קרל פופר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קרל פופר | |
|---|---|
| תאריך לידה | 28 ביולי 1902 |
| תאריך פטירה | 17 בספטמבר 1994 |
| זרם | פילוסופיה אנליטית |
| תחומי עניין | פילוסופיה של המדע, פילוסופיה פוליטית |
| הושפע על ידי | אפלטון, הגל, קאנט, החוג הווינאי |
| השפיע על | אגסי, לאקאטוש, פייראבנד |
קרל ריימונד פופר (בגרמנית: Karl Raimund Popper) (28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994) היה פילוסוף אוסטרי-בריטי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בכלל, ובפילוסופיה של המדע, בפרט.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו והשפעות על הגותו
פופר נולד בווינה, בירת אוסטריה, לסימון, עורך דין, ולג'ני לבית שיף. הוריו נטשו את היהדות והמירו את דתם לנצרות פרוטסטנטית.
לאוניברסיטה של וינה נרשם בשנת 1918, למרות שאת בחינות הבגרות השלים רק בהיותו בן 20. בתקופה שלאחר מלחמת העולם, חוזה ורסאי והאינפלציה הגואה ירדה משפחתו מנכסיה ופופר נאלץ לעבוד למחייתו במקביל ללימודיו, כמורה למדעים וכנגר.
בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת וינה. בשנת 1937, בעקבות עליית הנאציזם, היגר לניו זילנד, שם לימד פילוסופיה. בשנת 1946 היגר לבריטניה, והתמנה לפרופסור ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס", שבו הורה לוגיקה ומתודה מדעית. בשנת 1965 קיבל תואר אבירות מידי מלכת בריטניה.
בתקופה שלאחר המלחמה רווחו באוסטריה ובאירופה כולה שלל תורות אידאולוגיות. פופר היה לסוציאליסט וב-1919 נטה לקומוניזם, אולם המציאות הקטלנית בהונגריה תחת שלטונו של בלה קון והצידוקים האידאולוגיים המרקסיסטיים לשפיכות דמים כחלק בלתי נמנע של שבירת הסדר הישן, הביאו אותו להתרחקות מהממסד המרקסיסטי. גם כשתיאר את עצמו כסוציאליסט לאחר מכן כיוון לכך שהוא מחויב לצדק חברתי, ולא להיותו חלק מקולקטיביזם רעיוני במסגרת מאורגנת של מפלגה. לאחר מכן ביטא השקפות שלפיהן סוציאליזם ממוסד הוא דיכוי והחירות קודמת לשוויון, ובהיעדרה לא ייתכן שוויון בין מי שאינם בני חורין.
פופר מצא עניין בתאוריות המדעיות והפילוסופיות שצמחו על רקע חיי הרוח האוסטריים, שהתפתחו בצלה של הסתלקותה של האימפריה האוסטרו הונגרית וירידתה של אוסטריה ממעמד של מרכז פוליטי אירופי. בחיי הרוח לקחו חלק איינשטיין, פרויד, החוג הווינאי בהנהגת מוריץ שליק ועוד.
פעילותו של איינשטיין משכה אותו לכיוון הפיזיקה. בניגוד לרעיונותיהם של פרויד, מרקס והוגים אחרים, קסמה לפופר העובדה שבפיזיקה, לשיטתו, ניתן להתעמת עם העובדות ולהפריכן במידת האפשר. מבחן ההפרכה יהפוך בהמשך למרכזי בהגותו של פופר.
קרל פופר נפטר ב-17 בספטמבר 1994, בגיל 92.
[עריכה] פילוסופיה של המדע
פופר טבע את עקרון ההפרכה. לפי עיקרון זה, רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו ולהעמידו במבחן. רעיון שאין אפשרות למצוא מבחן להפרכתו איננו רעיון מדעי (אך אין זאת אומרת שהוא איננו רעיון מעניין, חשוב ואף תורם להעשרת התרבות או ליכולתנו להשליט סדר בתארנו את חלקי המציאות שאינם ניתנים לתיאור מדעי). מסיבה זו התאוריות של פרויד ומרקס אינן מדעיות, הואיל ואין הן מציעות מבחן שבמסגרתו הן עלולות להתברר כשגויות (הן אינן ניתנות להפרכה). תאוריה האוחזת בכלים נזילים כל כך עד שהיא יכולה להסביר כל תופעה תחת השמש איננה יכולה להיחשב למדעית בהיותה גמישה מספיק על מנת להסביר מדוע ההפרכה איננה תקפה. הפרוידיאנים יכולים, למשל, לבטל כל טענה לאי תקפותה של תורתם בתירוץ שהטוען את הטענה נמצא במצב של הכחשה.
