קיוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיוטו (יפנית: 京都市 - "עיר הבירה", להאזנה (מידע · עזרה)) היא עיר במרכז האי הונשו ביפן, נחשבת למרכז התרבותי של המדינה. הייתה עיר הבירה של יפן בשנים 794 - 1868. העיר כוללת 11 רובעים, וחיים בה כ-1.5 מיליון תושבים.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 גאוגרפיה 3 רובעים 4 תרבות 5 כלכלה 6 אוניברסיטאות ומכללות 7 תחבורה 8 פסטיבלים 9 ספורט 10 ערים תאומות 11 קישורים חיצוניים 12 לקריאה נוספת 13 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

העיר נוסדה במאה השמינית כעיר בירה חדשה על ידי הקיסר קאמוּ, במטרה להרחיק את מוסדות השלטון מהשפעתה של הכמורה הבודהיסטית. שמה המקורי היה הייאנקיו (平安京 "בירת הרוגע והשלווה"). חצר הקיסרות עבר לעיר בשנת 794, ופתח את תקופת הייאן בהיסטוריה היפנית. במאה ה-11 שונה שם העיר לקיוטו ("עיר הבירה"). קיוטו נשארה עיר הבירה עד העברת מוסדות הממשל לעיר אדו בשנת 1868, עם הרסטורציה של מייג'י. לאחר ששונה שמה של אדו לטוקיו (הבירה המזרחית"), נודעה קיוטו לזמן קצר בשם סאיקיו (西京 "הבירה המערבית"). בעבר נודעה העיר גם בשמות מיאקוֹ‏ (都 "מקום מושב הממשלה") וקֵיישי (京師 "עיר בירה"). העיר ספגה נזקים כבדים במהלך מלחמת אונין בין השנים 1467 ו-1477, ולא התאוששה לגמרי עד אמצע המאה ה-16. קרבות רחוב בין קבוצות סמוראים הביאו לחיכוכים עם שכבות האצולה והדת. אחוזות רבות חוזקו והפכו למבצרים, תעלות הגנה נחפרו ברחבי העיר ובתים רבים נשרפו. למרות התלבטויות מצד ארצות הברית לגבי הטלת פצצת אטום על קיוטו, הוחלט לבסוף להסירה מהרשימה שכן היוותה את המרכז האינטלקטואלי של יפן, ותושביה יכלו "להבין בצורה טובה יותר את משמעות השימוש בנשק זה". קיוטו גם ניצלה מהפצצות בנשק קונבנציונאלי.

בשל הימנעות חיל האוויר האמריקני מתקיפת העיר במהלך מלחמת העולם השנייה,נשתמרו בה אלפי מקדשים, ארמונות ומבנים היסטוריים אחרים. לעומת זאת, בשל המודרניזציה, ארכיטקטורה חדשה תופסת את מקומת של הארכיטקטורה המסורתית בעיר. ב-1 בספטמבר 1956 קיבלה קיוטו מעמד של עיר עצמאית. הכוונה היא עיר בעלת אוכלוסייה של מעל חצי מיליון תושבים, ובעלת בסיס כלכלי ותעשייתי איתן.

בשנת 1997 נערכה בעיר ועידה עולמית, שתוצאתה פרוטוקול קיוטו - אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ ופליטת גזי חממה.

[עריכה] גאוגרפיה

קיוטו ממוקמת בעמק, חלק מאגן יאמאשירו (או קיוטו), באזור המזרחי של רמות טאמבה. אגן יאמאשירו מוקף משלושה עברים בהרים הנושאים את השמות היגאשיאמה (東山　"ההר המזרחי"), נישיאמה (西山 "ההר המערבי") וקיטַיאמה (北山 "ההר הצפוני"), עם גובה של מעט מעל 1000 מ' מעל גובה פני הים. המיקום הפנימי יוצר תנאי מזג אוויר של קיץ חם וחורף קר. ישנם שלושה נהרות הזורמים באגן - אוּג'יגאווה בדרום, קאצורהגאווה במערב וקאמוגאווה במזרח. העיר קיוטו תופסת 17.9% משטח מחוז קיוטו^[1], עם שטח של 827.9 קמ"ר.

העיר תוכננה במקור על-פי הדגם של העיר הסינית צ'אנג-אן (כיום שיאן). הארמון הקיסרי נבנה בצפון העיר ופנה לכיוון דרום, כך שהחלק הימני של הבירה ("אוֹקיוֹ") היה במערב והחלק השמאלי ("סאקיו") במזרח. בין הצד הימני והשמאלי של הבירה הפרידה שדרה ראשית, שנקראה סוּזאקוּ אוֹג'י ("שדרת האנקור האדום”, על שם הרחוב הראשי בצ'אנג אן), אשר יצא מחצר ארמון הקיסר ונגמר בשער רשומון. מלבד זאת, העיר נבנתה בתבנית שתי וערב של רחובות, אורכה היה כ-5.5 ק"מ, ורוחבה כ-5 ק"מ. 9 רחובות חצו את העיר מצפון לדרום, וקיבלו שמות, ו-13 ממזרח למערב, ואלה נשאו מספרים. העיר עצמה הוקפה בתעלת מים.

כיום, אזור העסקים המרכזי ממקום מדרום לארמון הקיסר הישן, כאשר האזור הצפוני, הפחות מיושב, משמש כריאה ירוקה לעיר. האזורים החדשים שמסביב לעיר העתיקה אינם בנויים בצורת שתי וערב, על-אף שבכולם הרחובות נושאים שמות.

קיוטו יושבת על פני אגן מים תת-קרקעי, דבר המספק לעיר שפע של בארות מי שתייה. בשל האורבניזציה, אחוז מי הגשמים המגיעים לבארות אלה מצטמצם, ובארות רבים מתייבשים בקצב הולך וגדל.

[עריכה] רובעים

לקיוטו 11 רובעים:

• פוּשימי-קוּ (伏見区)
• היגאשיאמה-קו (東山区)
• קאמיגיוֹ-קו (上京区)
• קיטה-קו (北区)
• מינאמי-קו (南区)
• נאקהגיו-קו (中京区)
• נישיקיו-קו (西京区)
• סאקיו-קו (左京区)
• שימוֹגיו-קו (下京区)
• אוּקיו-קו (右京区)
• יאמהשינה-קו (山科区)

יחדיו, כל הרובעים מרכיבים את העיר קיוטו. כמו לשאר הערים ביפן, לקיוטו ראש עיר אחד ועירייה.

[עריכה] תרבות

למרות שנהרסה במלחמות, שריפות ענק ורעידות אדמה במהלך 11 המאות בהן שימשה כבירה הקיסרית, חס הצבא האמריקני על קיוטו במהלך מלחמת העולם השנייה. עם 2000 מקדשים בודהיסטים, מקדשי שינטו, ארמונות, גנים ויצירות ארכיטקטוניות שנשארו שלמות, קיוטו היא אחת הערים מהערים השמורות ביותר ביפן. בין המקדשים המפורסמים ביותר ביפן נמנה מקדש קיוֹמיזוּ-דֶרה (清水寺) , מקדש עץ מרשים, הנתמך על מוטות על מדרון הר; קינקאקוּ-ג'י (金閣寺) , מקדש ביתן הזהב; גינקאקו-ג'י (銀閣寺), מקדש ביתן הכסף; ריואן-ג'י (龍安寺), המפורסם בשל גן הסלעים שבו.

הייאן ג'ינגוּ (平安神宮 ) הוא מקדש שינטו אאשר נבנה בשנת 1895 לכבוד שושלת הקיסרים, ומוקדש לקיסר הראשון והאחרון ששכנו בקיוטו. לשלושה אתרים מיוחדים יש קשר למשפחת הקיסר: אזור קיוטו-גיואֶן, הכולל את הארמון הקיסרי של קיוטו, והארמון הקיסרי סנטו, אשר שימש את הקיסרים שפרשו; הוילה הקיסרית בקאצוּרה, אחת מאוצרות הארכיטקטורה של יפן;והוילה הקיסרית שוּנגאקוּ-אין, מתחם שלגנים היפנים מרהיבים.

אתרים ידועים אחרים בקיוטו הם תת-מחוז אראשִיָאמה (嵐山), והאגם הציורי שבו. שכונות הגיישות של גיוֹן (祇園) ופונטוצ'ו (先斗町), דרך הפילוסוף ותעלות המים הנמתחות לאורך הרחובות העתיקים בעיר.

ה"אנדטרטאות ההיסטוריות של קיוטו העתיקה" כלולות ברשימת אונסק"ו של אתרי מורשת עולמית מאז 1994. אלו כוללות את מקדשי קאמו, טו-ג'י, קיומיזו-דרה, דאיגו-ג'י, נינא-ג'י, סאיהו-ג'י, טנריו-ג'י, רוקואון-ג'י, ג'ישו-ג'י, הונגן-ג'י, ריואן-ג'י, קוזאן-ג'י וטירת ניג'וֹ, אשר נבנתה על ידי שוגונות טוקוגאווה, ובנייתה נסתיימה בשנת 1626.

קיוטו ידועה בשפע הקולינרי שלה. הנסיבות המיוחדות המהוות את קיוטו כעיר המרוחקת מן הים ובית למקדשים בודהיסטים רבים, הביאו לפיתוח מיני ירקות האופיניים לאזור קיוטו בלבד (京野菜 "ירקות הבירה").

תעשיית הטלוויזיה והקולנוע של יפן נמצאת בקיוטו. רבים מסרטי האקשן המציגים סמוראים סמוראים, צולמו בטואֵי אוּזוּמאסה אֶייגהמורה[1]. אתר צילומים ופארק שעשועים, אייגהמורה מציג שיחזורים של בתים יפניים מסורתיים אשר משמשים כתפאורה לסרטים הללו. בין השיחזורים נמצא העתק של גשר "ניהון בושי" (גשר הכניסה לאדו), בית משפט מסורתי וחלקים מיושיווארה, רובע השעשועים העתיק של אדו. צילךומים אמיתיים מתקיימים לעתים, ומבקרים מוזמנים לצפות.

"מוזיאון המנגה הבינלאומי של קיוטו" גם כן שוכן בעיר. במוזיאון תערוכות בנושא, ומנסה לאסוף כל מונגה שפורסמה אי פעם, וכרגע מחזיק בכ-200,000 כותרים.

[עריכה] כלכלה

תיירת מהווה בסיס נרחב לכלכלת קיוטו. אתרי המרשת התרבותיים מושכים אליהם באופן מתמיד קבוצות בתי-ספר מכל רחבי המדינה, וגם מהווים יעד לתיירים זרים. בשנת 2007, הכריזה עיריית קיוטו על שיא במספר המבקרים בשנה השישית ברציפות^[2], והיא נבחרה לעיר השנייה ביופיה ביפן^[3].

תעשיית העיר מורכבת בעיקר ממפעלים קטנים, רובם מנוהלים על ידי אמנים המייצרים חפצי אומנות יפניים מסורתיים. טווי הקימונו של קיוטו הם מהמפורסמים, והעיר נשארה כמרכז ארצי לייצור קימונו. עסקים כאלה, שוקקי חיים במות שעברו, נעלמים בשנים האחרונות, וזאת בשל דשדוש במכירות חפצי האומנות.

התעשייה המשמעותית היחידה של קיוטו היא תעשיית האלקטרוניקה. העיר מהווה בסיס חברות אלקטרוניקה רבות, ביניהן נינטנדו. עם זאת, הצמיחה בתעשיית האלקטרוניקה אינה משתווה לצניחה בשוק האומנות, ועל-כן תפוקתה של העיר ירדה ביחס לערים אחרות ביפן.

[עריכה] אוניברסיטאות ומכללות

קיוטו היא בית ל-37 מוסדות להשכלה גבוהה, ומהווה את אחד מהמרכזים האקדמיים של יפן. שלוש האוניברסיטאות המקומיות המפורסמות ביותר הן: דושישה, קיוטו וריצומייקאן. ביהן, נחשבת אוניברסיטת קיוטו לאחת מהאוניברסיטאות הטובות ביפן, עם מספר חתני פרס נובל, למשל יוקאווה הידקי. "המוסד לטכנולוגיה של קיוטו" גם כן מפורסם בכל רחבי המדינה, ונחשב בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב לאחד מהמוסדות האקדמיים הטובים ביפן.

בקיוטו פועל גם רשת לימודים גבוהים שנקראת "איחוד האוניבסיטאות של קיוטו", אשר מורכבת משלוש אוניברסיטאות ארציות, חמש ציבוריות (מחוזיות ועירוניות) ו-41 אוניברסיטאות פרטיות, העיר עצמה וארעה ארגונים נוספים. האיחוד אינו מציע תואר, אלא מציע קורסים המהווים חלק מתואר באוניברסיטאות החברות ^[4].

עם מעל 30 מוסדות להשכלה גבוהה בקיוטו, אוניברסיטאות אמריקניות גם כן רואות בעיר כמרכז חשוב לחינוך ומחקר. "איחוד קיוטו ללימודי יפן" הוא איחוד של 14 אוניברסיטאות אמריקניות הממנות תוכנית לימודים אקדמיים קפדנית באורך שני סמסטרים ללומדי תואר ראשון, הרוצים לעשות עבודה מתקדמת בנושאי השפה היפנית ולימודי התרבות. ל[[אוניברסיטת סטנפורד" יש מרכז יפן משלה בעיר ^[5].

