גרשם שלום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשֹם (גרהרד) שלום (1897 - 1982). גדול חוקרי הקבלה והמיסטיקה היהודית. אבי תחום חקר הקבלה באוניברסיטה העברית.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
גרשם שלום נולד כגרהרד שולם למשפחה בורגנית מתבוללת בעיר ברלין שבגרמניה. אביו, ארתור שולם היה יהודי מתבולל, פטריוט גרמני ואדם אמיד שבבעלותו בית דפוס גדול. בביתו של ארתור שולם חגגו את חג המולד, אך הוא ראה בהתנצרות "אקט מתרפס וחסר עקרונות" והתנכר לקרוביו שהתנצרו. אחיו הבכור של גרהרד שולם, ריינהולד, היה לאומן גרמני ששמר על דעותיו אלה גם כשנאלץ לצאת לגלות לאוסטרליה עקב עליית הנאציזם. הבן האמצעי, ורנר, היה קומוניסט שהתנגד נחרצות להשתתפות גרמניה במלחמת העולם הראשונה ואף נאסר והואשם בבגידה כשהוביל הפגנה ציבורית נגד המלחמה. גרהרד לעומתם חיפש "שורשים" ו"אותנטיות יהודית", וכבר בצעירותו נמשך לציונות ולמחשבת היהדות בימיו בבית הספר והיה חבר בארגון "יהודה הצעיר". ורנר שלום השפיע על גרהרד וגם הוא השתתף בפעילות האנטי מלחמתית של אחיו, בין השאר בהדפסת עלונים אנטי מלחמתיים בבית הדפוס של אביהם. בשל דעותיו הרדיקליות האנטי מלחמתיות נאלץ לעזוב את בית ספרו כשנה לפני סיום לימודיו. תגובת האב לסילוקו של גרהרד מבית הספר הייתה טרגיקומית. הוא שלח לגרהרד מכתב מנוסח ברשמיות בו הודיע לו שעליו לעזוב את הבית ושמלבד 100 מארק שיועברו לחשבונו הוא לא יראה עוד פרוטה מאביו. [1]
גרהרד עזב את הבית, הצליח להתחמק מהגיוס בתואנה של אי־שפיות והצליח להתקבל לאוניברסיטה. הבוחן ששאל אותו מדוע סולק מבית הספר פירש את הסברו המגומגם כאות לכך שהסתבך עם נערה, מעשה שנחשב רשלנות ג'נטלמנית. למד פילוסופיה, מתמטיקה ויהדות ולבסוף בחר להתמחות בקבלה. בשנת 1923 קיבל את תואר הדוקטור באוניברסיטת ברלין. עם זאת חש עצמו שלום כחילוני וכתב ביומנו "הדת היהודית אינה דתי".
[עריכה] לאחר עלייתו לארץ ישראל
שלום עלה ארצה בשנת 1925 במסגרת העלייה השלישית והשתלב עד מהרה בסגל ההוראה של האוניברסיטה העברית בירושלים, אז מוסד צעיר ויחידי מסוגו בארץ.
שלום הקדיש את חייו לחקר המיסטיקה היהודית, וזכה להיחשב לראש החוקרים בתחום זה. הוא פרסם מחקרים רבים על ספר הזוהר, על השבתאות וזיקתה אל הקבלה הלוריאנית. שלום הכיר לפני ולפנים את ספרות המיסטיקה היהודית העצומה, לרבות חיבורים רבים שנותרו בכתב יד. גישתו הפילולוגית המחקרית נשענה לא רק על כושר הניתוח ובקיאותו המדהימה, אלא אף על נטיותיו הביבליוגרפיות המובהקות.
שלום שאף להגיע להידברות עם הערבים. זמן קצר אחרי שהגיע לירושלים הקים שלום יחד עם נשיא האוניברסיטה העברית יהודה לייב מאגנס, ארתור רופין ועקיבא ארנסט סימון את ברית שלום, אגודה שפעלה להגיע לפשרה בין היהודים לשכניהם.
שלום עמד בקשרי ידידות עם אישים גדולים רבים בתקופתו כגון ברל כצנלסון, ש"י עגנון, יוסף חיים ברנר, ואף הרב קוק. במיוחד יש לציין את חברות הנפש ארוכת השנים עם ולטר בנימין, שאף הונצחה בספרו של שלום, "ולטר בנימין - סיפורה של חברות", ואת יחסו למרטין בובר עימו עמד בקשר רב, ולמרות ביקורתיות מסוימת, הושפע רבות מתורתו.
שלום זכה בפרס ישראל לשנת תשי"ח במדעי היהדות, נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1959 וזכה בפרס הארווי לשנת 1974 וכיהן כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנים 1974-1968.
[עריכה] נושאים מרכזיים במחקריו
במחקריו התייחס בין היתר לנושאים הבאים:
- שורשיה הגנוסטיים של ספרות המיסטיקה היהודית הקדומה.
- תנועת השבתאות והשפעתה על החסידות ותנועת ההשכלה.
- היסוד המשיחי בהגות החסידית, ובקבלה הלוריאנית.
- על אפשרותה של מיסטיקה יהודית בעתיד.
[עריכה] חיבורים עיקריים
- Major Trends In Jewish Mysticism - זהו חיבור הסוקר את תולדותיה ועיקריה של המיסטיקה היהודית מן העת העתיקה ועד לחסידות, אותה הציג שלום כ'שלב האחרון' עד כה, של המיסטיקה היהודית לדורותיה.
- פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה
- שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו (שני כרכים)
- דברים בגו - קובץ בשני כרכים של מאמריו ונאומיו בהזדמנויות שונות
- עוד דבר - אוסף של מאמרים וראיונות
- ולטר בנימין : סיפורה של ידידות תירגם מגרמנית עדי נחמני ; ערך אברהם שפירא (פצ'י), עם עובד, תשמ"ז 1987.
- מברלין לירושלים - אוטוביוגרפיה. עם עובד, תשמ"ב 1982. ערך אברהם שפירא (פצ'י)
- ספר הזוהר של גרשם שלום עם הערות בכתיבת ידו (יוזעפאף תרל"ג 1873), מאגנס, 1992.
- מפתחות לכתבי הפולמוס עמדין-אייבשיץ, ערך יהודה ליבס. מאגנס, 2006.
- "ראשית הקבלה".
[עריכה] תלמידיו
- ישעיה תשבי (תלמידו הראשון)
- רבקה ש"ץ אופנהיימר
- יוסף בן שלמה
- משה אידל
- יוסף דן
- יהודה ליבס
- עמוס גולדרייך (אחרון תלמידיו)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- גרשם שלום - על האיש ופועלו : דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ג
- פרידה פנקס, גרשם שלום - בין היסטוריוגרפיה ומחשבה היסטורית, עבודת גמר (מ.א.) באוניברסיטת תל אביב, 1998.
- איטה שדלצקי (עורכת), גרשם שלום ואמו: מכתבים 1917-1946, הוצאת שוקן, 1998.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ עמוס אילון, "רקוויאם גרמני, יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933", תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004, עמ' 331
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גרשום שלום, התנועה השבתאית בפולין, בתוך בית ישראל בפולין, ישראל היילפרין (עורך), ירושלים תש"ח חלק א', חלק ב'
- אלי אשד, גרשום שלום ותולדות חקר הקבלה
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מכתב של גרשם שלום לפרנץ רוזנצווייג ב - 26.12.1926 "הצהרת אמונים לשפה שלנו"
