ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
קניה – ויקיפדיה

קניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
ערך זה עוסק במדינה באפריקה. אם התכוונתם לראפר בשם זה, ראו קניה ווסט.
רפובליקת קניה
דגל קניה סמל קניה
דגל סמל
מוטו לאומי: Harambee (בואו לעבוד ביחד)
המנון לאומי: אה מונגו נגובו יאטו
מיקום קניה
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית, סווהילית
עיר בירה ניירובי
1°16′S 36°48′E
העיר הגדולה ביותר ניירובי
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
נשיא
מוואי קיבאקי
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
12 בדצמבר 1963
שטח
- סה"כ
- % מים
46 בעולם
582,650 קמ"ר
2.3%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
34 בעולם
33,829,590 נפש
58 נפש לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
89 בעולם
37,065 מיליון $
1,095 $
מטבע שילינג קנייאתי (KES)
אזור זמן UTC + 3
סיומת אינטרנט ke
קידומת בינלאומית 254 (005 מטנזניה ואוגנדה)+

קניה היא מדינה במזרח אפריקה. היא גובלת באתיופיה, בסומליה, בסודאן, בטנזניה, באוגנדה ובהאוקיינוס ההודי. ניירובי היא בירתה והעיר הגדולה ביותר בה. המדינה קרויה על שם הר קניה שמצוי בשטחה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשי
ערך מורחב – היסטוריה של קניה

על פי ממצאים מאזור אגם טורקאנה בקניה, הומינינים כגון הומו הביליס והומו ארקטוס חיו בקניה בתקופת הפלייסטוקן.

[עריכה] היסטוריה קדם-קולוניאלית

אנשים דוברי כושית מצפון אפריקה עברו לאזור שהוא כיום קניה החל משנת 2000 לפנה"ס לערך. סוחרים ערבים החלו להגיע בחוף הקנייתי סביב המאה הראשונה לספירה. בשל הקירבה של קניה לחצי האי ערב היא הייתה מקום נוח לקולוניזציה, וישובים ערביים ופרסיים נוסדו באזור החוף. במשך האלף הראשון לספירה, עמים דוברי בנטו ונילוטית נדדו לאזור, והראשונים מהווים כיום שלוש רבעים מאוכלוסייתה של קניה.

במאות שלפני הקולוניזציה האירופאית, החוף הסוואהילי של קניה היה חלק מהאזור המזרח אפריקאי שסחר עם העולם הערבי ועם הודו, בייחוד בשנהב ובעבדים. סוחרים אלה הגיעו בתחילה מארצות ערביות, אך לאחר מכן רבים הגיעו מזנזיבר. סוואהילי, שהיא שפת באנטו עם מילים רבות ששאולות מהערבית, התפתחה כלינגואה פרנקה לסחר בין עמים שונים באזור.

[עריכה] היסטוריה קולוניאלית

הפורטוגזים היו האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור שהוא כיום קניה, וואסקו דה גאמה ביקר במומבסה שעל החוף ב1498. גאמה הצליח להגיע להודו, דבר שאיפשר לפורטוגזים לסחור עם המזרח הרחוק דרך הים באופן ישיר, ללא מעבר בדרכי המסחר העתיקות, כמו דרך הבשמים, שעברה דרך המפרץ הפרסי, הים האדום והנגב. רבים מנתיבי הסחר באזור מזרח הים התיכון נשלטו בידי הרפובליקה הוונציאנית, ופורטוגל קיוותה לשבור את המונופול הוונציאני בעזרת מציאת דרך חדשה למסחר עם המזרח הרחוק. השלטון הפורטוגזי במזרח אפריקה התמקד בעיקר ברצועת חוף באזור מומבסה. האזור הזה נכבש בעשור בתחילת המאה ה-16, דבר שאפשר לפורטוגזים להשתלט ביתר קלות על האוקיינוס ההודי המערבי, וכך להשתלט על הסחר באזור שהיה בידיים ערביות.

אך ההגמוניה הפורטוגזית לא נמשכה לזמן רב, והתנגדו לה גורמים אירופאים - אנגלים והולנדים, וכן מקומיים - בעיקר ערבים מעומאן. עד 1730, הערבים גירשו את הפורטוגזים מהחוף הקנייתי והטנזני. גם לאימפריה הפורטוגזית עצמה כבר היה פחות עניין בסחר הבשמים, שנעשה פחות רווחי.

