מרדכי יוסף לינער
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי יוסף בן יעקב לינער, 1800 - 1854, תלמידו המובהק של ר' שמחה בונים מפשיסחה, ואחריו של ממשיכו - מנחם מנדל מקוצק. פרש מהנהגתו וייסד את חסידות איז'ביצה-ראדזין.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
נולד בטומשוב בשנת ה'תק"ס לאביו רבי יעקב, שהיה תלמיד חכם מתלמידי החוזה מלובלין, איש אמיד, וממשפחה שהתייחסה עד רש"י. אביו נפטר כשרבי מרדכי יוסף עוד היה צעיר. ירש נכסים רבים, ומכרם כדי ללמוד תורה. ישב אצל רבו תשע שנים רצופות, וחזר לביתו רק למשך שבועות ספורים בשנה, לרגל חג הפסח. בתקופה זו סבל מעוני מחפיר, ואחד מחסידי קוצק, רבי ברוך מטשיזוב, תמך בו בשלושה רובלים לשבוע. כל ימיו היה ידוע חולי וחלוש.
בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצרכי פרנסה ולצרכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה רבי לייבל'ה איגר מלובלין, נכדו של הגאון ר' עקיבא איגר, ובנו של ר' שלמה איגר [מחבר הגהות מהרש"א על שו"ע]. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצרכי החסידים, התקבצה סביב רבי מרדכי יוסף קבוצה גדולה של תלמידים, ובד בבד הלכה וגברה מתיחות בינו לבין האדמו"ר מקוצק על רקע חילוקי הדעות בדרך הנהגת התלמידים, בדחיה או בקירוב.
בשמחת תורה בשנת ה'ת"ר פרץ משבר, שנסוב סביב עריכת ההקפות. על טיבו המדויק של המשבר נמסרו גרסאות שונות[1], ואחת מהן מספרת שבימים שקדמו לשמחת תורה קיבל רבי מרדכי יוסף "פדיונות" מהחסידים, אקט המסמל כהונת אדמו"רות, ובליל שמחת תורה הורה רבי מרדכי יוסף לתלמידיו לערוך את ה"הקפות" במנין נפרד. במניינו של הרבי מקוצק, בהקפה השישית שאותה היה מקבל בדרך כלל רבי מרדכי יוסף, ניגש הרבי מקוצק לזה שהחזיק את ספר התורה ונטלו ממנו, וכשנוכח לראות שאין זה רבי מרדכי יוסף, החזיר לו את ספר התורה. מעשה זה גרם לנתק בין הרבי מקוצק לרבי מרדכי יוסף.
בעקבות מעשה זה פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק, תוך שהוא מכריז: "מי לה' - אלי!". עמו פרשו רוב החסידים. חלק גדול מהחסידים שבו מאוחר יותר לקוצק, וחלקם, ובראשם רבי לייבלה איגר, נשארו עם רבי מרדכי יוסף, שקבע את משכנו וחצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר באיזביצא. המחלוקת בין חסידי קוצק לחסידי איזביצא הייתה אחת המחלוקות העזות ביותר באותה סביבה ותקופה.
נפטר בז' בטבת ה'תרי"ד. מכתביו לא נשאר שום דבר, אבל נכדו - ר' גרשון העניך (האדמו"ר השלישי), ליקט מדברי תורת סבו, וכתב אותם בספר "מי השילוח". על שם הספר הזה, נקרא האדמו"ר הראשון "מי השילוח".
| תקופת חייו של מרדכי יוסף לינער על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] הגותו
הגותו של רבי מרדכי יוסף היא חדשנית ונועזת. נכדו כותב כי "בכמה מקומות יקשו הדברים לאנשים אשר לא הורגלו בדברים כאלה". פרסומו של הספר על ידי נכדו אף עורר התנגדות מצידם של חוגים מסוימים, שדנו את הספר לשרפה מחמת הדברים שלדעתם אסורים היו להיאמר.
היסוד העיקרי בהגותו של רבי מרדכי יוסף, הוא הפנאנתאיזם הקיצוני שהוא גרס הלכה למעשה, ולפיו המציאות כולה היא אלקות. לפי זה גם רצונותיו והכרעותיו של האדם, אף על פי שהם נראים לו כהכרעות אישיות שלו, לאמיתו של דבר אינם אלא דבר האלוקים, ומשכך מתבקשת השקפה דטרמיניסטית, הגורסת שתחושת הבחירה החופשית אינה אמיתית. אשר למהותה האמיתית של הבחירה החופשית המדומה קיימים רמזים סותרים בספרי רבי מרדכי יוסף, וההוגים במשנתו הציעו דרכים שונות בביאור הענין [1].
על פי שיטתו זו גרס רבי מרדכי יוסף עוד, שמעשי חטא שונים המוזכרים בתנ"ך אינם מעשי חטא אמיתיים, והם נראים כך רק לכאורה. כך למשל טען שזמרי בן סלוא צדק במעשה נטילתו את כזבי, וברוח זו ביאר גם את מעשי יהודה ותמר, ויוסף עם אשת פוטיפר.
בנוסף טוען רבי מרדכי יוסף, שהמצוות שניתנו בתורה בכל פרטי החוקים הקפדניים שבהם, לא ניתנו אלא לתקופה זו, כאשר היצר הרע בתוקף, ואין ביכולת האדם להבחין מלבו הוא מהם הדברים הראויים ומהם המעשים שאינם ראויים. אך התכלית הנרצית, שתיושם בפועל באחרית הימים, היא שהאדם ידע מלבו הוא את שהוא צריך לעשות בכל רגע נתון, בלי חוקים חיצוניים וכלליים.
במקומות ספורים בחיבורו נראה גם שגרס שאין דרך רציונלית להוכיח את קיומו של הבורא, והדרך להכירו היא על ידי תפילה מעומק הלב, כחוייה אקזיסטנציליסטית.
[עריכה] ממשיכי דרכו
אחד מגדולי תלמידיו היה רבי צדוק הכהן מלובלין.
ממשיך דרכו באדמו"רות היה האדמו"ר ר' לייבל'ה איגר מלובלין, ולאחר פטירתו המשיך באדמ"ורות חברו ר' צדוק מלובלין. ר' לייבלה היה חסיד קוצק ופרש יחד עם רבו. בנו של רבי מרדכי יוסף, רבי יעקב לינער מאיזביצא כתב את הספר בית יעקב והמשיך את שושלת איזביצא לאחר פטירת ר' צדוק. חלק מהחסידים המשיכו בשושלת איגר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם יהושע השל, קאצק
- ש.ז. שרגאי וא. ביק, בהיכל איזביצא-לובלין, ירושלים ה'תשל"ז
- ש.ז. שרגאי, "חסידות הבעל שם טוב בתפיסת איזביצא-רדזין", סיני מ"ז עמ' קסה-קצח
- יוסף ווייס, "תורת הדטרמיניזם הדתי לר' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא", ספר היובל ליצחק בער, ירושלים ה'תשכ"א
- רחל אליאור, "תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין- בין 'יראה' ו'אהבה' ל'עומק' ו"'גוון'", תרביץ סב, ג, (תשנ"ג): 381-432
[עריכה] קישורים חיצוניים
- שיטתה של איזביצא בפורום עצור כאן חושבים
- למה עזב הרבי מאיזביצא את קוצק? בפורום עצור כאן חושבים
- תורת הייחוד במשנתה של החסידות, מאמרו של פרופ' שלום רוזנברג הדן גם במשנתה של איזביצה
- פרק י"ט מזכרונות יחזקאל קוטיק, המספר על חסידות איזביצא וסערת פרשת זמרי בן סלוא
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לגרסאות היותר קיצוניות, ראו "קוצק", יצחק אריה אריגור, עמ' 87-91.
