שמע ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בפסוק בתורה, הפותח את קריאת שמע. אם התכוונתם לתפילה, ראו קריאת שמע.
| ערכים ביהדות | |
|---|---|
| יהדות | |
 |
|
| פורטל יהדות | |
| מושגים ביהדות | |
|
עיקרי האמונה
אלוהים • שלושה עשר עיקרים זרמים ביהדות
אורתודוקסים • קונסרבטיבים • רפורמים • רקונסטרוקטיבים • קראים אישים מרכזיים
תפילות, חגים ומועדים
תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית חיי הקהילה היהודית
אתרים ומבנים
המשכן • בית המקדש • הר הבית ראו גם
גיור • שומרונים • מינים |
|
שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים, פרק ו, פסוק ד': "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". הפסוק נתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן הוא נאמר בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר ובכל ערב, בקריאת שמע - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות על קידוש השם. במוצאי יום כיפור נהוג לומר את פסוק שמע ישראל בסיום תפילת נעילה.
מבחינת תוכנו, הפסוק הוא קריאה לעם ישראל להכיר באלוהותו של ה', בהיותו אלוהיו של עם ישראל, ובהיותו אחד ויחיד (כתפיסת המונותאיזם). במקור אמר אותו משה רבנו במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו. הגמרא מציינת[1] שהפסוק נאמר עוד לפני כן על ידי בני יעקב ליעקב לפני שנפטר.
בספר התורה מופיע הפסוק "שמע ישראל" ובו האותיות עי"ן של "שמע" ודל"ת של "אחד" מוגדלות (אותיות רבתי). בעקבות כך הוא נדפס כך גם בחלק מהסידורים. לפי התלמוד הבבלי[2] חשוב להאריך ולדייק בהגיית המילה "אחד", בעיקר באות דל"ת שלה, וזאת על מנת שלא ישתמע שאלוהי ישראל הוא אלוהים אחר (בעקבות החלפת האות דל"ת ברי"ש). הפסוק נתפס, עוד מימי התלמוד, כעיקר קריאת שמע ולכן נוהגים להאריך בו במיוחד ולכוון בו יותר מבשאר הפרשיות.
בתלמוד הבבלי מופיע סיפור מותו של רבי עקיבא, המדגים אמירת "שמע ישראל" בעת מוות על קידוש השם:
| "בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד". | ||
| -- תלמוד בבלי, מסכת ברכות, (ס"א, ב') | ||
אמירת "שמע ישראל" בשעת מוות תוך הקרבה עצמית, הייתה נהוגה גם דורות לאחר ימי רבי עקיבא. גם בדורנו, התפרסם קצין צה"ל רועי קליין, אשר השתטח על רימון יד במטרה להציל את חבריו לפלוגה במהלך מלחמת לבנון השנייה, בכך שהוא זעק "שמע ישראל" לפני שהקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו.
הפסוק "שמע ישראל" מבטא לעתים את הידיעה הבסיסית ביותר שכל יהודי צריך לדעת. כך למשל, מציג ארגון יד לאחים ילדים יהודים הגדלים עם אביהם הערבי בכפר ערבי כילדים שאינם יודעים לומר "שמע ישראל" [1]. בשנת 2001 יצאה מפלגת ש"ס בקמפיין פרסום גדול להחדרת הכרת הפסוק שמע ישראל, לאחר שהרב עובדיה יוסף חלם שהמשיח אמר לו שהוא אינו בא כי יש מיליון ילדים שאינם יודעים את "שמע ישראל".
[עריכה] ראו גם
- קריאת שמע
- עיקרי האמונה היהודית
- שהאדה (המקבילה באסלאם)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רוני מגידוב; מיכל שמחון, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", באתר "מקראנט"
- דוד דב לבנון, שמע ישראל - קבלת עול מלכות שמים
[עריכה] הערות שוליים
- ^
"אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' - בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשיו?' אמרו לו בניו: 'שמע ישראל: ד' אלהינו ד' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'." -- מסכת פסחים דף נו עמוד א - ^ מסכת ברכות, דף י"ג ע"ב
| הלכה · תרי"ג מצוות · משפט עברי · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · חופה וקידושין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות מוות: הלוויה · קבורה · אבלות · קדיש · חברה קדישא |
 |