הקולוניזציה הערבית הייתה משמעותית יותר מזו הפורטוגזית. אף שגם הם השתלטו רק על אזור החוף, הם הקימו מטעים והגבירו את סחר העבדים, דבר שהביא לחדירה משמעותית יותר לאזור, וכן העבירו את בירת עומאן לזנזיבר ב1839. השלטון הערבי על כל הנמלים העיקריים בחוף המזרח אפריקאי נמשך עד שהבריטים החלו להגביר את השפעתם באזור, תוך ניסיון להפסיק את סחר העבדים. עד שנות ה-80 של המאה ה-19, הגרמנים והבריטים כבר השתלטו על הנמלים ויצרו קשרי סחר עם מנהיגים מקומיים. אולם הנוכחות העומאנית המשיכה להתקיים באזור עד למהפכת 1964. עד היום, קנייתיים ממוצא עומאני הם עשירים יחסית ובעלי השפעה פוליטית באזור החוף של קניה.

החל משנת 1890 הייתה קניה קולוניה בריטית, כחלק מה"פרוטקטורט המזרח אפריקאי". בעקבות מרד המאו מאו נגד הקולוניאליזם הבריטי, הוכרז מצב חירום בשנת 1952 שנמשך עד 1959.

[עריכה] היסטוריה פוסט קולוניאלית

הבחירות הישירות הראשונות לאפריקאים ל"מועצה המחוקקת" נערכו ב-1957, במסגרת נסיונות הבריטים להעברה מסודרת של השלטון לידיים מתונות. למרות ציפיותיהם לעליית מועמד מתון, גבר לבסוף הלאומן בן שבט הקיקויו - ג'ומו קניאטה (שנעצר במרד המאו מאו ושוחרר מכלאו ב-1961), והוא גיבש ממשלה זמן קצר לפני שקניה הייתה למדינה עצמאית ב-12 בדצמבר 1963. שנה לאחר מכן היה קניאטה לנשיא הראשון של קניה, ותוך זמן קצר כונן מערכת שלטונית ריכוזית וחד-מפלגתית. אחרי מותו ב-1978 הפך דניאל אראפ מוי לנשיא. האיסור על פעילות מפלגות אופוזיציה נותר על כנו, ובמספר מערכות בחירות היה מוי המועמד היחיד. בבחירות ב-1992 וב-1997 הותרה פעולתן של מפלגות אחרות, אך מוי ניצח שוב. בבחירות 2002 נאסר על מוי על-פי חוק להשתתף, ומוואי קיבאקי, שרץ מטעם מפלגות האופוזיציה, נבחר לנשיאות.

[עריכה] פוליטיקה

עמוד ראשי
ערך מורחב – פוליטיקה של קניה

[עריכה] כלכלה

עמוד ראשי
ערך מורחב – כלכלת קניה

[עריכה] גאוגרפיה

עמוד ראשי
ערך מורחב – גאוגרפיה של קניה
הר קניה
הר קניה

מחוף האוקיינוס ההודי במזרח מתמשכים מישורים עד לרמה המרכזית. הרמה המרכזית חצויה על ידי השבר הסורי אפריקני. הרמה הקנייתית היא מהאזורים החקלאיים המצליחים ביותר באפריקה. ההר הגבוה ביותר בקניה (והשני בגובהו באפריקה) מצוי ברמות אלו: הר קניה, שגובהו 5,199 מטר, ועליו קרחונים. האקלים לאורך החוף הוא טרופי, ואילו בפנים הארץ האקלים הוא יבש.

[עריכה] בעלי חיים וסביבה

בקניה יש שטח משמעותי שמהווה הביטאט לחיות בר. חמשת החיות הגדולות של אפריקה מצויים גם בקניה: האריה, הנמר, הבופלו, הקרנף והפיל. ניתן למצוא גם אוכלוסיות גדולות של חיות בר אחרות בגנים הלאומיים ובשמורות הציד במדינה. בעלי החיים והטבע בקניה מצויים בסכנה בשל שיעור גידול אוכלוסין גבוה והשפעותיו.

[עריכה] דמוגרפיה

עמוד ראשי
ערך מורחב – דמוגרפיה של קניה

על-פי הערכות מ-2006 מנתה האוכלוסייה בקניה כ-34.7 מיליון בני אדם.

האוכלוסייה מגוונת ביותר מבחינה דתית, אתנית ולשונית, וכוללת תושבים כמעט מכל קבוצה אתנית ולשונית גדולה באפריקה. בני קיקויו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, מונים כ-22% מן האוכלוסייה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קניה
שפות אחרות


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -