אפרים גוטליב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 - 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ופעיל ציוני.

תוכן עניינים 1 חייו 2 באקדמיה 3 ספריו 4 לקריאה נוספת

[עריכה] חייו

אפרים גוטליב נולד בעיר מונקאטש שבצ'כוסלובקיה (כיום באוקראינה). היה ילד שביעי במשפחה בת תשעה ילדים. אביו ר' חיים אליעזר צבי גוטליב היה מחסידי ספינקא-זידיטשוב. הוא היה דור שביעי מצד אימו לר' מנחם מנדל מרימנוב.

למד מאביו גמרא. מגיל שמונה למד בישיבה וכן בבית הספר הממלכתי הצ'כי. מגיל חמש עשרה למד בגימנסיה העברית הציונית במונקאטש, אותה יסד דוקטור חיים קוגל (שהיה לימים ראש העירייה הראשון של חולון), מקום שהיה מושא משטמתם של החוגים החסידיים בישוב, אליהם השתייך גם אביו של אפרים. לבסוף התרצה הלה להתיר לבנו ללמוד. בד בבד עם לימודיו בגימנסיה למד בישיבה ובשעות הפנאי היה שוקד עם סבו במשך שעות רבות על קריאת הזוהר.

משנת 1938 נעשה אפרים גוטליב פעיל ציוני בתנועת בני עקיבא של המזרחי ובשנת 1939 נבחר למועצה הארצית של התנועה. ב-1940 התארגנה קבוצה של מאתיים בני נוער לעלייה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. לאחר מסע חתחתים ארוך ברכבות, אוניה ואוטובוסים הגיע לשכונת בת גלים בחיפה.

גוטליב למד שנתיים במקווה ישראל כהכנה להתיישבות חקלאית. ב-1942 נוסד הגרעין הצ'כי של בני עקיבא, שגוטליב היה ממנהיגיו. הגרעין יצא להכשרה בקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן, שם שהו שנתיים. הוא עבד במטע התמרים וקרא בספרות העברית החדשה את ברנר, אורי צבי גרינברג ואחד העם. ב-1944 עזב הגרעין את טירת צבי והקים מחנה עבודה על יד כפר הרואה תחת חסותו של הרב נריה. ב-1945 עלה הגרעין למשואות יצחק שבגוש עציון.

ביולי 1945 יצא אפרים גוטליב לקורס שליחי וב-25 באוקטובר 1945 היה בכנס של עשרים ושנים שליחי הבריחה בקיבוץ שפיים על מנת להציל את שארית הפליטה שנותרה משואת יהודי אירופה. הם הפליגו בספינה "דולפינה" לאיטליה. משם נסעו להונגריה ופגשו ילדים חסרי כל. הוא פגש גם את שתי אחיותיו ומהן נודע לו שמשפחתו נספתה בתאי הגזים. על אפרים הוטל לארגן את הילדים בבתי ספר ובמחנות קיץ. בבודפשט שקד על ארגון מפעלים חינוכיים לניצולים מכל הגילאים, מפעוט ועד קשיש. שם פגש את שמחה ניצולת אושוויץ, הם התחתנו ועלו במאי 1947 לישראל. והתיישבו במשואות יצחק אשר בגוש עציון, שם אותו העניק לו אפרים גוטליב. גוטליב נשלח להדריך במקווה ישראל קבוצת נוער שעלתה מהונגריה.

[עריכה] באקדמיה

בשנת 1952 נרשם לאוניברסיטה העברית כשהוא בעל משפחה ואב לשתי בנות. תוך כדי כך עסק בהוראה בבית הספר העירוני דתי בתל אביב ובמקווה ישראל. בשנת 1955 סיים את התואר הראשון בספרות עברית, פילוסופיה יהודית וקבלה. ב-1957 סיים את התואר השני. את עבודת הגמר על ה'מתנינין והתוספתא' שבזוהר, הגיש לפרופסור גרשום שלום. במאי 1963 קיבל את הדוקטורט שלו, מנחהו היה גרשום שלום. נושא הדיסרטציה היה "הקבלה בכתבי ר' בחיי בן אשר". ב-1970 התפרסמה העבודה כספר.

ב-1962 התמנה למרצה באוניברסיטת בר-אילן. ב-1963 התמנה למרצה באוניברסיטת תל אביב. ב-1966 נעשה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. ב-1970 נעשה פרופסור חבר באוניברסיטה העברית. ביוני 1973 התמנה כראש המכון ללימודי היהדות באוניברסיטה העברית, תפקיד בו כיהן חודשים ספורים בלבד, עד למותו בגיל חמישים ושנים.

מחקריו עסקו בתולדות הקבלה באיטליה ובספרד החל מהמאה ה-13 עד המאה ה-16.

מחקרו על הספר "גינת ביתן", בו הוכיח שהספר בן שלושת החיבורים הוא מעשה זיוף של מחבר אחד, היה לנושא הספר "מחברות אביתר" של אהרון מגד.

[עריכה] ספריו

• הכתבים העבריים של בעל תקוני זהר ורעיא מהימנא/ ההדיר והוסיף הערות: אפרים גוטליב; ערך והוסיף מבוא: משה אידל. ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"ג, 2003.
• מחקרים בספרות הקבלה/ אפרים גוטליב. ערך וההדיר: יוסף הקר. תל אביב: בית הספר למדעי היהדות ע"ש ח. רוזנברג אוניברסיטת תל אביב, תשל"ו.
• הקבלה בכתבי רבינו בחיי בן אשר/ אפרים גוטליב. ירושלים: קריית ספר, תש"ל.
• הקבלה בסוף המאה הי"ג/ אפרים גוטליב. ערך לפי הרצאות: יהודה ליבס. ירושלים: אקדמון, תשכ"ט, 1969.

[עריכה] לקריאה נוספת

• רבקה ש"ץ-אופנהימר, "‫תרומתו של אפרים גוטליב לחקר הקבלה", ‫ דעת 16 (תשמו 1986) 5-10.
• מיכל אורון, "קווים לדמותו ולקורות-חייו של פרופ’ אפרים גוטליב ז"ל", משואות (תשנד 1994) ט-יז.