שבא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבא (ערבית: سبأ, אמהרית: ሳባ, טיגראינית: ሳባ) הייתה ממלכה אשר מוזכרת בתנ"ך ובקוראן, המיקום המדויק של הממלכה נע בין דרום-ערב לקרן אפריקה כיום רוב החוקרים מסכימים שהממלכה היא ממלכת סבא אשר התפרסה גם בתימן וגם באתיופיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיקום
-
ערך מורחב – סבא
על פי התנ"ך ממלכת שבא מזוהה באזור דרומית לארץ ישראל, ממלכת ישראל קיימה קשרי מסחר עם ממלכת שבא הנמצאת ככל הנראה באזור הים האדום. על פי היסטוריונים רבים כמו יוסף בן מתתיהו מלכת שבא הייתה מלכת אתיופיה ומצרים [1], אך אין עדויות לגבי זה. לעומת זאת אנו יודעים שבתימן צפונית לאתיופיה היו קימיים מספר ממלכות המזהות עם חלק מצאצאיו של יקטן שאחד מהם היה שבא. חצרמות מזוהה עם ממלכת חצרמוות הממוקמת במזרחה של תימן, חוילה על פי יוסף בן מתתיהו ואלדד הדני מזוהות באתיופיה של היום, ייתכן עם אזור "אגא" או לחלופין עם אזור כיאנאום המזוהה כיום באזורי קווארה, בנישנגול-גומאז, וואלגה שבאתיופיה יחד עם מדינת סנאר שבסודאן [2]. אופיר המזוהה על פי רוב באזור מזרח אפריקה, ארץ פונט במאה ה-25 לפנה"ס המזוהה עם אופונה במאה ה-1 המוזכר בספר השיוט בים האריתראי ונקרא כיום חאפון, מחוז בצפון סומליה וישנם היסטוריונים שמזהים את אפאר כאופיר בגלל הדמיון בשם. ובן נוסף של יקטן היה שבא ואם רבים מבני יקטן התיישבו בתימן ובמזרח אפריקה שבא צריכה להיות באזור זה ולכן היסטוריונים מודרניים מסכימים ששבא היא ממלכת סבא, ממלכה אשר שלטה על תימן, אריתריאה צפונה של אתיופיה, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרחה של סודאן ומערבה של ערב הסעודית ובנייה הקימו את ממלכת ד'מאט שבצפון אתיופיה שלא ברור אם הייתה ממלכה עצמאית, גרורה סבאית או ממלכה אוטונומית בסבא. לפי היסטוריונים אחרים כגון דונלד לאוין שבא היא שוואה [3] בחפירות ארכאולוגיות אין איזכור למלכה אשר שלטה בסבא, אך חריתות מימי ממלכת ד'מאט מזכירות מלכה בעלת סטאטוס שווה למלכים בנוסף לאזכורים לאזור הנקרא סבא לצד הים האדום שהארכאולוגים מכנים בשם סבא האתיופית. ישנם עדויות רבות להגמוניה של סבא בים סוף כמו למשל שפת הגעז [4] שממנה יצאו האמהרית והטיגראינית היא במקורה התפתחה מהשפות השמיות הדרום ערביות.
[עריכה] שבא בתנ"ך
-
ערך מורחב – מלכת שבא
האיזכור הראשון לממלכת שבא היה יחד עם האיזכור של מלכת שבא שביקרה את המלך שלמה [5]. במקור העמים בספר בראשית מוזכר השם "שבא" לצד שמו של דדן שהיה אחיו ושניהם היו בניו של רעמה בנו של כוש בן נח [6], השם שבא לאחר מכן נזכר שוב הפעם כבנו של יקטן צאצא של שם בן נח [7]. בלבול זה התיישב בימינו כאשר רוב החוקרים זיהו את שבא כסבא ולכן שני ה"שבא" הם למעשה שם של אומה אחת שנוצרה מעירוב של בני שם עם בני חם ולכן נזכרת בתנ"ך כעם שהוא מבניו של שם וחם, דבר המתיישב עם השליטה של ממלכת סבא באתיופיה שבה יישבו עמיים דוברי שפות כושיות אבותיהם של האגאווים והאפארים שהגיעו מאזור ממלכת כוש בנוסף להגירות של עמיים דוברי שפות שמיות מתימן שעברו את מיצר באב אל מנדב [8] ייצרו תרבות ואוכלוסייה שמית-חמית מעורבת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק 6.
- ^ ארנסט מרנו, המסע לנהרות גיבס והנילוס הכחול, עמוד 105.
- ^ דונלד לאוין, שעווה וזהב.
- ^ שפה שדוברה על ידי שבט האגזי שהיגר לאתיופיה בתקופה הפרוטו-אקסומית מתימן.
- ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוק א'.
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ז'.
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ח.
- ^ ראה בערך חבשים.
