המדינות הבלתי-מזדהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המדינות הבלתי-מזדהות (באנגלית: Non-Aligned Movement או בקיצור NAM) הוא ארגון בינלאומי המאגד בתוכו 116 מדינות שאינן רואות עצמן כמשתייכות לחוג השפעתה של אף מעצמה. במקורו מדובר היה במדינות שביקשו לא להזדהות עם מדינות המערב או עם הגוש המזרחי. עם התמוטטותה של ברית המועצות אבדה במידה רבה הרלוונטיות הגיאופוליטית של הארגון, והוא מתמקד היום בנושאים הומניטריים כמו חיסול העוני, פיתוח כלכלי וכן בהתנגדות לקולוניאליזם ואימפריאליזם. הארגון מייצג 55% מתושבי כדור-הארץ וכשני שליש מהמדינות החברות באו"ם. רוב מדינות הארגון הן מדינות עולם שלישי.

[עריכה] היסטוריה של הארגון

המונח "אי-הזדהות" נטבע על ידי ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו במהלך נאום שנשא ב-1954 בקולומבו בירת סרי לנקה. בנאום זה תיאר נהרו את "חמשת העמודים" (פּאנְצְ'שִיל) עליהם יש לבסס את היחסים בין סין להודו. חמישה עקרונות אלו הפכו מאוחר יותר לבסיס ארגון המדינות הבלתי-מזדהות, ואלו הם:

כבוד לשלמות הטריטוריאלית (של המדינה האחרת)
אי-התקפה הדדית
אי-התערבות בעניינים פנימיים
שוויון ותועלת הדדית
דו-קיום בשלום

תחילתו של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות בוועידה שהתקיימה ב-1955 בבאנדונג שבאינדונזיה, שקיבלה את הכינוי ועידת באנדונג, שבה הצהירו המדינות המשתתפות על רצונן לא להזדהות עם אף-אחד מן הצדדים בעימות האידאולוגי שבבסיס המלחמה הקרה. ועידת בנדונג היא אבן-דרך חשובה בהתפתחות ארגון המדינות הבלתי-מזדהות כתנועה פוליטית. על כל פנים, רק בשנת 1961 התקיימה בבלגרד הפסגה הרשמית הראשונה של המדינות הבלתי-מזדהות ביוזמתו של נשיא יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו. מלבד טיטו ונהרו, המנהיגים שהיה להם חלק חשוב ביצירתו של הארגון היו נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ונשיא אינדונזיה אחמד סוקרנו.

[עריכה] ועידות פסגה

ועידות הפיסגה של ארגון המדינות הבלתי-מזדהות מתקיימות מדי שלוש שנים. הפסגה הראשונה התקיימה בבלגרד ב-1961 בנוכחות 25 צירים, רובם מאסיה ואפריקה, וכן יוגוסלביה, קובה וקפריסין.
הפסגה הבאה התקיימה בקהיר ב-1964 בהשתתפות 46 מדינות, כאשר רוב המדינות החדשות היו מדינות שזה אך נולדו בעקבות התמוטטות משטרים קולוניאליים באפריקה. בוועידה זו עסקו רבות בסכסוך הישראלי ערבי ובמלחמת הודו פקיסטן.
הפסגה ב-1970 התקיימה בלוסקה, זמביה והייתה בין החשובות ביותר, מאחר ונקבעו בה מנגנונים קבועים לטיפוח קשרים כלכליים בין המדינות.
הפסגה שהתקיימה ב-1973 באלג'יר עמדה בצילו של משבר האנרגיה, שהביא להתעשרות מהירה של כמה מחברות הארגון.

הפסגה האחרונה התקיימה בספטמבר 2006 בקובה.

[עריכה] עמדות פוליטיות של הארגון

אף כי ארגון המדינות הבלתי-מזדהות נועד להיות ארגון מלוכד בדומה לנאט"ו או ברית ורשה, בפועל רבו החיכוכים בין החברות, והקשר ביניהן רופף יותר מאשר בבריתות אחרות. חלק מן החברות מצאו את עצמן מצטרפות לאחד הגושים הגדולים למרות המחויבות לאי-הזדהות; כך למשל חברה קובה לברית המועצות בעת המלחמה הקרה.
כמו כן היו גם מתחים רבים בין חברות בארגון - הדוגמה הטובה ביותר היא הודו ופקיסטן. בעקבות התפרקותה של יוגוסלביה הביעו המדינות שבעבר הרכיבו אותה עניין מועט בלבד בארגון המדינות הבלתי-מזדהות, וסלובניה, יחד עם קפריסין, קרואטיה ומלטה, עזבה את הארגון ב-2004 בעקבות הצטרפותה לאיחוד האירופי. קרואטיה חברה כיום בארגון כמשקיפה, כמו גם ברזיל, אשר מעולם לא הייתה חברה בו.
ארגון המדינות הבלתי-מזדהות היה תמיד עויין לישראל וביקר אותה בחריפות, אם כי כיום הוא נמנע לרוב מעיסוק בסכסוך במזרח התיכון.