רחל אליאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

תוכן עניינים 1 חייה ופועלה 2 פרסים ומילגות בהם זכתה 3 מחקריה 3.1 תיאור מחקריה 3.2 תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד 3.3 תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד 3.4 חירות על הלוחות, המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים 3.5 פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית 3.6 'נוכחות נפקדות', 'טבע דומם', ו'עלמה יפה שאין לה עיניים': לשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית 3.7 מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה 3.8 ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה: תורת הסוד הקדומה ומקורותיה 3.9 היכלות זוטרתי 3.10 החלום ושברו: התנועה השבתאית ושלוחותיה – משיחיות, שבתאות ופרנקיזם 3.11 נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט: הזיקה בין חבורות חסידיות במזרח אירופה ובמרכזה במאה היח 3.12 ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית 3.13 תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין: בין" יראה" ו"אהבה" ל"עומק" ו"גוון" 4 ספרים ומונוגרפיות שכתבה 5 ספרים שההדירה 6 ספרים בעריכתה 7 מבחר מאמרי בקורת על יצירתה 8 הערות שוליים 9 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייה ופועלה

רחל אליאור נולדה וגדלה בירושלים, הייתה חברה בתנועת הצופים, בשבט מודיעין בירושלים ויצאה עם גרעין צפיר לנח"ל. שירתה בנח"ל סיני, בקיבוץ מפלסים ובקיבוץ חצרים בין השנים 1969-1967. בין השנים 1976-1969 השלימה את חוק לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים מהתואר הראשון, אותו סיימה בהצטיינות יתרה, עד התואר השלישי, אותו סיימה summa cum laude. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה: "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", אותו כתבה בהדרכתה של פרופסור רבקה שץ-אופנהיימר והשלימה ב-1976. היא מלמדת בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית מאז 1978, בשנת 1994 התמנתה לפרופסור מן המניין.

רחל אליאור מכהנת כראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת טוקיו, ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת מישיגן באן ארבור, אוניברסיטת קייס ווסטרן בקליבלנד, באוברלין קולג' ויוניברסיטי קולג' שבלונדון. הייתה עמיתת מחקר במרכז אוקספורד ללימודי היהדות. היא משתתפת כעמיתת מחקר בכירה במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית בשנים 2008-2005 ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. היא עורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", חברה במועצת המערכת של כתבי עת נוספים ביניהם Studies in Spirituality היוצא לאור באוניברסיטת ניימיכן בהולנד, Scripta Judaica Cracoviensia הרואה אור באוניברסיטה היאגלונית בקרקוב שבפולין ובמערכת סדרת ספרים ביהדות של הוצאת בריל בהולנד ומשמשת כיועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה.

בין מוריה נמנים חוקרי הקבלה והחסידות, תלמידיו של פרופסור גרשם שלום, פרופסור רבקה ש"ץ-אופנהיימר, פרופסור ישעיהו תשבי, פרופסור אפרים גוטליב, פרופסור יוסף דן ופרופסור צבי ורבלובסקי. בין תלמידי הדוקטור שלה המלמדים באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם נמנים ד"ר דפנה ארבל, ד"ר אלון דהן, ד"ר לאה אורנט, ד"ר רבקה –דביר גולדברג, ד"ר רעיה הרן, ד"ר מרטינה אורבן, ד"ר מאריאנה שלייכר וד"ר צביה רובין.

נשואה למיכאל אליאור ולהם שלושה ילדים.

[עריכה] פרסים ומילגות בהם זכתה

• מענק מחקר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרס הצטיינות על שם פרידנברג של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרס ברכה-אלון, מלגת יד אבי-היישוב ז'נבה, פרס ורבורג, קרן פדרמן, קרן המחקר של אוניברסיטת מדינת ניו יורק, קרן ליטאואר, מלגת ירושלים של אוניברסיטת אוקספורד, קרן וולפסון, מלגת קרן הזיכרון ללימודי היהדות. פרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים לשנת 2006.

