עיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה ביחס לצורות התיישבות אחרות. התהליך הדמוגרפי בו נעשה מעבר של אוכלוסייה לצורת התיישבות עירונית מכונה עיור.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגדרת עיר
עיר היא מושג סוציולוגי המעיד על אופי המקום אולם משתנה ממקום למקום. הראשון שהגדיר את המושג היה מקס ובר בספרו "העיר", שניסה להגדיר עיר על פי מאפיינים מוגדרים. המודל היה העיר האירופאית (נקודת מבט אתנוצנטרית), בעלת אוטונומיה משפטית ופוליטית, ישות עירונית המנהלת עצמה בפני עצמה. העיר גדולה באופן משמעותי מהכפרים שמסביבה ומהווה מרכז תרבותי ודתי לסביבתה.
בעיר בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר, שירותים, מלאכה ותעשייה, בניגוד לכפר, המושתת על חקלאות. בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק שירותים ותשתיות לתושבי העיר. בערים מתרכז הכוח הפוליטי, הדתי והתרבותי, לכן השפעתן על החברה בארץ או במדינה בדרך כלל גדול יותר מאשר היישובים הכפריים. מודל זה מצומצם ביותר ואינו כולל ערים מוסלמיות, מזרח-אסייתיות ואחרות. הערים המוסלמיות שונות היו במרכיביהן ולכן לא התאימו לקטגוריות של ובר.
[עריכה] הגדרת "עיר" לפי חוקי מדינת ישראל
המונח "עיר" אינו מונח משפטי. בישראל, בסמכות שר הפנים לסווג את הרשויות המקומיות לעיריות ולמועצות מקומיות. בדרך כלל יישובים שגודלם מעל 20,000 תושבים מוכרים כעיריות. בנסיבות מיוחדות, יכול שר הפנים להכריז על עירייה ביישוב שבו רק 5,000 תושבים. העירייה הקטנה ביותר בישראל היא אור עקיבא עם מעט יותר מ-15,000 תושבים. לעומתה, ברמת השרון, בעת שהייתה עדיין מועצה מקומית, התגוררו מעל 35,000 תושבים.
בחוק מצוינים קריטריונים נוספים כגון: רמת פיתוח אורבני, יציבות קואליציונית של המועצה, שירותים לתושב ברמה סבירה ומנהל כספי תקין. כדי להכריז על יישוב כעיר, ממנה שר הפנים ועדת חקירה מיוחדת הבוחנת קריטריונים אלו.
לכל עירייה יש ראש עירייה ומועצה, הנבחרים בבחירות המקומיות שמקיים משרד הפנים. מספר חברי המועצה נקבע בהתאם למספר התושבים:
- עד 5,000 תושבים - 9 חברים
- בין 5,000 ל-25,000 תושבים - עד 15 חברים
- בין 25,000 ל-100,000 תושבים - עד 21 חברים
- 100,000 תושבים ומעלה - 21 עד 31 חברים.
הגדרת העיר (בשונה מן המונח המשפטי כאן הכוונה למונח גאוגרפי) כפי שהוצגה בביתן הישראלי בביינאלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2000: "עיר היא מקום מחיה של בני אדם המאפשר להם בו זמנית לקיים מערכות יחסים עם אחרים ברמה מגוונת של אינטימיות תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת." ("אנונימיות אינטימית")
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ישי בלנק, "מקומו של המקומי: משפט השלטון המקומי, ביזור ואי-שוויון מרחבי בישראל", משפטים לד (2) 197 , 2003.
