שיחת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/בית לאברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביתא ישראל

תרבות | מורשת | היסטוריה כללית | עלייה

בית לאברהם | שיתופי פעולה | מקורות | טיוטות | איך לכתוב?

חידון ביתא ישראל על שם יעקב גטה ז"ל

שלום שלום! ברוכים הבאים! מה שלומכם? כאן משוחחים בכיף על הכתיבה בוויקיפדיה בנושאים הנוגעים לכל ביתא ישראל. יש לנו מאות ערכים לכתוב ולשפר, אבל יש לנו זמן, סבלנות ובעיקר שמחה!

אם נורא ישעמם לך, הנה ההיסטוריה של מיזם יהדות אתיופיה

היסטוריה קדומה התפתחות ההומינינים פרהיסטוריה ארץ פונט

	באתיופיה היה ביתו של היהודי פתוח לרווחה מאז ומעולם לקבלת אורחים ונקרא עקב כך גם "בית ל'אברהם". (זכר למנהגי הכנסת האורחים בהם היה מפורסם אברהם אבינו). קרובי משפחה וחברים יהודים שבאו לבקר היו מוכנסים ל"בית" (בקתת קש עגולה) ומתקבלים בנשיקות ברכה על הלחיים או הכתפיים תוך חילופי ברכות מפורטות לשלום כל בני המשפחה הקרובים, המקנה, הצאן והשדות. אנשים לא מוכרים נחקרו למוצאם ורק לאחר שהוברר שיהודים הם, היו מוכנסים לבית תוך כדי לחיצות ידיים וברכות ושאלות לשלום אותם מכרים משותפים. האורח היה אז מושב במקום של כבוד, ותוך כדי שיחה, בה היה נשאל בין השאר ובעקיפין למטרת בואו, היה מתכבד בשתיית "טלה" (סוג של בירה אתיופית ביתית, אשר שתייתה מקובלת כמנהג חברתי ולא כשתיינות) תוך מילוי הכוס עד גדותיה כאות כבוד, או שהיה מוזמן לטכס שתיית ה"בונה" (קפה שחור וחזק). זהו טכס שלם וחשוב מאד בחיים החברתיים של יהודי אתיופיה המשמש למעשה כמפגש קבוצתי בו מוחלף מידע, רכילויות וחוויות - והוא דומה למעשה לעבודה קבוצתית! הטכס כולל קליית גרגרי קפה טריים (בצבע ירוק), העברת הגרגרים הריחניים בין כל הנוכחים על-ידי בעלת הבית, כתישתם, בישולם במעין פינג'אן, ולבסוף - מזיגתם לספלים קטנים, כאשר הטכס מחייב שתיית 3 ספלי קפה. מהלך כל הטכס הממושך הזה מלווה בשיחה נינוחה ומורחבת, החשובה כל כך למשתתפים בה. עם הקפה היו גם מוגשים "בונה קורס" או "קולו" (סוגי פיצוחים, בדרך כלל גרגרי חומוס קלויים).
-- דני בודובסקי, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה

תוכן עניינים 1 אליש 1.1 א' 1.2 ב' 1.3 ג' 2 נריה 3 עדנה 3.1 א' 3.2 ב' 4 נוי 5 יוני 6 ארז 6.1 איגבו 6.2 יהדות זימבבואה - הזמנה לכולם להשתתף בדיון 6.3 בית ישראל (גאנה) 6.4 אהל יהוד בילד אל-סודן 7 המיזם פשוט מדהים! 8 ליאור 8.1 אם אין לחם, שיאכלו תמונות 8.2 הנה הם באים 8.3 ראש אל ראס 8.4 מוטי אלון, הקוראן ושבא 8.5 שוע 9 פרסמו נא את הלחנים

[עריכה] אליש

[עריכה] א'

מתומצת מתוך שיחת משתמש:ליאור/ארכיון 2#הודעה חשובה מאדעולם אליש ޖޭ 01:38, 27 באפריל 2008 (IDT)

מאחר ואני עוסק בהיסטוריה הכללית של אתופיה שקשורה גם לביתא ישראל, קראתי את ספרו של דוקטור סטוארט מאנרו-האי (Stuart Munro-Hay), אקסום: ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה (Aksum: An African Civilization of Late Antiquity). שם הוא מתרגם את המומנטם אדטליטנום מיוונית שנכתב במאה ה-6 על ידי מלך אקסומי ששמו לא ידוע. שמתי לב בכתובת שמוזכר השם קאלאה (אולי הכוונה לקאיילה כינוי נוסף ליהודי אתיופיה), המלך האקסומי יצא למסעות כיבוש באזורם:

	The Aua and Singabene and Aggabe and Tiamaa and Athagaous and Kalaa and the Samene people who live beyond the Nile in inaccessible mountains covered with snow where tempests and cold are continuous and the snow so deep that a man sinks up to the knees, I reduced to submission after having crossed the river then the Lasine, and Zaa and Gabala, who inhabit very steep mountains where hot springs rise and flow, and the Atalmo and the Beja and all the people who erect their tents with them.
-- ציביליזציה אפריקנית לקראת סוף העת העתיקה, עמוד 11.

אוקי הסבר, אותו מלך מיסותרי יצא לקמפיין צבאי צפונית לאגם טאנה באזור הרי סאמיאן ומזכיר את האטגואס שעל פי סטיורט מזוהים עם האגאווים, בנוסף הוא מזכיר את השם "קאלאה" הייתכן שזהוא קאיילה כינוי נוסף ליהודי אתיופיה (השוואה באנגלית בין קאלאה לקאיילה: Kalaa = Kayla), אם כן זהוא האיזכור הכתוב הראשון של מלך אקסומי על יהודי אתיופיה מהמאה ה-6 לספירה ומקדים את הקיסר עמדה ציון.

