תערו של אוקאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor או Ockham's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה בעת מציאת הסבר לתופעות בתחומים שונים. על פי כלל זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור את הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים.
העיקרון מהווה חלק מרכזי בתורתו הפילוסופית של ויליאם איש אוקאם, ה"אוקאמיזם", אולם הביטוי עצמו, "תערו של אוקאם", נטבע רק במאה ה-19 על ידי ויליאם רואן המילטון. השימוש במילה "תער" מדגיש את חשיבותו של העיקרון לצורך סילוק ("גילוח") של הסברים מוטעים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הדרכים להביע את הכלל
כיום מקובל להביע את הכלל המוכר כ"תערו של אוקאם" בעזרת המשפט "אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך" (בלטינית: "Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem"). ניסוח זה, שמקורו במאה ה-17, מציב את העיקרון כבסיס ל"אונטולוגיה פרסימונית", כלומר גישה פילוסופית הדוגלת בצמצום מספר הישויות. ויליאם איש אוקאם עצמו נתן את הכלים למצוא את הישויות המינימליות הנדרשות:
 |
אין צורך להניח דבר בלא שניתנה לכך סיבה, אלא אם כן הוא ברור מאליו, או ידוע מהניסיון, או שהוכחתו ניתנת מכוח סמכותם של ספרי הקודש. |
 |
| -- ויליאם איש אוקאם | ||
הרעיון המובא ב"תער של אוקאם" קשור באופן הדוק לרעיונות של "פשטות", "אלגנטיות" ו"אסתטיקה", והוא מצא את מקומו במספר ביטויים לאורך הדורות:
- "כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר" (ניסוח מודרני)
- "אין להודות בקיומן של סיבות נוספות לתופעות טבעיות מלבד אלו שהוכחו כנכונות ומספיקות להסברת התופעות" (אייזק ניוטון)
- "פשטות היא התחכום האולטימטיבי" (לאונרדו דה וינצ'י)
- "וישתדל עם זאת למעט את התנועות ומניין הגלגלים ככל האפשר" (רמב"ם)
[עריכה] השפעות על ויליאם איש אוקאם
ויליאם איש אוקאם ניסח את הכלל הנושא את שמו בהשפעת תורותיהם של שני פילוסופים אנשי כנסייה שקדמו לו, תומאס אקווינס וג'ון דנס סקוטוס, בני המאה ה-12, אשר הביאו בכתביהם רעיונות לוגיים דומים. את שורשיו של העיקרון ניתן לאתר עוד בפילוסופיה של אריסטו, וראוי להזכיר גם את הרמב"ם שמשתמש בכלל זהה על מנת להראות כי תאוריה אסטרונומית אחת עדיפה על רעותה (מורה הנבוכים, חלק ב פרק יא). בניגוד לוויליאם איש אוקאם, שהשתמש בעיקרון לצורך טיעונים תאולוגיים ומטאפיזיים, הרמב"ם, שקדם לו ב-150 שנה, כבר ידע להביא את הכלל לידי ביטוי בעת בחינת השערות (היפותזות) מדעיות.
[עריכה] המדע ותערו של אוקאם
"תערו של אוקאם" הוא כלי בסיסי בידי אלו המחפשים אחר הסברים לתופעות באמצעות השיטה המדעית. המדובר בטיעון היוריסטי הנובע מניסיון רב שנים של ניסוי וטעייה, ואינו נכון בהכרח, אלא משמש כקו מנחה לבחירת ההיפותזה המועדפת במקרה שישנם כמה הסברים לאותה תופעה, ואין כל דרך אחרת לקבוע מהו ההסבר הנכון.
השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין בעץ שנפל, הרי שנוכל להסיק בפשטות כי "הרוח הפילה את העץ". המדובר בהיפותזה הכוללת רק שני מרכיבים, ושניהם קיימים אל מול עינינו - הרוח בה חשנו, והעץ אותו אנו רואים. איננו צריכים ישויות נוספות כגון חוטבי עצים או פילים על מנת להסביר מדוע העץ נפל. על אחת כמה וכמה שההסבר "העץ נפל כתוצאה מפעולתם של חייזרים זועמים בגובה שלושה מטרים" לוקה בכך שהוא כולל לא רק את קיומה הישות "חייזר" אלא גם את המסע הבין-גלקטי, ביולוגיה זרה המאפשרת לחייזרים להיות בגובה שלושה מטרים, טכנולוגיה המאפשרת להם לפעול בחופשיות באטמוספירת כדור הארץ, והיות הפסיכולוגיה שלהם תואמת מספיק לפסיכולוגיה האנושית על מנת שהמונח "זועמים" יהיה בעל משמעות לגביהם.
תערו של אוקאם מוצא את מקומו גם בתהליך הבנייה של תאוריות מדעיות. בהקשר זה, טען אלברט איינשטיין כי "מטרתה העליונה של כל תאוריה מדעית הינה להציג את האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך ביסוסה באופן פשוט ככל האפשר, מבלי לוותר על אף פיסת מידע שנרכשה באמצעות הניסיון". יש המנסחים זאת בביטוי "על תאוריות להיות פשוטות ככל האפשר, אבל לא פשוטות עוד יותר". הסיפא של המשפט הוא למעשה הסייג שמציבה השיטה המדעית על השימוש בתערו של אוקאם.
