ספר ברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר ברוך , אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו ונחשב על פי המסורת היהודית לנביא בעצמו. בספר ארבעה פרקים. הספר נחשב חלק מן הקאנון הקתולי ומופיע בוולגטה.

תוכן עניינים 1 שפת המקור וזהות המחבר 2 תוכן הספר וסגנונו 3 פרוזה 4 פיוט 5 ראו גם

[עריכה] שפת המקור וזהות המחבר

החוקרים משוכנעים כי הספר נכתב במקורו בעברית. אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי אולם משוכנע כי זיהוי הספר לתקופת חורבן בית ראשון שגוי. אברהם כהנא משער כי הספר חובר בערך בשנת 75 לספירה, כלומר 5 שנים לאחר חורבן בית שני ולאחר מותם של אספסינוס וטיטוס. הספר מיוחס לברוך בן נריה אולם ברור איפוא כי הזיהוי אינו נכון.

[עריכה] תוכן הספר וסגנונו

על פי הניתוח הספרותי נכתב כל הספר על ידי מחבר אחד. הוא כולל חלק של פרוזה וחלק של פיוט.

[עריכה] פרוזה

קטע הפרוזה בספר מתחלק לשלושה חלקים:

• תיאור קריאת הספר לפני הגולים לבבל.
• נוסח הוידוי שהתוודו השרידים שבירושלים - צידוק הדין על הפורענות שבאה עליהם עקב עוונותיהם.
• נוסח וידוי נוסף של הגולים בבבל.

[עריכה] פיוט

גם קטע הפיוט בספר מתחלק לשלושה חלקים:

• המנון לחוכמה שבתורה.
• קינה ותנחומים מירושלים לבניה שבגולה.
• תנחומים מאת ה' לירושלים.

בחלק הפיוטי של הספר ניכרת השפעה של ישעיהו השני, משלי, איוב ואף ספר בן סירא.

[עריכה] ראו גם

• חזון ברוך א'
• חזון ברוך ב'