טוב ליאור אחרי שקראתי קטע זה חשבתי שזה יעניין אותך ואולי ישנו חומר נוסף הנמצא ברשותך שיכול לבדוק ולאשר את הדברים. אליש - שיחה 03:24, 1 במרץ 2008 (IST)

תודה רבה אליש, באמת מעניין מאד. ראשית, לא ידעתי שקיילה (אנ') הוא אחד מכינויי קהילת ביתא ישראל. שנית, מהערך בוויקיפדיה האנגלית ומחיפוש ברשת הבנתי שהכתובת רק הועתקה במאה השישית ע"י הנזיר היווני קוסמס אינדיקופלוסטס (Cosmas Indicopleustes), שייחס אותה בטעות למלך תלמי השלישי (אנ'). הכתובת מיוחסת לאחד ממלכי אקסום, אם כי המאמר הזה משנת 1972 טוען שהשאיר אותה מלך ערבי דרום-מערבי. הסתכלתי בספר שציינת בעזרת גוגל ספרים ונדמה לי שבתחתית עמוד 234 מיוחסת הכתובת לתקופת אזנה, מלך אקסום, כלומר לאמצע מאה הרביעית לספירה. בתחתית עמ' 28 של הספר Layers of Time: A History of Ethiopia מייחס פול הנזה את הכתובת למלך סאמבראוטאס (Sembrouthes) שפעל באמצע המאה השלישית לספירה, וכך גם מצטטים בוויקיפדיה האנגלית ממהדורת 1991 של ספרו של ד"ר מונרו-האי. בכל אופן, אין זיהוי מדויק של המלך שחיבר את הכתובת. כפי שמצוין בוויקיפדיה האנגלית, האטגאוס (Athagaous בכתובת זו, או Atagaw בכתובות אחרות לפי [1]) מזוהים עם האגאווים של ימינו, כך שנשמע לי הגיוני מאד ש-Kalaa יתייחס לקיילה כפי שהצעת. לא מצאתי זכר להשערה הזו בספרות המדעית, אבל אולי לא חיפשתי נכון. אשמח לכתוב איתך את הערך מוניומנטום אדוליטנטום, לפרט שם על כל העסק ולקשר אליו מתוך ביתא ישראל. כל טוב, ליאור ޖޭ 11:46, 1 במרץ 2008 (IST)

בנוסף הייתי רוצה שנמצא מקור שמציע במפורש כי המילה Kalaa או המילה Samene בכתובת שנמצאה באדוליס מתייחסות לקהילת ביתא ישראל, באחת משמותיה. אמנם יש תוצאות בספרות לחיפוש Jewish+Adulitantum, אך איני יודע אם הן מקשרות בין הכתובת לבין היהודים. הכינוי "אייהוד" משמעו "היהודים", נכון? האם יש משמעות לכינוי "קיילה" או למילה סאמאין? הייתי רוצה להוסיף זאת לערך ביתא ישראל. אם יש מאמר מסוים שאין לך גישה אליו, נסה לפנות למורט, אולי מהאוניברסיטה שלו יש גישה. יש שורה של ממצאים אנתרופולוגיים וגנטיים הסותרים את ההשערה כי כל יהודי אתיופיה מוצאם באגאווים שהתגיירו. אין עדיין הסכמה רחבה על השערות ההגירה האחרות וסביר כי היו מספר גלי הגירה במרוצת אלפי שנות הגלות, גם דרך מצרים וגם דרך תימן. אגב, הרצתי בדיקה סטטיסטית ומצאתי שנכנסים לערך ביתא ישראל יותר מ-1500 פעמים בחודש! אני מתכוון לעבוד עליו אחרי שאסיים לכתוב על פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, אבל ייקח לי לפחות חודש לכתוב על הפרשה כמו שצריך. ככל שמתעמקים יותר כך ניכר יותר העוול והגזענות שמאחורי הפרשה. אם יש לך חברים שרוצים לעבוד על הערך ביתא ישראל בינתיים, אני אשמח לסייע להם. שבוע טוב ותהנה בצבא, ליאור ޖޭ 22:36, 1 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] ב'

מתומצת מתוך שיחת משתמש:ליאור/ארכיון 2#סאמיאן: ממלכת היהודים אליש ޖޭ 01:38, 27 באפריל 2008 (IDT)

לאחר שחפשתי במרחבי הרשת מצאתי את המאמר המעניין הזה שבו דוקטור להיסטוריה אתיופית מצהיר שישנו קשר ברור בין יהודי אתיופיה לאזור הרי סאמיאן שבה התקיימה ממלכה יהודית עצמאית בלי הפרעה של הנוצרים מלפני שנת 300 התקופה הפרוטו-אקסומית שבה הייתה הגירה מסיבית ממלכת סבא (שבא - תימן של היום) לאתיופיה ועד למאה ה-16 שבתקופה זו הקיסר הקתולי סוסוינוס שיכן מסיונרים פורטוגזים בעיירה גורגה דרומית ללב השטח היהודי ולאחר מכן יצא למסעות "תתנצרו או תמות", בשנת 1624 כבש הקיסר סוסוניוס את ישובי עדת ביתא ישראל ושם קץ לעצמאותה המדינית. הוא החרים את אדמות היהודים, מכר רבים מהם לעבדות, הגלה את מנהיג העדה גדעון השביעי והטביל רבים מהיהודים בכפייה לכנסייה הנוצרית. בנו פאסילדס מייסד השושלת הגונדרית הקים את העיר גונדר בגבול השטח היהודי על מנת לחזק את שלטון הנצרות באזור ובכך התרחשה אמהריזציה (נוצרית) של העמים באזור כגון היהודים והאגאווים. לגבי הערך הרי סאמיאן (אנ'), מי שתרגם את הערך לא הזכיר את ההתייחסות ליהודי אתיופיה ולמומנטום אדוליטיום. אליש - שיחה 10:08, 9 במרץ 2008 (IST)

ההרחבה מרתקת, אשתדל לערוך אותה הערב. השלמתי בעזרתה חלקית את הרי סמיאן שתרגם אורי אך עדיין לא התייחסתי שם למוניומנטום אדוליטנטום (מתאים לך לכתוב איתי את הערך הזה בפסח?).

אני תוהה אם יש דרך למצוא את הספר הבא:

שנזכר כאן. ליאור ޖޭ 11:12, 9 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] ג'

מתומצת מתוך שיחת משתמש:ליאור/ארכיון 2#כינויי ביתא ישראל אליש ޖޭ 01:38, 27 באפריל 2008 (IDT)

שמתי לב השם יהודים כלפי ביתא ישראל שומש לראשונה על ידי הקיסר עמדה ציון הראשון שנלחם באנשים שהם "כמו יהודים" (געז: קאמה אייהוד) וביתא ישראל השתמשו בשם יהודים רק לאחר הגעתם של הפורטוגזים שקראו להם יהודים. ולכן השאלה הנשאלת היא איך קראו לעצמם יהודי אתיופיה לפני עמדה ציון??, יש לי אולי תשובה מאחר ושנינו קראנו את המאמר הזה אני חושב שיהודי אתיופיה על פי המאמר קראו לעצמם בשם "סאמיאן", נקודה נוספת השם "סאמיאן" משמעו בשפות השמיות האתיופיות בהם געז: הוא צפון, באתיופיה כאשר משתמשים בשם סאמיאן מתכוונים להרי סאמיאן בלבד אך עם אומרים למשל גונדר סאמיאן זון (נפת גונדר הצפונית), ולכן סאמיאן=צפון. מכאן אפשר למשוך את הפירושים ממנו כמו למשל שהמלך האקסומי של המומנטום התכוון לסאמיאן הוא התכוון ליהודים שכך כנראה הם קראו לעצמם (סאמיאנים=צפוניים). מכאן ההקשר התנ"כי אולי הרי אם סאמיאן=צפון ממלכת ישראל= ממלכת הצפון, בהשוואה לממלכה הדרומית=יהודה, אם ככה אולי סיפורי אלדד הדני אינם מונפצים ויש בהם אמת שתושבי הממלכה הצפונית=ישראל התיישבו באתיופיה ושם המשיכו לקרא לעצמם צפוניים=סאמיאן. שאלה נוספת נשאלת איך קראו לעמם תושבי ממלכת ישראל לאחר הפילוג מיהודה, השם יהודים נפסל מכיוון שמתייחס ליהודה וישראליים לכלל ישראל כולל יהודה אז אולי צפוניים=סאמיאנים????. נראה שככל שאני מתעמק על ההיסטוריה האתיופית אני מבין יותר את ההיסטוריה היהודית באתיופיה. לאחר שקראת זאת רצית לשאול אם גם אתה שאלת את עצמך לגבי זה?. אז טוב שהיה שבוע נעים. אליש - שיחה 18:21, 22 במרץ 2008 (IST)

שבוע טוב ומבורך אליש, הרעיון שלך מעניין מאד.

יכול להיות שהשם "צפוניים" קשור פשוט לעובדה שהיהודים הגיעו מהצפון - מארץ ישראל, מתימן ומיב - מה דעתך?

בזכות העבודה הנהדרת שלך אפשר לכתוב עכשיו ערכים על מנהיגי ביתא ישראל לדורותיהם, עם קישורים כחולים לקיסרי אתיופיה ולמלכי אקסום מתקופתם. אתמול ניסיתי לגייס כותבים נוספים למיזם דרך פורטל יופי ואני שוקל לכתוב גם לאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. יש לך עוד רעיונות למי אפשר לפנות? חג שמח, ליאור ޖޭ 19:12, 22 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] נריה

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#מקורות למיזם ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)

יתכן ואני מתפרץ לדלת פתוחה אך נדמה לי שהכרך הבא בסדרת קהילות ישראל במזרח בעריכת חיים סעדון אמור לצאת על יהדות אתיופיה - שווה בדיקה. בנוסף, בהקשר המוזיקולוגי, אני יודע שבאתר "הזמנה לפיוט" נערכים להעלאת פיוטים ממסורת יהודי אתיופיה (+חומר כתוב על הפיוטים)- ג"כ שווה בדיקה. נריה - שיחה 13:38, 7 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה נריה!

אני מודה שלא ידעתי דבר ממה שאמרת. הצד ההלכתי והתרבותי של המיזם מכוסה כרגע בצורה לקויה ביותר ועוד לא נמצא מי שיתפנה לטפל במקורות מרתקים הזמינים ברשת, כמו המסמך החשוב הזה. אם תרצה לטפל מתישהוא באחת הפסיקות ההלכתיות או הקולות הקוראים ששלחו רבנים בעניין, אני מבטיח לך שלא תתאכזב. אגב, אני בטוח שגם לרב קוק ולתלמידיו היו עיונים חשובים בעניין העדה, אם תמצא משהו כזה אשמח אם תציין זאת בדף המיזם. יום נעים, ליאור ޖޭ 14:25, 7 באפריל 2008 (IDT)

