אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אליזבת הראשונה
מלכת אנגליה ואירלנד
כינוי	המלכה הבתולה
תקופת שלטון	מ-17 בנובמבר 1558 עד 24 במרץ 1603
קודמו	מרי הראשונה
יורש	ג'יימס הראשון
שושלת	בית טיודור
אב	המלך הנרי השמיני
אם	אן בוליין
תאריך לידה	7 בספטמבר 1533 ארמון פלסנטיה, לונדון, אנגליה
תאריך פטירה	24 במרץ 1603 ארמון ריצ'מונד, ריצ'מונד, אנגליה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר, לונדון, אנגליה

אליזבת הראשונה (7 בספטמבר 1533 - 24 במרץ 1603), מלכת אנגליה ואירלנד בשנים 1558 עד 1603. בתם של המלך הנרי השמיני ואן בוליין, הידועה גם בכינוי "המלכה הבתולה". אליזבת נחשבת לאחת מגדולי שליטי אנגליה, הודות לפריחה שזכתה לה ממלכתה בעת שלטונה. תקופת שלטונה נקראת העידן האליזבתני.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 ילדות מוקדמת 1.2 כהונתה של מרי הראשונה ועלייתה לכתר של אליזבת 1.3 השקפותיה ומדיניותה כמלכה 1.3.1 דת 1.3.2 חיי אישות 1.3.3 מדיניות חוץ 1.3.3.1 סקוטלנד 1.3.3.2 ספרד 1.3.3.3 אירלנד 1.3.4 הממשל האליזבתני וארגונו 1.3.5 חברה וכלכלה בתקופה האליזבתנית 1.4 שנותיה המאוחרות 2 הנצחתה 3 קישורים חיצוניים 4 לקריאה נוספת

[עריכה] ביוגרפיה

בהיותה בת פחות מ-3 שנים אמה, אן בוליין, הוצאה להורג והיא עצמה נכלאה בתקופת שלטונה של אחותה למחצה מרי הראשונה. אירועים אלו עיצבו את אופייה החשדני, הזהיר וחסר הרחמים.

[עריכה] ילדות מוקדמת

אליזבת נולדה ב-7 בספטמבר 1533 בארמון פלסנטיה ונקראה אליזבת על שם סבתה, אליזבת מיורק. הוריה היו המלך הנרי השמיני ורעייתו השנייה, אן בוליין. בלידתה היא הייתה יורשת העצר לכתר המלוכה, לאחר שבנו של אביה מנישואיו הראשונים נפטר בינקותו ומבתו הבכורה נשללה הזכות לכתר בעקבות גירושי הוריה (הנרי השמיני וקתרין מאראגון).

הריונותיה הבאים של אימה (בשנים 1534 ו-1536) הסתיימו ללא הצלחה. רצונו של הנרי השמיני להעביר את המלוכה ליורש זכר הביאה אותו לעצור את אן בוליין. אימה של אליזבת הושמה במעצר במאי 1536 וכעבור שבועיים הוצאה להורג בגין בגידה במדינה, כישוף וגילוי עריות. בעקבות מותה, הוכרזה אליזבת כממזרה והתואר "נסיכה" נשלל ממנה. כעבור 11 יום ממות אימה נישא אביה בשלישית, לג'יין סימור.

למרות שלילת תארה וזכותה לכתר, המשיכה אליזבת להתגורר בארמון וחונכה באופן היאה למעמדה. עד הגיעה לבגרות, בשנת 1550, הועמדו לרשותה מחנכים מהשורה הראשונה. כמקובל באותה תקופה, למדה בנעוריה שפות זרות וידעה בנוסף לאנגלית עוד 4 שפות: לטינית, איטלקית, יוונית עתיקה וצרפתית.

בשנת 1547, בגיל 13, התייתמה מאביה. המלוכה הועברה לאחיה למחצה של אליזבת, בנה של ג'יין סימור, אדוארד השישי. רעייתו האחרונה (השישית במספר) של הנרי השמיני, קתרין פאר, נישאה לתומאס סימור (אחיה של ג'יין סימור, רעייתו השלישית של הנרי אביה). אליזבת הוזמנה לחיות עימם בביתם בצ'לסי. תומאס סימור ניהל, ככל הנראה, מערכת יחסים בעלת רמיזות מיניות עם אליזבת, ולאחר שקתרין פאר התוודעה לכך, גורשה אליזבת מביתם במאי 1548.

