תימני כנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"תימני כנרת" הוא הכינוי לקבוצה של מספר משפחות יהודיות משרעב שבתימן, שעלו ארצה במהלך שנת 1909 ולאחר שהייה קצרה בחיפה התיישבו בחדרה. בשנת 1912 נענתה הקבוצה להצעתו של נציג מאגודת השומר לעבור ולהתיישב בגליל. כאשר הגיעו לאזור הכנרת, החליטו חלק מהעולים להמשיך לעבר יבנאל, והשאר, כ - 14 משפחות, התמקמו ליד חוות כנרת בבית המוטור ולידו.

המשפחות חיו בתנאים גרועים אך המשיכו להתגורר במקום למרות הקשיים, שכן רצו לעבד את אדמת ארץ ישראל ולא חששו מעבודה פיזית.

תושבי כנרת מצידם לא אהבו את התושבים החדשים, ותחילה אף לא הרשו להם לקבור את מתיהם בבית הקברות כנרת, בו הקימו לאחר מכן חלקה צדדית עבורם. בשנת 1930, בשל התנגדות זו של תושבי כנרת לנוכחות התימנים, אולצו לעזוב למושב כפר מרמורק, המושב הראשון בישראל של יהודי תימן, שברבות השנים הסתפח כשכונה לעיר רחובות.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יהודה ניני, ההיית או חלמתי חלום, תימני כנרת – פרשת התיישבותם ועקירתם – 1912-1930, עם עובד, 1996.
• שושנה בלובשטין עֲלִי תימן - מראשית עלית התימנים ארצה, יבנה, תל- אביב תש"ג.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• תימני כנרת מאת גיל מנצור