טג'יקיסטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפובליקת טג'יקיסטן | |||||
|
|||||
המנון לאומי: המנון טג'יקיסטן | |||||
יבשת | אסיה | ||||
שפה רשמית | טג'יקית | ||||
עיר בירה | דושנבה |
||||
העיר הגדולה ביותר | דושנבה | ||||
משטר | רפובליקה | ||||
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא אמומלי רחמונוב אקיל אקילוב |
||||
הקמה - עצמאות - תאריך |
פירוק ברית המועצות מברית המועצות 9 בספטמבר 1991 |
||||
שטח - סה"כ - % מים |
93 בעולם 143,100 קמ"ר 0.3% |
||||
אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
95 בעולם 7,163,506 נפש 50 נפש לקמ"ר |
||||
תמ"ג - סה"כ (2005) - תמ"ג לנפש |
141 בעולם 8,711 מיליון $ 1,216 $ |
||||
מטבע | סומוני טג'קיסטני (TJS) | ||||
אזור זמן | UTC + 5 | ||||
סיומת אינטרנט | tj | ||||
קידומת בינלאומית | 992+ |
רפובליקת טג'יקיסטן (בטג'יקית: Jumhurii Tojikiston) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב 9 בספטמבר 1991.
המדינה גובלת עם אפגניסטן בדרום, סין העממית במזרח, קירגיזסטן בצפון ואוזבקיסטן במערב ובצפון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
-
ערך מורחב – היסטוריה של טג'יקיסטן
האזור בו שוכנת טג'יקיסטן מאוכלס החל משנת המאה ה-4 לפנה"ס. אימפריות רבות שלטו באזור משחר ההיסטוריה. האימפריה ששלטה באזור הכי הרבה הייתה האימפריה הפרסית עוד לפני הספירה הנוצרית אשר הטמיעה שם את תרבותה ושפתה עד היום.
האסלאם הגיע לאזור על ידי הערבים במאה ה-7. מאוחר יותר המונגולים שלטו באזור ואחרי זה השטח היה חלק מהאימפריה הבוכרית. בעקבות גלות בבל במאה ה-7 הגיעה קהילה קטנה של יהודים לאזור והתיישבה בעיר סמרקנד (כיום שייכת לאוזבקיסטן).
במאה ה-19, האימפריה הרוסית החלה להתפשט לכיוון מרכז אסיה במהלך ההמשחק הגדול והשתלטה בין היתר על טג'יקיסטן. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 הממשלה הסובייטית החלה לשרוף מסגדים ולדכא את העמים במרכז אסיה תוך כדי ניסיון לגרום לחילון. מוסלמים, יהודים ונוצרים סבלו מאוד בתקופה ההיא ומסגדים, כנסיות ובתי כנסת רבים נסגרו.
בשנת 1924 הוקמה האוטונומיה הטג'יקית הסובייטית כחלק מהאוטונומיה האוזבקית הסובייטית אך בשנת 1929 היא הפכה לאוטונומיה עצמאית. הערים סמרקנד ובוכרה, למרות שרוב אוכלוסייתן הם טג'יקים השתייכו לאוטונומיה האוזבקית הסובייטית.
טגיקיסטן פיגרה אחרי מדינות אחרות שהשתייכו לגוש הסובייטי מבחינת חינוך, רפואה ורמת החיים. רק בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלו להגיע לטג'יקיסטן, ובעיקר לדושנבה בירתה, רופאים, מורים ועובדים מקצועיים אחרים ממקומות שונים בברית המועצות. בשנת 1991 התפרקה ברית המועצות וטג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה.
[עריכה] עצמאות
טג'יקיסטן קיבלה את עצמאותה ב-9 בספטמבר 1991, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי. הנשיא אמומאלי רחמנוב עלה לשלטון והחל בטיהור אתני נגד שבטים מסוימים. זה גרם להתמרדות בקרב העמים האלה וזמן קצר לאחר קבלת העצמאות החלה מלחמת אזרחים קשה שנמשכה עד שנת 1997.
הפסקת האש שנכנסה לתוקף בין אנשיו של רחמנוב (המייצגים את הממשלה) לאנשי מיליציה שנלחמו נגד נמשכת עד היום. המתנגדים לא הצליחו להדיח את רחמנוב מהשלטון, ובשנת 1999 כאשר במדינה נערכו בחירות, רחמנוב נבחר כמעט בפה אחד להמשך כהונה.
התושבים הלא מוסלמים, הרוסים והיהודים, ברחו בזמן המלחמה מהמדינה בגלל רדיפות וכפועל יוצא המדינה התאסלמה מאוד. בעקבות המלחמה של רוסיה באפגניסטן הציבו הרוסים חיילים בגבול בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בשטח הטג'יקי עד שנת 2005. לאחר אירועי 11 בספטמבר גם חיילים אמריקאים וצרפתים נמצאים בגבול כיום.
[עריכה] פוליטיקה
-
ערך מורחב – פוליטיקה של טג'יקיסטן
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] כלכלה
-
ערך מורחב – כלכלת טג'יקיסטן
כלכלת טג'יקיסטן מבססת בעיקר על חקלאות. התושבים מגדלים צאן ובקר, כותנה, חיטה ופירות. בשנים האחרונות התפתחה תעשיית המכרות, והמדינה מפיקה כמויות קטנות של נפט.
[עריכה] גאוגרפיה
-
ערך מורחב – גאוגרפיה של טג'יקיסטן
טג'יקיסטן נמצאת במרכז אסיה והיא המדינה הקטנה ביותר בשטחה במרכז אסיה. בצפון ובמערב היא גובלת בקירגיזיה ובאוזבקיסטן, בדרום באפגניסטן, ובמזרח - בסין. רוב שטחה של טג'יקיסטן הוא הררי. בתחומה מתנשאות שתי פסגות גבוהות, "פסגת הקומוניזם" (7,495 מ') ו"הר לנין (7,134 מ'). במזרחה נמצאים הרי פמיר הגבוהים, כ-5,000 מ' מעל פני הים. בצפון המדינה משתרע עמק פרגנה הפורה בו שוכנת העיר פרגנה. בדרום המדינה נמצאים עמק קאפירניגן בו שוכנת העיר קאפירניגן ועמק וואקש. נהר אמו דאריה ונהר פאנג' מפרידים בין טג'יקיסטן לאפגניסטן בדרום. בטג'יקיסטן יש 6 אגמים אך הם מכסים 1% משטח המדינה.
[עריכה] דמוגרפיה
-
ערך מורחב – דמוגרפיה של טג'יקיסטן
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טג'יקיסטן |
- טג'יקיסטן, באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה[3] · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה[1] · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית · הרפובליקה העממית של סין[2] · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה[1] · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור[3] · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פיליפינים · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן[1] · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה[1] · תאילנד · תימן הערות: 1. ^ חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. ^ הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3. ^ חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה. |
|
מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | סוריה | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה |
|