אם כך אוכל לעדכן אותך שנכתבו כמה מאמרים הלכתיים בכתב העת תחומין בנושא. אני זכרתי מאמר בשם "דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה" שיש בו גם סקירה היסטורית של הקשרים עם יהדות זו, אך כעת, בחיפוש במפתח האינטרנטי של תחומין אני רואה שיש גם מאמרים אחרים שהתפרסמו ובהם:"הטפת דם ברית של יוצאי אתיופיה הנימולים" שכתב הרב שאול ישראלי, "חובת קירובם של יהודי אתיופיה" שכתב הרב משה פיינשטיין, "ייחוס (=לעניינים של תקפות נישואין וגירושין) עולי אתיופיה" שכתב הרב הראשי שלמה עמאר, "נישואין וגירושין בקרב יהודי אתיופיה", "הרב הרצוג זצ"ל על יהודי אתיופיה - חילופי מכתבים", "שיבתם ליהדות של בני ה"פלשמורה"", ו"נישואין וגירושין בקרב יהודי אתיופיה" שכתב רב בשם מנחם ולדמן שנראה כמתמצא בנושא, וכן מאמר פיקנטי על "ברכת לחם האִנְגַ'רה העשוי מטֵף" שכתב ד"ר זהר עמר. אני מניח שאני לא אגיע בקרוב לעיסוק בנושא אבל תדע שמדובר בכתב עת נגיש, תרתי משמע, ובקלות ניתן לחלץ מתוכו סיכומים אנציקלופדיים באופיים. נריה - שיחה 15:09, 7 באפריל 2008 (IDT)

רוב תודות נריה! בחיפוש מהיר מצאתי תריסר מאמרים וכעת רכשתי את המאמר שציינת. אם תיתקל במישהו שעשוי לחפוץ לכתוב בנושא, אנא מסור לו את הכתובת לדף המיזם. שלך, ליאור ޖޭ 06:37, 8 באפריל 2008 (IDT)

אתמול ביקרתי בחנות ספרים וראיתי שהכרך על יהדות אתיופיה כבר יצא, ממש לאחרונה. לידיעתך. חג שמח, נריה - שיחה 10:29, 16 באפריל 2008 (IDT)

חן חן נריה, אני מוצף בספרים שאספתי בשבוע שעבר וגדושים בכל טוב. גם המאמר המרתק שציינת שוכב אצלי וממתין לחול המועד פסח (אפילו לי לא נעים לערוך דברי הלכה בשבת). מאמציי לגיוס כותבים נוספים למיזם נושאים פרי לאיטם ובתקווה אוכל לרכוש גם את הספר החדש של סעדון.

אם להודות על האמת, ההכפשות המצטברות שלא נודעו כמותן מימי תימני כנרת מביאות לגילויי יאוש. המאמרים שבידי קורעים את לבי וקשה לי מאד לשמור על איזון וקור רוח במרחב הערכים. אני מחמיר על עצמי בחובה להמציא סימוכין לכל דבר ומשתדל לכתוב גם על עניינים משמחים יותר, אבל הדם השפוך לפנינו לא נותן לי מנוח. כבר ביקשתי מכותבים שקולים ממני לומר לי מתי להרפות מכתיבת ערכים בנושא וחוששני שהיום קרוב.

ובנימה כנה פחות, אני עומד להקדיש דף משנה מהמיזם לספרייה. היית ממליץ על רשימה או על טבלה? ליאור ޖޭ 12:30, 16 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] עדנה

[עריכה] א'

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#בהמשך לפוליטיקאים יהודים אמריקאים ועליית יהדות אתיופיה ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)

הי, מצאתי לך עוד פוליטיקאי יהודי אמריקני שפעל למען יהודי אתיופיה. קוראים לו גארי אקרמן. באינציקלופדיה של הקונגרס כתוב שהוא היה מבין המובילים של הנושא, אם כי אין שם מקורות לכך. אני מציע שתכנס לאתר הבית של שני חברי הקונגרס, ג'רלד נדלר וגארי אקרמן באתר הרשמי שלהם בקונגרס (זה מופיע בערכים שרשמתי עליהם)- לכל אחד יש "חיפוש באתר" שנותן לך תוצאות של מה שאתה רוצה - רק מהאתר שלהם - תרשום את המילים, Ethiopian Jews ותלחץ חפש ושם יהיו לך תוצאות.

יום טוב, --שירלי2 - שיחה 20:48, 11 באפריל 2008 (IDT)

תודה עדנה, בעקבות דברייך יצרתי את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה#שדולת העלייה וציינתי שם את נדלר ואקרמן. כרגע אני עובד על שלושה ערכים כבדים אחרים אז אין לי פנאי להרחיב את הערכים עליהם, אבל אם תמצאי מקורות אשמח אם תוסיפי אותם לצד שמותיהם. שבת שלום ושבוע טוב, ליאור ޖޭ 15:43, 12 באפריל 2008 (IDT)

בשמחה, ברגע שגם לי יתפנה הזמן אכתוב על " ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה", אבל ייקח קצת זמן אני מניחה.

Senators Alan Cranston and Alfonse D'Amato

Richard Krieger (לא יודעת מי זה?)

America's Role in the Rescueof Ethiopian Jewry

[2]

וגם:

[3] [4]

--שירלי2 - שיחה 11:43, 13 באפריל 2008 (IDT)

הנה המקור של מה שרשמתי בערך של ג'רלד נדלר, [5]

[עריכה] ב'

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#סטיב רוטמן ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)

חבר בית הנבחרים יהודי. השיג בוועדת ההקצאות שהוא מכהן בה סיוע כלכלי וצבאי לישראל שכללה גם סיוע ליישובם מחדש של יוצאי ברית המועצות, מזרח אירופה ואתיופיה (סכומים נאים).

אם זה נחשב, תוסיף.

