פרנקלין דלאנו רוזוולט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
פרנקלין דלאנו רוזוולט (באנגלית: Franklin Delano Roosevelt, בראשי תיבות: FDR וכך הוא מכונה בארצות הברית) (30 בינואר 1882 - 12 באפריל 1945) היה נשיאה ה-32 של ארצות הברית. רוזוולט כיהן בין השנים 1932 - 1945 והיה היחיד מכל נשיאי ארצות הברית שנבחר למשרה הרמה ארבע פעמים ברציפות והיחיד שהתמודד על תקופת כהונה שלישית, בניגוד לנוהג המקובל. לאחר כהונתו של רוזוולט נקבע בחוק כי נשיא ארצות הברית לא ישרת במשרה זו יותר מפעמיים. רוזוולט היה שאר בשר רחוק של תאודור רוזוולט, הנשיא ה-26 של ארצות הברית, והיה נשוי לאלינור, אחייניתו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מערכת הבחירות
רוזוולט, שסבל מנכות עקב מחלת שיתוק ילדים (עובדה שבעיקרה הוסתרה מרוב אזרחי ארצות הברית), נבחר על רקע "השפל הגדול", המשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 1929.
רוזוולט, שהיה מושל מדינת ניו יורק, עמד לבחירות מול הנשיא המכהן הרברט קלרק הובר. במערכת הבחירות רוזוולט שיגר מסרים מעורבים, כשמחד תקף את הובר על בזבזנות והיעדר ריסון תקציבי, ומאידך הבטיח את שלושת ה-Rים: הקלה, שיקום ורפורמה וטען כי ברשותו "עסקה חדשה (ניו דיל) לעם האמריקני". אבל הבחירות, כרגיל, לא נסובו סביב הבטחותיו של המועמד, אלא סביב כשלונו החרוץ של הנשיא המכהן. בבחירות, שנערכו בנובמבר 1932 ניצח רוזוולט, מועמד המפלגה הדמוקרטית, ברוב של 57% מהקולות וזכייה בכל המדינות למעט שש.
בין בחירתו של רוזוולט לכניסתו לתפקיד, במרץ 1933, החל המצב הכלכלי לעבור משפל לצניחה חופשית. שמועות אודות יועציו הרדיקליים של רוזוולט עוררו דאגה אצל רבים והובילו לגידול עצום נוסף בסכומי הכסף שהחזיק הציבור בידו, שבשלב זה כבר הגיעו ל-6.3 מיליארד דולר, יותר מכפול משיעור הכסף במחזור לפני המשבר.
בפרק הזמן שבין בחירתו של רוזוולט לנשיא לבין השבעתו, הוא עמד לשאת נאום בעצרת במיאמי שבפלורידה, כשמתנקש ירה לעברו, הרג את ראש עיריית שיקגו ופצע חמישה אנשים אחרים. הנשיא הנבחר לא נפגע. המתנקש נידון למוות והוצא להורג בכיסא החשמלי.
[עריכה] הניו דיל
-
ערך מורחב – ניו דיל
רוזוולט פעל להוציא את ארצו מן המשבר הכלכלי באמצעות תוכנית הניו דיל ובעזרת התנופה הכלכלית שבאה בעקבות התערבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
פעולתו הראשונה של רוזוולט הייתה טיפול במשבר הבנקים, שהתמוטטו בקצב מהיר במהלך חודש פברואר. מיד עם כניסתו לתפקיד הוציא רוזוולט צו לסגירת הבנקים למספר ימים בהתאם לחוק "איסור סחר עם האויב". הצו, שהתבסס על טיוטת הצו שהוכנה עבור הובר למטרה זו, היה בלתי חוקתי בעליל, אך רוזוולט סמך, ובצדק, על אישור הקונגרס בדיעבד. הבנקים נפתחו מחדש, אחרי חופשה מאונס של שישה ימים.
רוזוולט האיץ בקונגרס וזה חוקק חקיקה חברתית רחבה וחסרת תקדים, שביססה את "הניו דיל". חלקים גדולים מהחקיקה הכלכלית הזו הותקפו בטענה שהם גוזלים מהמדינות את סמכותן החקיקתית.