ראוי לתת את הדעת על כך שאף "עקרון ההפרכה" של פופר אינו מדעי, בהיותו בלתי ניתן להפרכה.
פופר טען כי המדע אינו מתקדם באופן אינדוקטיבי על ידי הכללה של תצפיות לכדי חוקים כלליים ואימותם של חוקים אלה. מושפע מבעיית האינדוקציה של יום, טען פופר שהמדע לעולם אינו יכול להוכיח את נכונותם של חוקי טבע. לכל היותר הוא יכול להעמיד את התאוריות שלו למבחן, לנסות לפסול טענות בלתי נכונות וכן לבחור בשיטה זו בין תאוריות מתחרות. המדע מסביר את המציאות על דרך השלילה, מדוע אירועים מסוימים אינם יכולים להתרחש. לדוגמה, הטענה שאי אפשר לשאת מים בכברה ממקום למקום. שום מדען לא ינסה להוכיח טענה כזו על ידי ניסיונות אינסופיים לבצע את המשימה הזו. בנוסף, פופר היה ריאליסט. הוא האמין שבאמצעות השיטה המדעית שניסח על השערות והפרכות, המדע משתפר ומתקרב לתיאור האמת שבטבע.
[עריכה] פילוסופיה של מדעי החברה
פופר תרם לפילוסופיה של מדעי החברה שלושה רעיונות מרכזיים הקשורים זה לזה: אינדיבידואליזם מתודולוגי, ניתוח סיטואציה (situational analysis) ועקרון הרציונליות. לפי האינדיבידואליזם המתודולוגי, על מדעי החברה להסביר את המציאות החברתית באמצעות פעולותיהם של יחידים ויחידים בלבד. פופר התנגד להשקפה, המזוהה עם קרל מרכס, אשר לפיה קיימות קבוצות בחברה, כגון מעמדות, שהאינטרסים שלהן אינם ניתנים לרדוקציה לאינטרסים האינדיבידואליים של חבריהן.
על מנת לתאר את התנהגותם של יחידים על מדעי החברה לבנות מודל של סיטואציה טיפוסית, שבתוכה פועלים אנשים כיחידים. זהו העיקרון השני של ניתוח סיטואציה. פעולותיהם של האנשים בתוך המודל יוצרות תוצאות שאליהן התכוונו וכן תוצאות לא מכוונות. למשל, עסקאות שאנשים מבצעים כיחידים עשויות להביא לעליית מחירים. ניתוח הסיטואציה מנוגד לגישה שפופר מכנה "תיאורית הקנוניה", אשר לפיה על מנת להסביר מצבים חברתיים מסוימים עלינו לבחון אילו אינטרסים הם משרתים. את תיאורית הקנוניה פופר מזהה עם מרכס, שמסביר את התפתחות החברה המודרנית כמשרתת את האינטרסים של מעמד הבורגנות. לבסוף, על מדעי החברה להניח שהאנשים פועלים בתוך הסיטואציה באופן רציונלי, כלומר: באופן המתאים ביותר להשגת מטרותיהם בתוך הסיטואציה בהתאם לכללי ההתנהגות בה. זהו הרעיון השלישי - עקרון הרציונליות. עקרון הרציונליות מנוגד לגישת הפסיכולוגיזם, שאותה פופר מבקר, ואשר לפיה על מדעי החברה להסביר התנהגות אנושית על ידי רדוקציה שלה לחוקים פסיכולוגיים בסיסיים.
[עריכה] פילוסופיה פוליטית
ספרו החשוב ביותר בתחום הפילוסופיה המדינית, "החברה הפתוחה ואויביה" נכתב במהלך מלחמת העולם השנייה ויצא לאור בשנת 1945. פופר מצביע בספר על אפלטון כאביו הקדמון של הטוטליטריזם. בספר מגן פופר על ליברליזם, חשיבה ביקורתית ואחריות אישית של אנשים לפעולותיהם כחיוניים לתפקודה התקין של החברה. רעיונות אלה עולים בקנה אחד עם פילוסופית מדעי החברה שלו.
[עריכה] ספריו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- החברה הפתוחה ואויביה (The Open Society and Its Enemies)
- השערות והפרכות (Conjectures and Refutations)
- הלוגיקה של הגילוי המדעי (The Logic of Scientific Discovery)
- ידע אובייקטיבי: הגישה האבולוציונית (Objective Knowledge: An Evolutionary Approach)
- ידע והבעיה הפסיכופיזית (Knowledge and the Mind-Body Problem)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה, הוצאת שלם, 2003.
- הדוקרן של ויטגנשטיין - סיפורו של ויכוח בין פופר ללודוויג ויטגנשטיין, מאת דייוויד אדמונדס וג'ון איידינאו, תרגום של יובל אילון, ידיעות אחרונות (2005)