הנה המקור [6]. --שירלי2 - שיחה 23:17, 18 באפריל 2008 (IDT)

תודה עדנה! בטח שזה נחשב, הרי ממשלת ישראל והסוכנות היהודית מקבלות סכומי עתק ממשלתיים ופילנתרופיים מאמריקה לצורך העלאת יהודי אתיופיה. אחר כך נותנים להם למות באורוות בגונדר ([7]) ובאדיס אבבה ועושים עם הכסף דברים אחרים, כנראה לזירוז ביאת המשיח. הוספתי את המקורות החשובים שציינת לויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה#מדינאים אמריקניים ואת מוזמנת להוסיף לשם כל מה שתמצאי. חג שמח! ליאור ޖޭ 09:08, 19 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] נוי

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#מיזם יהדות אתיופיה ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)

עבודה מרשימה, יישר כוח! יש לי אליך שתי שאלות בנושא. ראשונה- האם יש ערך כלשהו, לא ארוך או מסובך, שאני יכול לתרום בנושא, בלי ידע ומוקדם ובלי ספרות מקצועית ענפה- רק על בסיס חומר אינטרנטי? זה כל מה שאוכל לעשות בנושא. ושאלה שנייה- אולי כדאי שתפתח את פורטל:יהדות אתיופיה? נוי - שיחה 16:37, 19 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה נוי! יש שפע של חומר ברשת שמחכה לנשמות טובות כמוך. אני מציע שתבחר את החג החביב עליך מכאן ותיעזר בעמ' 40-47 במסמך הזה להשלמת פרטים לגביו. לחילופין, תוכל לכתוב על ניסיון העלייה שהוביל אבא מהארי לפי עמ' 20-21 באותו מסמך.

הפורטל יוכל להמתין בסבלנות לכתיבת כמה וכמה ערכים בסיסיים על ביתא ישראל, כמו מסגיד, יהודית המלכה וקפו קאן.

וחוץ מזה, אני ממליץ בחום על המאמר המרתק הזה. הוא יכול לפרנס כמה וכמה ערכים בוויקיפדיה, והרבה מחשבות על השפה העשירה והעדינה שממתינה להיטמע בעברית הקוצנית שלנו. חג שמח! ליאור ޖޭ 16:51, 19 באפריל 2008 (IDT)

אשתדל בימים הקרובים (ואם אין לי כוח תמיד יש את ברוך דגו...). נוי - שיחה 16:58, 19 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] יוני

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#אתיופיה והאיסלם ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)

לא מזמן באוניברסיטה המשודרת בגל"צ היתה סדרת הרצאות על אתיופיה ואחת המרתקות ביותר היתה על היחסים בין אתיופיה לבין האיסלם. היא התחילה בכך שאתיופיה היתה המדינה היחידה שהעניקה למוחמד מקלט בראשית דרכו, ולכן האיסלם אמור לשמור לה חסד נעורים. לאחר-מכן כאשר מוחמד שלח מכתבים לכל המלכים באזור וביקש מהם להתאסלם מלך אתיופיה היה היחיד שהסכים, אך כתוצאה מכך העם האתיופי מרד במלך. מהסיבה הזאת אתיופיה נחשבת גם לכשלון הגדול הראשון של האיסלם (האומה הראשונה שהתאסלמה ולאחר מכן המירה דתה חזה לנצרות). האם במסכת המרשימה שאתה בונה על אתיופיה יש התייחסות לנושאים הללו? (מכיוון שאני רוצה לקרוא על זה יותר). טוקיוני 12:02, 22 באפריל 2008 (IDT)

חג שמח יוני (:

הנושא מרתק ועדיין לא מכוסה היטב אצלנו. נטען כי הכנסייה הקופטית במצרים שרדה את לחץ האיסלם רק בזכות שליטת אתיופיה הנוצרית במקורות הנילוס. ומי ישבו במקור הנילוס הכחול? היחסים היחודיים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות באתיופיה קשים להבנה במונחים האירופאיים המודרניים שלנו. אני עדיין תוהה על חוט השני המחבר את האנוס פרו דה קוויליאן עם החלטתו של עלם סגד לסגור את אתיופיה בפני פרנג'ים (אנ') מכל דת, גזע ומין. על מה הוא ניסה להגן? ליאור ޖޭ 12:15, 22 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] ארז

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#מיזם יהדות אתיופיה ליאור ޖޭ 06:39, 26 באפריל 2008 (IDT)

ליאור היקר, כפי שהבטחתי הערך למבה ערוך ומוכן לבחינתך :) אשמח לראות אם יש לך מה להעיר. מכיר מישהו שיכול קצת לעבות את הנושא של גן הלוויים? נתקעתי עם זה קצת בתרגום מאנגלית כי אני לא גאון בגנטיקה. בכל מקרה - מה הלאה? תביא אתגר --ארז נמרוד כהן - שיחה 01:06, 26 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה ארז! אתה כמובן מוזמן לעבוד על מה שבא לך ולהוסיף כמה טיוטות שבא לך.

בזכות שאלתך, נפלתי עכשיו על מאמר שנראה חשוב מאד, בעיקר כי התקציר שלו נשמע בדיוק כמו מה שמסתובב לי בראש בחודש האחרון. רוב המאמרים על אפריקה בכלל ועל ביתא ישראל בפרט נכתבים בגוף שלישי על ידי פרנג'ים מתנשפים. הספרים והמאמרים הללו מלמדים אותנו הרבה, בעיקר על מי שכתב אותם. לפעמים הוא מיסיונר גרמני, לפעמים מיסיונר משומד, לפעמים מיסיונר אשכנזי ולפעמים מיסיונר מדעי שחושב שעמי אתיופיה הם פלסטלינה שכל פרנג'י יכול לפסל כרצונו. ככל שמתעמקים בהיסטוריה של המפגשים בין תרבויות אתיופיה לתרבויות אירופה, למדים שעמי אתיופיה רחוקים מלהיות תמימים. ויהודי אתיופיה, חביבי, חכמים יותר מכולם (: זו דעתי לפחות וחבריי מהקהילה לא מכחישים זאת (:

למיטב הבנתי, חסרים לנו כרגע בעיקר ערכים תרבותיים, למשל חגים ומנהגים כפי שהצעתי לנוי.

אם אתה מעדיף פשוט לתרגם ערך, אני ממליץ על קמנטים (אנ') או על אהל יהוד בילד אל-סודן (אנ').

