היסטוריה של עיראק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: "Kassite שושלת נפלה...". אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מסופוטמיה
פרת · חידקל
אמפריות / ערים
שומר: Uruk · אור כשדים · ארידו
כיש · לגש · ניפור
האימפריה האכדית: אכד
בבל · איסין · שושן
האימפריה האשורית: אשור · נינוה
דור-שרוכאן · כלח
ממלכת בבל · כשדים
עילם · אמורו
חרן · מיתני
Kassites · אוררטו
מלוכה ושילטון
מלכי שומר
מלכי אשור
מלכי בבל
שפות
ארמית
שומרית · אכדית
עילמית · חורית
מיתולוגיה
אנומה אליש
גילגמש · מרדוך

ההיסטוריה של עיראק החלה במסופוטמיה (הנקראת גם ארם נהריים) בעת העתיקה עם עליית הציביליזציה השומרית. מאז עלו ונפלו אימפריות רבות באזור, שהטביעו את חותמם בהתפתחות התרבותית והטכנולוגית והשפיעו על האזור כולו. האזור כולו מרובה במחצבים שהיוו את אחד הגורמים למלחמות רבות באזור לאורך ההיסטוריה. לאחר נפילת שומר שלטו באזור במהלך ההיסטוריה האכדים, הבבלים, ואשורים.

בשנת 1932 הפכה עיראק לממלכה עצמאית וב-1958 לרפובליקה. עד להפיכתה לממלכה עצמאית נשלטה עיראק בידי האימפריה העות'מאנית.

כיום היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. משמעות השם عراق ("עראק") היא "חוף", "גדה" (של ים, נהר וכו').

תוכן עניינים 1 מסופוטמיה 1.1 שומרים ואכדים 1.2 בבלים, מיתני ואשורים 1.3 כשדים 1.4 נבוכאדנצר השני של בבל 2 האמפריה הפרסית 3 הכיבוש הערבי ותקופת האיסלאם המוקדמת 4 הכיבוש הטורקי 5 מלוכה ורפובליקה 5.1 המלוכה העיראקית 5.2 הרפובליקה העיראקית 6 שלטון סדאם 6.1 הפלישה לכווית ומלחמת המפרץ 6.2 עיראק תחת סנקציות האו"ם 6.3 מלחמת עיראק 7 השתלטות הקואליציה על עיראק 7.1 נסיגת הקואליציה 8 לאחר תקופת האלימות 9 הצפון הכורדי 10 ראו גם 11 הערות שוליים 12 לקריאה נוספת 13 קישורים חיצוניים

[עריכה] מסופוטמיה

ערך מורחב – ארם נהריים

השטח עליו התקיימה הציביליזציה הראשונה, מסופוטמיה, שייך ברובו כיום לעיראק ונמצא בין נהרות הפרת והחידקל (בערבית: الفرات ו-دجلة) כחלק מאזור הסהר הפורה. אימפריות ושושלות רבות שלטו בשטח זה לאורך ההיסטוריה של האנושות, בהן שומר, אכד, אשור ובבל.

[עריכה] שומרים ואכדים

ערך מורחב – שומר

ערך מורחב – אכד

בשנת 3000 לפני הספירה, בזמן פריחתה ושגשוגה של שומר, הופיעו החיים המתורבתים בה שעוצבו על ידי מספר גורמים. השיטפונות ההרסניים והבלתי צפויים של הפרת והחידקל שחזרו על עצמם אחת לתקופה והרגו תושבים רבים, ושקיעת הקרקע.

השומרים נאלצו להילחם בעמים אחרים לאורך כל ההיסטוריה שלהם כעם מסיבות שונות. מספר המלחמות המוקדמות של השומרים היו כנגד עילם, כיום מערב איראן. המלחמות נגרמו עקב הרצון לשלוט בשטח אסטרטגי ועשיר במחצבים. מלחמות אלו גרמו לתזוזת הגבול בין שני עמים אלו פעמים רבות, עד כדי כך שכיום נחשב גבול זה לאחד הגבולות שזזו הכי הרבה פעמים במהלך ההיסטוריה. השליטה השומרית אותגרה על ידי האכדים, שהיגרו מחצי האי ערב. האכדים נחשבו לעם שמי, ושפתם גם היא שמית.

בשנת 2340 לפני הספירה, סרגון, מנהיגם הדגול של האכדים, כבש את שומר והקים את האימפריה האכדית, שהשתרעה תחילה על שטחי רוב ערי המדינה השומריות, ובהמשך הגיעה עד לבנון. סארגון ביסס את האימפריה שלו וקבע את אכד לעיר בירתו, שהיא מקור שם העם האכדי.

האימפריה השאפתנית של סארגון התקיימה לזמן מועט בראייה הכוללת של ההיסטוריה המסופוטמית. בשנת 2125 לפני הספירה, העיר השומרית הכבושה אור כשדים בדרום ארם נהריים, נחרבה במרד והאימפריה האכדית נפלה לפני חידוש הערים הכבושות של שומר.

[עריכה] בבלים, מיתני ואשורים

ערך מורחב – בבל

ערך מורחב – מיתני

ערך מורחב – האימפריה האשורית

לאחר התמוטטותה של הציביליזציה השומרית, העמים אוחדו מחדש במאה ה-17 לפני הספירה על ידי חמורבי (1792-1750 לפני הספירה), שמלך על בבל. השלטון הבבלי על העמים שאוחדו יצר ממלכה שהשתרעה על רוב השטחים שבין הפרת לחידקל, משומר עד המפרץ הפרסי. חמורבי הגדיל את האימפריה הבבלית צפונה בין נהרות הפרת והחידקל ומערבה עד חופו של הים התיכון. לאחר גיבוש וייצוב הממשל הבבלי בשטחים אלו, החל חמורבי להגן על Kassite Babylonia.

לאחר שהצליחו להביס את המצור המיתני ולספח את המיתנים, רצו האשורים, לקחת את השליטה באזור מהבבלים, ולשלוט במסופוטמיה כולה. לאחר מלחמות הצליחו האשורים להחליש את הבבלים עד כדי כך עד ש-Kassite שושלת נפלה מכס השלטון ואיבדה אותו. האשורים למעשה רצו לשלוט על בבל, אך המרדים הרבים שהתקיימו לאחר הכיבוש גרמו להקמת שושלת שלטון חדשה, הידועה בשם "השושלת השניה של איסין". הידוע שבמלכי שושלת זו הוא נבוכדנצר הראשון ששלט בין השנים 1123-1146 לפני הספירה.

[עריכה] כשדים

ערך מורחב – אור כשדים

במהלך המאה ה-9 לפני הספירה, אחד השבטים הנוודים החזקים שחיו מחוץ לשטחה של בבל, הידוע בשמו "כשדים", החל לערער על השלטון הבבלי באזור. לאחר שצברו יציבות שילטונית באזור, החלו לתקוף עמים באזור ולבצע הפיכות שילטוניות. התעצמות כוחם של הכשדים הייתה גדולה כל כך שבמהלך המלחמות הצליחו להשתלט על האזור כולו ובבל הפכה להיות כחלק מכשד.

בשנת 626 לפני הספירה, עזרו הכשדים לנבופלאסר לעלות לראש השלטון. באותו זמן, האשורים היו תחת ללחץ ניכר מה"מדי". נבופלאסר, כרת ברית עם המדי, אשור לא יכלה לעמוד מול שני עמים אלו, וב-612 לפני הספירה, נשדדה ונשרפה עיר בירתה של אשור, נינוה.

[עריכה] נבוכאדנצר השני של בבל

ערך מורחב – נבוכדנצר השני

נבוכדנצר השני (בנו של נבופלאסר) שירש את האימפריה של אביו, כבש במהלך שלטונו מעט שטחים ובנה מחדש את העיר בבל שהייתה עיר בירתה של הממלכה.

במאה השישית לפני הספירה (586 לפני הספירה), כבש נבוכדנצר השני את יהודה השמיד את בית המקדש של שלמה בירושלים, הביא עימו כ-15,000 שבויים והגלה אותם לבבל (גלות בבל). נבוכדנצר (604-562 לפני הספירה) בונה את הגנים התלויים בבבל, אחד משבעת פלאי עולם.

[עריכה] האמפריה הפרסית

ערך מורחב – ממלכת פרס

פולשים שונים כבשו את האדמה אחרי מותו של נבוכדנצר, כולל כורש הגדול ב-539 לפני הספירה ואלכסנדר הגדול ב-331 לפני הספירה, שמת שם ב-323 לפנה"ס. במאה השישית לפני הספירה, האזור נכבש על ידי האימפריה הפרסית, ואז נכבשה על ידי אלכסנדר הגדול ונשארה תחת שליטת בית סלאוקוס במשך שתי המאות הבאות. ממלכת בבל החלה לדעוך אחרי היווסדות סלוקיה שעל נהר החידקל, בירתה החדשה של בית סלאוקוס. שבט אסייתי מרכזי של אירניים שהשתייכו לאימפריה הפרתית כבשו את האזור מהפרסים של האימפריה הסאסאנית עד המאה השביעית לפני הספירה, ואז מוסלמים ערביים כבשו אותה.

