ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
פורטל:אדריכלות/הידעת?/קטעי הידעת – ויקיפדיה

פורטל:אדריכלות/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עריכהלקט קטעי "הידעת?"
1

הוכחות מעשיות לקיומם של הגנים התלויים בבבל, אחד מ-שבעת פלאי תבל עדיין לא נמצאו עד היום מלבד במכתבים ובכתבים. כל שאר פלאי העולם העתיק, למעט הפירמידה הגדולה של גיזה, הרוסים כיום.

עריכה | תבנית | שיחה
2

"העיר הלבנה" של תל אביב זכתה בתואר "אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו בזכות בניינים רבים בעיר הבנויים בסגנון הבינלאומי והתאמתו לסביבה הארץ-ישראלית. סגנון זה מכונה לעתים "סגנון הבאוהאוס" על שם בית ספר "הבאוהאוס" שפעל בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 והשפיע על סגנון זה.

עריכה | תבנית | שיחה
3

אחד ממגוון הגרגוילים שחצובים על הקתדרלה הלאומית של וושינגטון, קתדרלה נאו גותית בוושינגטון הבירה, הוא בצורת הראש של דארת' ויידר, דמות בדיונית מסרטי מלחמת הכוכבים.

עריכה | תבנית | שיחה
4

ב-1956 תכנן האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט גורד שחקים בגובה של מייל אחד (528 קומות) שכונה "האילינוי" (The Illinois) אך תוכנית זו מעולם לא מומשה. גובהו המתוכנן היה כמעט פי שניים מגובה בורג' דובאי, המגדל הגבוה ביותר בעולם הנמצא כיום בבנייה באיחוד האמירויות.

עריכה | תבנית | שיחה
5
איה סופיה

מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את יעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד ולכן המבנה משמש כיום כמוזיאון.

עריכה | תבנית | שיחה
6

אתר מצדה הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות סמליותו ההיסטורית של המקום ובשל האדריכלות הרומית המפוארת שבראש ההר אך הצידוק המרכזי היה דווקא מה שמצוי למרגלות ההר: הביצורים הרומיים, שהם הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר בעולם למערכות אלו מאותה התקופה.

עריכה | תבנית | שיחה
7

במהלך ימי הביניים נבנו באירופה קתדרלות גותית רבות. הקתדרלות נבנו על ידי אדריכלים אשר ניסו כל פעם להגיע לשיא חדש של גובה ובשימוש בקירות ותמיכות דקים ככל האפשר. מספר רב של קתדרלות וחלקים מתוכן קרסו תוך כדי בנייתן או לאחר השלמתן אך הגבוהות ביותר מאלו ששרדו כ"ברירה טבעית" בנויות באופן כמעט אופטימלי כמבני אבן.

עריכה | תבנית | שיחה
8

בזיליקת פטרוניוס הקדוש שנבנתה בעיר בולוניה במאה ה-14 תוכננה להיות הכנסייה הגדולה בעולם, אך משנודע לאפיפיור כי היא תהיה גדולה ומפוארת אף יותר מבזיליקת סן פייטרו ברומא הוא סיכל תוכנית זו. שיא שכנסייה זו מחזיקה בו עד היום הוא שעון השמש הבנוי בה - הארוך ביותר בעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
9

לאחר שבקשת חברת אוקסו להקים שלטי חוצות ענקיים על מגדל אוקסו בלונדון נענתה בשלילה, הם התחכמו ובנו במגדל חלונות בצורת המילה "OXO".

עריכה | תבנית | שיחה
10

הפרתנון באתונה עומד כיום הרוס ברובו אך העתק מושלם שלו, בגודלו ובכל פרטיו, נבנה בעיר נאשוויל, טנסי בשנת 1897.

עריכה | תבנית | שיחה
11

מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים שמקנים לו יציבות עם מעט מאוד חומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ המפעיל אדם היושב בכיסא. שלד הפלדה של המגדל שוקל רק 7,300 טון, ואילו הוקף בגליל היה משקל האוויר בתוך הגליל גדול ממשקל זה. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים - לשם כך יש צורך בחמישים טון צבע.

