גאופוליטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאופוליטיקה היא תחום בפוליטיקה, המנתח היבטים פוליטיים, היסטוריים כלכליים וחברתיים, תוך התייחסות גאוגרפית.

המונח פורסם לראשונה ידי חוקר שבדי בשם רודולף קיילן (Rudolf Kjellén) בסוף המאה ה-19. הנחת היסוד של תחום הגאופוליטיקה היא, שאחד מגורמי ההשפעה החשובים על התנהגות מדינה בתחום מדיניות חוץ הוא מיקומה והמבנה הפיסי של שטחה. ההיסטוריה שופעת דוגמאות להשפעת הגאוגרפיה של מדינות על יעדי מדיניות החוץ שלהן.

קיומם של הגבולות הטבעיים עשוי להשפיע על כוון החלטותיהם של מעצבי מדינות. לדוגמה, ארצות הברית היא מדינה שאוקיינוסים מפרידים בינה לבין אירופה ואסיה. העדר שכנות חזקות מבחינה צבאית וכלכלית אפשרו לה שליטה צבאית והתפתחות לענק תעשייתי משגשג. בניגוד לארצות הברית, רוב המדינות אינן מבודדות, אלא גובלות זו בזו, ובכך נשללת מהן הברירה של אי מעורבות במתרחש בעולם.

במדינות שלהן מוצא נוח לים התאפשר יתרון תחרותי משמעותי במסחר, ולכן ברווחת תושבי המדינה. מדינות שקווי החוף שלהן היו ארוכים, אולצו לפתח צי, שיאפשר הגנה יעילה על גבולותיהן, דבר שהוביל לשליטה בים, ולעתים, בהמשך, לקולוניאליזם.

גם טופוגרפיה, גודל, אקלים, מרחק בין מדינות ועוד, הינם גורמים רבי עוצמה בהתפתחותה של המדינה, ובקביעת מדיניות החוץ שלה.