בית המשפט העליון של ארצות הברית, שארבעה משופטיו היו שמרנים, ביטל בשנים 1935 עד 1937 חלקים מרכזיים מחקיקת ה"ניו דיל", בדרך כלל ברוב של 5 כנגד 4, ואיים לבטל את "חוק הביטוח הלאומי" ואת "חוק ואגנר". מנגד, היו שופטים כמו קארדוזו וברנדייס, שהביעו תמיכה בצעדי הנשיא. רוזוולט, שעד אז לא עלה בידו למנות אפילו שופט אחד, החליט להסיר את המכשול המשפטי מעל דרכו בכל מחיר. הוא הציע לקונגרס "להזרים דם חדש" לבית המשפט, באמצעות סילוקם של השופטים שהגיעו לגיל 70. כדי שהתוכנית תהיה חוקתית, הסכים רוזוולט ששופטים שירצו להישאר, יישארו, אך ייתווסף שופט חדש כנגדם, ובית המשפט יורחב במספר שופטיו. הקונגרס לא אישר את התוכנית "להעמסת בית המשפט", אך היא שירתה את מטרתו של רוזוולט - שני שופטים שנבהלו הצטרפו למחנה הליברלי, ויצרו רוב של 5-4 בעד הניו דיל. שופט אחר, ואן דוונטר, שלא היה מסוגל לעמוד בלחץ הציבורי, פרש מבית המשפט. הרוב שנוצר הצדיק את הסטייה מהגישה החוקתית המסורתית בהדגשת התלות ההדדית הכלכלית הבין-מדינתית בארץ, שדורשת יד מכוונת של שלטון מרכזי. בית המשפט ציין גם ש"רווחת הכלל" המוזכרת בחוקה כמטרה ראשונה במעלה מצדיקה את הרחבת סמכויות הקונגרס.
[עריכה] מלחמת העולם השנייה
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נמנע רוזוולט בתחילה מלצרף את ארצות הברית למלחמה, בעיקר בגלל השפעתה של התנועה הבדלנית בארצות הברית. הוא היה נחוש לעזור לבריטים במלחמתם נגד הנאצים ולכן הגה את תוכנית "השאל-החכר", שבה סיפקה ארצות הברית כמויות גדולות של אספקה וציוד צבאי לבריטניה בתמורה להלוואות ולזכויות נוכחות אמריקאית בבסיסים צבאיים בריטים. בשנת 1941 הכריז רוזוולט על כניסתה הרשמית של ארצות הברית למלחמה לצד בעלות הברית בעקבות הפצצת פתע יפנית על מפקדת צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית בפרל הארבור שבהוואי. במהלך המלחמה חתם רוזוולט על צו נשיאותי 9066, המורה על כליאת היפנים בארצות הברית. צו זה נחשב להפרה סיטונית של זכויות אדם.
ב-2 באוגוסט 1939 פנה אלברט איינשטיין במכתב אל רוזוולט, ובו התריע על יכולתה של גרמניה הנאצית לצעוד בדרך שתוביל לפיתוח נשק גרעיני. בעקבות מכתב זה הורה הנשיא להגביר את המחקר בתחום הפיזיקה הגרעינית. ב־7 במרץ 1940 שלח איינשטיין לרוזוולט מכתב נוסף, כדי לנסות ולהאיץ את יישום הרעיון. הנשיא רווזוולט מינה ועדה מייעצת, שמימנה ניסוי ביקוע ראשון באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. רק במאי 1942 נפלה ההחלטה בבית הלבן להוציא את התוכנית אל הפועל במלוא המרץ. למטרה זו הוקם פרויקט מנהטן לפיתוח נשק גרעיני, פרויקט שאת סופו, הטלת שתי פצצות אטום על יפן, מימש יורשו, הארי טרומן.
ב-1944 נבחר רוזוולט לכהן בפעם הרביעית והעלה באותה תקופה את רעיון ארבע החירויות: חופש הדיבור, חופש הפולחן, חופש ממחסור והחופש מפחד, אשר קיווה כי ינחל בעולם בעתיד, והחל להתרכז ביצירת ארגון האו"ם, ארגון שהיה אמור להתרכז במטרות ארבעת החירויות, אך לא זכה לראות את הגשמת התוכנית לפני מותו. הוא הספיק להשתתף בועידת יאלטה כשהניצחון על מדינות הציר כבר היה מובטח, אך נפטר לפני תום המלחמה, כשהוא עדיין מכהן כנשיא. את מקומו ירש סגנו, הארי טרומן.
