שרלוק הולמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שרלוק הולמס וד"ר ווטסון כפי שצוירו על ידי סידני פאג'ט

שרלוק הולמס (Sherlock Holmes) הוא דמות ספרותית, פרי יצירתו של סר ארתור קונן דויל.

שרלוק הולמס הוא בלש פרטי המפענח פרשיות סבוכות בעצמו או מסייע למשטרה. עיקר ייחודו הוא חוש התבוננות שמאפשר לו להבחין בפרטים החשובים, ו"יכולת היקש", שמאפשרת לו להסיק מהן מסקנות מרחיקות לכת. תפיסת עולמו גורסת כי יש רק כמות מסוימת של ידע שיכול אדם לצבור, לכן הוא מרכז את מאמציו בכיוונים מהם הוא עתיד להפיק תועלת בלבד. הולמס מתפאר לעתים במחקר שביצע, בו סיווג עשרות סוגים של אפר. מחקר זה מסייע לו רבות בחקירות. גישתו לחקירות מאופיינת באמירה כי כאשר כל האפשרויות האחרות נפסלו, האפשרות שנשארה, עד כמה שתהיה בלתי סבירה, היא הנכונה. דמותו של שרלוק הולמס מבוססת על דמותו של אדם אמיתי, פרופסור שלימד את ארתור קונן דויל בשם ג'וזף בל (Joseph Bell), אדם התואם גם את מראהו החיצוני של שרלוק הולמס כדמות גבוהה וגרומה.

בעת קריאת סיפורי שרלוק הולמס אין הקורא אמור בדרך כלל לנחש מי העבריין, מכיוון שלא מסופקים לקורא די רמזים כדי לפתור את התעלומה. משום כך רחבות יותר האפשרויות העומדות בפני קונן דויל לסיום הסיפור מאשר אלו העומדות בפני סופרים דוגמת אגאתה כריסטי, אשר כולאים את עלילת ספרם במסגרת מצומצמת של חשודים (למשל, בטירה אליה הוזמנו מספר אנשים לארוחת ערב). פעמים רבות מסתיימת החקירה בכך ששרלוק הולמס נותן לחוקרי הסקוטלנד יארד תיאור מדוקדק של העבריין, והם לוכדים אותו. חברו של הולמס, ד"ר ווטסון, המתפקד כרושם תולדותיו, משמש לעתים קרובות כאמצעי הבהרה בעלילה: ווטסון מבקש מהולמס להסביר את ההיקשים הלוגיים בהם נקט.

הולמס התגורר בלונדון, ברחוב בייקר 221 ב', כתובת שלא הייתה קיימת בזמן כתיבת הסיפורים. כיום שוכן בכתובת זו בנק, אך מעבר לכביש נמצא מוזיאון שרלוק הולמס. כמו כן, בקצה הרחוב ישנה תחנת רכבת תחתית בשם תחנת רחוב בייקר (Baker Street Station) שבה מעטרות צלמיות פרופיל של הולמס את קירות התחנה.

קונן דויל לא היה מרוצה מהפופולריות אשר לה זכה הולמס, ולכן החליט להמית את גיבורו הספרותי. כך מצא הולמס את מותו במאבק איתנים עם ראש שונאיו, פרופ' מוריארטי. אולם ציבור הקוראים לא השלים עם מותו של הולמס, ובעקבות לחץ מצד הקוראים השיבו קונן דויל לחיים. הוא מצא מוצא מן הסבך בהסבירו כי בשיטת היאבקות יפנית הצליח שרלוק הולמס להפיל את מוריארטי לתוך אשד רייכנבך שבקרבת מיירינגן, והלה כביכול טבע ואילו הולמס נותר בחיים.

אנשי מיירינגן הקימו פסל לזכרו של שרלוק הולמס, ורבים התיירים שממשיכים לפקוד אותו. העירייה אף קבעה לוח ארד למרגלות האשד, ובו מתוארת דמותו של שרלוק הולמס, וחקוקה כתובת המציינת את המאבק בינו ובין מוריארטי. כמו כן, בעיירה פועל 'מוטל שרלוק הולמס', וכל אחד מ-21 החדרים קרוי על שם אחת הדמויות מספריו של קונן דויל.

בלב אדינבורו מצויה אנדרטה לארתור קונן דויל, המעוצבת לפי תבניתו של שרלוק הולמס.

