גוש עציון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בגוש עציון ההיסטורי. אם התכוונתם למועצה אזורית, ראו מועצה אזורית גוש עציון.
גוש עציון הוא קבוצה של יישובים יהודיים במדינת ישראל בין בית לחם לבין חברון השוכנת בגובה של 950 מטר מעל פני הים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההתיישבות היהודית הראשונה באזור בעת החדשה החלה בהקמת היישוב מגדל עדר ב-1927, אולם עקב מאורעות תרפ"ט ב-1929 נאלצו המתיישבים לעזוב את המקום. ניסיון שני היה בשנת 1932 על ידי חברת "אל ההר" מיסודו של שמואל צבי הולצמן (אשר עיברת את שמו ל"עציון" ועל שמו גוש עציון), אשר רכש אדמות רבות בהר חברון מערביי האיזור. אולם גם הוא נכשל בשל מאורעות תרצ"ו. הניסיון השלישי היה ב1943 כאשר חברי קבוצת אברהם הקימו את קיבוץ כפר עציון. עד 1947 הוקמו שלושה יישובים נוספים: משואות יצחק, עין צורים ורבדים. בזמן מלחמת השחרור הטילו הערבים מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה אליהם. המתיישבים ניסו להחזיק מעמד, ונשלחו אליהם כמה פעמים תגבורות, בין השאר שיירת העשרה, שיירת נבי דניאל ומחלקת הל"ה.
ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון. רבים ממגיניו, חברי הקיבוץ, לוחמי פלמ"ח והחי"ש (חיל שדה) נהרגו תוך כדי קרב. הנותרים, לאחר שנכנעו לכוחות סדירים של צבא ירדן, נטבחו כולם על ידי חיילי הלגיון הערבי וערביי האזור, מלבד ארבעה לוחמים שהצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגינים נשלחו למחנות שבויים בירדן. השטח עבר לשליטה ירדנית. היישובים נחרבו כמעט לחלוטין, ובשטחם הוקמו מחנות של צבא ירדן, ועל חורבות משואות יצחק הוקם מחנה פליטים. חלק מהיישובים הוקמו מחדש במקומות אחרים בארץ, כמו ניר עציון שבחוף הכרמל, משואות יצחק ועין צורים באזור שפיר, וקיבוץ רבדים הוקם באזור יואב.
אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967, כשהאזור חזר לשליטה ישראלית, הקימו בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון שלפני 1948 מחדש את קיבוץ כפר עציון. על חורבות עין צורים ורבדים, קם הקיבוץ ראש צורים. בשנת תש"ס עלו בשלישית אל משואות יצחק ועל יד חורבות משואות יצחק קם היישוב בת עין. בשנת 1969 הוקם היישוב אלון שבות, שבו התגוררו התלמידים והרבנים של ישיבת הר עציון. מאז הוקמו עוד 14 יישובים בגוש.
[עריכה] מעמד מוניציפלי
רוב היישובים בגוש שייכים למועצה אזורית גוש עציון. היישובים אפרת וביתר עילית הם במעמד של מועצה מקומית ועיר בהתאמה.
סמלו של גוש עציון הוא האלון הבודד שעומד עד היום במרכז הגוש, ואליו היו משקיפים מתחום ישראל לפני 1967 כדי לציין את מקומם של היישובים הנטושים. על שמו של האלון נקרא היישוב אלון שבות.
[עריכה] גאוגרפיה
במזרח גוש עציון עומד הר הרודיון - שרידיה של עיר עתיקה הבנויה על תל מלאכותי, מפוארת ומבוצרת היטב, שנבנתה על ידי הורדוס בתקופת השלטון הרומאי בארץ ישראל.
בלב הגוש נמצא צומת גוש עציון, המחבר את יישובי גוש עציון עם כביש 60.
[עריכה] ראו גם
- מחלקת הל"ה
- דוד בן דוד - מוכתר כפר עציון בעת נפילתו בידי הלגיון הערבי
[עריכה] לקריאה נוספת
- ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון 1940 - 1947, יוסי כץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1992
- דב קווסטלר, העץ הבודד לא נגדע, בתוך "שנה בשנה" תשכ"ט.
- דב קנוהל, "גוש עציון במלחמתו" 1950