כומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כומר, בנצרות, הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים ועל סיפוק מנהיגות רוחנית לקהילה.

במובנה הרחב יותר, ניתן להשתמש המילה "כומר" גם לגבי אנשי דת מדתות אחרות פרט לנצרות (למשל, כמרים בודהיסטים או כמרים זורואסטרים. מקור המילה בתנ"ך (מלכים ב כ"ג:ה, צפניה א:ד), שם שימשה לתיאור כהני עבודה זרה.

בנצרות האורתודוקסית ובנצרות הקתולית תפקידו של הכומר הוא לבצע את הסקרמנטים הדתיים, כגון חלוקת לחם הקודש ושמיעת וידויים. הכומר נחשב להיות מתווך הכרחי בין המאמין הפשוט לבין אלהים, וביצוע הסקרמנטים על ידיו נחשב כצעד הכרחי לגאולה, ולכן מעמדו של הכומר מרכזי מאוד בקהילה. בנצרות הקתולית רק גברים יכולים להיות כמרים, ועליהם להיות בני 30 שנים ומעלה, אולם לעתים ניתן למנות כומר בגיל יותר צעיר. בנצרות האורתודוקסית מותר לגברים נשואים להפך לכמרים, אבל אסור להם להינשא לאחר שהפכו לכמרים. ככלל, כמרים קתולים ואורתודוקסים מחויבים בנדר פרישות, ואינם מורשים להנשא. חריגות מכלל זה נעשות לעתים לגבי אנשים שהמירו את דתם לנצרות והיו נשואים עוד טרם לכך. כמרים קתולים נוהגים להופיע בלבוש מסורתי, הכולל צווארון לבן נוקשה ובגדים שחורים. הלבוש המסורתי של כמרים אורתודוקסיים מורכב מגלימות שחורות וארוכות, עם צלב גדול המעטר את החזה.

בכנסיות הפרוטסטנטיות, בהן בוטלה חשיבותם של הסקרמנטים והרעיון שהאדם זקוק לתיווך של הממסד הכנסייתי בינו לבין אלהים, מעמדם של הכמרים מרכזי פחות. הם אינם נושאים בסמכות רשמית על־פני המאמינים הפשוטים, אלא רק מספקים הדרכה רוחנית, למשל על ידי נשיאת דרשות, כינוס המאמינים לתפילה, ואספקת מענה לשאלות בענייני דת. מכיוון שבכנסיות הפרוטסטנטיות בוטלה ההפרדה של הכמרים כמעמד מיוחד, גם אין אצלם הקפדה על לבוש מיוחד המבדיל אותם משאר הקהילה, והם לבושים לרוב בבגדים רגילים. בחלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות, כמו הכנסייה האנגליקנית והלותרנית, עדיין מקובלת לבישת צווארון הכמורה הלבן והנוקשה, ובאחרות היא נהוגה רק לעתים. כמו כן, כמרים בכנסיות הפרוטסטנטיות אינם חייבים בנדר פרישות והם מורשים להינשא.

בכנסיה האנגליקנית ובכנסיות הלותרניות הן גברים והן נשים יכולים להתמנות לכמורה.

[עריכה] ראו גם

• כהן
• נזיר
• שאמאן