[עריכה] מספרי שרלוק הולמס שכתב קונן דויל

פסלו של שרלוק הולמס בעיירה מיירינגן שבשווייץ, הנמצאת סמוך למפלי רייכנבך שבהם "הרג" פרופסור מוריארטי את שרלוק הולמס

[עריכה] ארבעה רומנים באורך מלא

• חקירה בשני - יצא לאור בשנת 1887. הספר עורר רעש בקרב בני הקהילה המורמונית, משום שהאשים אותם בפשעים כבדים. יצא לאור בתרגומו של אוֹרי בלסם בהוצאת מרגנית/זב"מ בשנת 1989.
• סימן הארבעה - יצא לאור בשנת 1890. יצא לאור בעברית בתרגומן של שלומית קדם וחדוה גיל, בהוצאת לדורי בשנת 1982. ובשם "חותם הארבעה" בתרגומו של אוֹרי בלסם בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1983.
• כלבם של בני בסקרוויל - הופיע בשנת 1901 בהמשכים בכתב העת סטרנד ובשנת 1902 יצא לאור כספר. נחשב לטוב שבספרי שרלוק הולמס. יצא לאור לראשונה בעברית בתרגומו של אוריאל הלפרין (יונתן רטוש) בהוצאת אמנות בשנת 1929.
• עמק הפחד - יצא לאור בשנת 1914. יצא לאור בתרגומו לעברית של מיכאל הנדלזלץ בהוצאת זמורה ביתן בשנת 1990.

[עריכה] קובצי הסיפורים

• הרפתקאות שרלוק הולמס, יצא לאור בעברית בתרגומה של שלומית קדם, בהוצאת לדורי.
• זיכרונותיו של שרלוק הולמס
• שובו של שרלוק הולמס, יצא לאור בעברית (תחת השם "שרלוק הולמס מפענח תעלומות") בתרגומה של שלומית קדם, בהוצאת לדורי.
• הקידה האחרונה
• ספר החקירות של שרלוק הולמס, יצא לאור בעברית בתרגומה של שלומית קדם, בהוצאת לדורי ובתרגומו של אורי בלסם בהוצאת זמורה ביתן תחת השם ספר הפרשיות של שרלוק הולמס

[עריכה] המהדורה הכרונולוגית

מהדורה זו סידרה את הסיפורים הקצרים כך שיופיעו על פי זמן ההתרחשות של החקירה המתוארת בהם. כל סדרת הספרים הכוללת שמונה ספרים (ארבעה המוקדשים לסיפורים הקצרים, ועוד ארבעת הרומנים) תורגמה לעברית בעריכת יחיעם פדן וספריית מרגנית של הוצאת זמורה-ביתן באמצע שנות ה-80.

אוספי הסיפורים הקצרים, לפי הסדר, הם (כל השמות נבחרו על פי שמות של סיפורים קצרים מאותו קובץ):

• פרשת הבלש הגוסס
• תעלומת עמק בוסקומוב
• פרשת נזר התרשיש
• תעלומת הדמויות המרקדות (תרגם אורי בלסם)

[עריכה] קובצי הסיפורים בעברית שנמכרים בישראל

• שרלוק הולמס - הטוב שבטוב
• תעלומת עמק בוסקומב

[עריכה] ספרים קשורים

ספרים רבים נכתבו כספרי המשך לסדרה המצליחה, ביניהם: "שרלוק הולמס מול דרקולה", ד"ר ג'קיל ומיסטר הולמס", זכרונותיו של ווטסון.

בסיפור "הבעיה הסופית" שפורסם ב-1893 נהרג הולמס בהיתקלות עם פרופסור מוריארטי. עלילת הסיפור מתרחשת בשנת 1891. קונן דויל החזיר את הולמס לתחייה לאחר 8 שנים, ובאחד מסיפורי ההמשך מספר הולמס לווטסון בנונשלנטיות כי הוא טייל שנתיים בטיבט ובידר את עצמו בביקור בלהסה. בעקבות משפט זה, החליט ג'מיאנג נורבו להשלים את הפער וכתב את "המנדלה של שרלוק הולמס: השנים החסרות", בו מתואר מסעו של הולמס בהודו ובטיבט.

מוריס לאבלאן, יוצר דמותו של ארסאן לופאן, הפורץ הנוצץ, נזקק לדמותו של שרלוק הולמס ליצירת עימות באחד מספריו, אך כדי שלא יואשם בגניבה ספרותית שיבש את השם להרלוק שולמס. בספר של לאבלאן הבלש מושם ללעג על ידי ארסאן לופאן וזה עורר את זעמו של ארתור קונן דויל.

[עריכה] לקריאה נוספת

• מיכאל הנדלזלץ, שרלוק הולמס תעלומת הבלש בן האלמוות, מפה הוצאה לאור, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרלוק הולמס

• יהודה בלו, שרלוק הולמס יוצא לחקור פשע, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה"

על המחבר

• סר ארתור קונן דויל - באתר הספרייה החופשית
• ספרי ארתור קונן דויל - בפרויקט גוטנברג

סיפורי שרלוק הולמס

• ספרי שרלוק הולמס - בקובצי טקסט וסיפורים בהשמעה באנגלית בפרויקט גוטנברג
• שרלוק הולמס - מקוון