המושג הערבי "עיראק" נגזר מפרסית (Ērāk). באמצע המאה השישית לפני הספירה, האימפריה האירנית תחת שילטונה של השושלת הסאסאנית נחלקה על ידי קוזרוי הראשון לארבעה חלקים, כשהמערבי נקרא Khvārvarān, כלול רוב עיראק מודרנית, ונחלק לחלוקה משנית לארבעה אזורים הנקראים Mishān ,Asuristān ,Ādiābene ו-Lower Media. המונח עיראק נפוץ במקורות הערביים של ימי הביניים עבור השטח המרכזי והדרומי של הרפובליקה המודרנית, ומתייחס גאוגרפית יותר מאשר פוליטית.

האזור של עיראק המודרנית, צפונית לתכרית, היה ידוע בתקופת עליית האיסלם כ-אל ג'זירה (האי) כלומר "האי" שבין נהרות הפרת והחידקל. בדרום ומערב ממוקמים מדבריות ערב, המיושבות על ידי שבטים שלעתים נודעו כנתיני הקיסר של האימפריה הסאסאנית.

עד שנת 602 לפני הספירה, היה המדבר הגבול עם האימפריה הפרסית שנשמר על ידי שושלת לאקהמיד, מלכי אל-חירה. באותה שנה, "שאה-אין-שאה" (מלך המלכים), קוזרוי השני הביס במהרה את שושלת לאקהמיד ופרץ את הגבול לפשיטות נוודים. השטח הצפוני מערבי נכבש על ידי האימפריה הביזנטית כולל הערים דרה (Daraa) ואמידה (דיארבקיר כיום) (השטח חופף כיום את אזור הגבול בין סוריה לעיראק וממשיך צפונה לחלקים מסוימים של טורקיה) בעוד שהעיר ניסיביס לא נכבשה.

[עריכה] הכיבוש הערבי ותקופת האיסלאם המוקדמת

הסכסוך הגדול הראשון בין שבטים ערביים בדואים מקומיים וכוחות פרסים היה כנראה בשנת 634, כאשר הערבים הובסו בקרב על הגשר (Battle of the Bridge). צבא של 5,000 מוסלמים תחת פיקודו של Abū `Ubayd ath-Thaqafī היה זה שהובס על ידי הפרסים. בשנת 636, כוח ערבי מוסלמי גדול יותר תחת פיקודו של Sa`d ibn Abī Waqqās ניצח את הצבא הפרסי בקרב אל-קאדסיה, התקדם אל עבר קטסיפון, בירת האימפריה הפרסית-סאסאנית ובזז אותה. בסוף שנת 638 המוסלמים כבשו את כל מחוזות מערב איראן (שטח החופף לעיראק המודרנית), ואחרון הקיסרים של האימפריה הסאסאנית, יזדגרד השלישי, ברח למרכז אירן ומשם המשיך לאיראן הצפונית, היכן שנהרג בשנת 651 לפנה"ס.

הכיבוש האיסלמי התרחש בסמוך להגירה ההמונית של ערבים מערב הסעודית ומעומאן ל-Khvarvārān. הערבים שהגיעו בהגירה זו לא התפזרו והתיישבו ברחבי הארץ, אלא הקימו שתי ערים חדשות. האחת נקראה כופה (al-Kūfah) והשנייה בצרה שבדרום.

הכוונה הייתה שהמוסלמים יהיו כקהילה נפרדת של גברים לוחמים ומשפחותיהם שחיו ממיסים ששולמו על ידי התושבים המקומיים. בצפון-מזרח איראן, החלה העיר מוסול לשגשג ונחשבה לעיר החשובה ביותר ועיר משכנו של המושל המוסלמי. חוץ מהאליטה האירנית והכמרים של זרתוסטרה, שלא המירו את דתם למוסלמים, ובשל כך איבדו את חייהם ורכושם, רוב האירניים נעשו מוסלמים והורשו להחזיק בנכסים פרטיים.

Khvarvārān נהפכה למחוז של הח'ליפה המוסלמית, וידועה כ-`Irāq.

[עריכה] הכיבוש הטורקי

ערך מורחב – היסטוריה של האימפריה העות'מאנית

בשלהי המאה ה-14 לספירה ותחילת המאה ה-15, שבטי הכבשים השחורות (Black Sheep Turkmen) שלטו על עיראק. ב-1466, שבטי הכבשים הלבנות (White Sheep Turkmen) הביסו את שבטי הכבשים השחורות ולקחו את השליטה על האזור. לאחר מכן, רוב שטחי עיראק נהפכו להיות כחלק מהשליטה של שושלת Safavid שצמחה באירן בשנת 1501.

במאה ה-16, עיראק נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית, אף על פי ששושלת Safavid חזרה זמנית לשלוט בעיראק מחדש, בתחילת המאה ה-17.

[עריכה] מלוכה ורפובליקה

השליטה העות'מאנית על עיראק המשיכה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאשר העות'מאנים נכנסו למלחמה לצד גרמניה ומעצמות המרכז. כוחות בריטיים שפלשו לארץ וסבלו מפלה מידי הצבא הטורקי במשך המצור של קאט (Siege of Kut) בין השנים 1915-1916. כוחות בריטיים התקבצו מחדש וכבשו את בגדד ב-1917. שביתת הנשק נחתמה ב-1918.

לאחר המלחמה, עיראק שוחררה מהשלטון העות'מאני על ידי הצרפתים והבריטים כמוסכם בהסכם סייקס-פיקו, וב-11 בנובמבר 1920, הפכה עיראק להיות שטח מנדטורי בשליטת הבריטים תחת השם "מדינת עיראק" ("State of Iraq"). בריטניה אכפה ושלטה על השושלת ההאשמית ותחמה את גבולותיה של עיראק מבלי להתייחס למדיניות האתנית השונה ולקבוצות הדת השונות במדינה, בייחוד את הכורדים שבצפון. במהלך הכיבוש הבריטי, השיעים והכורדים נלחמו להשגת עצמאותם. הבריטים השתמשו בנשק כימי (פצצות זרחן) כנגד כפרים כורדים.

[עריכה] המלוכה העיראקית

ערך מורחב – מלך עיראק

האמיר פייסל הראשון, מנהיג המהפכה הערבית כנגד הסולטן של האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה ובן של השושלת ההאשמית ממכה, הפך למלך הראשון של המדינה החדשה. הוא השיג את כס המלוכה במידה חלקית תחת השפעתו של לורנס איש ערב. למרות שהפך והוכרז למלכה החוקי במשאל עם ב-1921, עצמאותה של עיראק הושגה רק ב-1932, כאשר המנדט הבריטי תם.

בשנת 1927 התגלתה פריצת נפט ענקית בשדה באבא גורגור סמוך לעיר כירכוכ שההביאה עימה צמיחה כלכלית.

[עריכה] הרפובליקה העיראקית

^[1]

[עריכה] שלטון סדאם

^[2]

[עריכה] הפלישה לכווית ומלחמת המפרץ

[עריכה] עיראק תחת סנקציות האו"ם

^[3]

[עריכה] מלחמת עיראק

ערך מורחב – מלחמת עיראק

[עריכה] השתלטות הקואליציה על עיראק

[עריכה] נסיגת הקואליציה

[עריכה] לאחר תקופת האלימות

[עריכה] הצפון הכורדי

[עריכה] ראו גם

• עיראק
• כורדיסטן
• יזידים
• ארם נהריים
• מיתולוגיה מסופוטמית

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ Tripp, Charles (2005). A History of Iraq. Cambridge University Press, pp. 188-189,196. ISBN 9780521702478. 
2. ^ The US Defense Intelligence Agency reported that the attack was carried out by Iran, a version of events supported by the CIA during the early 1990s [1]. See also an opinion piece by CIA analyst Stephen C Pelletiere, in which he conlcudes that there is no basis for a judgement as to whether Iran or Iraq was responsible for the attack [2].
3. ^ Richard BUTLER, Saddam Defiant, Weidenfeld & Nicolson, London, 2000, p. 224

[עריכה] לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל המזרח התיכון
	ההיסטוריה

• מיכאל אפל, עראק - מלוכה, מהפכה, רודנות, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ההיסטוריה של עיראק
• אתר המלווה במפות להבנת ההיסטוריה של המזרח התיכון