קתרין פאר נפטרה מסיבוכי לידה כעבור ארבעה חודשים מסילוקה של אליזבת. תומאס סימור חידש את הקשר עמה, מתוך כוונה להתקרב למשפחת המלוכה ולשלוט בפעולותיה. אחיו, אדוארד סימור, כיהן באותה עת כאפוטרופוס של המלך אדוארד השישי, ותומס תיכנן את החלפתו. בינואר 1549 נעצר תומאס בעוון תכניותיו להפיל את אחיו ולשאת את אליזבת לאישה. חלקה בתוכניתו נידון בחקירה שסבבה את מעצרו, אך אליזבת לא הודתה בדבר ולא הוגש נגדה כתב אישום. סימור הוצא להורג.

[עריכה] כהונתה של מרי הראשונה ועלייתה לכתר של אליזבת

ב-6 ביולי 1553 נפטר אחיה למחצה, המלך אדוארד השישי, ולא הותיר אחריו יורשים. במותו היה בן 15 ובין ההוראות שפורסמו בתקופתו, בשנת 1543, נשללה הזכות לכתר משתי אחיותיו למחצה (מרי ואליזבת) והועברה לקרובת המשפחה הרחוקה, ליידי ג'יין גריי, בת ה-16. העברת התפקיד לידיה התקבלה במורת רוח וכעבור שבועיים היא הודחה. מרי ואליזבת שבו לארמון ומרי הוכתרה למלכה.

התמיכה ההדדית של השתיים התפוגגה במהירות. מרי ביקשה לחדול מקיום הזרם הפרוטסטנטי של הנצרות באנגליה ולהחזיר את הבכורה לקתולים, ואילו אליזבת שהתחנכה ברוחו התנגדה לכך. נתיני הממלכה מחו על דרכה של מרי ועם היוודע רצונה להינשא לפליפה, יורש העצר הספרדי, שהיה הקתולי, פרצו מהומות ברחבי אנגליה וויילס. אליזבת נתפסה בעיני הציבור כשותפתם למאבק, ועם שוך המהומות נחקרה על כך.

במרץ 1554 אליזבת, בת 22 בלבד, נכלאה במגדל לונדון. לבקשת בכירים בממשל נדחו הצעות להוצאתה להורג וכעבור חודשיים במגדל היא שוחררה תחת השגחה וחיה כשנה בעיירה וודסטוק.

בשנת 1555 טעתה מרי לחשוב שהיא בהריון, אך לאחר מכן התברר שהיה זה הריון מדומה. למרי היה הריון מדומה נוסף, אך היא מעולם לא הצליחה ללדת יורש. כך נסללה דרכה של אליזבת לרשת את מקומה בעתיד. הנסיך פליפה החל להיוועץ עם אליזבת בתקופת מחלתה של מרי וניסה לקרבה אליו. לאחר מותה של מרי היו יחסיהם בעלי השפעה מכרעת על יחסי אנגליה – ספרד והשסע הפנימי בממלכה בין הפרוטסטנטים והקתולים. הצעת נישואיו של פליפה נדחתה על ידי אליזבת.

אליזבת ירשה את הכתר עם מותה של מרי, ב-20 בנובמבר 1558, והייתה ילדתו השלישית של הנרי השמיני לרשת את מקומו. טקס הכתרתה נערך ב-15 בינואר 1559.

[עריכה] השקפותיה ומדיניותה כמלכה

[עריכה] דת

אליזבת מיסדה את הדת הפרוטסטנטית באנגליה ודחתה את האפיפיור וההשפעה הקתולית של ספרד במדינה. בכך זכתה, אמנם, באהדת הפרוטסטנטים בארצות השכנות, אך רכשה אויבים רבי עוצמה בדמותם של הכנסייה הקתולית וספרד. כדי למנוע חילופי דברים בנוגע לסמכויותיה בענייני דת, בשנת 1559 אישר הפרלמנט את "חוק האחדות" שקבע את הדת הפרוטסטנטית כדת המדינה ואת כנסייתה כמוסד הכפוף לשליט הממלכה. החוק התקבל בעידודה של אליזבת שסברה שאחדות הדת הכרחית לאחדות העם. תוארה נקבע בחוק כ"מושלת העליונה של כנסיית אנגליה".

שלטונה של אליזבת היה כמעט אבסולוטי. הפרלמנט ובכירי הממשל הושבעו אמונים למלכה כראש הכנסייה. חוק האחדות קבע את חובת הנוכחות בכנסייה.

ההתנגדות הקתולית בתקופת כהונתה התגברה. האפיפיור פיוס החמישי נידה אותה בשנת 1570. מעבר לכך, החלה התעוררות קתולית להעביר את המלוכה לבת דודתה של אליזבת, מרי סטיוארט שכיהנה באותה עת כמלכת סקוטלנד. פליפה, מלך ספרד, אלמנה של המלכה מרי הראשונה, הסית את תושבי אנגליה למרוד בה ועורר מחלוקת ארוכה בין ספרד לאנגליה.