[עריכה] מחקריה

[עריכה] תיאור מחקריה

רחל אליאור עוסקת ביצירה המיסטית היהודית מהעת העתיקה ועד לעת החדשה. המיסטיקה היהודית היא מאפיקי היצירה היהודית שמבטאים את הפער בין המציאות כפי שהיא, לבין המציאות כפי שהיא צריכה להיות במחשבה המיתית, הקבלית והמשיחית. לדעתה פרקים רבים במיסטיקה היהודית משקפים היסטוריה של הרוח היוצרת הנכתבת בידי המובסים, הגולים והמגורשים שאין לאל ידם לשנות את שרירותה של ההיסטוריה המתרחשת בתחום הגלוי אך יש ביכולתם לבנות עולמות שברוח המפרשים את משמעותה הנסתרת של ההיסטוריה המתרחשת בין חורבן לתקווה ובין גלות לגאולה. החיבורים המיסטיים מהווים פרקים בהיסטוריה של החירות וההתרסה, התקווה והחזון. הפרקים השונים במחקריה עוסקים במיסטיקה של המרכבה וההיכלות בעת העתיקה ובמיסטיקה של הקבלה מן ‏‏‏‏‏‏המאה השש-עשרה עד למאה העשרים. המיסטיקה של המרכבה תחילתה בחזון יחזקאל במחצית האלף הראשון לפני הספירה, אחרי חורבן בית ראשון, וממשיכה עד לכתביהם של חסידי אשכנז במאה ה-13 לספירה שנכתבו בעקבות מסעי הצלב. מחקריה בספרות ההיכלות והמרכבה, שהתחברה אחרי חורבן בית שני, דנים בגלגולים שונים של המקדש (ההיכל), של מרכבת הכרובים (מרכבה) ושל שירת הקודש הקשורים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש במחשבה המיסטית בשעה שחרבו במציאות ההיסטורית. לאחריה מתחילה מיסטיקה חדשה העולה במאה ה-13 בעקבות מסעי הצלב שהחריבו קהילות יהודיות רבות באירופה. מיסטיקה זו, המערבת פרשנות רוחנית המתעמקת בסוד שמעבר לפשט וחודרת לעמקי הלשון, עם עמדה משיחית המבקשת את פשרה הנעלם של ההיסטוריה, מכונה בשם קבלה מהמאה ה-13 עד המאה העשרים. מחקריה מתמקדים בהתפתחות המאוחרת של הקבלה מן השליש הראשון של המאה השש-עשרה (ר' יוסף קארו, גליא רזא וקבלת האר"י) עבור בשבתאות המאוחרת במאה השמונה-עשרה (יעקב פרנק) ובחסידות במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה (חסידות הבעש"ט, חסידות חב"ד, חסידות פולין מהחוזה מלובלין ועד חסידות איזביצה)

[עריכה] תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד

זהו ספרה הראשון של רחל אליאור שראה אור ב-1982 בהוצאת מאגנס והוא עיבוד עבודת הדוקטורט שלה. הספר עוסק בדור השני של חסידות חב"ד, במיסטיקה של תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי. ניתן לחלק את הספר לשני חלקים: לתורת האלוהות של חב"ד ולעבודת השם של חב"ד. הדיון כולל הסברים של תורת הצמצום, תורת הספירות ותורת הבריאה - כל אלו הם חלקים של תורת האלוהות של חסידות חב"ד. חלקו השני של הספר נקרא "עבודת אלוהים חבד"ית" והוא דן בעבודת הנפש, בתורת הנפש בעבודה בביטול, בתורת ההיפוך, בעבודה בהתפעלות ובעבודה בתורה ובמצוות. הספר עוסק בפיתוח החסידי של התורה הקבלית ומתמקד בחיבוריהם של רב אהרון הלוי מסטרושלה, תלמידו המובהק של מייסד חב"ד, ושל דב בר, הרבי האמצעי, בנו של רב שניאור זלמן מלאדי. ספר שעוסק בהגות המיסטית החבדי"ת ובמאבקים שהיו קשורים בגיבושה בראשית המאה ה-19.