ואם אתה ממש אמיץ ומוכן להיות מופתע, נסה לקרוא על פראס מוקרה. תוכל להיעזר בספרייה שלנו ובמאמרים כמו אלה ואחרים.

אני אטפל בערך למבה לפי טיוטה ומאמרים שקראתי. אני גם לא מבין בגנטיקה, אבל מסתבר שאנחנו לא לבד (: ליאור ޖޭ 06:55, 26 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] איגבו

ליאור, אני מתכבד להציג בפניך את הערך איגבו. אמנם ניסית לכוון אותי לנושאים תחת כותרות בתוך המיזם אבל מרגיש לי לא בסדר להשאיר את "יהדות אפריקה וקהילות הטוענות לזיקה ליהדות" עם ערכים חסרים. אני לוקח על עצמי לסיים את שלושת הערכים הנוספים ולגבי הערך השמן מכולם - יהדות אפריקה, על זה נדבר בהמשך :)

ארז נמרוד כהן - שיחה 03:03, 3 במאי 2008 (IDT)

אחלה ערך ארז! הסיפור של אהל יהוד בילד אל-סודן (אנ') נשמע לי מגניב לאללה ואני משתוקק לראות איך תכתוב עליו בעברית. אשר לערכים על ביתא ישראל, עדיף שהם ייכתבו בגוף ראשון, במיוחד כשאליש וחבריו עושים עבודה כל כך טובה ואני עושה כל כך הרבה טעויות (: השבוע אמסור את ספריית המיזם לידי תלמידי פנימיית נחלת יהודה, שיעשו ממנה מטעמים.

כשאשוב לכאן הלילה אני מקווה להעלות טיוטה של חידון ביתא ישראל לזכרו של יעקב גטה ז"ל. על כך תצא הודעה נפרדת (: בהצלחה! ליאור ޖޭ 10:46, 3 במאי 2008 (IDT)

ליאור, מה הסיכוי שאהל יהוד בילד אל-סודן לא נמצא ברשימת הערכים של המיזם? אני לא מוצא אותו.

ארז נמרוד כהן - שיחה 14:43, 3 במאי 2008 (IDT)

משום מה נתתי לערך אהל יהוד בילד אל-סודן (אנ') את הכותרת יהדות מערב אפריקה. איני זוכר מדוע, אולי משום שנערכתי לאפשרות שנמצא עוד ערכים בוויקיפדיה האנגלית על קהילות יהודיות במערב אפריקה.

האמת, אם הייתי פותח את המיזם היום, הייתי קורא לו מיזם ביתא ישראל או מיזם יהדות הים האדום. אחרי הכל, השם יהדות אתיופיה אנכרוניסטי, שהרי יהודים הקימו מושבות לחופי הים האדום הרבה לפני שהיוונים למדו לכתוב והמציאו את השם אתיופיה. מה גם שהערכים על יהדות תימן יכולים להסתייע במיזם משותף, שסוקר את כל הקהילות היהודיות מדרום לארץ ישראל, בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס האטלנטי. אבל אז הייתי צעיר וטיפש, וחשבתי בכלל על מתקפת איכות. ליאור ޖޭ 08:38, 4 במאי 2008 (IDT)

אוף אוף אוף... שעה של עבודה הלכה לאיבוד בלחיצת X קטנה ולא מכוונת. בכל מקרה - לא נורא לגבי השמות. כולנו מאורגנים סביב אותה מטרה ועם הרבה סבלנות והשקעה אנחנו נגיע רחוק. --ארז נמרוד כהן - שיחה 01:17, 11 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] יהדות זימבבואה - הזמנה לכולם להשתתף בדיון

בערך יהדות זימבבואה ההתייחסות היא בעיקר ליהודים לבנים שהיגרו לרודזיה בהיותה קולוניה בריטית. יחד עם זאת יהדות זימבבואה מתחילה למעשה עם קהילת רוספה(אנ') ועם בני הלמבה לפני כ- 2500-2800 שנים. אני רוצה להזמין את כולכם לקחת חלק בדיון האם להרחיב את הערך ולכלול את שני השבטים בערך המלא של "יהדות זימבבואה" או להחליף את שמו של הערך הנוכחי ליהדות זימבבואה במאה ה-20 ולשמור על עצמאותם של שני הערכים האחרים. אתם מוזמנים להגיב בשיחה:יהדות זימבבואה. --ארז נמרוד כהן - שיחה 15:22, 3 במאי 2008 (IDT)

טוב שיפצתי את הערך יהדות זימבבואה כך שיכלול גם את יהודי רוסאפה. אשמח להערות/תיקונים. --ארז נמרוד כהן - שיחה 13:26, 7 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] בית ישראל (גאנה)

מוזמנים לבקר את בית ישראל (גאנה). סיימתי את מה שהיה לי לכתוב עליו. היה סוף שבוע פורה :) --ארז נמרוד כהן - שיחה 17:14, 3 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] אהל יהוד בילד אל-סודן

לאחר ארבעה ימים מרוכזים של עבודה, סיימתי את הערך אהל יהוד בילד אל-סודן המספר את סיפורם של היהודים שנדדו למערב ולצפון מערב אפריקה. אתם מוזמנים לקרוא ולתקן במידת הצורך. הערך הוליד שלושה ערכים שצריכים כתיבה וערך נוסף שדורש הרחבה והם: קהינה המלכה (אנ'), מללה (אנ') - שכונה יהודית בערי מרוקו ורבי מרדכי אבי סרור(אנ') רבה האחרון של טימבקטו; ולהרחיב את הערך רדהנים (אנ').-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת ארז נמרוד כהן (שיחה | תרומות) ששכח/ה לחתום.