[עריכה] חיי אישות

אליזבת לא נישאה בחייה וכונתה "המלכה הבתולה". לטענתה, ביקשה להקדיש את כל כוחותיה לאנגליה. מערכות יחסים המשויכות לה כוללות בני אצולה שונים, ובפרט קשר מתמשך עם חבר ילדות סר רוברט דדלי, שהיה נשוי לאישה אחרת. מותה של אשתו בשנת 1560 עורר סקנדל ציבורי, אך אליזבת החליטה שלא למסד את יחסיהם. לאחר פטירתו היו עיקר כוונותיה להינשא מטעמים דיפלומטיים, אך לבסוף נותרה נאמנה לרווקותה. לחץ הפרלמנט על אליזבת להצהיר על יורש עצר הביא אותה לנעילת המושב וכינוסו מחדש רק כשלוש שנים לאחר מכן, מכורח רצונה לאשר הגדלת גביית מסים. הקריאות להכרעה בנוגע לזהות יורש העצר לא נענו על ידה.

[עריכה] מדיניות חוץ

חיפושיה של אליזבת אחר נישואים מטעמים דיפלומטיים שיקפו במידה רבה את יחסה האסטרטגי למדיניות החוץ של הממלכה. בתחילה נשמרו על ידה היחסים התקינים עם המלך פליפה השני מספרד, האלמן של המלכה מרי.

מספר שנים התקיים מטעמה משא ומתן לנישואין עם בנו של קיסר האימפריה הרומית פרדיננד הראשון, אך יחסי הממלכות התערערו בשנת 1568. לאחר מכן נבחנו על ידה נישואים עם האחים נסיכים מבית ולואה הצרפתי אנרי (שהיה ברבות הימים למלך אנרי השלישי) ופרנסואה. רצונה ליצור חזית מאוחדת עם צרפת מחששה מספרד, שהייתה בשיא כוחה בתקופה זו.

[עריכה] סקוטלנד

אליזבת התנגדה לנוכחות הצרפתית בסקוטלנד שכן חששה שכוונתם לפלוש לאנגליה ולהכתיר בה את מרי, שטענה לכתר אנגליה. אליזבת שוכנעה לשלוח כוחות לסייע למרד הפרוטסטנטי בסקוטלנד. למרות כשלון המאבק, הוא הוביל לחתימה של אמנת אדינבורו בשנת 1560 אשר הסירה את האיום הצפוני על אנגליה. מרי חזרה לסקוטלנד בשנת 1561 לאחר פטירת בעלה, מלך צרפת פרנסואה השני, על מנת לתפוס את השלטון. בשלב זה כבר נוסדה בסקוטלנד כנסייה פרוטסטנטית והארץ נשלטה על ידי מועצת אצילים פרוטסטנטיים, בתמיכת אליזבת. מרי סרבה לאשר את האמנה.

התפתחויות פנימיות בסקוטלנד וחשד למעורבותה של מרי ברצח בעלה השני הביאו למעצרה. מרי נאלצה לוותר על הכתר ולהעבירו לבנה בן השנה, ג'יימס. בשנת 1568 ברחה מרי ממעצרה לאנגליה, באמונה שאליזבת תסייע להשיבה לכס המלוכה ותגן עליה. במקום זאת, כלאה אותה אליזבת למשך תשע עשרה שנים. שורת פעולות מטעם הקתולים לשחררה ממעצר ולהמליך אותה למלכת סקוטלנד ואנגליה הביאה לבסוף להאשמתה של מרי בקשירת קשר נגד המלכה אליזבת והוצאתה להורג בשנת 1587. בנה של מרי חונך כפרוטסטנטי.

[עריכה] ספרד

מאבקה נגד ספרד השתלב היטב במאבקה הפנימי באנגליה בנושאי דת. מלך ספרד, פליפה השני, הסית את תושבי אנגליה למרוד בה, בעקבות סירובה להינשא לו, והיא בתגובה עודדה את הפרוטסטנטים תושבי ארצות השפלה שבשלטון ספרד למרוד בו. יתרה מכך, עודדה אליזבת את הפעילות הפיראטית של פרנסיס דרייק ואפילו השתתפה במימון חלק מפעולותיו שמטרתן הייתה שוד ימי של המושבות הספרדיות באמריקה. בזעמו החליט פליפה לכבוש את אנגליה באמצעות הצי הספרדי שנודע בכינוי "הארמדה הבלתי מנוצחת". בקרב הימי שאירע בשנת 1588 הובסה הארמדה הספרדית, ובאוניות שנמלטו פגעה סערה קשה. מהצי הספרדי המפורסם שמנה 150 אניות נותרו לאחר הקרב 44 בלבד. קרב זה סימן את תחילתה של שליטה מוחלטת בימים שנמשכה מאות שנים, והניח את היסוד לאימפריה הבריטית שמעבר לים.