[עריכה] תחבורה

"תחנת קיוטו" היא מרכז התחבורה הראשי של העיר. התחנה השנייה בגודלה ביפן, היא מכילה קניון, מלון, בית קולנוע, חנות כלבו ומספר מבנים ממשלתיים, הכל תחת קורת גג אחת בגובה 15 קומות. קו טוקאידו שינקנסן, וכמו כן כל קווי הרכבת המקומיים עוברים בתחנה.

רשת האוטובוסים ומערכת הרכבות התחתיות העירוניות של קיוטו פועלים בהיקף נרחב. תיירים רבים מצטרפים לנוסעים באוטובוסים העירוניים, במוניות או באוטובסים לתיירים. אוטובוסים הפועלים בתוך העיר, במחוז ובמדינה כולה עוצרים בתחנת קיוטו.

הטוקאידו שינקסן מחברת ברשת מסילות ברזל את קיוטו עם נגויה וטוקיו בצד אחד, ועם אוסקה ונקודות נוספות בצד השני. הנסיעה מטוקיו אורכת מעט מעל שעתיים. דרך נוספת להגיע לאזור קיוטו היא דרך נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי, הנמצא מרחק 72 דקות ברכבת מהעיר.

אופניים מהוות אמצעי תחבורה אישי חשוב מאוד בקיוטו, לרמה שנוצרה בעיר תת תרבות של אופניים, שהפכה לחלק מזהות העיר. מאפייניה הגאוגרפיים ומידותיה הופכים את קיוטו לעיר שקל לנוע על אופניים.

[עריכה] פסטיבלים

‏

האתרים ההיסטוריים בקיוטו העתיקה
אתר מורשת עולמית
הקונדו בדאיגוג'י
מדינה	יפן
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 2, 4

פסטיבלים גדולים רבים נחגגים בקיוטו. הראשון שבהם הוא האָאוֹי מאצורי, הנחגג ב-15 במאי. חודשיים אחר כך, 14 עד ה-17 ביולי, הגיון מאצורי, המגיע לשיאו בתהלוכת ענק. קיוטו גם מציינת את פסטיבל בון, חג בודהיסטי לכיבוד המתים, ובו מדליקים מדורות בהרים על מנת להנחות את הרוחות לביתן (16 באוגוסט). ב-22 באוקטובר נערך הג'ידאי מאצורי, "פסטיבל התקופות", בו חוגגים את עברה המפואר של העיר.

[עריכה] ספורט

בכדורגל, מיוצגת קיוטו על ידי "מועדון הכדורגל קיוטו סאנגה" שעלתה לליגה הראשונה ב-2005. בשל הפופולריות של קבוצת הבייסבול של העיר השכנה, "האנשין טייגרס", לקיוטו מעולם לא הייתה קבוצה בליגת הבייסבול של יפן, למרות שהטייגרס משחקים כל שנה מספר משחקים באצטדיון נישי קיוגוֹקוּ שבעיר.

בנוסף, קבוצות בייסבול התיכונים של קיוטו מצטיינות, במיוחד הייאן וטובה, שהרשימו לאחרונה בטורניר בייסבול התיכונים השנתי שנערך בסמוך לאוסקה.

[עריכה] ערים תאומות

• בוסטון - מסצ'וסטס, ארצות הברית
• פריז - צרפת
• קולון - גרמניה
• פראג - צ'כיה
• פירנצה - איטליה
• קייב - אוקראינה
• שיאן - סין
• גוודלחארה - מקסיקו
• זאגרב - קרואטיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיוטו

• האתר הרשמי של העיר קיוטו באנגלית.
• קיוטו: מדריך הכולל מפה ומעל 1,200 תמונות.
• קיוטו פודקאסט.
• המקדשים של קיוטו: תמונות ומידע תרבותי על יותר מ-50 מקדשים בקיוטו.　　
• המקדשים של קיוטו: הסברים מפורטים על 26 מקדשים נבחרים, עם תמונות.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ אתר העיר קיוטו
2. ^ Kyoto tourism setting new record for 6th year in a row
3. ^ Sapporo picked as "most attractive town" for 2nd consecutive year
4. ^ http://www.consortium.or.jp/english/index.html
5. ^ http://www.stanford-jc.or.jp/index.html