[עריכה] פעילותו למען נכים
רוזוולט סבל מנכות עקב מחלת שיתוק ילדים שבה נדבק כשהיה בגיל העמידה. עובדת היותו נכה רגליים המשתמש בכיסא גלגלים לא הוחצנה ורוב אזרחי ארצות הברית לא היו מודעים לה. רוזוולט היה אחד הראשונים שסייעו לקהילת הסובלת מפוסט-פוליו להתארגן. הוא היה הראשון שהקים מוסדות שיקום ואיסוף תרומות למחקר עבור קהילה זו. רוזוולט השקיע מממונו האישי בהקמת מוסדות אלה ובניהולם וקבע גם מי ינהל אותם אחרי פרישתו מהם. מוסדות אלה תרמו רבות לשיפור איכות חייהם של הלוקים בפוסט-פוליו, לחקר מחלת הפוליו מייליטס (שיתוק ילדים) ולמציאת החיסונים למחלה זו.[1] עם זאת, מחקר מדעי היסטורי מקיף שהוכן בשנת 2003 ושבדק ביסודיות את נתוני מחלתו של רוזוולט מצא סבירות גבוהה לכך שהסיבה לשיתוקו לא אובחנה נכון בשעתה ונגרמה כנראה כתוצאה מתסמונת גיאן-בארה ולא משיתוק ילדים.[2]
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פירוט תרומתו של רוזוולט למלחמה בפוליו מופיע בסרט התיעודי "A Paralyzing Fear: The Story of Polio in America" מ-1998 [1].
- ^ Goldman, AS et al, What was the cause of Franklin Delano Roosevelt's paralytic illness?. J Med Biogr. 11: 232–240 (2003)
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: פרנקלין דלאנו רוזוולט |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרנקלין דלאנו רוזוולט |
- ציטוטים מפורסמים של פרנקלין רוזוולט, באתר "בין המרכאות"
- מתן אוריין, "גם רוזוולט הרגיש פשוט מצוין", "הארץ"
הקודם: הרברט קלרק הובר |
נשיא ארצות הברית | הבא: הארי טרומן |
ג'ורג' וושינגטון · ג'ון אדמס · תומאס ג'פרסון · ג'יימס מדיסון · ג'יימס מונרו · ג'ון קווינסי אדמס · אנדרו ג'קסון · מרטין ון-ביורן · ויליאם הנרי הריסון · ג'ון טיילר · ג'יימס פולק · זכארי טיילור · מילרד פילמור · פרנקלין פירס · ג'יימס ביוקנן · אברהם לינקולן · אנדרו ג'ונסון · יוליסס סימפסון גרנט · רתרפורד הייז · ג'יימס גרפילד · צ'סטר ארתור · גרובר קליבלנד · בנג'מין הריסון · גרובר קליבלנד · ויליאם מקינלי · תאודור רוזוולט · ויליאם האוורד טאפט · וודרו וילסון · וורן הרדינג · קלווין קולידג' · הרברט הובר · פרנקלין דלאנו רוזוולט · הארי טרומן · דווייט אייזנהאואר · ג'ון פיצג'רלד קנדי · לינדון ג'ונסון · ריצ'רד ניקסון · ג'רלד פורד · ג'ימי קרטר · רונלד רייגן · ג'ורג' הרברט ווקר בוש · ויליאם (ביל) קלינטון · ג'ורג' ווקר בוש | |
אירועים חשובים
(1945–1967) |
אירועים חשובים
(1968–1991) |
ערכים נוספים |
---|---|---|
|
שנות ה-60:
|
סכסוכים אחרים: |
ג'ורג' קלינטון · ג'ון ג'יי · ג'ורג' קלינטון · מורגן לואיס · דניאל תומפקינס · ג'ון טיילר ·דהוויט קלינטון · ג'וזף ייטס · דהוויט קלינטון · נתניאל פיטשר · מרטין ון ביורן · אנוס ת'רופ · ויליאם מרסי · ויליאם סיוארד · ויליאם באוק · סילאס רייט · ג'ון יאנג · המילטון פיש · וושינגטון האנט · הורשיו סימור · מיירון קלארק · ג'ון קינג · אדווין מורגן · הורשיו סימור · ראובן פנטון · ג'ון הופמן · ג'ון אדאמס דיקס · סמואל טילדן · לוסיוס רובינסון · אלונזו קורנל · גרובר קליבלנד · דייוויד היל · רוזוול פלאוור · לוי פ. מורטון · פרנק בלאק · תאודור רוזוולט · בנג'מין אודל · פרנק היגינס · צ'ארלס אוונס יוז · הוראס ווייט · ג'ון דיקס · ויליאם סולצר · מרטין גלין · צ'ארלס ויטמן · אל סמית' · פרנקלין דלאנו רוזוולט · הרברט לימן · צ'ארלס פולטי · תומאס דיואי · ויליאם הארימן · נלסון רוקפלר · מלקולם ווילסון · יו קארי · מריו קומו · ג'ורג' פטאקי · אליוט ספיצר · דייוויד פטרסון | |