ארתור רופין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור רופין (1876 - 1943), מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. עמד בראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ביישוב והיה חבר הנהלת הסוכנות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ראשית דרכו
ארתור רופין נולד בעיר ראבי'ץ שהייתה אז בפרוסיה למשפחה מסורתית אמידה אשר ירדה מנכסיה. בגיל 15 הפסיק את לימודיו, ועבד בבית מסחר גדול לתבואות. בהמשך, הוא חזר לספסל הלימודים באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת האלה.
ב-1902 קיבל תואר ד"ר על מחקרו "דרוויניזם ומדעי החברה".
בשנים 1902-1907 ניהל את המכון לסטטיסטיקה ודמוגרפיה בברלין. בשנת 1904 פרסם את מחקרו הסוציולוגי, 'היהודים בימינו' ומונה למזכיר הכללי של החברה לסטטיסטיקה יהודית.
[עריכה] בתנועה הציונית ובהנהגת היישוב
ב-1905 הצטרף רופין להסתדרות הציונית, וב 1907 הוא נשלח על ידי דוד וולפסון, נשיא ההסתדרות הציונית, לחקור את מצב היישוב בארץ ישראל ולבדוק את האפשרויות לפיתוח החקלאות והתעשייה. בשנת 1908 עלה ארתור רופין לארץ. בהתאם להחלטת הקונגרס הציוני השמיני, הוא הקים ביפו את "המשרד הארצישראלי" שמטרתו הייתה לכוון ולנהל את כל פעולות ההתיישבות של התנועה הציונית העולמית.
רופין יזם את ההתיישבות הקבוצתית בדגניה ובכנרת, את עליית יהודי תימן, את מתן ההלוואה הראשונה ל"אחוזת בית" היא תל אביב, את ייסוד קיבוץ מרחביה, את הקמת "חברת הכשרת היישוב", היה ממייסדי שכונת רחביה בירושלים (שם בנה את ביתו) ועוד. היה חבר "ועד הצירים" וההנהלה הציונית. ניהל את מחלקת ההתיישבות היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ועמד בראשה בשנים 1933-1935. הזמין, אצל מהנדס המים שמחה בלאס, תוכנית "פנטסיה להשקיית הנגב", שהוגשה לו ביולי 1939.
[עריכה] יהודי תימן
על חלקו המכריע בעליית יהודי תימן נמתחה בעת האחרונה ביקורת, בעיקר על רקע תפיסתו את היהודי התימני כ"כוח עבודה זול". סיפורם הכאוב של תימני כנרת אותם שקד רופין להעלות, נחשף בספרו של פרופסור יהודה ניני "ההיית או חלמתי חלום, תימני כנרת – פרשת התיישבותם ועקירתם" והוצג כדוגמה ליחס מתנשא כלפי יהודי המזרח מצד חלק מאבות הציונות ורופין בראשם. לפי מחקריו האחרונים של איתן בלום, פעולותיו של המשרד הארצישראלי כלפי התימנים גובשו על פי תוכניתו האוייגנית (תוכנית להשבחת הגזע) של רופין, שסבר שהתימנים אינם יהודים "טהורי גזע" אלא "טיפוסים מיוחדים" (ערבים שהתגיירו או כאלה שדמם מעורב בדם ערבי) ומשום כך התנגד לנישואים בינם לבין עולי מזרח אירופה, בהם ראה את "החומר האנושי" החיובי שעליו צריך להיבנות העם היהודי המתחדש (על תאוריית הגזע של רופין, ראו בקריאה נוספת: איתן בלום.)
[עריכה] באוניברסיטה העברית וב"ברית שלום"
משנת 1926 ועד לפטירתו, שימש רופין כפרופסור לסוציולוגיה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה ממייסדי "ברית שלום" ומהמטיפים למדינה דו-לאומית, אולם פרש מהברית לאחר טבח חברון ומהומות-הדמים באב תרפ"ט (אוגוסט 1929), ומאז סירב אף לדון בוויתור כלשהו על עליית יהודים לארץ ישראל ועל רכישת קרקעות. נפטר בירושלים בשנת 1943, ונטמן בבית הקברות של דגניה א'.
[עריכה] לזכרו
על שמו נקרא הקיבוץ כפר רופין שבעמק בית שאן, בית הספר בית ירח שליד דגניה והמרכז האקדמי רופין (מדרשת רופין) שבעמק חפר. כן נקראו על שמו רחובות בערי ישראל (לרבות דרך רופין בירושלים, המובילה לכנסת ולקריית הממשלה, למוזיאון ישראל ולקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית) ובעיר הולדתו שבגרמניה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק ק"ח, רכישת אדמה בעמק יזרעאל, ארתור רופין, 1920
- מרגלית שילה, נסיונות בהתיישבות, המשרד הארצישראלי 1914-1903, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1988
- יעקב גורן, ארתור רופין: חייו ופועלו, יד טבנקין, 2005
- איתן בלום, למקורותיה הגרמניים של התרבות העברית, על הדחקת תפקידו של ארתור רופין - "אבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל", מטעם, כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית, מס' 11, 2007 (71-93).
- Etan Bloom, The "Administrative Knight" – Arthur Ruppin and the Rise of Zionist Statistics, The Tel Aviv University Year Book for German History, XXXV, 2007 (183-203)
- Etan Bloom, What "The Father" had in Mind, Arthur Ruppin (1876-1943), Cultural Identity, Weltanschauung and Action, The Journal for History of European Ideas, 33/3, 2007 (330-349).
- http://www.sciencedirect.com/science/journal/01916599
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רופין ארתור (אבי ההתיישבות הציונית, אבי הסוציולוגיה היהודית) באתר תנועת העבודה
- ד"ר ארתור רופין וההתיישבות באזור ההר מאת פרופ' מרגלית שילה, באתר מטח
