אורוגוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במדינה בדרום אמריקה. אם התכוונתם לנהר באותו שם, ראו אורוגוואי (נהר).

הרפובליקה המזרחית של אורגוואי (בספרדית: República Oriental del Uruguay) היא מדינה בדרומה של יבשת דרום אמריקה. גבולותיה הם ברזיל בצפון, נהר אורגוואי במערב, שפך הנהר של ריאו דה לה פלאטה בדרום מערב, ארגנטינה בעבר האחר של נהרות אלו, והאוקיינוס האטלנטי בדרום מזרח. מבחינה תרבותית שייכת אורוגוואי למדינות אמריקה הלטינית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 5 דמוגרפיה 6 דתות 6.1 הקהילה היהודית 6.1.1 רבני הקהילות 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אורוגוואי

פירוש השם "אורוגוואי" בשפת גוואראני, השפה המקורית של ילידי אורוגוואי, הוא "נהר הציפורים הצבועות". האירופאים הראשונים הגיעו לאורוגוואי בתחילת המאה ה- 16. ספרד ופורטוגל רצו לאכלס את אורוגוואי, ולבסוף זכתה ספרד לאכלס אותה. הבירה העתידית של אורוגוואי, מונטווידאו, הוקמה בראשית המאה ה- 18, והפכה ליריבה של בואנוס איירס. למרות זאת, מונטדווידאו נחשבה למרכז צבאי של האימפריה הספרדית, ואילו בואנוס איירס נחשבה למרכז מסחרי. בתחילת המאה ה-19, מדינות בדרום אמריקה החלו לבקש עצמאות, ובהן אורוגוואי (שנודעה אז כ"בנדה אוריינטאל" או "הרצועה המזרחית". הכוונה היא לאזור מזרחית לנהר של אורוגוואי). גם ברזיל וגם ארגנטינה התחרו על הטריטוריה של אורוגוואי. ברזיל סיפחה לעצמה את אורגוואי בשנת 1821 תחת השם "פרובינסה סיספלטינה", אך ב- 25 באוגוסט 1825 התחוללה מהפכה, שלאחריה הפכה אורוגוואי למדינה עצמאית שבירתה מונטווידאו ב- 1828.

האוכלוסייה המקורית של אורוגוואי, בני שבט הצ'ארואה, הושמדה בהדרגה במשך כשלוש מאות שנה, תהליך שהגיע לשיאו ב-11 באפריל 1831 ברצח המוני בסלסיפוודס. הרצח ההמוני הונהג על ידי הגנרל פרוקטווסו ריברה, הנשיא הראשון של אורוגוואי. לאחר מכן חדלו בני צ'ארואה להתקיים כעם ותרבותם נכחדה. למרות זאת, ישנם עדיין אורוגוואים כיום שבעורקיהם זורם דם של שבט הצ'ארואה, זאת בשל הערבוב של ספרדים עם בני הצ'ארואה בתקופה הקולוניאלית.

לאחר מכן, אורוגוואי התנסתה במספר נשיאים שנבחרו ונפלו וחזתה בקונפליקטים עם מדינות שכנות, פוליטיות וכלכליות, וכמות גדולה של מהגרים, בעיקר מאירופה. העבודה של הנשיא באטלה י אורדונז הפכה את אורוגוואי למדינה מתקדמת עם מערכת רווחה מתקדמת; במשך רוב המאה ה-20 הייתה אורוגוואי קרובה לאירופה בתחום זה. בעקבות המערכת החברתית המתקדמת של אורוגוואי והדמקורטיה היציבה שלה, אורוגוואי קיבלה את הכינוי "שווייץ של אמריקה".

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אורוגוואי

הפוליטיקה של אורוגוואי היא רפובליקה נשיאותית. הנשיא של אורוגוואי הוא הן ראש המדינה והן ראש הממשלה. הרשות המבצעת היא הממשלה. הרשות המחוקקת מתחלקת בין הממשלה ושני בתי המחוקקים של אורוגוואי. הרשות השופטת נפרדת מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אורוגוואי

הכלכלה של אורוגוואי מתאפיינת ביצוא חקלאי ובכוח עבודה משכיל, ויש בה גם תעשייה מפותחת. לאחר גידול שנתי ממצוע של 5% בשנים 1996 עד 1998 ובשנים 1999 עד 2001, סבלה הכלכלה באורוגוואי מירידה בביקוש לתוצרתה בארגנטינה ובברזיל, הצורכות ביחד כמחצית מהיצוא של אורוגוואי. למרות משבר הסחר החמור, המצב הפיננסי של אורוגוואי נותר יציב מאלה של שכנותיה, מה שמשקף את התדמית היציבה של אורוגוואי. בשנים האחרונות השקיעה אורוגוואי את רוב מרצה בפיתוח שימושים מסחריים לטכנולוגיות IT והפכה למיצאת תוכנה מובילה באמריקה הלטינית.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של אורוגוואי

אורוגוואי היא הטריטוריה השלישית הקטנה בדרום אמריקה, אחרי מדינת סורינאם והטריטוריה גיאנה הצרפתית. הנוף בה הוא בעיקרו מישורי ושל גבעות נמוכות. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היא סרו קטדרל (הר הקתדרלה), שגובהו 514 מטרים. דרומית-מערבית לשם נמצא נהר ה"ריו דה לה פלאטה" (נהר הכסף), לשון הים של נהר האורוגוואי, שמשמש כגבול המערבי, יחד עם נהר הפראנה, שלא עובר דרך אורוגוואי. הנהר הגדול הנוסף היחיד הוא ה"ריו נגרו". מספר לגונות נמצאות לאורך החוף האטלנטי של אורוגוואי.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אורוגוואי

88 אחוזים מאוכלוסיית אורוגוואי הם ממוצא אירופי: ספרדים, איטלקים, אנגלים וצרפתים. שרידיהם האחרונים של תושבי אורוגוואי המקוריים בני שבט הצ'ארואה יחד עם מסטיסוס, כינוי לבני תערובת ביניהם ואירופאים, מהווים 8 אחוזים מהאוכלוסייה. ארבעת האחוזים האחרונים הם אחוזי השחורים באוכלוסיית אורוגוואי.

מבחינה דתית הרוב המכריע באוכלוסייה הם נוצרים, מתוכם 65 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, כאחוז אחד יהודים, והשאר חסרי השתייכות דתית.

91 אחוזים מהאורוגוואיים מתגוררים בערים החשובות במדינה שהן מונטווידאו, סלטו, לאס פיידרס ופייסנדו.

החינוך במדינה הוא בכל רמותיו הוא חינם, כולל אוניברסיטאות, למרות שישנן החל משנת 1985 גם אוניברסיטאות פרטיות. האוניברסיטה הפרטית הגדולה ביותר במדינה שייכת לרשת אורט העולמית. החינוך הוא חובה עד גיל 14.

במדינה ישנה מסורת ספרותית מפותחת וסופרים ידועים יצאו מאורוגוואי כגון חואן סוריליה דה סן מרטין, בן המאה ה-19.

[עריכה] דתות

מאז 1919 הכנסייה והמדינה הינן גופים נפרדים. לפי הסקר הלאומי של שנת 2006 לפי מרכז הסטטסיטיקה הלאומי של אורוגוואי: 47.1% מהתושבים באורוגוואי הינם קתולים, 23.2 מאמנים שיש אל אבל חסרי דת, 17.2% אתאיסטים או כופרים, 11.1% פרוטסטנטים, 0.6% מאמנים בדתות אפרקאיות, 0.3% יהודים ו0.4% אחרים.

[עריכה] הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות אורוגוואי

מדובר בקהילה המונה כ-18 אלף נפש. הקהילה מורכבת מארבע קבוצות עיקריות: אשכנזים, ספרדים, הונגרים ויוצאי גרמניה. הקהילה פעילה ביותר ומקיימת קשרים הדוקים עם ישראל. רוב היהודים מתרכזים בשכונת פוסיטוס (Pocitos) שבמונטווידאו הבירה. עם המוסדות המובילים של הקהילה נמנים שני בתי הספר היהודיים לבנים ובנות: אינטגראל ויבנה (דתי), ואחד רק לבנות: חב"ד. ושמונה תנועות הנוער הציוניות: הבונים דרור, השומר הצעיר, הנוער הציוני, חזית הנוער, מכבי צעיר, ישראל הצעירה, בית"ר ובני עקיבא.

[עריכה] רבני הקהילות

רב "הקהילה" הוא כעת הרב מערבי, רב "יבנה" הוא כעת הרב אלון (בנו של הרב מוטי אלון), רב "חב"ד" הוא הרב שם-טוב, הרב שם-טוב הוא הרב היחידי שלא מתחלף כל כמה שנים אלא נשאר לתמיד - הוא שליח חב"ד לאורוגוואי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורוגוואי

• אורוגוואי - באתר גרינגו