יהדות אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

העדויות על קיומה של יהדות באירופה בזמן שקדם לימי האימפריה הקרולינגית מעורפלות. בזמן קיום האימפריה כתבי זכויות שניתנו ליחידים הבטיחו לסוחרים היהודים שנדדו באותם ימים ביטחון והגנה. היהדות האשכנזית התחילה בצרפת ושלחה זרועות לאנגליה ולגרמניה.

תחילת האלף השני באירופה הייתה מאופיינת בבנייה אינטנסיבית של ערים. מקומם של היהודים בסחר העולמי הפך לחשוב פחות, ובמקום זאת תפסו עמדה חשובה בסחר המקומי. כתבי זכויות שניתנו להם היו כבר קולקטיביים.

בתקופת מסעי הצלב נחלשו היהודים מאוד והתמודדו עם רדיפות ההמונים. השלטונות דחקו את רגליהם, וההלוואה בריבית שבה לא יכולים היו הנוצרים לעסוק מסיבות דתיות, הפכה למשלח היד העיקרי שלהם. מבחינה משפטית החלו להחשיב אותם ל"עבדי האוצר", והיה עליהם לשלם מיסים כבדים תמורת הגנתם. מאידך - משמעותו של מעמד זה הייתה שמעמדם היה טוב בהרבה משל רובה של אוכלוסיית האיכרים והצמיתים באירופה, שכן בניגוד אליהם, היו היהודים מוגנים וישבו במקומותיהם בזכות חוקית. פגיעה בהם הייתה כפגיעה באוצר המלך, ומשמעות דבר זה היא שלא הם קיבלו עליה פיצוי, אלא המלך.

אחר כך באו הגירושים הגדולים. מאנגליה ב-1290, מצרפת ב-1306 ואחר כך פעמים נוספות. תקופה קשה זו סיכמה חמש מאות שנים של הדרדרות הדרגתית במצב היהודים, ובסיומה סולקו רוב היהודים ממערב אירופה. החותם של תקופה זו הוא ללא ספק גירוש ספרד ב1492.

פליטי היהודים הגיעו אל פולין, וייתכן שהתערבבו באנשי ממלכת כזריה המתגיירת, שעם התפוררותה, מאות שנים קודם לכן, אפשר שהגרו חלק מבניה לארצות מזרח אירופה, אם כי רב הערפל בנושא זה. יחס השלטון הפולני אליהם היה אוהד, ושוב הייתה להם חשיבות רבה בכלכלה. בפולין כמעט שלא הושפעו היהודים מתרבות הארץ. שפתם הייתה זו שהביאו איתם מגרמניה, יידיש. בסופו של דבר ההיסטוריה חזרה על עצמה, גם כאן לבסוף התחדד העימות בין אנשי העיר הנוצרים לבין היהודים.

באמצע המאה ה-16 ניתן ליהודים פתח מילוט. נוספו לפולין אזורים בליטא ובמזרחה. היהודים היו פעילים ביותר בפיתוח אזורים אלו ובהתיישבות בהם, כפופים לאצילים הפולנים שהיו אדוני הארץ. מרז הקוזאקים באצילים פגע קודם כל בחוכרי האדמות היהודים והיה מה שנחרט לדיראון עולם בהיסטוריה היהודית כגזירות ת"ח ות"ט.

במאה ה-18 החלה תנועת ההשכלה להתפשט באירופה וגם בקרב יהודיה. התוצאה הייתה חילון הולך וגובר. מבין יהודי אשכנז שנטשו את חומות הגטו יצאו אנשי הגות ומדע מפורסמים. אמנציפציה ושוויון זכויות בארצות המערב היטיבו מאוד את חיי היהודים, אבל גם הביאו איתם התבוללות רבה.

באימפריה הרוסית נמשכו רדיפות היהודים, הוטלו עליהם הגבלות רבות, והם היו נתונים בעוני גדול. מצב זה עודד את הגירתם לארצות הברית, שבה עתידים היו לרכוש השפעה שלא עמדה בשום יחס לגודלם האמיתי באוכלוסייה.

אולם הסתבר שגם מצבם של היהודים במערב אינו כה בטוח. פרשת דרייפוס העלתה תחושה זו בקרב יהדות צרפת, ותרמה להתגבשות הרעיון הציוני אצל תיאודור הרצל. יהודי גרמניה נותרו שאננים ואף האמינו שאירוע כמו פרשת דרייפוס אינו יכול לפקוד אותם, אולם ארבעים שנה לאחריה, משעלתה המפלגה הנאצית לשלטון, החל גל רדיפות קשה ששיאו המחריד, חסר התקדים בתולדות עם ישראל, היה השואה.

לאחר הטבח הנורא שביצעו הנאצים ולאחר הקמת מדינת ישראל, הדלדל מאוד מספר היהודים באירופה. על פי נתוני הסוכנות היהודית בסוף 2004 חיו באירופה מיליון ו-161 אלף יהודים.