[עריכה] תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד

בספר הזה, שיצא לאור בשנת 1992 במוסד ביאליק, ניסתה אליאור להסביר מהו המפתח העקרוני שמאחד את הספרייה החבדי"ת שנוצרה בשלהי המאה השמונה-עשרה ובשליש הראשון של המאה התשע-עשרה. המושג שעל שמו נקרא הספר, "תורת אחדות ההפכים", הוא מושג שמחבר או מבריח את כל תורת האלוהות החבדי"ת, את תורת הנפש החבדי"ת ואת תורת עבודת השם החבדי"ת. הספר עוסק בצביון הרוחני של חב"ד והטענה היסודית היא שבכל דבר יש מימד גלוי ומימד נעלם ובכל דבר ישנו דבר והיפוכו. אלוהים מוגדר כ'אחדות ההפכים', 'כהתפשטות והסתלקות,' כ'שפע וצמצום' או כדבר והיפוכו, ולכן גם עבודת האלוהים מוגדרת כאחדות ההפכים המבוססת על מחויבות האדם להיענות לכפל פניו של הרצון האלוהי, הנגלה והנעלם. לעומת האל השואף להפוך את האין ליש בתהליך הבריאה מצד אחד, ושואף להפוך את היש לאין בתהליך המכונה 'הפשטת הגשמיות' ו'ביטול היש', מצד שני, נקרא האדם לסייע בהמשכת האין האלוהי אל היש הגשמי, באמצעות מעשה המצוות, ואף נקרא ל'הפשיט מגשמיות' את היש ולהשיבו אל האין בעבודת השם המכונה 'ביטול היש', דבקות התבוננות ו'התפעלות'. מתוך תפישת האל כתהליך נצחי שיש בו 'שני הפכים בנושא אחד' נגזרת תפישת עבודת האלוהים הכפולה; דהיינו חובת האדם להיענות הן לרצון האלוהי להפוך ממופשט למוחשי (הרצון הגלוי המתגלם בבריאה) והן לרצון האלוהי להפוך ממוחשי למופשט |(הרצון הנעלם הגלום במחשבת האדם). האדם יכול להיענות לשני רצונות סותרים אלה שכן על פי התורה הקבלית החב"דית יש לאדם שתי נפשות: 'נפש אלוהית' השואפת לחזור למקורה האלוהי ו'נפש בהמית' הנוטה לדבוק בעולם הגשמי. המאבק המתחולל בין שתי הנפשות בקרבו של כל אדם מגלם את המתח הדיאלקטי בין הרוחני לגשמי בהוויה כולה ובמקורה האלוהי: הרוחני הוא תנאי חיותו של הגשמי והגשמי הוא תנאי גילויו של הרוחני. הרוחני שואף לחזור למקורו הנעלם והגשמי שואף להתגשם במציאות המוחשית, עבודת השם הנוטה לרצון הראשון מכונה ביטול היש ודבקות ואילו עבודת השם הנוטה לרצון השני מכונה העבודה בתורה ומצוות. הספר תורגם לאנגלית תחת הכותר The Paradoxical Ascent to God: The Kabbalistic Theosophy of Habad. ^[1]

[עריכה] חירות על הלוחות, המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים

זהו ספרה השלישי של רחל אליאור על החסידות שראה אור בהוצאת האוניברסיטה המשודרת בשנת 1999. הספר עוסק בחידוש הגלום ביצירה החסידית והוא מנסה לבאר את המהות המיסטית של המחשבה החסידית ולהסביר את היחס בינה לבין המקורות הקבליים שלה. הספר מנסה להציג לקהל בשפה שווה לכל נפש את מושגי היסוד של החסידות, את משמעותם המיסטית ומקורותיהם בספרות הקבלה, ואת העובדה שהחסידות הייתה תנועת התעוררות דתית שהעלתה וגיבשה מוסדות חברתיים חדשים כגון: צדיק ועדה, פדיונות, וזיקה לרבי שאינה גאוגרפית, שכן העדה החסידית היא סוג של קהילת נאמנים על-גאוגרפית הרואה עצמה קשורה לאדמו"ר חסידי או לחצר חסידית ששמה נשאר גם אם מקומה משתנה. בחסידות נוצר טיפוס חדש של הנהגה שקוראים לו הנהגה כריזמטית, שאינה ממונה כמו ההנהגה הרבנית היהודית הקלאסית אלא מבוססת על התאגדות וולונטרית של ציבור הבוחר לו למנהיג אדם בעל שאר רוח המגלם קשר בלתי אמצעי עם עולמות עליונים, פועל בכוחה של השראה אלוהית ואינו כפוף למוסדות הקהילה. בהנהגה החסידית אדם עולה להנהגה בזכות שאר רוחו ולא בזכות מינוי מוסכם הכפוף להסדר ראציונלי, והחסידים המצטרפים אליו מרצונם ויוצרים עדה הם המאששים את הנהגתו הכריזמטית של הצדיק ותומכים בו תמיכה רוחנית וגשמית, שכן לדעתם הצדיק הוא זה המשרה על חסידיו בתוקף זיקתו הבלתי אמצעית לעולמות עליונים, ברכה גשמית ורוחנית כאחד.

