קיריבטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיריבטי או קיריבס היא מדינת איים באוקיינוס השקט, משני עברי קו המשווה. כוללת את איי גילברט, ליין, פניקס ובנבה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 3.1 תחבורה 4 גאוגרפיה 4.1 אקלים 5 דמוגרפיה 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קיריבטי

קיריבטי הייתה מיושבת על ידי קבוצה אתנית מיקרונזית אחת, שדיברה את אותה שפה אוקיאנית ב- 2,000 השנים שקדמו למגע עם המתיישבים האירופים.

בשנת 1820 ניתן לאיים השם איי גילברט על ידי האדמירל האסטוני, אדם יוהן וון קרוסנסטרן, ורב החובל הצרפתי לואי דופרי. האיים נקראו על שם רב החובל הבריטי תומאס גילברט אשר חצה את האיים בשנת 1788.

בשנת 1892 הפכו האיים לפרוטקטורט בריטי, ולמושבה בשנת 1916. בשנת 1971 קיבלו האיים אוטונומיה ובשנת 1979 הפכו למדינה עצמאית.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של קיריבטי

פרלמנט קיריבטי שנקרא "מאנבה ני מאונגאטאבו" נבחר אחת לארבע שנים ובו 42 נציגים. הנשיא משמש כראש המדינה וכראש הפרלמנט.

לכל אחד מ-21 האיים המיושבים יש מועצה מקומית (לאי טאראווה יש שלוש מועצות מקומיות: בטיו, דרום טאראווה וצפון טאראווה).

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת קריבטי

פרט לאי בנבה, חקלאות ודיג הם מקורות קיומם של האיים. מגדלים בעיקר: דקלי קוקוס, עץ הלחם, בטטה, טרו, ירקות ופירות.

[עריכה] תחבורה

665 ק"מ דרכים, מהן 483 ק"מ כבישי אספלט. שתי אוניות בנפח כולל של 3,250 טון, משמשות לתחבורה בין האיים.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של קיריבטי

[עריכה] אקלים

האקלים משווני, חם ולח בכל חודשי השנה. הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר: 28, 27. כמות המשקעים השנתית 1,250-1,900 מ"מ. סערות טייפון קשות פוגעות לעתים באיים.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של קיריבטי

ברובה בני שבטים מיקרונזים. בחלק מן האיים יושבים פולינזים. 53% מהתושבים קתולים, 40% פרוטסטנטים, 6% מורמונים.

[עריכה] קישורים חיצוניים