כיום ניתן למצוא את תערו של אוקאם במדע בתור כלל מנחה שמכוון לעבר חיפוש אחר המבנים והחוקים הבסיסיים. על פי כלל זה ניתן להסביר את הגופים והמושגים השונים בעזרת מספר קטן של ישויות מדעיות פשוטות. כך למשל, ניתן להזכיר את החיפוש אחר יסודות כאבני בניין של מולקולות בכימיה, את החיפוש אחר חלקיקים יסודיים כאבני בניין של חלקיקים מורכבים בפיזיקה, את הניסיונות לבנות תאוריה מאוחדת גדולה שתאחד כל את כוחות היסוד, או את עבודתו המתמטית של רוברט לנגלנדס, הנקראת תוכנית לנגלנדס, שניסה לקשר בין מושגים בתורת המספרים ובין הצגות של חבורות מסוימות. על פי הכלל שמתווה תערו של אוקאם רצוי כי מערכת ההנחות המדעיות תהיה מצומצמת ופשוטה ככל האפשר. כך למשל, מקובל להניח כי חוקי הטבע אינם משתנים בהתאם לזמן ולמיקום, כלומר מספיקה מערכת חוקים אחת לכל זמן ולכל מקום ביקום. הנחה זו גוררת בעקבותיה, על ידי שימוש במשפט נתר, את חוקי השימור המוכרים במדע (למשל חוק שימור האנרגיה). בנוסף, האינווריאנטיות של חוקי הטבע ניתנת לתאור מתמטי גם באמצעות סימטריה, ועל כן השימוש במושג הסימטריה במדע הוא בעצם ביטוי לתערו של אוקאם.
ישנן מערכות שבהן הגישה האינטואיטיבית של הבנת המבנה בעזרת תערו של אוקאם אינה מצליחה לספק הסברים למכלול התופעות הנצפות. מערכות כאלו קרויות מערכות מורכבות, והן מתאפיינות בריבוי קשרים בין היחידות המרכיבות אותן. הסיבוכיות, שמאפיינת מערכות מורכבות, ואשר מתבטאת כמערך מסועף של קשרים מורכבים ויחסי תלות הדדית בין היחידות הבסיסיות, מנוגדת לתערו של אוקאם. למעשה, מערכות ביולוגיות רבות נוטות להיות מסועפות, והן עונות על ההגדרה של מערכת מורכבת.
ראוי להזכיר עוד שני מובנים בהם שימש תערו של אוקאם תפקיד בקורות המדע. האחד הוא תהליך שבו נזנחו תאוריות מדעיות כאשר הסתבר שהן עושות שימוש במושגים על טבעיים. לכך לא חסרות דוגמאות - דיבוק כהסבר למחלות רוח, הספירות השמימיות שמונעות על ידי ישויות שמימיות בקוסמולוגיה הגאוצנטרית, ותאוריות רבות אחרות. השימוש השני נעשה במסגרת "תחרות בין תאוריות", כלומר העדפת תאוריה מעוטת מושגים לעומת תאוריה מרובת מושגים. אולם, הכרעה בין תאוריות בעזרת תערו של אוקאם בלבד איננה מקובלת, ול"מבחן הניסוי" יש חשיבות רבה יותר.
[עריכה] השימוש בתערו של אוקאם ברפואה
עיקרון מקובל ברפואה בת זמננו הוא עקרון החיסכון האבחנתי. עיקרון זה מנחה את הרופא, כי בעת מתן אבחנה לפגיעה או מחלה, עליו להסביר את כל הסימפטומים הנגלים לעין באמצעות סיבות מועטות ככל האפשר. גישה כללית זו אינה מדויקת במקרים רבים, כמו למשל מקרים מורכבים שבהם החולה סובל ממספר מחלות בו-זמנית.
[עריכה] הפילוסופיה ותערו של אוקאם
למרות שוויליאם איש אוקאם עצמו לא פקפק בקיומו של אלוהים, הרי שבשלב מאוחר יותר נעשה שימוש ב"תערו של אוקאם" על מנת לנסות להכריע בשאלה דתית זו. נטען כי המדע יכול לספק הסברים לכלל התופעות הנצפות, ולפיכך אין צורך להניח את קיומו של אלוהים. השימוש ב"תערו של אוקאם" על-מנת להכריע בעניין זה לוקה בחסר, משום שעקרונות הפילוסופיה של המדע ("הגישה המדעית") אינם מתיישבים עם עקרונות התאולוגיה, ועל כן לא ניתן להשתמש ב"תערו של אוקאם" כדי להכריע בין גישות שהבסיס הפילוסופי שלהן שונה. במהותו, עקרון "תערו של אוקאם" הוא כלל מנחה ולא בורר בין גישות, ולמרות זאת רבים משתמשים בו כטיעון פילוסופי התומך בתאוריה מסוימת, ומנסים בעזרתו לרדת לחקר "האמת".
