האיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת האיטי


דגל	סמל

מוטו לאומי: האיחוד יוצר כוח

המנון לאומי: La Dessalinienne

יבשת

אמריקה, אמריקה המרכזית

שפה רשמית

צרפתית, קריאולית האיטית (kreyòl ayisyen)

עיר בירה

פורט-או-פרנס
18°32′N 72°20′W

העיר הגדולה ביותר

פורט-או-פרנס

משטר

דמוקרטיה נשיאותית

ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה

נשיא
רנה פרוואל

הקמה
- עצמאות
- הוכרזה
- הוכרה

מצרפת
1 בינואר 1804
1825 (צרפת),
1863 (ארצות הברית)

שטח
- סה"כ
- % מים

144 בעולם
27,750 קמ"ר
0.7%

אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות

90 בעולם
8,121,622 נפש
276 נפש לקמ"ר

תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש

128 בעולם
14,118 מיליון $
1,467 $

מטבע

גארד (HTG)

אזור זמן

UTC - 5

סיומת אינטרנט

קידומת בינלאומית

509+

רפובליקת האיטי (בצרפתית: République d'Haïti) היא מדינה במערב האי היספניולה שבאיי הודו המערבית. במזרחה גובלת ברפובליקה הדומיניקית.

בירתה ועיר הנמל הראשית היא פורט-או-פרנס. רוב שטחה הררי ומאוכלס בצפיפות וגדלה כ-27,750 קמ"ר. כלכלתה מושתתת על חקלאות (קנה סוכר, קסאווה, אורז, קפה וקקאו) ועל תעשייה קלה. במדינה חיים כיום כ-7,600,000 תושבים, רובם קתולים.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של האיטי

את האי גילה קולומבוס ב-1492. למן המאה ה-15 השתייכה האיטי למושבה הספרדית סנטו דומינגו. במאה ה-17 התיישבו בה הצרפתים, ובסיוע עבדים אפריקאים שהביאו עמם הכשירו שטחים לגידול קנה סוכר. לימים הייתה לאחת המובילות בייצור קפה וסוכר.

בשנת 1791 החלה מהפכת עבדים גורפת, בהנהגת טוסן לוברטור, שזעזעה את האזור האטלנטי כולו. נפוליאון שלח כוח של 16,000 חיילים לעצור את המרד. לחיל המשלוח הייתה הצלחה ראשונית, ולוברטור הסכים לשביתת נשק. הצרפתים בגדו בו והוא נשלח לגלות בכלא בהרי האלפים, שם מת ב-7 באפריל 1803.

המרד התעורר מחדש ב-1802 תחת פיקודו של ז'אן-ז'אק דסאלין, והכוחות הצרפתים שסבלו קשות מקדחת צהובה נוצחו. ב-1 בינואר 1804, הכריז דסאלין על עצמאות סנט דומינגו וקרא לה בשם האיטי, שם שפירושו בשפת האינדיאנים תושבי האי הוא "ארץ ההרים".
האיטי הייתה המדינה המודרנית העצמאית השנייה ביבשת אחרי ארצות הברית, והיחידה בהיסטוריה שקמה כתוצאה ממרד עבדים.

מאז שלטו בה שליטים רודנים מקומיים והיא ידעה תקופות של אנרכיה ועוני.

משנת 1915 עד 1934 שלט בה צבא כיבוש אמריקני. בשנת 1957 נבחר פרנסואה דובליה לנשיא, ובסיוע כוחות המשטרה החשאית (ה"טוטון מקוט") הנהיג שלטון דיכוי. לאחר מותו, בשנת 1971, עלה לשלטון בנו, ז'ן קלוד, והקל מעט על עול השלטון.

ב-1986 הודח ז'ן קלוד מכיסאו וגלה לצרפת, בהאיטי הונהג משטר דמוקרטי יותר. מאז ניכר שיפור ברווחת התושבים ובאפשרויות התעסוקה, אך עם זאת המדינה סובלת ממצב כלכלי קשה ביותר, מצב שקשה להיחלץ ממנו לנוכח פגעי הטבע החוזרים ונשנים (בצורת והוריקנים) הפוגעים בגידולים החקלאיים.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של האיטי

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת האיטי

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של האיטי

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של האיטי

[עריכה] יהודים

ערך מורחב – יהדות האיים הקריביים

ראשוני היהודים הגיעו להאיטי עם המתיישבים הצרפתים במאה ה-17, ואחר כך הגיעו גם מהגרים יהודים ממדינות באירופה והמזרח התיכון. יהודים שנמלטו מאירופה ערב מלחמת העולם השנייה מצאו בה מקלט, אך רובם היגרו ממנה עם הזמן. בימינו חיים במדינה כ-100 יהודים.