ספר זה מרחיב באופן מיוחד את הדיון בתפישת הלשון החסידית, שהיא החידוש הגדול לדעת אליאור, משום שלטענתם "בכל אות ואות יש עולמות, נשמות ואלוהות (הבעש"ט). ברגע שהאדם קובע זאת עליו, לעשות "צוהר לתיבה" (צוהר הוא חלון ותיבה היא אות או מילה בדומה למשמעותה בביטוי ביטוי 'ראשי תיבות'], מהלך שמשמעו הוא חיפוש המרכיב האלוהי האין-סופי בשפה, היסוד המופשט המשתנה המצוי מעבר לסימון הגראפי המוסכם, או בלשון החסידית העולמות האלוהות והנשמות המצויים בתוך האותיות). בספר מצוי דיון מקורי בחסידות פולין במאה השמונה-עשרה והתשע-עשרה, בחסידות של ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין ושל ר' מרדכי ליינר מייסד חסידות איזביצה ובקשרים ביניהם . בספר נערכת לראשונה השוואה חסרת תקדים בין מייסד החסידות ישראל בעל שם טוב ומייסד הפרנקיזם יעקב פרנק, ששניהם חיו באותו זמן ובאותו מקום, במחצית המאה הי"ח בפודוליה. הספר תורגם לאנגלית בשם The Mystical Origins of Hasidism ^[2]

[עריכה] פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית

זהו שם מאמרה של אליאור ^[3] מאמר זה הוא ניסיון שיטתי ראשון להסביר מהי מיסטיקה יהודית. אליאור ניסתה להגדיר מהי מהותה של המיסטיקה היהודית, מה הופך אדם למיסטיקן, מהם גבולות הספרייה המיסטית היהודית ומה ההבדל בין השפה המיסטית לשפה המאגית. בסוף מונוגרפיה זו יש ביבליוגרפיה שאין לה אח ורע בספרות המחקר המיסטית: רשימה של כל המיסטיקנים שנזכרו במאמר, שהם כולם גיבורים של היצירה המיסטית היהודית החל מהספרות שנמצאה במדבר יהודה, עבור בספרות הפסוידואפיגרפית (הספרים החיצונים) וספרות ההיכלות, וכלה בספרות הקבלית ובספרות החסידית . כל אחד מהמיסטיקנים הספרותיים, המיתיים הדמיוניים וההיסטוריים מתואר תיאור קצר בהקשר הספרותי וההיסטורי שבו נודע. לאחר מכן מובא תיאור ביבליוגרפי, ממוין באופן אלפביתי, של כל הטקסטים המיסטיים שנידונו במאמר: מפורט באופן שיטתי מי כתב כל טקסט, היכן ומתי ומהו ההקשר הספרותי וההיסטורי שלו. המאמר תורגם לאנגלית ויצא בתור ספר ^[4] נוסח מלא שלו מצוי על הרשת בעברית ובאנגלית ^[5]

[עריכה] 'נוכחות נפקדות', 'טבע דומם', ו'עלמה יפה שאין לה עיניים': לשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית

זהו מאמר שראה אור בתש"ס בכתב העת אלפיים. במאמר הזה ניסתה אליאור להסביר מדוע בספריה היהודית אין אף ספר שכתבה אישה בשפה העברית מדבורה הנביאה עד דבורה בארון, כשלמעשה הספרייה של עם הספר היא הספרייה של מחצית עם הספר. בכל מאה אלף הכותרים של הספרות העברית עד המאה ה-19 המצויים בבית הספרים הלאומי, אין אף ספר שכתבה אישה, בעברית או בארמית, למעט יוצא דופן אחד, ספר השירים "עוגב רחל", שכתבה רחל מורפורגו במאה התשע-עשרה באיטליה. ^{[6] [7]}

[עריכה] מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה

בספרה זה מתחקה רחל אליאור אחר מקורות תורת הסוד היהודית ששורשיה בימי הבית השני במגילות מדבר יהודה. ההשראה לספרה היה החיבור המיסטי-ליטורגי שפרסמה קרול ניוסום בשנת 1985, "שירות עולות השבת", שנתגלה בין מגילות מדבר יהודה. בחיבור זה המתאר את עבודת מלאכי הקודש בשבעה היכלות עליונים בזיקה למרכבת יחזקאל ולעבודת הכוהנים והלווים במקדש, טוענת אליאור להימצאותו של קשר ישיר בין החוויה הדתית של בעלי המגילות בעולם המרכבה הוא עולם המלאכים, הקשור במסורת חזון יחזקאל, במסורת לוח השבתות השמשי בן 364 הימים ובמסורת חנוך, לבין ספרות ההיכלות והמרכבה העוסקת בעולם המלאכים ובחנוך-מטטרון ומכאן ניתן ליצור רצף מושגי מחזון יחזקאל ומסורת המרכבה ומסורת חנוך בעל חזון המרכבה לפני הספירה, עד חזיונותיו של רבי ישמעאל כהן גדול העולה בהיכלות ורואה את עולם המרכבה, מעיד על עבודת המלאכים בהיכלות עליונים ופוגש את חנוך-מטטרון בהיכל השביעי, במאות הראשונות אחרי החורבן, בספר היכלות הנודע בשם חנוך השלישי ובספר היכלות רבתי. אליאור סבורה כי חקר המיסטיקה היהודית הקדומה, שאביו מולידו היה גרשם שלום, התנהל עד כה בנפרד מהמציאות ההיסטורית של עם ישראל שעל רקעה נכתב. ספרה זה של רחל אליאור הוא הראשון שמעניק פרספקטיבה רחבה למציאות ההיסטורית שמחוץ לטקסטים הנידונים ולתיאור השתלשלותם הכרונולוגית.

בספרה מתארת רחל אליאור קבוצת כוהנים מבית צדוק, שהודחו מן הכהונה הגדולה בתקופה שקדמה למרד החשמונאים. הם התארגנו ככת מתבדלת, והחזיקו בתורה בעלת אופי מיסטי אופוזיציוני. תורה זו מתבטאת במגילות מדבר יהודה ובספרים האפוקליפטיים החיצוניים. בתחילה בספר חנוך ובספר היובלים ומאוחר יותר בספרות ההיכלות. וכך הופכת תורה זו למקור תורת הסוד של ימי הביניים. המיסטיקה של ספרות זו נעוצה בעבודת הקודש שנשמרה בידי כ"ד משמרות הכוהנים בבית המקדש כמתואר בספר עזרא ובדברי הימים. לאחר שהמקדש הארצי (ההיכל) נגזל מהם, הם הפנו את מבטם למקדש השמימי, (שבעה היכלות) שבו משרתים ומכהנים בקודש לא אנשים בשר ודם, כי אם מלאכי השרת ומלאכי הקדש. מאורות השמים היו רבי חשיבות אצלם, ובעיקר השמש שקובעת את לוח השנה שהוא גם לוח עבודת הקודש. לדידם אין לסטות מלוח מקודש זה בן 364 הימים ו52 השבתות שמועדיהן ידועים, קבועים ומחושבים מראש, כפי שעשו הכוהנים מבית חשמונאי, ששלטו במקדש שבירושלים, חללו את מסורת הזמן המקודש והמקום המקודש השמור לכוהנים מבית צדוק, ודגלו בלוח משתנה שהתבסס על הירח. ייחודה של אבחנתה של רחל אליאור היא שאין היא רואה בשינוי הלוח עניין כיתתי שולי, כי אם חלק ממכלול היסטורי-פילוסופי שלו השלכות על פני כל תחומי החיים הדתיים. לדעתה המעבר המהפכני והחדשני ללוח הירח הוא חלק מהשינוי מרחיק הלכת הכולל את דחייתה של הנבואה והפסקת יצירת טקסטים מקודשים, לצד דחיית עולם המלאכים ודחיית ההגמוניה של בית צדוק, ובמקומם עליית חשיבות הפרשנות האנושית וההסתמכות על תורה שבעל פה, על הכרעת בית הדין ומסורת האבות, כל זאת במקום להתבסס על חוקי השמיים ועל המסורת הכוהנית הנשענת רק על טקסט מקודש ונצחי.

ספרה זה של אליאור הוא ספר פורץ דרך, שקשור בפענוח התשתית לספרות המרכבה. בספר נעשה ניסיון לקשר בין ספרות המרכבה, לספריה הכוהנית של בני צדוק מהמאות האחרונות לפני הספירה, לבין ספרות ההיכלות והמרכבה שנכתבה אחרי החורבן. מעולם לא ניסו לקשר בין מגילות מדבר יהודה לספרות ההיכלות ובספר הזה נעשה ניסיון לקשר בין השניים. בדרך כלל קישרו את מגילות מדבר יהודה לכת האיסיים עליה מספרים פילון, פליניוס ויוסף בן מתתיהו שכתבו ביונית ולטינית מחוץ לגבולות ארץ ישראל ואילו אליאור טוענת שיש לקרוא בספריית המגילות, שכולה ללא יוצא מן הכלל כתבי קודש ,כבספריית הכוהנים בני צדוק, המופקדים על הכהונה הגדולה כידוע מהמקרא, וממגילות מדבר יהודה הן הרחבה שלה. הספר תורגם לאנגלית בשם The Three Temples: On the Emergence of Jewish Mysticism. ^[8]

[עריכה] ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה: תורת הסוד הקדומה ומקורותיה

ספר זה, שראה אור ב-2004, מבוסס על קובץ המחקרים שפרסמה אליאור על ספרות ההיכלות וספרות המרכבה. הספר עוסק בלוח היהודי ובזמן המיסטי, בלוח השמש ובלוח הירח, במסורת חנוך ובייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות ובזיקה של ספרות ההיכלות למקדש. הספר כולל טקסטים רבים מספרות ההיכלות.

[עריכה] היכלות זוטרתי

זהו שם טקסט מיסטי שירי שההדירה אליאור בשנת 1982. הטקסט שייך לספרות ההיכלות והמרכבה, שהיא ספרות שנכתבה בזמן תקופת המשנה והתלמוד בעברית קולחת ויפה. לא ברור מי הם המחברים, אך כותביו של המכלול הידוע כספרות ההיכלות מייחסים את חיבוריהם לרבי עקיבא ורבי ישמעאל, ולא ברור האם אלו רבי עקיבא ורבי ישמעאל הידועים או אחרים, אך ברור שהספרות מייחסת עצמה לשירת הקודש ולתפילת הקדושה.

[עריכה] החלום ושברו: התנועה השבתאית ושלוחותיה – משיחיות, שבתאות ופרנקיזם

זהו ספר בן שני כרכים בעריכתה של אליאור, שראה אור ב-2001, ובו 18 מאמרים העוסקים בביטוייה השונים של התופעה השבתאית, במשיחיות, בשבתאות בפרנקיזם ובדונמה (דונמה הם שבתאים שהתאסלמו מרצונם בסוף המאה ה-17 והתחלת המאה ה-18 ואילו פרנקיסטים אלו הם שבתאים שהתנצרו מרצונם במחצית המאה ה-18).

בספר זה מופיע מאמרה של אליאור בשם: "'ספר דברי האדון' ליעקב פרנק: אוטומיתוגרפיה מיסטית, ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטפורה" (עמ' 471-548). המאמר מתאר את יעקב פרנק כמייסד של השבתאות הפרנקיסטית, כאדם נטול בושה, חסר אשמה וחסר פחד, שנתן ביטוי לכל מה שהיהודים הסתירו, אליאור סוברת כי יעקב פרנק הוא הקיצוני במשיחים המוכר לנו.

בספר זה מצוי מאמרה של עדה רפפורט-אלברט "על מעמד הנשים בשבתאות" (עמ' 327-143), שבו היא טוענת שבשבתאות היה מקום מיוחד לנשים באופן יוצא דופן, מאשר כל תנועה אחרת בתולדות ישראל. ^[9]

[עריכה] נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט: הזיקה בין חבורות חסידיות במזרח אירופה ובמרכזה במאה היח

אליאור כתבה מאמר על נתן אדלר, שהיה מקובל נודע וכיהן כרב בפרנקפורט ונודע כרבו הנערץ של החתם סופר. המאמר בא לעשות צדק לאדם שנרדף כשבתאי, למרות שלא היה שבתאי. המאמר מברר בהרחבה את טעמי הרדיפות של החסידים שנחשדו כשבתאים על לא עוול בכפם ומבאר את מקורותיהן הקבליים של ההנהגות החסידיות. ^[10]

[עריכה] ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית

במאמר זה בוחנת אליאור את זהותו המיסטית של יוסף קארו בעל שולחן ערוך ומעלה לראשונה את הסברה כי הייתה לו השפעה עצומה על הבעש"ט מייסד החסידות. ^[11]

[עריכה] תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין: בין" יראה" ו"אהבה" ל"עומק" ו"גוון"

המאמר עוסק בהוגיה החשובים של חסידות פולין: ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין, מייסד חסידות פולין כתנועה רחבה, ר' מנחם מנדל מקוצק המורה החסידי המסתגף ור' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה שהוא מייסד החסידות האנרכיסטית הקיצונית. ^[12]

[עריכה] ספרים ומונוגרפיות שכתבה

• תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד. ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב 1982.
• תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ג 1992.
• פניה השונות של החירות-עיונים במיסטיקה יהודית, בתוך אלפיים מספר 15 (1997) עמ' 9-119
• חירות על הלוחות - המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים. אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, 1999
• מקדש ומרכבה כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה. ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ג 2002.
• ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה. תל אביב, משכל, 2004.

[עריכה] ספרים שההדירה

• היכלות זוטרתי: כתב יד קדום מתקופת התלמוד והמשנה. ירושלים, האוניברסיטה העברית, הוצאה לאור ע"ש מאגנס, 1982.
• גליא רזא: כתב-יד קבלי מן המאה השש עשרה. ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1981.

[עריכה] ספרים בעריכתה

• קבלת האר"י: דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום. עורכים: רחל אליאור, יהודה ליבס. ירושלים, תשנ"ב 1992.
• צדיקים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין. עורכים רחל אליאור, ישראל ברטל, חנא שמרוק. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ד 1994.
• קולות רבים: ספר הזיכרון לרבקה ש"ץ-אופנהיימר. עורכים רחל אליאור ויוסף דן. ירושלים, תשנ"ו 1996.
• החלום ושברו - התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרכים ט"ו-י"ז. ירושלים, האוניברסיטה העברית, 2001.

• על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית - ספר היובל לכבודו של יוסף דן במלאת לו שבעים שנה, עורכים רחל אליאור ופטר שפר. טיבינגן, מוהר זיבק, 2005.

