מליכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערכים בנצרות | |
---|---|
נצרות | |
פורטל נצרות | |
מושגים בנצרות | |
השילוש הקדוש: האל האב • ישו • רוח הקודש |
|
זרמים עיקריים
אישים מרכזיים
הבתולה • השליחים • פאולוס • פטרוס • אתנסיוס מונותאיזם • השילוש הקדוש • הקרדו • לוגוס חגים מרכזיים
פסחא • חג המולד • חג העלייה • פנטקוסט כתבים נוצריים
ראו גם
|
המונח מליכים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון. מקור המילה במילה הסורית העתיקה מלכאיא שפירושה מלכותי. במקור שימש המונח כציון גנאי בעקבות הפיצול החריף שחל בנצרות המזרחית לאחר ועידת כלקדון בשנת 451. מתנגדי הוועידה השתמשו בו כדי לציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית, ולא ברור באיזו תקופה החלו המליכים לכנות את עצמם בשם זה.
המליכים היו ברובם עירוניים דוברי יוונית שחיו במערב הלבאנט ובמצרים, בניגוד למתנגדי ועידת כלקדון דוברי הסורית והקופטית, שהיו ברובם כפריים. הכנסייה המליכית חולקה לשלוש פטריארכיות היסטוריות - אלכסנדריה, אנטיוכיה וירושלים, שהיו כפופות לפטריארך של קונסטנטינופול. מתנגדי ועידת כלקדון ייסדו פטריארכיות משלהם באלכסנדריה (הכנסייה הקופטית אורתודקסית), ובאנטיוכיה (הכנסייה הסורית אורתודקסית). הממלכה הנובית מוקורה, בסודאן של ימינו, השתייכה גם היא לכנסייה המליכית בשנים 575-1300 בקירוב.
החל משנת 1342 פעלו אנשי דת קתולים בדמשק ובאזורים אחרים, והחלו להמיר בחשאי את הכהונה האורתודקסית לקתוליות. בתקופה זו הפיצול בין הכנסייה המזרחית למערבית לא היה מוגדר, ומרבית המומרים המשיכו לפעול גם בתוך הכנסייה האורתודקסית. ב-1724 הבישוף קיריל השישי נבחר לכהן כפטריארך של אנטיוכיה, במהלך שנתפס כהשתלטות קתולית על הפטריארכיה. ירמיה השלישי מקונסטנטינופול מינה את הנזיר היווני סילבסטר במקומו של קיריל, אך משנבחר האפיפיור בנדיקטוס ה-13, הוא הכיר בסמכותו של קיריל וקידם בברכה את תומכיו. מנקודה זו והלאה הייתה הכנסייה המליכית מפוצלת בין האורתודקסים, שהמשיכו להכיר בסמכותו של הפטריארך של קונסטנטינופול, לבין הקתולים, שהכירו בסמכותו של האפיפיור ברומא. כיום, רק הקבוצה הקתולית ממשיכה לכנות עצמה מליכית.