[עריכה] אירלנד

ערך מורחב – היסטוריה של אירלנד - מהרפורמציה עד קרומוול#אליזבת הראשונה

אליזבת כיהנה כמלכת אירלנד מיום עלייתה לכתר, אך נטייתה המובהקת של האוכלוסייה המקומית לקתוליות הציבה בפניה קשיים רבים. מדיניותה הייתה להטיב עם תומכיה ולהעניק להם חלקות אדמה. כמו כן, ניסתה למנוע ממתנגדיה את האפשרות לחבור למתנגדים מחוץ למדינה. הטיפול בהתמרדויות נמסר לידי כוחות הצבא, ובשנת 1582 הסתיים מרד גדול במותם של כ-30,000 תושבים.

בשנת 1594 פרצה מלחמת תשע השנים, בגיבוי ספרד, וניסיונותיה של אליזבת לדיכאו נכשלו. מנהיג המרד, יו אודונול, פסק ממאבקו ימים ספורים לאחר פטירתה של אליזבת, בשנת 1603.

[עריכה] הממשל האליזבתני וארגונו

בלב המערכת השלטונית של אליזבת עמדה מועצת המלך, ובשלוחותיה "לשכת הכוכבים" ו"המועצה העליונה" בה נקבעה המדיניות. אליזבת נהנתה משירותיהם של יועצים מוכשרים כמו ויליאם ססיל, לורד ברלי ופרנסיס ולסינגהם.

הפרלמנט על שני בתיו - בית נבחרים ובית הלורדים, היו חסרי סמכות בענייני חוץ. אליזבת שמרה לעצמה את כל ההחלטות הנוגעות לענייני דת, מדיניות חוץ, נישואיה ומינוי יורשיה.

בתקופתה הוגבל חופש הביטוי וחברי פרלמנט שהעזו לחלוק עליה נכלאו במצודת לונדון. סמכות הפרלמנט וכוחו היו בעיקר בעניינים כספיים והוא היה אחראי על הטלת מסים.

[עריכה] חברה וכלכלה בתקופה האליזבתנית

תקופת שלטונה של אליזבת התאפיינה בפריחה כלכלית. המסחר באריגי צמר הכניס רווחים גדולים. סוחרים אנגלים התאגדו בחברות וקיבלו זיכיונות לסחור במוצרים מסוימים באנגליה ובארצות חוץ כמו רוסיה, אזור המזרח התיכון, אפריקה והודו. לא פעם נאסר על ייבוא מוצרים לאנגליה כדי להגן על היצרנים האנגלים.

בתקופת כהונתה הונהגה הלירה שטרלינג כמטבע הרשמי של אנגליה.

[עריכה] שנותיה המאוחרות

בשנת 1562 אליזבת חלתה באבעבועות שחורות והמחלה פגעה קשות בעורה וגרמה לה לנשירת שיער.

שנות כהונתה האחרונות כמלכה לוו בהצלחות, ביניהן התגברות הממלכה על האופוזיציה מספרד ומפלת המרד כנגדה בשנת 1601. בריאותה נותרה טובה עד לשנת 1602, אך לאחר מותם של מספר ידידיה ויועציה הקרובים היא שקעה במלנכוליה ובדיכאון ממושך.

ב-24 במרץ 1603 נפטרה אליזבת במיטתה בארמון ריצ'מונד. כהונתה כמלכת אנגליה ואירלנד נמשכה 44 שנים. הלווייתה נערכה במנזר וסטמינסטר והשלטון הועבר לידי ג'יימס הראשון, בנה של בת דודתה מרי מלכת סקוטלנד, שכיהן באותה עת כמלך ג'יימס השישי של סקוטלנד.

[עריכה] הנצחתה

המושבה האנגלית הראשונה באמריקה, וירג'יניה, הוקמה בשנת 1607 ונקראה על שם "המלכה הבתולה".

חלקים מתקופת כהונתה מתוארים בסרטים "אליזבת" (1998) ו"אליזבת – תור הזהב" (2007), בהן דמותה מגולמת על ידי השחקנית קייט בלאנשט.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה

[עריכה] לקריאה נוספת

• פליפה גרגורי, השוטה מחצר המלוכה, הוצאת אופוס (2006)