גארי אקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: תרגמת, ניסוח. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גארי אקרמן
תאריך לידה	19 בנובמבר 1942 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
דת	יהודי
לאום	ארצות הברית
תפקיד	חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
מחוז ייצוג	המחוז ה-5 של ניו יורק
סטטוס	מכהן
מפלגה פוליטית	המפלגה הדמוקרטית
אתר אינטרנט	http://www.house.gov/ackerman

גארי ליאונרד אקרמן (באנגלית: Gary Leonard Ackerman) (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקני. מכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-5 של ניו יורק משנת 1983.

אקרמן הוא חבר המפלגה הדמוקרטית. הוא מכהן כרגע את כהונתו השתים עשרה בבית הנבחרים של ארצות הברית מאז 1983. גארי תומך נלהב של ישראל ונחשב למקורב לאיפ"ק, השדולה למען ישראל בקונגרס.

[עריכה] ביוגרפיה

חבר הקונגרס אקרמן נבחר לראשונה לקונגרס בבחירות מיוחדות ב-1983. הוא נולד בברוקלין לאווה ומקס אקרמן ‏‏^[1] וגדל בפלאשינג, קווינס. הוא הלך לבתי ספר ציבוריים מקומיים, התיכון הטכנולוגי של ברוקלין וסיים מקווינס קולג' ב-1965. אחרי קולג', אקרמן הפך למורה בבית ספר היכן שלימד לימודי סוציולוגיה, מתמטיקה ועיתונאות לתלמידי חטיבת הביניים בקווינס.

אחרי לידת התינוק הראשון שלו ב-1969, אקרמן החתים עצומה למועצה החינוכית של העיר ניו יורק כדי לקבל חופשה ללא תשלום ולבלות עם הנולד החדש, ביתו. אבל בקשתו נדחתה תחת מדיניות קיימת אשר שמרה זכות זו ל"טיפול אמהי בנולד" ללא תשלום לנשים בלבד. זה היה עתיד להיות שליחות עבור המשפחה (וחוק החופשה ב-1993), כאשר אקרמן תבע בהצלחה את המועצה בתיק שהוא אבן דרך לייסוד הזכות לכל אחד מן ההורים לקבל חופשה ללא תשלום עבור טיפול בילד. רבע מאה מאוחר יותר, עכשיו כחבר קונגרס, אקרמן בוועדת "הוועידה של בית הנבחרים והסנאט" (ועדה שמתאמת את אישורי החוק של הקונגרס. הסנאט צריך לאשר את חוקי בית הנבחרים), הוא חתם על הדו"ח של "חוק המשפחה וחופשה רפואית", שכלל את כל מה שהטריד אותו מאז העצומה נגד המועצה, והחוק הפך לחוק של הרשמי ארצות הברית.

הצעד השני בקריירה של אקרמן אירע ב-1970, כאשר הוא עזב את מקצוע המורה כדי להתחיל עיתון קהילתי שבועי בקווניס שנקרא "דה פלאשינג טריביון" אשר הפך במהרה ל"קווינס טריביון". אקרמן כיהן כעורך וכמוציא לאור של העיתון.

המחוז ה-5 של ניו יורק אותו מייצג גארי אקרמן, המקיף את החוף הצפוני של לונג איילנד, כולל מערב וצפון-מזרח קווינס וצפון מחוז נאסו

אקרמן נבחר לראשונה למשרה ציבורית - לסנאט המדינתי של מדינת ניו יורק ב-1978. אקרמן, הסנאטור המדינתי, נבחר אחרי זה לבית הנבחרים של ארצות הברית (הארצי) ב-1983 בבחירות מיוחדות. אקרמן ייצג את אזור מרכז קווינס עד 1992, כאשר הקצאה-מחדש של אזורים ארעה ועיצבה מחדש את המחוז שלו לצפון הגדה של קווינס, למחוזות של נאסו וסופולק. וב-2002 שוב הייתה הגדרה מחדש של מחוזות אשר משכה מעט בחזרה את הגבולות שוב לצורה הנוכחית שהם נמצאים בה של קהילות בקווינס ומחוז נאסו.

אקרמן עונד את פרח הציפורן (carnation boutonnière) בדש מעילו בכל יום, ששמים אותו בעיקר בהתקשטות לנשפים וטקסים רשמיים, גר בספינת מגורים, שקרויה "בלתי ניתנת לטביעה 2" (Unsinkable) בוושינגטון וגם לעיטים אחרות מתגורר בשכונת ג'מייקה אסטייטס, בקווינס עם אשתו ריטה גייל טוול. לאקרמנים יש שלושה ילדים: לורן, שנישאה לפול, קורי, שנישא ללנה וארי. אקרמן הוא צלם חובב, אוסף בולים להוט ונלהב מהפלגות. לאקרמן יש את דרגת הצופים הגבוהה ביותר, "איגל סקאווט".

בפגישה ב-2006 בארגון היהודי שנקרא, המועצה הלאומית של הפרלמנטים היהודים (ICJP), פרויקט ייזום של כנסת ישראל, הקונגרס היהודי העולמי, משרד החוץ של ישראל והפורום הישראלי, לחבר בין מחוקקים יהודים בעולם ולקדם מטרות יהודיות וישראליות, אקרמן נבחר אז להיות המנהל של הארגון.

חבר הקונגרס אקרמן זכה לתואר בוגר של כבוד מטעם אקדמיית צי הסחר (United States Merchant Marine Academy) בשל תמיכתו המתמשכת באקדמיה הצבאית הממוקמת בקינגס פוינט, ניו יורק.

[עריכה] ועדות

חבר הקונגרס אקרמן הוא חבר בכיר בוועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים היכן שהוא משחק תפקידים מנהיגותיים מרכזיים באזורים סוערים בעולם. לעתים קרובות, זה מערב ביטחון לאומי, תפוצת נשק גרעיני ועניניי טרור באזורים כגון המזרח התיכון, אסיה, אירופה ואמריקה הלטינית.

אקרמן הוא יושב ראש תת הוועדה ליחסי חוץ במזרח התיכון ודרום אסיה, אשר מבקרת את מדיניות ארצות הברית כלפי אומות במזרח התיכון ודרום אסיה. הוא גם חבר והדמוקרט הכי עדכני להיות יושב ראש תת הוועדה בנושא אסיה והאוקיינוס השקט, אשר לה יש תחום שיפוט על מדיניות ארצות הברית כלפי מדינות באסיה.

אקרמן גם מכהן בוועדה העוצמתית לשירותים כספיים ששם הוא יושב בשתי תתי ועדות: מוסדות פיננסיים ואשראי צרכן, כמו גם שוק ההון, ביטוח ותאגידים נתמכי ממשל. לוועדת השירותים הפיננסיים יש תחום שיפוט על בנקים ומוסדות פיננסיים, תוכניות דיור, רגולציות על ביטוח ומדיניות מוניטרית - נושאים אשר הם קריטיים לעיר ניו יורק ולונג איילנד. אקרמן הוא אלוף בזכויות צרכן ולוחם למען רפורמה קהילתית פיננסית.

כנציג של כל הנציגים הנבחרים, הוא היה גם ציר לאו"ם. בנוסף לכך, הוא יושב ראש של הגוף הפוליטי בקונגרס, שדולת חברי בית הנבחרים (Caucus) לעניניי הודו והודים-אמריקאים. ב-2002, הוא קיבל את הפרס ההודי השלישי בגובהו לאזרחים, "פאדמה בהושם", עבור תרומותיו כחבר של הגוף שדולת חברי בית הנבחרים למען הודו בקונגרס.

[עריכה] חקיקות בולטות

בול הדואר "הגיבורים", שהוצג על ידי אקרמן. ההכנסות מהמכירות תמכו במשפחות של עובדי שרותי ההצלה שנהרגו או נהיו מוגבלים בזמן שנתנו מענה למתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר. הבול היה מבוסס על תמונה שהעבירה את רוח הדברים במקום הפיצוץ.

מבין משימות החקיקה המשמעותיות של אקרמן, הייתה ההעברה של החקיקה לתינוקות איידס. האמצעי דרש בדיקות HIV מחייבות לנולדים חדשים וחשיפה של התוצאות לאמא. זה גם אוסר על חברות ביטוח מלהשמיד את ביטוח הבריאות של כל מי שעובר בדיקת איידס, ללא קשר לתוצאות.

אקרמן היה פעיל בנושא של בדיקות לתינוקות חדשים אחרי גילויי ש-45 מדינות, כולל ניו יורק, ביצעו בדיקות HIV לתינוקות אבל לא חשפו את התוצאות לאימהות, כשהם משתמשים במסד נתונים רק לשם מטרות של סטטיסטיקה. כתוצאה מכך, אלפי אימהות הביאו את התינוקות שלהם הביתה מבית החולים, כשהן לעולם אינן מודעות שהילדים שלהן קיבלו תוצאה חיובית בבדיקות ה-HIV. החקיקה הזו, אשר הפכה לנושא דיון מעמיק בכל רחבי המדינה, אספה כזו תמיכה שזו הייתה הצעת החוק היחידה שבישיבה של הקונגרס היה בה רוב של כל חברי בית הנבחרים הדמוקרטיים והרפובליקנים כיוזמים משותפים להצעת החוק. בנוסף לכך, אקרמן עצר מהבדיקות האנונימיות מלהיות מושבות על כנן מחדש בשנים הבאות.

חבר הקונגרס אקרמן גם הצליח בלחקוק, את הצעת החוק שלו שיצרה את בול הדואר "גיבורים" (הבול עם שלושת כבאי האש שמעלים את הדגל האמריקני כלפי מעלה במקום הפיצוץ במגדלי התאומים), ההכנסה עוזרת למשפחות של שירותי ההצלה שנהרגו או נהיו מוגבלים באופן קבוע בזמן שנתנו מענה למתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר.

אקרמן גם ניצח במאמציו לאסור על מכירת חיות שצדו אותם כבשר בסופר מרקטים, מסעדות ואצל קצבים. במשך עשור, אקרמן הזהיר ששימוש במיקנים שכאלה הן לא רק יחס בלתי אנושי לחיות אבל גם סיכון של גרימת אסון של מחלת הפרה המשוגעת בארצות הברית, כאשר ההזהרות שלו הפכו לנבואיות של משש וממשל בוש - בין אלה שהתנגדו לחוק - לבסוף הכפיפו את הסמכות של האיסור של אקרמן דרך רגולציות.

גם חוק נוסף במדינת ארצות הברית, הוא חוק שהוא אמצעי של אקרמן הדורש מבנקים וחברות פיננסיות להודיע לצרכן כאשר אינפורמציה שלילית מוצבת בדוחות האשראי שלהם. חבר הקונגרס אקרמן גם יזם חקיקה אשר היא עכשיו חוק שבהתעוררותם של שערוריית אנרון, חברת וורלדקום (MCI) ושערוריות תאגדים אחרות, אוסרת על חברות ראיית חשבון מלייעץ לחברות אשר להן הן עושות ביקורת חשבונות.

כותרות אחרות כוללות את חיבור החקיקה של חבר בית הנבחרים אקרמן שדורשת מהנשיא ג'ורג' וו. בוש להכפיף סנקציות כנגד הרשות הפלסטינית על שלא מילאו את הסכמי השלום שחתמו עם ארצות הברית וישראל. אקרמן הצליח גם להשיג שהטיפול הרפואי יכסה בדיקות עבור סרטן בלוטת הערמונית.

מה שגם בא לידי חקיקה היה האמצעי שלו שמונע מפושעי מלחמה ומפירי זכויות אדם אשר ביצעו פשעי רצח עם, עינויים, טרור או סבל אחר מלהיכנס לארצות הברית ולגרש את אלו שהצלחו כבר לחמוק פנימה. בנוסף לכך, אקרמן היה היוזם של החקיקה הפדראלית הראשונה שאוסרת שימוש בסלולרי בזמן נהיגה.

ב-10 באוקטובר 2002, גארי אקרמן היה בין 81 הדמוקרטים אשר הצביעו בעד ההסמכה לנשיא בוש לפלוש לעיראק.

[עריכה] יוזמות קונגרס

גארי אקרמן עם נשיא טאיוון, צ'ן שואי-ביאן

במסגת יכולותיו כיושב ראש דה אז של תת ועדת אסיה, אקרמן עשה היסטוריה בשנות ה-90 על ידי מסע לצפון קוריאה לדון באי-תפוצת נשק גרעיני. בעם חזרתו לצפון קוריאה, אקרמן הפך להיות האדם הראשון מאז מלחמת קוריאה לחצות את האזור המפורז.

אקרמן גם כן ידוע על משימותיו הרבות להאכיל את האנשים הרעבים של אתיופיה וסודאן ועל ששיחק תפקיד מרכזי בהצלת יהודי אתיופיה ובלעזור להם בעלייה לישראל. כפעיל בתהליך השלום במזרח התיכון, אקרמן נפגש עם ראשי ממשלה ישראלים וראשי כל המדינות הערביות במאמץ לעזור להבטיח שלום באזור. הוא גם עשה מסע מסוכן לחורף המקפיא והמתמשך של קשמיר בניסיון להבטיח את שיחרור ארבעת החטופים המערביים.

בין הרבה מן היוזמות שלו, אקרמן עזר להכריח את מדינת הוואי לשנות את החוק שלה שאסר על אנשים עיוורים מלהביא את כלבי הנחיה שלהם איתם לאיים. חבר הקונגרס אקרמן ניהל את החקירה והשימוע הדו-מפלגתי לבדוק האם עובדי ציבור מניו יורק ולונג איילנד השתמשו כהלכה בריסוס של החומר מלתיון, חומר כימי קוטל חרקים, בזמן התפרצות קדחת הנילוס המערבי. הוא גם השיג מימון פדראלי להלחם בחזרת הוירוס.

הוא שיכנע את ממשלת גרמניה לייסד קרן של 110 מיליון דולר לפצות 18,000 ניצולי שואה ולחקור האם חיילים נאציים לשעבר שעכשיו חיים בארצות הברית ואוספים 3300 פנסיות גרמניות הם פושעי מלחמה.

חבר הקונגרס אקרמן גם שיכנע את מחלקת ההגנה של ארצות הברית להפסיק לגבות חובות מדינה מהמשכורות של חיילים אמריקנים מסוימים שמשרתים במלחמה נגד עיראק. למרות שחיילים שמשרתים באזורי קרב לא נדרשים לשלם מיסים, הרבה חיילים לא קיבלו את הפטור.

בנוסף לכך, אקרמן עשה לובי לנציגים ביטחוניים - כשבראשו עומדים פיגועי 11 בספטמבר - להשתמש בקציני פורשי המשטרה כעובדי סריקה ביטחונית בנמלי התעופה בניו יורק והוא לחץ על הנשיא בוש למלא את ההבטחה שלו לספק לניו יורק 20,000 מיליארד דולר בנוסף לסיוע של ה-11 בספטמבר.

אקרמן גם לא היה בלי הצבעות שנויות במחלוקת. הוא היה בין 22 חברי הקונגרס היחדים ואחד מבין 2 הדמוקרטים מניו יורק שהצביע נגד הצעת החוק הקוראת להגנה על הסמלים והמסורות של חג המולד. הצעת החוק, אשר לא כללה שפה שתגן על סמלים של חגים של דתות אחרות, עברה ברוב של 401-22 בבית הנבחרים בדצמבר 2005. זאת לא הפעם הראשונה שהדביקו לאקרמן דימויי של אנטי-נוצרי; באפריל 2003 הליגה הקתולית לדת וזכויות אזרח (ארגון שדומה בפעילותו לליגה נגד השמצה) תקפה את אקרמן על שהצביע נגד הצעת חוק בלתי מחייבת אשר הכריזה על יום תפילה להכרה במלחמת ארצות הברית בעיראק. כמו כן הוא היה גם תחת ביקורת בשל הקריאה לנשיא בוש לדרוש משר החינוך, רוד פייג' להתפטר על שהצהיר שלימוד ערכים בבתי ספר נוצריים הם יותר טובים מאלה שנלמדים בבתי ספר ציבוריים.

גארי אקרמן קיבל ציון "A", בתעודת ההשיגים של הקונגרס (Congressional Scorecard) לשנת 2005 של ארגון "דראם מייג'ור אינסטטיוטס" (הארגון לזכויות אדם ולענייני מעמד הביניים), על נושאי מעמד הביניים.

גארי אקרמן הוא גם חבר בגוף הפוליטי בקונגרס, ועידת ההצבעה (Caucus) לדמוקרטיה לקובה. הוא כרגע ראש הארגון היהודי הנקרא, המועצה הלאומית של הפרלמנטים היהודים (ICJP).

[עריכה] מחלוקות וביקורת

אקרמן דורג בציון "דל" בנוגע לנוכחות בהצבעות בקונגרס בהשוואה לעמיתיו‏‏^[2]. לפי מסד הנתונים של עיתון הוושינגטון פוסט, אקרמן פיספס הצבעות ב-80 מקרים בהתכוננות לנושאים שונים, כולל חוק ההגנה על הפנסיה, חוק ההארכה להקלות בהתאמה במס והוקרה של בתי הספר הקתוליים ‏‏^[3].

[עריכה] היחס לישראל

גארי אקרמן בפגישה עם ראש הממשלה אהוד אולמרט במשרדו בירושלים (אפריל 2007)

גארי אקרמן, חבר קונגרס ותומך נלהב של ישראל. הוא מקורב לאיפ"ק, השדולה למען ישראל בקונגרס. כבר ב-2002 היה מבין יוזמי החוק המביע סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור ^[4] ועמד בראשן של משלחות יהודיות רבות מטעמו עם ראשי ממשלה ישראלים, לפני ביצוע מהלכים מדיניים ‏‏^[5]. בנוסף, כפעיל במדיניות חוץ, הוא יזם פעולות למען ישראל כמו שליחת מכתבי מחאה, כולל מחאה לאו"ם על האפליה והאשמות נגד ישראל בנושא זכויות אדם תוך התעלמות מהפרות חמורות במקומות אחרים ^[6] וביחד עם חברת הקונגרס היהודיה שלי ברקלי מחה לפני השגריר הבריטי, על חרם איגוד העיתונאים הבריטי כנגד ישראל ועל הדיווחים כי בריטניה ביטלה את הוראת נושא השואה בתיכונים בשל "רגישות תלמידים מוסלמים" ^[7],בקונגרס הגן על עמדתה של ישראל כנגד המשווים אותה לשימוש של חיזבאללה ב"מגן אנושי" ^[8] והיה מבין יוזמיה ומקדמיה המקוריים של החלטה המביעה תמיכה בחברות מלאה של ישראל ב"קבוצת מדינות מערב אירופה וקבוצות אחרות" (WEOG) של האו"ם ‏‏^[9]. בעקבות נסיון החיסול של המחבל עבד אל-עזיז רנטיסי, ב-2003, תקף אקרמן את נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש בשל גינויים שהשמיע כלפי ישראל ^[10] ‏‏^[11].

בפברואר 2006, בעקבות ניצחון החמאס בבחירות הפלסטיניות, הציג אקרמן הצעת חוק במליאת בית הנבחרים של ארצות הברית, שלא להעביר כסף אמריקני לרשות הפלסטינית. ההחלטה התקבלה בתמיכה של 418 צירים ובהתנגדות של אחד בלבד ^[12]‏‏^[13].

אקרמן מקריא את ההחלטה שהתקבלה ביוזמתו הקוראת לשיחרור מיידי של החיילים החטופים. לצידו קרנית ומיקי גולדווסר (ישראל, אפריל 2007)

הוא היה פעיל בנושא חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006) ונפגש עם רעייתו של אהוד גולדווסר, קרנית גולדווסר, ועם בני משפחתו של אהוד גולדווסר, ב-2007 נפגשה שוב קרנית גולדווסר בוושינגטון עם אקרמן כראש תת-ועדת המזרח התיכון בבית הנבחרים של ארצות הברית אשר הציע להעביר החלטה שתקרא לשחרור מיידי של החטופים ^{[14] [15][16]} ‏‏^[17][18].

ביולי 2006, בתחילת מלחמת לבנון השנייה, הוא יזם את הצעת חוק בית הנבחרים 922, המגנה את הטרור של חמאס וחיזבאללה במעברי הגבול ומגדיר זאת כשותפות לדבר עבירה של איראן וסוריה ^[19]. בנאום במליאה באותם ימים, הוא הצדיק את המהלך הישראלי והשווה אותו למלחמת העולם השנייה ולשואה ואת חיזבאללה לנאצים ^[20]. באותו חודש, יחד עם חבריו היהודים הנבחרים האחרים, צ'אק שומר, ברברה בוקסר, ג'רלד נדלר וניטה לאווי הוא החרים את הנאום בקונגרס, של ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, בעקבות התבטאויות נגד ישראל בהקשר לעימות עם חיזבאללה ^[21].

אקרמן גם נחשב בקונגרס למוביל הקו הניצי נגד מצריים וב-2007, הוא יזם ביחד עם חברת הקונגרס היהודייה ניטה לאווי, מוועדת ההקצבות בבית הנבחרים, הקפאה של 200 מיליון דולר מהסיוע שמעניקה ארצות הברית לצבא המצרי, בסך 1.3 מיליארד דולר ואמר, "אני מקווה שהבעת אי-האמון הזו מצד הקונגרס ומצד ארצות הברית תגרום להם למקד את תשומת לבם בפתרון לנעשה בגבול" ^{[22] [23]}.

בפברואר 2007, הוא הגיב לחתימת הסכם מכה, שבוע לאחר חתימתו בישיבת הוועדה בראשתו למזרח התיכון. הוא האשים את אבו מאזן שישראל וארצות הברית ויתרו על התחייבויות נשיאותיות קודמות במפת הדרכים בניסיונן לחזקו, אך מצידו יש רק כניעה לחמאס. הוא גם הטיל את האחריות לתוצאות על כתפיהן של קונדוליסה רייס, שדחפה את הבחירות ברשות ואת ערב הסעודית על התיווך בין הפלגים. הוא תיאר את השלכות ההסכם כחמורות, כאשר החמאס מתעלם משלושת תנאי הקוורטט ^[24], חודש לאחר מכן, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, הוא יזם מכתב במשותף עם חבר בית הנבחרים היהודי רוברט וקסלר ועמיתהם הרפובליקנים והחתים 243 חברי קונגרס, אשר מפציר בחבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים ^[25]. בתגובה לדיווח של העיתון "וושינגטון טיימס", באותו חודש, לפיו כספים מסיוע החוץ האמריקני הגיעו בשנים האחרונות לאוניברסיטה האיסלאמית של עזה הנשלטת על ידי חמאס, למרות חוק שחוקק הקונגרס ב-2004 האוסר על מתן סיוע לגופים ה"תומכים או מעודדים פעילות טרור", הוא אמר לאותו עיתון, "זו שערורייה שדולרים מכספי משלם המסים האמריקני מגיעים למוסדות שתומכים במחבלים. צריך לסגור את הפרצה. לא נממן טרור וקידום שנאה כלפי ישראל וארצות הברית" ^[26].

