרובים לים משרע הטמפ' קטן יותר, הים ממתן את הטמפ'. (משרע: הפרש הטמפ' בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף). קצב התחממות הים והיבשה שונה, היבשה מתחממת מהר יותר ומתקררת מהר יותר לעומת זאת הים מתחממם לאט ומתקרר לאט.
[עריכה] זרמי ים
זרמי ים מתייחסים להשפעת זרמי ים חמים או קרים על המקום. זרמי ים חמים מחממים את האוויר שמעל הים וזרמי ים קרים מקררים את האוויר שמעל הים. האקלים משנה את טמפרטורת המים.
[עריכה] גורם ההצבה
גורם ההצבה מתייחס למיקום של האזור ביחס לים. אם בין האזור לים מרידים הרים אז ההשעה של הים נחסמת על ידי ההרים. בגלל גורם ההצבה נוצר "מדבר בצל גשם" לדוגמה מדבר יהודה מאחורי הרי יהודה.
[עריכה] מיון אקלימי העולם
ישנן מספר שיטות למיון של אקלימים הקיימים על פני כדור הארץ. כל מיון של אקלימים מתבסס על גורם אחד או כמה גורמים משותפים שיש לאקלים באזור מסוים. שיטה מקובלת למיון האקלימים היא שיטת קפן על שמו של ולדימיר קֶפּן (Wladimir Köppen). השיטה המקובלת השניה מחלקת את אזורי האקלים ל:
- אקלים קר מהקוטב הדרומי ועד החוג האנטארקטי, וכן מהקוטב הצפוני ועד החוג הארקטי.
- אקלים ממוזג מהחוג האנטארקטי ועד חוג הגדי וכן מהחוג הארקטי ועד חוג הסרטן.
- אקלים חם מחוג הגדי ועד חוג הסרטן ובמרכזו קו המשווה.
[עריכה] ראו גם
- אקלים ארץ ישראל
- אקלים טרופי
- אקלים ים תיכוני
- אקלים מדברי
- אקלים ממוזג
- אקלים סובטרופי
- אקלים סובטרופי גשום
- אקלים ערבתי
- מטאורולוגיה
- קלימטולוגיה
[עריכה] לקריאה נוספת
- מבוא לתורת האקלים, גלן ט. טריוורתה, הוצאת יחדיו (1976)
- מזג־אוויר ואקלים, שמואל יפה, הוצאת מסדה
- מזג אוויר, ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, ספרית מעריב
- האקלים בישראל, יאיר גולדרייך, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקלים |
