מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

	ליהודים בצפון. נימצא נא יחד. יש לנו כח וחכמה רק כאשר אנו מכירים זה את זה. פרסמו נא את הלחנים שלנו ואת פירושינו לספרים הקדושים. נדרתי נדר לבקר בירושלים. בואו לקראתי או שאלך לקראתכם. אל תאשימוני שאני מפחית בכבוד השבת מכיון שלמען התורה מפחיתים מהתורה. אני עני ואין לי במה לממן את מסעי. אשמור את השבת עד הים. אני יודע לפרש את כל כתבי הקודש ואף את הברית החדשה של הנוצרים. אפשר למוצאני באקסום באמצעות אנטואן.
-- אנטואן ד'אבדי (אנ'), דברים שהשביעו יא איינה מיזה לפרסם באירופה, 1848

יהדות אתיופיה (ביתא ישראל) אינה מוכרת היטב לציבור קוראינו בישראל ובתפוצות. רבים שמעו על מבצע שלמה, אך לא על התרבות המפוארת, המלחמות ואיומי השמד שהיו מנת חלקם של יהודי אתיופיה, ביחוד מאז ימי יהודית המלכה (Gudit) לפני כאלף שנים. בהתאם לכך, גם הידע הקיים כיום על ביתא ישראל בוויקיפדיה לוקה בהיקפו, בעומקו ואף במהימנותו. מיזם הכתיבה נועד ליצור מאגר מידע מקיף, נגיש ומוסמך בנושאים הנוגעים לביתא ישראל. בטווח הארוך, מאגר מידע מסוג זה עשוי לסייע בהתמודדות עם גילויי הגזענות והדעות הקדומות כלפי בני הקהילה.

[עריכה] קהילה

[עריכה] מעמדות

• מלקוסה - מֶלֶקוּסֵה או מֶנֶקוּסֵה - נזירים יהודיים - מעמד שפותח על ידי אבא צברא וצגה אמלכ
• קס - ובריבוי קסוץ' - כהנים
• שמאגילה - שמאגילה ובריבוי שְמַאגִילוׁץ' - זקנים השופטים ומנהיגים את הקהילה. בראש הקהילה מכהן טיליק שמאגלה - זקן חשוב.
• דבתרה - ובריבוי דֶבְתֶרוץ' - מלמדים, זמרים ועוזרים בתפילה
• טאביב - מעמד חרשים שנקשר בשמם של אומני ביתא ישראל
• צ'וואה - צ'ווּאָה - איש הגון, "חופשי" באמהרית. ההיפך מבאלגה - חוצפן חסר כבוד.

[עריכה] חכמים

[עריכה] בתקופות קדומות

• אברהם הנשיא
• אבא גבר-חנה

[עריכה] בעידן הנאורות

• אבא צאגא
• יא איינה מיזה

[עריכה] בעלייה הראשונה לארץ ישראל

• דניאל בן חנניה
• אבא מהרי - אבא מֶהַרי - מוביל עליית תרכ"ב (1862)
• אבא וודאג'ה - אבא ווֹדַאגֵ'ה - אחד ממנהיגי עליית תרכ"ב (1862)

[עריכה] שליחי ביתא ישראל לאירופה

• רב פרופסור תמרת עמנואל - תַמְרַת עַמַנוּאֵל
• רב גטה ירמיהו - גֵטֵה ירמיהו
• מנגיסתו איזק
• באיו אסאיאס - בַּאיוּ (ראובן) אִסַּאיַאס - ראש הקהילה בימי מזרח אפריקה האיטלקית, מונה לגראזמץ'
• יונה בוגלה

[עריכה] קסים ומורים באמבובר

• קס יצחק איאסו
• וובה אקלה

[עריכה] כהנים גדולים במאה העשרים

• אבא אורי - הוא קס אורי בן ברוך או קס ברהן - [1]
• אבא דן - [2]

[עריכה] קסוץ' בישראל

• קס איילה
• קס רפאל הדנה (אנ'),[3] - קס ראשי
• קס טקלה יסחק
• קס אברהם תאזזו

[עריכה] הוגים בישראל

• דני אדינו אבבה - [4]
• אומרי טגמלאק אברה
• אברהם אדגה - [5]
• אספו ברו - [6], [7]
• יעקב גונצ'ל - [8]

[עריכה] היימנות

• היימנות - אמונות ומצוות

[עריכה] מחזור החיים

[עריכה] נישואין

• ביתא סב - הקהילה המקומית
  • זמד - קרבת דם - טווח ביטחון של שבעה דורות הנשמר בין המחותנים. לעתים משתמשים במושג זמד גם לתיאור קרבת נישואין (אמץ')
  • אמץ' - קרבת נישואין - קרובים באמצעות קשרי חתונה שאין ביניהם קשר דם ישיר.
• מצ'א - נדוניה
• סרג - נישואין ראשונים
• קשרה - סרט על ראש החתן

[עריכה] טהרה

ערך ראשי: טומאה וטהרה בקהילת ביתא ישראל

• בקתת הדם - ידם גוג'ו, ימרגם גוג'ו, ידם בית - בקתות-נידה, לאישה המצויה בנידה, בזמן המחזור החודשי או אחרי לידה.
• טקס היולדת - לטיהור היולדת בתום ארבעים יום (ללידת בן) או שמונים יום (ללידת בת) לישיבה בבקתת היולדות, היא בקתת הדם.

[עריכה] אירוח

• בית לאברהם - כונה בית ל'אנגדה בפי השכנים
• בונה (אירוח) - טקס האירוח - ראו ערכים קשורים

[עריכה] קשר עם העולם

• אתנקון - אל תיגע בי - ערך שיעסוק ביחסי השכנות בין יהודים לנצרות ובהסדרים ההלכתיים לביקורים הדדיים, להליכה משותפת בדרך ולעבודה משותפת בשדה.
• החלב של שבת - הסדר הלכתי לפרה של יהודי בעדר מעורב המצוי בהשגחת רועים נוצריים או מוסלמים
• נכסי מלוג - חלוקת ולדות צאן ובקר בין הבעלים היהודיים לבין הרועה הנוצרי או המוסלמי

[עריכה] הדימוי העל-טבעי של היהודים בעיני שכניהם

• טאביב (ברבים טאביבן) - איכות נשגבת, עד כדי כישוף, לכלים שמייצרים יהודים
• זאר
  • באלזאר - מומחה לטיפול בזאר
• בודא או ג'ב או ג'רתם

[עריכה] נדרים והתרתם

• ארדתה - תרומת נדבה
• סאלת - שילום נדר

[עריכה] נזירות

[עריכה] אבלות

• קברי בית או קבר בית (יקבר בותה או מקבר) - בית הקברות
• קבר או קברי - טקס הקבורה - הערך צריך לפרט גם את נוהל ההודעה על פטירת האדם
• תזכר - טקסי האזכרה

[עריכה] מקומות קדושים

פרופ' תמרת עמנואל מנה עשרים ושלושה מקומות קדושים, בהם שישה עשר מקומות הקשורים במעשי קדושים ושבעה שסיבת קדושתם לא ידועה לו. השתטחות על קברים אינה נהוגה מאחר וקבר הוא מקום טמא, אך פרופ' עמנואל רשם כמה מקומות קבורה בהם בכל זאת נהוג להתפלל. יונה בוגלה מציין מספר מעיינות שפרצו בעקבות מותו של קדוש באותו מקום, ובמימיהם נהוג לטבול.

[עריכה] מחזור השנה

ערך ראשי: לוח השנה של ביתא ישראל - לוח השנה העברי, לפי קידוש הלבנה

• לוח השנה האתיופי - לוח השנה החילוני, המבוסס על לוח השנה המצרי (אנ') השמשי.

[עריכה] חודשי השנה

[עריכה] חגים שנתיים

ערך ראשי: חגי ומועדי עדת ביתא ישראל - חגים ומועדים

• חג ליסן - ראש השנה, ראש חודש ניסן, תחילת הניקיונות לפסח
• פסיכא או קורבן - חג הפסח
  • צומא פסיכא - יום צום לפני חג הפסח
  • קורבן פסיכא
  • קיטה - המצה של פסיכא
• מארר - שבועות - חג הזריעה, חג קבלת התורה - נחוג שבעה שבועות לאחר היום האחרון של פסח
• ברהן סרקה או תזכרא אברהם - יום בריאת העולם - נחוג בא' תשרי - בהשפעת הקהילות היהודיות האחרות נוסף לו השם רעסה אוודה עמת - ראש השנה
• אסתרי או אסתסריו - יום הכיפורים
  • קורבן אסתרי
  • אמן או אמיין או מיין - פיזור זרעונים או גרעיני דוחן על גגות הבתים. היו שנהגו כך גם בסיגד לפני נאו נסגד
• בעלא מצלת - חג הצל, הוא חג סוכות
  • יאורית בעל - תהלוכות עם האורית ביום השמיני של החג, החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים, כנראה מהיכרות עם שמחת תורה
• סיגד - חידוש הברית בין העם לאלוהיו. נחוג בעשרים ותשעה בחודש השמיני. ראו גם אתרי סיגד ופיוטי סיגד. מכונה גם מהללה (תחינה), אך אינו נחוג בעשרת מועדי המהללה הנוצריים ונדחה מימי רביעי או שישי, כדי להיבדל מצומות הנוצרים.
  • קסיסת - מתחם התפילה המגודר באבנים ובצעיפים צבעוניים
  • נשיאת אבנים - ביטוי להכנעה בפני המלך
  • דבו - לחם מבורך לציון תום הסיגד
• מארר שני - חג הקציר, נחוג חמישים יום מתום חג הסוכות, בגלל עונת הגשמים הנוספת האופיינית לארץ סאמיאן
  • מאכלים למארר שני - אינג'רה עם חלב וחמאה, טלה (שיכר)

[עריכה] אתרי סיגד

ערך ראשי: הר הסיגד

• הר הסיגד ליד הכפר אמבובר - באזור גונדר
• הר הסיגד ליד הכפר בית מהריה - באזור תיגרה
• מדררו - מקום חנייתם של אבא צברא וצגה אמלכ בברחם מפני זרע יעקוב
• טיילת ארמון הנציב

[עריכה] חגים חודשיים

• סנבת - שבת
• ראש חודש - נקבע לפי מולד הלבנה
• מועדים חודשיים - העשירי בחודש לציון האסתרי (יום הכיפורים), השנים עשר בחודש לציון המארר (שבועות), החמישה עשר בחודש לציון הפסיכא (פסח) והבעלא מצלת (סוכות), העשרים ותשעה בחודש לציון הסיגד וכהכנה לחידוש החודש הבא

[עריכה] שעווה וזהב

ערך ראשי: שעווה וזהב או סם אנה וורק

• מסלה או טרט

[עריכה] דמויות

• אבא גבר-חנה או אלקה גבר-חנה

[עריכה] חיבורים

• תרת

[עריכה] פתגמים

מקור מרכזי: דני בודובסקי, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה

ערך ראשי: אט אט תהלך ברגליה הביצה

• אזלו מזוננו ומימינו
• אל תחשוף את שיניך לילד
• אף אם המחלה אינה הורגת
• אתה מדבר אלי אמהרית
• בעבר חוב האב הועבר לבנו
• למה נחוצה הטלה
• קוץ בבוץ
• שליח העורב

[עריכה] ספרות

[עריכה] כתבי קודש

[עריכה] אורית וספרים חיצוניים

(לפי הרשימה של אבא יצחק במכתבו לאוהב גר לוצאטו) ערך ראשי: אורית (ספר) (השם פתוח לשינויים :)

אורית זאלדת - זֶאלֶדָת - ספר בראשית אורית זאצאת - - ספר שמות אורית זאלואיאן - - ספר ויקרא אורית זאחלקוה - - ספר במדבר אורית זאדאגמ - - ספר דברים אורית זאייאסו - - ספר יהושע אורית זאמאסאפנט - - ספר שופטים אורית זארות - - ספר רות נאגאסט א' ב' - - ספר שמואל א' ב' נאגאסט ג' ד' - - ספר מלכים א' ב' חמישה ספרי שלמה: מסאליצטא סאלומון - משלי א'-כד' תגסאצה סאלומון - משלי כה'-לא' קאלא מכבב - קהלת טבאבה סאלומון - חכמת שלמה מהאליה מהאלי - שיר השירים דקיקא / נאוסן נאביאת - נביאים קטנים מזמור זאדויט - ספר תהילים איסאייאס - ספר ישעיהו ארמיאס - ספר ירמיהו חזקאל - ספר יחזקאל דניאל - ספר דניאל איוב - ספר איוב סיראכ - בן סירא אסתר - מגילת אסתר יודית - ספר יהודית טובית - ספר טוביה הצוצאן א' ב' - דברי הימים א' ב' עזרא א' ב' ג' - ספר עזרא א' ב' ג' מקביאן - ספר המקבים

[עריכה] כתבים נוספים (לפי הרשימה של אבא יצחק במכתבו לאוהב גר לוצאטו) מומלץ להשוות לקטגוריה:הספרים החיצוניים חנוך - ספר חנוך כופאלי - ספר היובלים גדלא אברהם - צוואת אברהם גדלא יצחק - צוואת יצחק גדלא יעקב - צוואת יעקב גדלא מוסה - צוואת מוסה גדלא ארון - צוואת אהרן נגרא מוסה - שיחת משה תעזז סנבת - מצוות השבת ארדאת גורגוריוס - גורגוריוס ברוך - ספר ברוך מצהפא שעתת - ספר השעות פכרה איסוס - פירוש ישו פלספה / טביבן - פילוסופים אבא אליאס - אבא אליהו

[עריכה] לא צוינו ברשימה של אבא יצחק מצהפא מלאקט - ספר מלאכים גדלא סוסנה - מעשה שושנה דרסנא אברהם ושרה בגבץ - דרשה על אברהם ושרה במצרים בקדמי גברא אגזיאבהר - בראשית ברא אלוהים עזרא - חזון עזרא [עריכה] ספרי חולין יוסיפון - תרגום יוסיפון לגעז

[עריכה] ניגונים

[עריכה] מושגי יסוד

• זמה - זֶמֵה - שירת קודש
• זפן - זֶפֶן - שירת חולין במבנה קריאה-תשובה (אנ')
• שירת מענה
• קנת

[עריכה] אורחים וסולמות

• אנצ'יהוי
• באטי
• תזטה
• אמבסאל

[עריכה] מושגים משלימים בתורת השירה

• מרקם מוזיקלי (אנ')
  • רב-כליות (אנ')
  • מבנה קריאה-חזרה (אנ')
  • מבנה קריאה-תשובה (אנ')
  • מבנה משולב (אנ')

[עריכה] שירת קודש

• קפתניה זמה - קֶפְתֶנִיַה זמה - שירת קודש נשגבת, נישאת באורח חמיש
• קוומי זמה - קְוַוַמִי זמה - שירת קודש למועדים קבועים
• קלוץ' - קַלוץ'- נוסח התפילה

[עריכה] פיוטים

מקור: יצחק גרינפלד, קטעים ומילים שאינם בלשון געז בתפילות ביתא ישראל, פעמים, 58, חורף תשנ"ד, עמ' 136-129

• שירת הקסים - ראו גם [9]
• בהטיטו קדוש קדוש

[עריכה] פיוטי סיגד

ערך ראשי: פיוטי סיגד

• תפילות לירושלים - מצטטות ממזמור קכ"ב בתהילים
• ויעלו להר שנה בשנה - לפי זכריה יד' טז' ונחמיה ט' ד'-ה'
• אגזיאו שמען - השם שמע אותנו
• ומצאת ציונ - ובאה ציון
• מנברת בית דויד - כיסאות לבית דויד
• נאו נסגד - בואו נשתחווה
• קדוס - קדוש

[עריכה] פייטנים מרכזיים

• אבא צברא - אבא צֶבְּרֶא
• צגה אמלכ - צֶגַה אַמְלַכּ - בנו של זרע יעקב

[עריכה] ניגונים לארועים מיוחדים

[עריכה] שמחות

[עריכה] אבלות

[עריכה] שירת מלחמה

• שיללה - שילֶלַה - שיר מלחמה בליווי מסנקו
  • פוכרה - פוּכֶּרַה - שיר הלל לוחמים ולעג לאויבים
  • קררתו - קֶרֶרְתוֹ - שיר עידוד לקראת היציאה לקרב
  • פנו - פַנוֹ - שיר גבורה לזכרו של הנופל

[עריכה] ניגוני חולין

[עריכה] שירי ערש

[עריכה] מחול

• אסקסתה - אְסקְסתַה או אְסקְסטַה - ריקוד כתפיים
  • אזמרי - זמר נודד
  • שמה - שֶמַה - תלבושות לבנות רקומות
  • נטלה - נֶטֶלַה - צעיף הנקשר למותניים

[עריכה] ריקודים עממיים

• ריקוד אמהרי
• ריקוד תיגרי

[עריכה] להקות מחול בישראל

• מסרת - מֶסֶרֶת - נוסדה בשנת 1989
• ביתא (להקה) - ביתֶא

[עריכה] כלי נגינה

[עריכה] כלי נגינה לשירת קודש

• נגרית - נֶגַרית - ייחודי לביתא ישראל. תוף חבית הסגור משני צדדיו בעור בהמה טהורה - פרה, פר או עז. תכליתו "לפתוח את הלב ולהסביר את המילים"
• קצ'ל - קַצְ'ל או מֶטְק- ייחודי לביתא ישראל. נועד לתאם בין מבצעי התפילה במקצב חמש שמיניות.
• צנצל - צֶנַצְל - מנוגן בו זמנית עם הקַצְ'ל.

[עריכה] כלי מיתר

[עריכה] נבל וכלי פריטה

• קראר - קרַר (אנ')
• בגנה - (אנ')

[עריכה] כלי נשיפה

• וואשינט - מכונה גם וושנת - ווַשְנְת (אנ')

[עריכה] כינור וכלי קשת

• מסנקו - מסִנְקוֹ או מסֶנקוֹ (אנ')

[עריכה] מצלתיים וכלי הקשה

• נגרית - נֶגַרית - לשירת קודש, ייחודי לביתא ישראל
• קצ'ל - קַצְ'ל - לשירת קודש
• קברו - קֶבֶרו - תוף למחולות

• סיסטרום (אנ')
• טנבורה (אנ')

[עריכה] יוצרים

[עריכה] מוזיקאים

• אבטה בריהון
• טדי אקלילו [10]

[עריכה] אמנים

• בני וודו [11] [12] [13]

|width=23% valign=top|

[עריכה] שחקנים

• תיאטרון שורשים - [14],[15]
• אסתי ממו - en:Esti Mamo
• מסקי שיברו-סיוון - en:Meskie Shibru-Sivan
• שי פרדו - [16]

[עריכה] לשונות

ערך ראשי: שפות כושיות (אנ') - קצרמר - רשימת השפות הכושיות השונות, עם קישורים לפרטים עיקריים על כל שפה (באנגלית)

מקור חשוב: יצחק גרינפלד, הפלשים ולשונותיהם בהווה ובעבר: מבט היסטורי-פילולוגי, פעמים 33, תשמ"ח 1987, עמ' 50-73.

מקור נוסף: רשימת השפות השונות באתיופיה, עם פרטים עיקריים על כל שפה (באנגלית)

• לסנא נגוס - לְסַנֶא נְגוׁס = "לשון המלך", השפה בה משתמש הממשל

• סבאית - en:Sabaean language
• געז - קצרמר - en:Ge'ez language
• טיגריניה - קצרמר - en:Tigrinya language
• אמהרית - קצרמר - en:Amharic
• אורומיפה = אורומו (שפה) - חלקי - en:Oromo language
• קיילה (שפה) - en:Kayla language
• פלאשית - en:Qwara language
• סידאמו - en:Sidamo language

[עריכה] הכפר

• תוקול בפאתי הכפר לאירוח זרים שאינם יהודים

[עריכה] מסגיד

ערך ראשי: מסגיד או בית קודוס (ביתא מקדס) או בית צולות (צלות בית)

• קדסתה קדוסן
• שולחן האורית
• אווד - מזבח או אזור הקרבת הקורבנות, בצד הצפוני של מתחם המסגיד
• ארפת - ספסל מנוחה

[עריכה] תוקול

ערך ראשי: תוקול - בית המשפחה

• דס - סוכה ארעית לאירוח

[עריכה] ריהוט

• מסוב - מעמד קלוע המשמש להגשת מזון
• סנדוק - ארגז הבגדים, החפצים והתכשיטים הנשמר בידי אבי המשפחה
• מדב - ספסלים לישיבה

[עריכה] כלי בישול

• מגוגו - מחבת חמה עם מכסה, ייעודית לאפיית אינג'רה

[עריכה] כלי נשיאה

• מטניה - מַטְנִיה - כלי חליבה מדלעת, ממנו נמזג החלב לכוסות דלעת המוגשות לאורחים עם הגעתם.
• גררה - גְרֵרֵה - דלעות מעובדות למיכלי חלב ונוזלים אחרים
• צ'ילפה - צִ'ילְפַה - תרווד להוצאת נוזלים, עשוי מדלעת
• מדיגה - כד חרס גדול, קשור ברצועות עור, לנשיאת מים

[עריכה] כלי קיבול

• גן (כלי) - גַן - כלי חרס גדול לאכסון נוזלים (מים, שמן, בירה)
• דהונו - כלי בוץ מרובעים או עגולים לאגירת מוצרים יבשים - גרעיני תבואה וקטניות (חומוס, עדשים)
• גותרה - מכלי בוץ קטנים יותר לשימור קפה, מלח ופלפל אדום

[עריכה] מכתשים ואבני ריחיים

• מוקצ'ה - מכתש גלילי גדול מעץ או מברזל
• וופצ'ו - לוח אבן אופקי שעליו טוחנים בעזרת אבן נוספת

[עריכה] חולין

[עריכה] מטעמים

ערך ראשי: מאכלי ביתא ישראל

• המטבח האתיופי - en:Cuisine of Ethiopia
• אנג'רה (אנ') קצרמר -
• טף (אנ') - קצרמר - ממנו מכינים את הבלילה המותססת של האנג'רה

[עריכה] מאכלי חג

• ברכת (אמהרית) או מסוואת (תיגריניה) - לחם חג מבורך
• אמולה - מלח להמלחת קורבנות, מונח על גבי הקורבן

[עריכה] בשרים

• קואנטה - קוּאַנְטַה - פרוסות בשר דקות, מומלחות, מפולפלות, מיובשות בתלייה בצל (להבדיל מקארנה דה סול (אנ') הנחשף לשמש) במשך כשבועיים.

[עריכה] ווט

• ווט - ווֶט - נזיד מתובל, בשרי או צמחי. האינג'רה נבצעת ביד ימין ונטבלת בווט או נכרכת סביבו לגורשה (גוּרְשַה)
  • קי ווט - קֶי ווֶט - ווט מתובל בפלפל אדום
  • אלצ'ה - אַלְצַ'ה - ווט צהבהב בלי פלפל אדום
  • טבס - טְבְּס - בשר צלוי היטב

[עריכה] מאכלים צמחיים

• שירו - שִירוֹ - מחומוס
• טומטומו - טוּמְטוּמוֹ - מעדשים
• גנפו - גֶנְפוֹ - מחיטה

[עריכה] תבלינים ורטבים

(פלפל שחור, שום, זרעי שמיר, מנטה, קינמון, אגוז מוסקט וכורכום)

• ברברה - בֶּרְבֶּרֵה - תערובת תבלינים חריפה, משמשת ברטבים למאכלים בשריים וצמחוניים.
• גשו - גֵשוֹ - צמח דמוי כשות אותו מייבשים וטוחנים לאבקת תיבול המשמשת בהכנת הטלה (משקה).
• ביקל - ביקל - תבלין המשמש בהכנת הטלה (משקה).

[עריכה] בונה

ערך ראשי: בונה (אירוח) או בון (אירוח) - טקס שתיית בּוּנַה (קפה) עם האורחים

• • ג'בנה או קוסקוסת - קומקום חרס שחור ועדין הניצב על טבעת קש. משמש למזיגת הקפה בטקס הבונה.
  • מוקצ'ה - מכתש קטן מגזע עץ המשמש לכתישת פולי הקפה.
  • בונה קורס או קולו - גרגרי חומוס קלויים או פיצוחים אחרים המוגשים לצד הקפה.

[עריכה] משקאות משכרים

• טלה (משקה) - טֶלַה - שיכר מקמח שעורה מונבטת מתובלת בגשו ובביקל
• טג' - טֶג' - משקה משכר מתמהיל מותסס של דבש במים

[עריכה] לבוש

[עריכה] דגמים

• מגן דוד עם צבעי הדגל החבשי
• מסקל
• סדדה או לימוט

[עריכה] נטלה

• נטלה או שמה - בגד עליון, מעיל, טלית, עטיפה ושמיכה. אופן ההתעטפות בה מסמל את מעמדו ואת מצב רוחו של הלובש
  • בולוקו שמה - שמיכת כותנה עבה - הוצעה בעבר כתשלום שנתי עבור שטח אדמה שנקרא גשה (במה יתעטף). לאדמה שהוחכרה כך קראו "אדמת טווים"

[עריכה] מלבושי גברים

• מודה - מכנסיים
• ג'ובה - חולצה
• גמבלה - קרסוליות מעור או אריג עבה, כנראה בהשפעת מלבושי הסביבה
• גומה או ג'מה - סנדלים

[עריכה] מלבושי נשים

מקור: תמונה של לבוש מסורתי לאישה

• מטפחת - מבדילה בין נשים נשואות לפנויות
• קמיס - שמלה
• מקנת - חגורה - מפרידה בין החלק העליון הטהור לחלק התחתון הטמא
• שיבשבו - שרוולים ארוכים וגזורים - בהשפעה אירופאית
• זגול - שרשרת קונכיות לקישוט מנשא התינוק
• זגול - שבלולים זעירים לקישוט

[עריכה] שיטות אריגה

• נול
• חיבור בד

[עריכה] מוצרים

[עריכה] חרשות ברזל

• גארה - סכין
• שוטל - חרב

[עריכה] אריגה

[עריכה] קדרות

[עריכה] להעברה לדף תולדות ביתא ישראל

• הוהרווה (Huhwarwa) - מרכז הנזירים היהודיים

[עריכה] מחוזות יהודיים

[עריכה] בתיגרה

• וולקאיית או וולקית או וולקה
• טגדי

[עריכה] ישובים יהודיים

• אוזבה
• אמבובר
• בילבהו
• דברק
• דמביה
• טדה
• יצ'ילה או צ'ילאי (אנ')
• סרמלי
• קוסוגה
• קוששלית
• שוודה - שְווַדַה