עריכה | תבנית | שיחה
12

מגדל אייפל נבנה לקראת תערוכה שנערכה בפריז ב-1889 לרגל מאה שנה למהפכה הצרפתית. הציבור הפריזאי סלד מן המגדל ודרש לפרקו עם תום התערוכה והוויכוח על כך נמשך עוד 20 שנים גם לאחר מכן. כאשר כמעט והחלו עבודות הפירוק הוחלט להשתמש בו כאנטנת שידור והריסתו נמנעה בכך. כיום מהווה מגדל אייפל את סמלה הבולט ביותר של העיר פריז ואיש לא מעלה בדעתו לפרק אותו.

עריכה | תבנית | שיחה
13

האדריכל יורן אוטזון זכה בשנת 1956 בתחרות לבניית בית האופרה של סידני על פי ציור פשטני בלבד. למעשה, עד לאחר התחרות הוא לא ידע כיצד בפועל יבנה את צורות המפרשים של המבנה שהיו חדשניות ביותר בתקופה זו.

עריכה | תבנית | שיחה
14
בניין קרייזלר

יצרן המכוניות וולטר קרייזלר אשר מימן את בניית בניין קרייזלר שגובהו 319 מטר בניו יורק, התכוון שבניין זה יישאר הגבוה בעולם לזמן רב. כאשר שנה לאחר חנוכת הבניין, הסתיימה בניית בניין אמפייר סטייט שגובהו 381 מטר, סירב קרייזלר הכועס והמאוכזב לשלם לאדריכל ויליאם ואן אלן שתכנן את הבניין.

עריכה | תבנית | שיחה
15
כנסיית ואסילי הקדוש

איוואן האיום כה העריך את עבודת האדריכל פוסטניק בבניית כנסיית ואסילי הקדוש עד שעל פי האגדה הוא ניקר את עיניו כדי שלא יבנה דבר אחר יפה במידה שווה.

עריכה | תבנית | שיחה
16

ביום הראשון לפתיחתו, עברו על 90,000 איש גשר המילניום בלונדון שתוכנן על ידי האדריכל נורמן פוסטר. העומס חשף כשל הנדסי שגרם לסגירת הגשר שלושה ימים בלבד לאחר פתיחתו, ותיקונו נמשך שנה ושמונה חודשים.

עריכה | תבנית | שיחה
17
כיכר סן פייטרו

המצאת הפרספקטיבה במאה ה-15 על ידי פיליפו ברונלסקי חוללה מהפכה בצורת התכנון האדריכלי של הרנסאנס ואיפשרה לעוות באופן מחושב את תחושת המתבונן בחלל. כך לדוגמה עשה האדריכל ברניני בתכנון כיכר פטרוס הקדוש שבוותיקן.

עריכה | תבנית | שיחה
18

הטאג' מהאל בהודו אינו אלא מאוזוליאום (ארמון קבורה) שבנה השליט המוגולי שאה ג'האן כדי להנציח את אשתו האהובה לאחר מותה. משני צדי הטאג' מהאל בנויים מסגדים סימטריים, אולם המערבי מביניהם משמש לנוי בלבד, כיוון שאינו פונה לעבר מכה.

עריכה | תבנית | שיחה
19

מגדל שלום בתל אביב נבנה במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המועצה לשימור אתרים שהוקמה בשנות ה-80 החליטה להציב את חזית הגימנסיה בתור הסמל שלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה ההיסטורי.

עריכה | תבנית | שיחה
20
בית אוליפנט במושבה הגרמנית בחיפה. מבנים דומים קיימים גם באזור בסיס הקריה

מחנה הקריה בתל אביב הוקם על בסיס המושבה הטמפלרית שרונה שננטשה כבר ב-1939. מבנים רבים בהם השתמש צה"ל, ובחלקם עדיין משתמש, הם מבנים לשימור בסגנון הבנייה הטמפלרית.

עריכה | תבנית | שיחה
21

האדריכל אנטוני גאודי נהרג לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של הקתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 4 ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה. בנייתה, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונפסקה עם מותו, חודשה רק עשרות שנים לאחר מכן ונמשכת עוד היום. לא ידוע מתי תסתיים.

עריכה | תבנית | שיחה
22
כדור המטוטלת בבניין טאיפיי 101

בניין טאיפיי 101, הגבוה ביותר בעולם כיום, תוכנן להתמודד עם רעידות אדמה כמו גם רוחות חזקות מאוד האופייניות לאזור. כדי להתמודד עם שני האתגרים הציבו מתכנניו בקומה ה-92 מטוטלת ענקית במשקל 730 טונות שתפקידה למשוך את ראש המגדל חזרה במקרה של תנודה. תנודות מטוטלת הענק אינן מורגשות בעין ובחלל שסביבה אף נבנתה מסעדה. שתיים מהמעליות בבניין מטפסות במהירות 1010 מטר לדקה, והן המעליות המהירות ביותר בעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
23
עמודי אבן במקדש לוקסור

המצרים הקדמונים התפארו מאוד במסות האבן בהן השתמשו לבניית מקדשים וארמונות. עמודי האבן שנבנו במקדשים המצריים העתיקים היו כה מסיביים עד שברובם המרווחים שבין העמודים היו קטנים יותר מאשר קוטר העמודים עצמם.

עריכה | תבנית | שיחה
24

הפירמידות במצרים לא נבנו כלל על ידי עבדים יהודים כפי שיש הנוהגים לחשוב. רובן נבנו למעשה יותר מאלף שנה לפני הגעת יעקב ובניו למצרים וככל הנראה לא נבנו כלל על ידי עבדים כי אם על ידי פועלים בשכר.

עריכה | תבנית | שיחה
25
חלל הפנים של מוזיאון גוגנהיים ניו יורק

מוזיאון גוגנהיים בניו יורק נחשב ליצירת מופת אדריכלית שתכנן פרנק לויד רייט. למרות זאת, מבקרי אמנות טוענים כי הוא עושה עוול ליצירות האמנות המוצגות בו משום שהוא "גונב את ההצגה" וגם לא מאפשר הצגה נוחה של יצירות בגלל הרמפה הספירלית שסביבה בנוי. טענות דומות קיימות גם נגד מוזיאון גוגנהיים בילבאו החדשני שבנה פרנק גרי בספרד.

עריכה | תבנית | שיחה
26
בניין האו"ם בניוק יורק

בניין האומות המאוחדות בניו יורק תוכנן על ידי צוות של עשרה אדריכלים ממדינות שונות מכל יבשות העולם. חזית המגדל הראשי בנויה לפי פרופורציות מדויקות של יחס הזהב.

עריכה | תבנית | שיחה
27
פרנק לויד רייט

רבים טוענים כי גיבור הספר "כמעיין המתגבר" של הסופרת איין ראנד מבוסס על דמותו של גדול האדריכלים האמריקאים פרנק לויד רייט אך ראנד עצמה שללה טענה זו.

עריכה | תבנית | שיחה
28

הצייר האימפרסיונסטי קלוד מונה צייר את חזית קתדרלת רואן הגותית בעשרות גרסאות - כל אחת בשעה אחת ביום ובעונה אחרת בשנה. בכל ציוריו מופיעה החזית הנמוכה ללא מגדליה הגבוהים של הקתדרלה.

עריכה | תבנית | שיחה
29

מבנה הגרנד ארש הוא נקודת הסיום של הציר ההיסטורי של פריז - ציר סרגלי המתחיל בארמון הלובר, עובר דרך השאנז אליזה ושער הניצחון ואורכו יותר מ-7 ק"מ. בניגוד לכל שאר המונומנטים הנמצאים בציר זה, הגרנד ארש נוטה בזווית קטנה שנראית כמו טעות חמורה בבנייה. לא הייתה זו טעות כמובן אלא קריצה מודרניסטית השוברת את הסימטריה אך בקרב הפריזאים, ששונאים את המונומנט בשל כך, נפוצה שמועה כי האדריכל התאבד עוד בטרם הסתיימה הבנייה בגלל הזווית השגוייה.

עריכה | תבנית | שיחה
30
מגדלי פטרונס

בבנייתם של מגדלי פטרונס, צמד גורדי שחקים במלזיה, שכרה החברה היזמית שתי חברות בנייה לבניית כל אחד מהמגדלים במטרה שיתחרו ביניהן מי תסיים ראשונה. החברה שבנתה את מגדל מס' 2 ניצחה על אף שהתחילה את עבודותיה באיחור של כחודש. עלות הבנייה הכוללת נאמדה ב-1.6 מיליארד דולר.

עריכה | תבנית | שיחה
31

בניית הכיפה של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, נחשבת עד היום לאחד מסיפורי הבנייה הנועזים ביותר ומסמלת את תחילת אדריכלות הרנסאנס. מסופר כי האדריכל פיליפו ברונלסקי הציב את שולחן העבודה שלו מתחת לכיפה, אשר נבנתה בפעם הראשונה ללא תמיכה של פיגומים, על מנת שיתנו בו הזולת אמון בבנייתה.

עריכה | תבנית | שיחה
32
אבנים מסותתות במאצ'ו פיצ'ו

טכניקת סיתות האבנים של בני האינקה נחשבת למופלאה: על אף שכל אבן הייתה בצורה אחרת, הצליחו להתאים אותן אחת לשנייה באופן מושלם וללא מלט. כך נבנתה כל העיר מאצ'ו פיצ'ו.

עריכה | תבנית | שיחה
33

בניין האמפייר סטייט נבנה בתחילת שנות ה-30 במקביל לתור הזהב של הצפלינים. האנטנה שעל ראשו תוכננה להיות מקום עגינת ספינות האוויר אך כמעט ולא נעשה בה שימוש כזה והיא משמשת מאז ועד היום אנטנת רדיו.

עריכה | תבנית | שיחה
34

התחריט בצידו האחורי של מטבע חמישה שקלים חדשים הוא כותרת עמוד פרוטו-איולית טיפוסית לבנייה הישראלית בתקופת בית ראשון. סגנון הכותרת בעל ה"וולוטות" שהיה מקובל במזרח התיכון הקדום התפתח ביוון הקלאסית לכותרת העמוד האיוני.

עריכה | תבנית | שיחה
35

כאשר צוות התכנון בראשות פרנק גרי שתכנן את בניין דיי שבווניס (לוס אנג'לס), קליפורניה, התלבט לגבי תכנון הכניסה לבניין, הניח הפסל קלס אולדנבורג משקפת על מודל העבודה של הבניין. בסופו של דבר הפכה המשקפת, בקנה המידה המתאים, לחלק מהבניין.

עריכה | תבנית | שיחה
36

כדי לגייס כסף למימון החלפת ציפוי האטומיום בבריסל בציפוי מפלדת אל-חלד, נמכר ציפוי האלומיניום הישן כמזכרות לציבור הרחב. משולש אלומיניום בגודל כשני מטר נמכר תמורת 1000 אירו.

עריכה | תבנית | שיחה
37

מגדל דוד אינו קשור כלל לדוד המלך, שהרי ירושלים של ימיו כלל לא התרחבה עד שם - המבנה המכונה בשם זה נבנה על ידי הצלבנים, על בסיס מבנה הרודיאני קדום. המבנה הבולט מעל המגדל נבנה במאה ה-17 ונועד לשמש כצריח מסגד.

עריכה | תבנית | שיחה
38

בניין פלאטאיירון ברחוב 23 ניו יורק, שנבנה ב-1903, גרם לתופעת לוואי של רוחות עזות שגרמו להרמת שמלותיהן של עוברות האורח. השוטרים במקום נהגו לצעוק "23 להתפזר!" לגברים המתקהלים ברחוב 23 ומחכים לבחורות עם שמלות שיעברו. כך ככל הנראה הוטבע מטבע הלשון "23 Skidoo".

