סקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקר הינו כלי מדידה פורמלי במדעי החברה, בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של פרטים שאלות מסוימות.
בניגוד למפקד, בסקר אין בוחנים את כלל האוכלוסייה אלא רק חלק (מדגם) ממנה, ומנסים להכליל מהמדגם אל כלל האוכלוסייה באמצעים סטיטסטיים.
מאפייני הסקרים:
- איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים.
- ייתכן פער בין הדיווח של המשתתף להתנהגות בפועל (פער בין כוונה לביצוע, פרשנות שונה של החוקר והמשתתף של אופי ההתנהגות וכו').
- דיווח על התנהגות בעבר מושפע לעתים מעיוותי זיכרון (השפעה לא רצויה על הנתונים).
- חשיבות רבה לניסוח השאלות, שיהיו מובנות לקהל היעד גם מבחינת אוצר מילים וגם מבחינת הניסוח והתחביר.
- ניסוח שאלות שאינן מנחות (המשתתף מונחה לכיוון מסוים שמועדף על ידי החוקר).
תוכן עניינים |
[עריכה] שיטות איסוף נתונים
ניתן לערוך סקרים במגוון דרכים, ולכל אחת מדרכים אלו יתרונות וחסרונות בתחומים שונים.
| השיטה | מהירות | משאבים נדרשים | אחוז היענות | אופי השאלון | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| ראיון טלפוני | מהירה | רבים - סוקרים, עלות טלפון | גבוה | נדרשות שאלות קצרות ושאלון קצר | |
| ראיון פנים מול פנים | מהירה | רבים מאוד - סוקרים | גבוה מאוד | אין הגבלות | |
| שאלון למילוי עצמי בדואר | איטית - עד חודשים | מעטים | נמוך | שאלות מובנות מאליהן | |
| שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית | מהיר | בינוני | גבוה מאוד | שאלות פשוטות יחסית | בעייתי לרוב סוגי המדגמים |
| שאלון מקוון (באינטרנט או בדואר אלקטרוני) | מהיר | מעטים | בינוני | שאלות מובנות מאליהן | מתאים לאוכלוסיות מסוימות בלבד |
| שאלון סלולרי | מהיר | מעטים | לא ידוע | שאלות קצרות | דורש טלפון נייד |
[עריכה] בחירת מדגם
קביעת אוכלוסיית המדגם היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף (מפקד האוכלוסין והדיור, שאותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך ברורה, עלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא תורה בפני עצמה (פעולה זו מודגמת בקיצוניות בסיפור מדע בדיוני של הסופר אייזק אסימוב, המתרחש בתקופה שבה הטכניקה של בחירת המדגם משוכללת עד כדי כך שדי במדגם בן אדם אחד בלבד כדי לשקף את התוצאות של הבחירות לנשיאות ארצות הברית).
[עריכה] דוגמאות של סקרים
גורם מרכזי העורך סקרים אודות האוכלוסייה בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף לו נערכים סקרים על ידי מכוני מחקר פרטיים, ובהם סקרי דעת קהל, סקרי שוק ועוד. במסגרת האוניברסיטאות נערכים סקרים ככלי מחקר במדעי החברה.
סקר שזוכה לתהודה רבה הוא המדגם הנערך ביום הבחירות לכנסת על ידי ערוצי הטלוויזיה, ומטרתו לספק תחזית על תוצאות הבחירות ברגע שבו מסתיימת ההצבעה (הסקר הראשון נערך על ידי חנוך סמית בשנת 1977). זהו סקר פשוט מאוד מבחינת השאלות שהוא מציג, משום שיש בו שאלה אחת בלבד. הסקר פשוט פחות מבחינת קביעת אוכלוסיית המדגם, כך שהתוצאה שתתקבל בסקר תשקף בצורה המדויקת ביותר את תוצאות האמת. קודמים לסקר זה סקרים שנערכים בתקופה הסמוכה לבחירות, ומטרתם לשקף את התוצאות הצפויות ואת הלך הרוח של הבוחרים. יש טוענים שסקרים אלה לא רק משקפים את תוצאות הבחירות אלא אף משפיעים עליהן, משום שיש בוחרים המשנים את דעתם בהתאם לתוצאות המתפרסמות (ובוודאי שיש מועמדים המסירים מועמדותם ברגע האחרון לאחר שמתברר להם שאפסו סיכוייהם לזכות).
[עריכה] כללי אתיקה
פעמים רבות מוצגות בפני הנשאלים שאלות החודרות לפרטיותם. כדי להסיר חשש מקרב הנשאלים מובטחת להם שמירה קפדנית על הנתונים האישיים הנאספים, כך שרק תוצאות העיבוד הסטטיסטי של הנתונים ייחשפו לציבור.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הסקרים - כלי משפיע, לא משקף, יובל אקהאוז, באתר "אומדיה"