יישר כוח! ערך מרתק! עמ' 196 במאמר הזה עשוי לסייע בהרחבתו. קיבלתי ממך תיאבון וכתבתי על הפרנג'ים המגונים מהודו ועד כוש (: ליל מנוחה וחלום, ליאור ޖޭ • י' בסיוון ה'תשס"ח • 22:42, 12 ביוני 2008 (IDT)

טוב, אם כבר סטינו מעט מהנושא, הרשתי לעצמי לכתוב את הערך מוזונגו, אחיו הדרומי של הפרנג'ים. מוקדש לך ליאור :). --ארז נמרוד כהן - שיחה 04:09, 13 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] המיזם פשוט מדהים!

הועתק מתוך שיחת משתמש:ליאור#המיזם פשוט מדהים!

כל כך מפורט ומושקע, אי אפשר שלא להתפעל, כל הכבוד!

אם יש לך מקורות מידע על 'הלכה' ומנהגים ביהדות אתיופיה, זה נשמע לי מעניין לכתוב על זה, וכן להוסיף פסקאות בערכים קיימים. כמו למשל בערך שחיטה, יש לך מושג על מנהגי שחיטה? שמעתי שיש מסורת שונה ביחס למהו בדיוק גיד הנשה. אני בטוח שיש הרבה דברים מעניינים, אבל אין לי גישה לחומר. אם יש לך מושג, אשמח אם תפנה אותי. תודה על הכל

שמעיה - שיחה 02:39, 29 באפריל 2008 (IDT)

תודה רבה שמעיה! כמה וכמה ערכים במיזם ממתינים לכותב עם התמצאות הלכתית כשלך. הטיוטה דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה מסתירה בתוכה מאמר שלם של הרב מנחם ולדמן. צריך לשכתב את הסבריו כדי למנוע הפרת זכויות יוצרים ואיני רוצה לעשות זאת ללא הבנה טובה של היסודות ההלכתיים לפסיקות השונות. בספרו "מעבר לנהרי כוש" מביא הרב ולדמן מובאות נרחבות יותר ממקורות רבים יותר. אם תרצה את הספר או ציטוט מאחת המובאות בו, רק תגיד לי. ברגע שהערך הזה יהיה מוכן, יהיה קל יותר להסביר את פסיקת הרב עובדיה יוסף בדבר יהדות אתיופיה.

לא מצאתי בספרייית ההשאלה של המיזם התייחסות להלכות שחיטה, אך יתכן שפספסתי. כאן מתאר בר-יודא את הוצאת כף הירך כולה בשל חוסר וודאות באשר למיקום גיד הנשה. כאן מתוארות הלכות השחיטה שמסר אלדד הדני ובספר של ולדמן מוקדש לו כמעט פרק שלם. ודאי יש מקורות נוספים ברשת שהחמצתי.

בספר של קורינאלדי מתוארות הלכות חופה וקידושין והלכות שבת, בעוד שהספר של סלמון מתאר את הלכות הסיגד, כתבי האורית ולוח השנה. הספרים של פיטלוביץ' וכהנא מתארים תצפיות על מנהגים שונים, לרבות שמירת שבת ושחיטת קורבן תזכר.

בשנה הראשונה למיזם הקדשנו את מירב תשומת הלב לסקירת תולדות ביתא ישראל. יש עדיין פערים גדולים לסגור, אך לדעתי הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב למנהגי העדה והלכותיה. תרומתך לפרקים אלה לא תסולא בפז. שלך, ליאור ޖޭ 19:37, 29 באפריל 2008 (IDT)

בשביל לכתוב על דעת חכמי ישראל, אני חושב שעדיף ליצור ערך מורחב על מוצאם של ביתא ישראל, שיכלול סקירה היסטורית של הדיון (החל מתגובות לסיפורים של אלדד הדני, או אולי יש משהו קודם), ושם להכניס את דעות ופסיקת חכמי ישראל בדבר מוצאם. (כולל החששות של "גיור לחומרא"). השם דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, בעייתי בגלל שהערך דן בין היתר ביהדותם.

המובאות בטיוטה דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה לא מספיקות בשביל להקיף את הנושא ולכתוב ערך על "דעת חכמי ישראל", אבל להסביר את פסיקת הרב עובדיה, יש די והותר.

ככלל, אני בעד הפרטה של הערך ביתא ישראל. מספיק מבוא קצר לכל נושא והפנייה לערך מורחב. אותי אישית ערכים יחסית קצרים יותר מזמינים, ויותר קל לי להתמצא בנושאי הערך.

את החששות הקשורות לדמיון לקראות ולצדוקיות, וכן את החששות על "טיב הגיטין והקידושין" של בני העדה, אפשר להביא בערך שיסקור את ההבדלים המשמעותיים בהלכה בין ביתא ישראל להלכה המקובלת. (יש לך רעיון לשם הערך?)

מעבר לזה, גילית לי את הספרייה, ואני צריך לעשות איתה הכרות ולראות קודם מה קיים ברשת על הלכה.

יום נעים, שמעיה - שיחה 15:06, 30 באפריל 2008 (IDT)

אין ספק שהערך הקיים על ביתא ישראל ארוך מדי וטעון הפרטה לערכי משנה. כפי שהודיתי במורד הפתיל הזה, הגודש הקיים נועד להסתיר את הפרקים החלקיים הקיימים על מסורות ביתא ישראל, מנהגי הקהילה והממצאים האנתרופולוגיים. פרקים אלה מבוססים על גרסה ישנה זו של הערך וטעונים כתיבה מחדש על בסיס הספרים שברשותנו ומאמרים זמינים ברשת (למשל [8],[9],[10],[11]). בטיוטה הזו אליש מנסה לסגור את הפער ההיסטורי העצום שיש כרגע בערך, ממצור סנחריב עד נפילת אקסום. אחר כך דרושה לנו עוד עבודה רבה על מחצית המאה התשע עשרה - ימי הקפו קאן בהם נספתה ונשמדה רוב קהילת ביתא ישראל. כשנסיים לסתום את החללים הללו באופן גס, נוכל להכריז שביתא ישראל הוא ערך סביר שאפשר להפריט ולהשביח בהדרגה.