[עריכה] מבחר מאמרי בקורת על יצירתה

• מהדורה ביקורתית של גליא רזא, מאת דוד תמר, נדפס ב"מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", ב', תשמ'ג 1983.
• מהדורה ביקורתית של היכלות זוטרתי, מאת פטר שפר, נדפס ב"תרביץ", נ'ד, א', תשמ'ה 1985.
• יהודה ליבס, מלחמת בני שמש בבני ירח, בעיתון הארץ, 30.1.2003
• יוסף דן, המגילות הגנוזות בפרספקטיווה חדשה, בעיתון הארץ, 17.8.2004
• אלי שי, הגואל שגילה את עריית בתו, בעיתון הארץ, 9.6.2003
• חזון המרכבה של יחזקאל: על ספרה של רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסיקה היהודית הקדומה, מאת חמוטל בר יוסף, הארץ ספרים, 11.06.2003
• במאגנס
• רחל אליאור, "מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, מאת חביבה פדיה, נדפס ב"מסכת", ב', תשס'ד 2004.
• כתיבת זכר ונקבה , על ספרה של רחל אליאור, "מקדש ומרכבה - כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה", (תשס'ג), מאת חננאל מאק, נדפס ב"דימוי", 25, תשס'ה 2005.
• רחל אליאור, "מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה", (תשס'ג), מאת דבורה דימנט, נדפס ב"ציון", ע'א, ד', 2006.

כמאה מאמרים משל רחל אליאור, שנדפסו לאורך השנים בכתבי העת השונים בעברית ובאנגלית, רשומים בקטלוג של בית הספרים.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ The Paradoxical Ascent to God: The Kabbalistic Theosophy of Habad, Albany: State University of New York Press 1992
2. ^ The Mystical Origins of Hasidism (Littman Library of Jewish Civilization, Oxford 2006).
3. ^ "פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית", אלפיים (1997) קובץ ,15 עמ' 9-109.
4. ^ Jewish Mysticism: The Infinite Expression of Freedom, Oxford 2007
5. ^ http://pluto.huji.ac.il/~mselio/liberty.html http://www.littman.co.uk/cat/elior-mysticism.html Jewish Mysticism: The Infinite Expression of Freedom, Oxford: The Littman Library of Jewish Civilization 2007. (Chapters from the book)
6. ^ ".'נוכחות נפקדות', 'טבע דומם', ו'עלמה יפה שאין לה עינים', לשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית", אלפיים 20, תש"ס, תל אביב: עם עובד: 214-270
7. ^ המאמר תורגם בחלקו לאנגלית ומצוי ב"Present but Absent ",Present but Absent", Still Life" and "A Pretty Maiden who has No Eyes": On the Presence and Aabsence of Women in the Hebrew Language, in Jewish Culture and in Israeli life", Streams into the Sea: Studies in Jewish Culture and it Context, Dedicated to Felix Posen (eds. E. Reiner and R. Livneh-Freudenthal), Tel Aviv: Alma 2001: 191-211
8. ^ The Three Temples; The Three Temples: On the Emergence of Jewish Mysticism, Oxford: The Littman. Library of Jewish Civilization 2004
9. ^ שני כרכי הספר מצויים במלואם על הרשת http://jewish.huji.ac.il/Publications/Thought.htm
10. ^ "נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט: הזיקה בין חבורות חסידיות במזרח אירופה ובמרכזה במאה היח", ציון נט, א, (תשנ"ד): 31-64 המאמר תורגם לאנגלית "Rabbi Nathan Adler of Frankfurt and the Controversy Surrounding Him", Mysticism, Magic and Kabbalah in Ashkenazi Judaism, (eds. K. E. Grozinger
11. ^ ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית", תרביץ סה, ד (תשנ"ו):
12. ^ "תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין: בין "יראה" ו"אהבה" ל"עומק" ו"גוון", תרביץ סב, ג, (תשנ"ג): 381-432

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר של רחל אליאור, שם מופיעים רבים ממאמריה של רחל אליאור וחלק מספריה און-ליין בדף הבית
• הספרים של רחל אליאור באתר סימניה
• הנוסח המלא של ספרה Jewish Mysticism
• הנוסח המלא של הספר בעריכתה "החלום ושברו: התנועה השבתאית ושלוחותיה – משיחיות, שבתאות ופרנקיזם"
• מאמרה "פניה השונות של החירות; עיונים במיסטיקה יהודית", אלפיים מספר 15 (1997), עמ' 119-9
• מאמר של רחל אליאור: נביאות במקרא ובמסורת חז"ל מסורות מבט משתנות
• זכייתה בפרס לחקר הקבלה
• הענקת פרס לחקר הקבלה על שם גרשום שלום לרחל אליאור, nrg
• מהתנ"ך עד הפלמ"ח, פרופ' רחל אליאור ואליעזר שביד, ynet