להלן מספר דוגמאות נוספות:
הפילוסוף הווארד סלסאם טען כי המטריאליזם תואם יותר את עקרון "תערו של אוקאם" מאשר האידאליזם, שכן זה האחרון נוקט במושגים כגון "אלוהים", "נפש" וכיוצא בזה, בעוד שהמטריאליזם אינו נזקק להם, ולפיכך הוא פשוט יותר מבחינה אונטולוגית. לעומתו, הפילוסוף מוריס קורנפורת' העיר כי הצדקה כזו של המטריאליזם על יסוד עקרונות אפריוריים היא כולה אנטי מטריאליסטית, וכן כי אם ממשיכים בקו מחשבה זה מסתבר כי הפילוסופיה החסכונית ביותר היא הסוליפסיזם (המנוגד למטריאליזם). בהקשר דומה, הפילוסוף ג'ורג' ברקלי טען כי ה"אידאליזם", שלפיו ניתן להסביר את כל התופעות הטבעיות במונחים הקשורים בנפש האנושית, היא תאוריה עדיפה, שכן היא אינה נזקקת למושג "חומר" ולפיכך היא פשוטה יותר. הפילוסוף בן המאה ה-20 ז'אק סמארט, יצא כנגד אספקט מסוים בטיעון זה כאשר אמר כי הגישה המוניסטית, שלפיה ישנה אחדות בין הנפש והמוח, עדיפה על הגישה הדואלית, שלפיה מדובר בשני מונחים שונים.
[עריכה] הצדקות פילוסופיות לתערו של אוקאם
לפני המהפכה המדעית האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה זו שייכה את העיקרון לתחום המטאפיזיקה, כלומר הציבה אותו כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו המדענים לפתח תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים וקישרו אותו לדרך הפרקטית שבה מתורגם הידע בעת בניית תאוריות מדעיות. למרות שכיום אלו הן ההצדקות המקובלות ל"תערו של אוקאם", עדיין יש כאלו הטוענים כי העיקרון נשען על מניעים מטאפיזיים נסתרים.
[עריכה] שימושים נוספים לעיקרון
לעקרון תערו של אוקאם שימושים רבים נוספים. העקרון משמש כקו מנחה בתורת המידע בנוגע לאורך מינימלי של מסר (Minimum Message Length), להצדקת גישות שונות הקשורות לאבולוציה, ועוד.
אוקאם (OCCAM) היא גם שפת-על במחשבים שפותחה על ידי INMOS, ושתוכננה במיוחד כדי לבטא אלגוריתמים מקביליים ואת יישומם ברשת של מעבדים. היא בנויה על העיקרון המינימליסטי של אוקאם, כלומר נמנעת מכפילות של מנגנונים בשפה שלא לצורך. בהקשר דומה, מעבדי מחשבים התואמים לגישת RISC מסוגלים לבצע רק אוסף מצומצם של הוראות פשוטות. יש בכך משום שימוש בתערו של אוקאם.
תערו של אוקאם משמש אף את אנשי המודיעין כפי שמוזכר בספר "מלחמה סודית ביותר" מאת ר. וו. ג'ונס. ג'ונס היה ראש המודיעין המדעי הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בספר הוא מביא את תערו של אוקאם כעיקרון מרכזי להבנת תמונת המודיעין בכלל ומודיעין טכנולוגי בפרט. לדוגמה, היטלר הצהיר במהלך המלחמה שגרמניה תשתמש בנשק הקטלני שלה מול הבריטים, ועל ג'ונס הוטל לבחון איזה נשק חדש גרמניה פיתחה. הוא מצא כי בנאום המלא אמר היטלר שלבריטניה יש את הצי המהווה את מרכז הכוח שלה וגם לגרמניה יש כלי מלחמה קטלני. כך הבין ג'ונס שעל פי ההסבר הפשוט ביותר היטלר מתכוון ללופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, המהווה את מרכז הכוח שלו.
תיאור יפה של שימוש בתערו של אוקאם לפענוח תעלומת רצח ניתן למצוא בספרו של אומברטו אקו "שם הוורד", המתרחש במנזר בתקופתו של אוקאם, ובו הבלש הפיקטיבי "ויליאם מבסקרוויל" עושה שימוש בכלים הלוגיים שעמדו לרשות אנשי תקופתו על מנת להסיק מסקנות שונות. אופן דומה מתבצע על ידי הבלש הספרותי בן המאה ה-19 שרלוק הולמס. בספרו "שקיעה" מביא אייזק אסימוב גרסה של אותו כלל פילוסופי וקורא לה "החרב של ת'רגולה" (Thargola's Sword); על פי כלל זה "עלינו להכות בחרב כל השערה שאיננה חיונית בהכרח".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מהו תערו של אוקאם? (אנגלית)
- הגדרה ב"מילון הספקן"
- ויליאם איש אוקאם ותורתו באנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד
