משיח שקר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משיח שקר הוא אדם שמכריז על עצמו כמשיח, או שתלמידיו ותומכיו מכריזים עליו ככזה. תופעה זו קיימת בדתות שונות, וקרויה בשפה מדעית "טוענים למשיחיות" או "פסאודו-משיח" (משיח כביכול). בשל אופיה מיוחד של האמונה במשיח ביהדות ומצוקתם של היהודים בגלות או תחת שלטון זר, היו בעבר גילויים רבים של כתות משיחיות, בעיקר בעיתות משבר, אשר עודדו תפיסה אסכתולוגית. בין הבולטים שבמשיחי השקר היהודיים: ישו, שבתי צבי, דוד אלרואי, יעקב פרנק, שחלקם לבסוף המירו דתם. לרוב, הקהילה שהאמינה במשיח השקר נטשה את דרכו, אך במקרים מסוימים המירה הקהילה את דתה ביחד עם משיחה.
תוכן עניינים |
[עריכה] משיחי שקר בתקופת רומי
על-פי יוסף בן מתתיהו, משיחי שקר הופיעו כבר בתקופת החשמונאים והבטיחו גאולה מהשלטון הרומי. מספר משיחי שקר מוקדמים בהקשר זה:
- יהודה בן חזקיה מוזכר על ידי יוספוס כקנאי אשר הנהיג מרד נגד השלטון הרומי לאחר מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס (ר' הפילוסופיה הרביעית).
- תוידאס (שנת 44) - אשר טען בפני מאמיניו כי ביכולתו להעבירם דרך נהר הירדן על ידי בקיעת המים; מוזכר גם בברית החדשה.
- משיח שמוצאו ממצרים ואשר הבטיח גאולה ונפילה של חומות ירושלים בתקופת הנציב אנטוניוס פליקס (שנת 55-60 לספירה)
יש הטוענים להכליל גם את בר כוכבא, אשר שמו האמיתי היה בר-כוזיבא אשר הנהיג מרד נגד הרומאים (132-135). רבי עקיבא אף ראה בו משיח וקרא עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב" ולדעתו הצטרפו רוב חכמי הדור (חכמים אחרים באותו דור הגיבו על כך "עקיבא! יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא"). למרות שבר כוכבא לא הביא את הגאולה לעם ישראל, הרמב"ם לא רואה בו משיח שקר, אלא משיח שבגלל עוונות הדור ביטל הקב"ה את תפקידו. ואכן, בהלכות מלכים ומלחמותיהם (פרקים י"א-י"ב) מנסח הרמב"ם את כללי ביאת המשיח ע"פ האמונה היהודית ע"פ צורת הופעתו של בר כוכבא.
בנוסף, יצוין כי היהדות רואה בישו משיח שקר. תלמידיו, כמובן, ראו בו משיח ואף לאחר מותו התפלגו מן היהדות ויצרו את הנצרות.
- באמצע המאה ה-5 התקיימה צפייה יהודית לביאת המשיח, בשל פרשנות לחישובים אשר הופיעו בכתובים. בשנת 448 לערך הופיע בכרתים יהודי בשם משה, אשר טען כי יוכל לפצל את הים לשניים ולהוביל את יהודי כרתים בחרבה לארץ ישראל. מאמיניו, אשר הלכו אחריו לתוך הים טבעו (למעט אלה אשר הוצלו על ידי דייגים מקומיים).
[עריכה] משיחי שקר ביהדות אירופה
מקרים של גילויי משיחיות ומשיחי שקר היו נפוצים בזמנים של מצוקה גדולה באירופה, למשל בזמן מסעות הצלב. במקרים רבים הבטיחו משיחי השקר כי יהיה ניתן לעלות לארץ ישראל.
- אברהם אבולעפיה פיתח תפיסה משיחית מיסטית אשר הובילה למחלוקת ביהדות אירופה של המאה ה-13, בין תומכיו למתנגדיו. אבולעפיה נחשב במשך שנים למנודה בשל תפיסתו כמשיח שקר, אך בשנים האחרונות צברו כתביו פופולריות מחודשת ומכל מקום, אבולעפיה מעולם לא הוצא מכלל ישראל.
- אשר למלין הופיע כמשיח שקר בשנת 1502 באשכנז (גרמניה של ימינו) ובונציה. למלין הבטיח גאולה באמצעות עלייה לארץ ישראל, אך לאחר מותו התנצרו תומכיו.
- שלמה מולכו, חלק מן החוקרים רואים בחזיונותיו רעיונות משיחיים (גאולת ישראל בכוח הזרוע) ולפיכך גם בו משיח שקר.אולם לא נמצא שום ביסוס לדבריהם.
- מרדכי מוכיח מהעיר אייזנשטט שבאוסטריה של ימינו היה מתומכי השבתאים (מאמיני שבתי צבי, ר' בהמשך) ולאחר מותו של הלה טען בראשונה כי שבתי צבי יחזור מן המתים, ולאחר מכן, כי הוא עצמו המשיח. הוא הוזמן על ידי יהודי איטליה לרומא ב-1680, שם טען בפניהם כי עליו להתנצר, כמו במקרה המרת הדת של שבתי צבי. הוא נפטר בפולין.
- יעקב פרנק היה אף הוא מתלמידי שבתי צבי. פרנק דחה את התלמוד והנהיג את תלמידיו להקים כת נפרדת מן היהדות, הפרנקיזם. הפרנקיסטים התנצרו בשנת 1759 אך למעשה דחו גם את הנצרות. לאחר מותו בשנת 1791 השתלבו בציבור הנוצרי.
[עריכה] משיחי שקר ביהדות ארצות האסלאם
בדומה ליהודים מארצות אירופה, גם על היהודים בארצות ערב עברו ימים קשים שהגבירו את הציפייה לבוא המשיח ובאותה מידה גם הביאו תנועות אלה לזעזוע חזק בקרב יהודי ערב. התגלות של משיחי שקר הייתה נפוצה במיוחד בקרב יהדות תימן, ככל הנראה בשל אמונות משיחיות רווחות גם בקרב מוסלמים באזור.
- בתימן הופיע במאה השביעית יהודי שהתאסלם מיד לאחר מותו של מוחמד וקרא ליהודים להאמין כי מוחמד הוא המשיח ושהוא יופיע שנית, ובינתיים ימלאו את מקומו בני פאטימה, כלומר עלי וצאצאיו (מכאן למדו החוקרים שמקורות התנועה השיעית הם ביהדות ולא באמונה הפרסית).
- אבו עיסי, או בשמו המלא (המשוער), יצחק בן יעקב עובדיה אבו עיסי, המכונה "אל אספהאני" על שם העיר אספהאן בפרס (כיום איראן), שממנה מוצאו. פעל במהלך המאה ה-7 וה-8 וקרא למרד נגד השלטונות בפרס. הרמב"ם מזכירו באיגרת תימן המפורסמת: "והנה אני מספר לכם בקיצור מעשים שקרו לאחר שקמה מלכות ישמעאל, ותקחו מהם מוסר. ומהם, כי מן המזרח, מעבר לאספהאן, יצא מספר עצום של יהודים, מאות אלפים, ובתוכם איש מתנשא לאמר כי הוא המשיח. יצאו מזוינים וחרבותיהם שלופות והרגו כל איש אשר פגע(פגש) אותם. לפי הסיפור שהגיע אלי באו עד סביבות בגדאד, והדבר היה בראשית בני אומייה". בנו, יהודה מחמדאן או יודגן, המשיך להנהיג את הכת שהקים אביו; והמאמינים הפכו לכת באסלאם. החכם הקראי אל-קרקסאני שחי במאה העשירית, מוסיף פרטים על משיח שקר זה, הוא כותב כי אבו עיסא טען כי הוא מתנבא, וכי למרות שלא ידע קרוא וכתוב חיבר ספרים (כפי שנמסר על מוחמד). אבו עיסא ציווה להתפלל שבע פעמים ביום ואסר לאכול בשר ולשתות יין. הוא גם ראה בישו ובמוחמד נביאי אמת שנשלחו לגויים.
- משיח שקר נוסף שקם בערב במאה ה-8 הוא שריע סריני. סריני הקים כת אשר טענה כי חוקי ההלכה ובכלל זאת חוקי טהרה אינם חלים עוד. לאחר שנעצר על ידי הח'ליף יזיד, ביקשו תומכיו לחזור לקהל ישראל. הבקשה עוררה מחלוקת בין הגאונים, אם יש לקבלם חזהר ללא תנאים, או שעליהם לעבור גיור (בשל התנהגותם כגויים בפרהסיה). רב נטרונאי בר רב נחמיה גאון החליט לקבל את אלה אשר שימרו את דיני הטהרה בתנאי שיחזרו בתשובה, אך לגבי אלה אשר ילדיהם ממזרים, אין לקבלם חזרה מחשש לטומאה.
- דוד אלרואי היה משיח שקר אשר קרא למרד נגד השלטונות האסלאמיים בבגדד במאה ה-12. בשנת 1160 לערך הוא הוציא מכורדיסטן קול קורא ליהודי אסיה למרוד בשלטונות האסלאמיים. תומכיו כינו אותו מנחם ואף הקימו כת "מנחמים".
אנציקלופדית דעת מזכירה[1] שלושה משיחי שקר אשר מוזכרים באיגרת תימן של הרמב"ם:
- משיח שקר קם בזמן מסעות הצלב במאה ה-11 בצרפת (1087)
- אבן אריה, משיח שקר שקם בקורדובה בזמן מסעות הצלב ב-1117
- משה דרעי, משיח שקר בפס בזמן מסעות הצלב ב-1127
בתימן קם בשנת 1127 משיח שקר, אשר עורר את יהודי תימן לכתוב איגרת לרמב"ם, אשר תשובתו - הדנה בנושא משיחי שקר ביהדות בכלל - היא אגרת תימן.
ב-1495 לערך קם משיח בקרב יהודי תימן אשר ביקש להילחם במוסלמים באזור.
אולי משיח השקר הידוע ביותר הוא שבתי צבי, אשר נולד באיזמיר בשנת 1626. שבתאי צבי סחף אחריו יהודים רבים, מעבר לאזור הבלקן, ושמעו הגיע לאירופה, לתימן ואף ליהדות הודו. לאחר שהתאסלם, התאסלמו גם מאמיניו ונותרו - גם לאחר מותו באלבניה ב-1676 - ככת מוסלמית בטורקיה, השבתאים.
באמצע המאה ה-19 (1859-1875) קמו בתימן שני אנשים אשר טענו להבאת הגאולה - יהודה בן שלום, הקרוי בערבית שכר אל-כחיל, ואדם אלמוני אשר טען כי הוא גלגולו של בן-שלום. בן שלום נהרג בקרב בשנת 1863 ולאחר מותו הופיע הטוען השני למשיחיות.
[עריכה] טוענים למשיחיות בדתות אחרות
תופעות של משיחיות ושל משיחי שקר קיימות גם בדתות אחרות ובעיקר, כמו ביהדות, בזמן מצוקה. כך, למשל, בתקופת הרומאים התעוררו תנועות משיחיות לא רק בקרב היהודים, אלא גם בקרב השומרונים.
בנצרות היו קיימים מספר אישים אשר הם או תומכיהם טענו כי הם מגלמים את ביאתו השנייה של ישו. בין היתר:
- אן לי, ממקימות השייקרים
- היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, על פי אמונות הראסטפארי
- סון מיונג מון, מנהיג כת כנסיית האיחוד, בעיני מאמיניה.
- דייוויד כורש, מנהיג פלג הדווידיאנים, כת דתית אשר התפלגה מן האדוונטיסטים של היום השביעי ואשר נקלעה לסכסוך אלים עם הממשל הפדרלי האמריקאי במתחם ליד העיר ווייקו בטקסס בשנת 1994.
באסלאם, בעיקר בפלגים אשר מאמינים בביאתו של המהדי, המשיח, היו קיימים אישים אשר טענו - או שנטען לגביהם - שהם המשיח או ה"אמאם הנעלם", בהקשר של האסלאם השיעי. בין היתר:
- בהאא אללה, אשר בסופו של דבר הקים את האמונה הבהאאית
- מירזא גולאם אחמד אל קאדיאני, מנהיג פלג האחמדים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הערך משיחי שקר ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- אברהם יערי, תנועות משיחיות בתימן, אנציקלופדית דעת.
- אורי יואלי, פרנקי הולך לגיהנום מארב, 2004 - על יעקב פרנק.
- בעקבות משיח - שבתאי צבי והתנועה השבתאית.
