יהדות לטביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות לטביה היא אחת מהקהילות היהודיות של הארצות הבלטיות ומקום ישיבתה הוא בלטביה, המדינה המרכזית מבין שלוש המדינות הללו.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 ראו גם

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ראשית ההתיישבות

היהודים הראשונים הגיעו לאזורי ליוונדיה וקורלנד במהלך המאה ה-16. בתחילתה של המאה ה-20 נרשמו בלטביה כ-200,000 יהודים והם התרכזו בעיקר בערים דווינסק (דאוגבפילס), ריגה, רז'יצה, ליפאיה (ליבאו) ווילוגה.

יהודי מערב לטביה דיברו בעיקר גרמנית, ואילו יהודי מזרח לטביה דיברו יידיש ורוסית.

[עריכה] בין מלחמות העולם

לאחר גירושים נרחבים, וכן הגירה ובריחה מאתרי הקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה שבאזור לטביה, נותרו בלטביה לאחר המלחמה בשנת 1920 רק כ-80,000 יהודים, אשר היוו כ-5 אחוזים מכלל האוכלוסייה. כמו כן נוצר שוני בגודלן היחסי של קהילות לטביה: קודם למלחמה הייתה קהילת דווינסק הגדולה ביותר, ולאחריה עברה הבכורה לריגה, כך שבשנות ה-30 חיו בריגה כמחצית מיהודי המדינה. לאחר המלחמה נאלצה לטביה, כמו עוד מדינות חדשות שהוקמו, להכיר במוסדות המיעוטים, ובהם היהודים, ולאפשר להם חופש דתי וכך היה עד לאמצע שנות ה-30 כשהחל מצב היהודים להידרדר ולכן רבים היגרו מחוץ ללטביה. בין מלחמות העולם היגרו לארץ ישראל כ-5,000 מיהודי לטביה, ואלפים נוספים לדרום אפריקה ולארצות הברית.

[עריכה] מלחמת העולם השנייה

לאחר פתיחת מלחמת העולם השנייה והחלת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הורע מצב היהודים כתושבי ברית המועצות, וכ-5,000 מראשי הקהילה הוגלו לסיביר. בשנת 1939 נמנו בלטביה כ-94,000 יהודים ובסוף 1941 נמנו רק כ-85,000, בעיקר בגלל הגליות לברית המועצות וכן הגירת יהודים. עם הפלישה הצליחו להימלט עוד כ-15,000 מהיהודים, ולכן נותרו בעת הכיבוש רק כ-70,000 יהודים. בין החודשים יולי ואוקטובר 1941 רצחו הגרמנים כ-34,000 מיהודי לטביה, בעיקר בבורות ירי. בשלב השני רצחו הגרמנים את רוב יושבי הגטאות בריגה, דווינסק ולִיֶפאיה (ליבאו). בשתי פעולות, ב-3 בנובמבר 1941 וב-7 בדצמבר באותה השנה נרצחו בסך הכול כ-25,000 יהודים ביער רומבולה שבקרבת ריגה.

בשנת 1943 כבר נותרו בלטביה רק כ-5,000 יהודים בשלושה גטאות ובמספר מחנות עבודה. עם התקדמות הצבא הסובייטי נלקחו הנותרים מיהודי לטביה ברכבות ולאחר מכן ברגל בדרכם לגרמניה, ורובם נהרגו בדרך זאת. מהמחנות בגרמניה ניצלו רק כ-1,000 מיהודי לטביה. כמו כן ניצלו כ-150 יהודים בעזרת נוצרים לטבים, וכן שרדו מספר עשרות יהודים שנמלטו והצטרפו לפרטיזנים.

[עריכה] לאחר המלחמה

לאחר המלחמה נותרה לטביה בשליטה סובייטית, כאחת הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. כ-33,000 מיהודי לטביה שעזבו אותה במהלך המלחמה, שבו אליה מכל חלקי ברית המועצות. עם הכרזת המדינה עלו חלק מיהודי לטביה לישראל.

בשנת 1970 מנתה האוכלוסייה היהודית במדינה כ-36,600 נפש. עד לשנת 1987 עלו כשליש מהם למדינת ישראל.

עם חידוש עצמאותה של לטביה וכינון יחסים דיפלומטיים בינה לבין ישראל השתפר מצב היהודים, ולטביה, החברה באיחוד האירופי, הפכה להיות יעד אטרקטיבי למחייה ולעסקים. כיום חיים בלטביה כ-9,000 יהודים, רובם בבירה ריגה.