את הכותרת "דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה" גנבתי ממאמרו של הרב ולדמן ואין לי כל התנגדות לשנותה. אתה מוזמן לאחד ולפצל את טיוטת הערך כראות עיניך, ממילא די בה לפרנס כמה וכמה ערכים. אפשר להקדיש ערך להלכות ביתא ישראל, עם ערכי משנה על הלכות טומאה וטהרה בביתא ישראל, הלכות חופה וקידושין בביתא ישראל, הלכות שחיטה בביתא ישראל וכו'.

כפי שעוד תלמד מהספרים והמאמרים שתקרא, נחוצה גישה ספקנית וחשדנית במיוחד כשבוחנים את המקורות הסוקרים את הלכות ביתא ישראל. דוד הראובני הכיר את ביתא ישראל אך רבים חושדים שאינו נמנה על בני הקהילה. קהילות נוצריות רבות, בהן קהילות עוינות במיוחד לביתא ישראל, מזהות עצמן כצאצאי יהודים מזרע ישראל שבחרו להתנצר, תוך שמירה על מנהגים יהודיים מסוימים. אפשר למצוא בתעודות החבשיות ובפליטים שהגיעו משם שרידים למסורות קדומות מימי ממלכת יהודה ושיבת ציון, טרם הכיבוש היווני. לעניות דעתי, המתואר בממלכת אקסום#קבלת הנצרות מלמד כי אפילו פולחן נחש הנחושת השתמר בין כמה מהיורדים לכוש עם צבא סנחריב.

מנגד, חכמי ביתא ישראל התמצאו בספרים חיצוניים רבים לרבות הברית החדשה, ואף מצטטים מהם לפרקים, תוך הקפדה על ייחוד השם. כשנשרפו כתבי הקודש נשענו על התורה שבעל פה כדי לסנן מכתבי הנוצרים את המרכיבים הזרים. המחקר בנושא מצוי רק בראשיתו והחשדנות המובנת כלפי חוקרים זרים פוגעת באמינות הממצאים הקיימים. תודה ובהצלחה, ליאור ޖޭ 22:43, 30 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] ליאור

[עריכה] אם אין לחם, שיאכלו תמונות

סאלם סאלם,

שימו לב בבקשה לתמונות החופשיות להעלאה לוויקישיתוף ולשימוש אצלנו. יש שם אחלה תמונות שאשתדל גם להעלות בעצמי פה ושם, דרך חשבון הקש שפתחתי אחרי שהחלטתי להחרים את ויקישיתוף (: שבת שלום, ליאור ޖޭ 15:40, 9 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] הנה הם באים

בימים הקרובים יטפטפו אלינו כותבים חדשים, שיעשו ניסויי עריכה בוויקיפדיה כדי לראות שזה באמת עובד. שמתי לב שתבנית:ניסויים מתרכזת בנזיפות, ולנו יש מטרות אחרות. אני חושב שצריך לערוך תבנית הזמנה למיזם בסגנון הזה:

שלום רב (:

נשמח מאד אם תצטרפו למיזם ביתא ישראל. תוכלו להיעזר במדריך לכתיבה בוויקיפדיה, לעבוד בחופשיות על טיוטות של ערכים ולשפר את החידון המגניב הזה. אפשר גם לפנות אלינו בכל שאלה. ברוכים הבאים, ~~~~

מה דעתכם? ליאור ޖޭ 22:16, 12 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] ראש אל ראס

לשימושך הטוב, ליאור ޖޭ 08:40, 30 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] מוטי אלון, הקוראן ושבא

ראו נא שיחה:שבא#מוטי אלון, הקוראן ושבא. לילה טוב, ליאור ޖޭ 22:41, 3 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] שוע

בעלי הכשרה הלכתית או מקראית יוכלו לברר את הקשר (הקיים או הלא-קיים) בין השם החתי שוע המיוחס לאביה של תמר, לבין ההשערה כי בת שבע היא בעצם בתו של שוע אחר - עדות לנישואי תערובת בין חתים לבין יהודיות. אם בנוסף לכך נצליח למצוא הוכחה או הפרכה לקשר בין שוע לבין שבא או סבא, קוראינו יודו לנו מאד (: שבוע טוב, ליאור ޖޭ • י"ב בסיוון ה'תשס"ח • 09:45, 15 ביוני 2008 (IDT)

[עריכה] פרסמו נא את הלחנים

שבוע טוב!

בשבוע שעבר שמעתי מפי ד"ר דניאל לוי כי לפי פרופ' אליס ברזיס, ככל שהחברה עשירה יותר כך הניגונים העממיים שלה עשירים יותר. הוא סיפר לי זאת בתום הרצאה של פרופ' נפתלי תשבי, בה נטען כי התגובה העצבית לצליל חזקה יותר ככל שהצליל מפתיע יותר - כך ששיר טוב ממשיך להעסיק אותנו גם כשמאזינים לו כל החיים. חשבתי קצת, שמעתי קצת שירים בעברית, והחלטתי ליצור את הדף ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל, שיוקדש לניגונים, להגות ולמסורת של ביתא ישראל.

אם תרצו להחליף לדף את השם או למחוק אותו, אל תהססו לעשות זאת. בוויקיפדיה קל לתקן טעויות ולכן אני מעז לפתוח דף חדש למיזם שלנו גם בלי להתייעץ ולחשוב מספיק. שיהיה חג שמח לכל עם ישראל, בכל גלויותיו, ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 09:47, 8 ביוני 2008 (IDT)