במאי 2007, הוא העיד בשימוע של וועדת המשנה לעניניי המזרח התיכון, בנושא הפליטים היהודים והפלסטינים ואמר כי לא ניתן להתעלם מבעיית הפליטים הפלסטינים שהיא יסוד שאיפתם וטען למציאת "אלטרנטיבה לחלומם" הבלתי ריאלי, בנוסח של ועידת אנאפוליס, הקורא לשתי מדינות לאום, אחת בעלת אופי יהודי והשנייה פלסטינית כפתרון הטוב ביותר בנמצא כעת או לעולם ^[27].

ב-30 בספמבר 2006, חתם הנשיא בוש על חוק "החופש לאיראן" שאקרמן היה מבין יוזמיו ומקדמיו המקוריים, אשר מרחיב את הסנקציות על איראן ולוב משנת 1996, מאגד סנקציות קיימות כנגד איראן ומסמיך סיוע לתמיכה בדמוקרטיה באיראן ^{[28] [29]}. ביולי 2007, הוא היה מבין חברי הקונגרס שקראו לבנק העולמי להקפיא את המימון לאיראן ^[30] וב-25 בספטמבר, עברה ברוב מוחץ הצעת חוק "מניעת התפוצה לאיראן", המגביר את הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית על איראן וכלל שני סעיפים של אקרמן, האוסרים על כל ממשל אמריקני מלבצע רכישה מחברות אשר יש להן השקעות משמעותיות במגזר הנפט של איראן ומאפשרים לנשיא ארצות הברית לא רק להטיל סנקציות על השקעות בלתי חוקיות באיראן, אלא גם על מנהלי תאגידים האחראים להחלטות ההשקעה האלו. בהתייחסו בהקשר זה לתוכנית הגרעין האיראנית הוא אמר כי הטלת סנקציות הן הדרך הריאלית הטובה ביותר להתמודד בצורה שאינה צבאית עם הדחיפות של האיום האירני ^[31][32].

[עריכה] הערות שוליים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חבר בית הנבחרים גארי אקרמן באתר בית הנבחרים
• פגישת ראש הממשלה אריאל שרון עם חבר הקונגרס אקרמן אתר ראש הממשלה, 2005
• גארי אקרמן: פעילות מצרים מחזקת את חמאס חדשות עיתון "הארץ",
• בית הנבחרים האמריקני: לא להעביר כסף לרשות על יוזמתו של אקרמן בקונגרס, ידיעות אחרונות
• נייר עמדה בנושא הגרעין האיראני
• החוק של אקרמן הדורש דיווח לקונגרס על התקדמות בהבאה לדין של אנשי ועדות ההתנגדות העממית שהרגו שלושה מאבטחי דיפלומטים אמריקנים ב-2003
• אקרמן קורא לסנקציות על איראן וסוריה באו"ם בעקבות ניסיון החטיפה של חיזבאללה בע'ג'ר ב-2005
• מכתב תמיכה בוועידת אנאפוליס
• ביקורת על הטיפול של הממשל באיום הגלובאלי של חיזבאללה
• אקרמן מצטרף ליוזמה נגד עסקת הנמלים עם דובאי בשל החרם על ישראל והמימון של הנסיכויות האמירויות לחמאס
• הנאום של אקרמן במליאה בעקבות עליית החמאס
• נאום אקרמן ביום העצמאות ה-56 של מדינת ישראל