עריכה | תבנית | שיחה
39

על שטרות האירו מופיעים גשרים וחלונות, שנועדו לסמל את השקיפות והאחדות של האיחוד האירופי. על כל שטר החלון והגשר בסגנון שונה של אדריכלות אירופית, לפי סדר כרונולוגי: על שטר €5 אדריכלות קלאסית, על €10 אדריכלות רומנסקית, על €20 אדריכלות גותית, על €50 אדריכלות רנסאנס, על €100 אדריכלות בארוק, על €200 אדריכלות אר נובו ועל €500 אדריכלות מודרנית. מעצבי השטרות הקפידו להסיר מהם כל סימנים מזהים לגשרים או בניינים ספציפיים.

עריכה | תבנית | שיחה
40

בית התרמומטר, הוא אחד מבנייני "העיר הלבנה" של תל אביב. מקור כינויו שנוי במחלוקת: יש המכנים אותו "תרמומטר" על שם דמיון חזיתו למדחום ויש המכנים אותו כך משום שתריסיו מאפשרים איוורור יעיל ושמירה על טמפרטורה נוחה בחדר המדרגות.

עריכה | תבנית | שיחה
41
תוכנית מקדש אדפו המציגה מסלול בתוך המבנה ממערב למזרח

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על אדריכלות מצרים העתיקה היה נהר הנילוס. כמעט כל המקדשים נבנו ממזרח לנהר כסמל לחיים ואופטימיות ואף כוונו מזרחה ואילו ערי המתים והפירמידות נבנו בצידו המערבי לכיוון המדבר האינסופי כסמל למוות ולשיממון. המקדשים המצריים נבנו כמבנים לינארים וסיפקו חוויה הדומה לשיט לאורך הנהר.

עריכה | תבנית | שיחה
42

בפברואר 2005, שחקני הטניס רוז'ה פדרר ואנדרה אגאסי שיחקו משחק ידידות על מנחת המסוקים של מלון בורג' אל-ערב, שכוסה באופן חד-פעמי בדשא למשחקי טניס, בגובה של 211 מטר. למנחת המסוקים לא היו גבולות או גדרות בקצוות וחלק מהכדורים עפו אל הים כיוון שהמלון בנוי על אי מלאכותי מול חופי העיר דובאי.

עריכה | תבנית | שיחה
43

המתקן ספינת החלל כדור הארץ שנמצא במרכז אפקוט שבדיסניוורלד מבוסס על רעיון שהגה האדריכל בקמינסטר פולר בספר בשם זה. פולר המציא את הכיפה הגאודזית, הטכנולוגיה שבה גם בנוי המתקן, במטרה ליצור ערים מקורות למען סביבה טובה יותר ושמירה על כדור הארץ.

עריכה | תבנית | שיחה
44

רוב המבנים שנבנו באמסטרדם עד אמצע המאה ה-20 בנויים על כלונסאות עץ הנעוצים לעומק רב בקרקע הבוצית, אך אינם מגיעים לשכבת סלע מוצק. כתוצאה מכך נוטים בניינים ישנים רבים בעיר לכיוונים שונים - בעיקר לכיוון הרחוב, כיוון שהרחובות המוגבהים מפעילים לחץ גדול יותר על שכבות הקרקע שתחתיהם. כשנטיית הבניין מתקרבת לרמה מסוכנת, או שנבעים בו סדקים, יש להחליף את היסודות ביסודות מבטון מזוין.

עריכה | תבנית | שיחה
45

רבים המאמינים בפן המיסטי של הפנג שווי טוענים כי בניין הבנק של סין בהונג קונג תוכנן על ידי איי אם פיי בצורת סכין על מנת להטיל "קללה" על בניין בית הממשל וכן על מתחרי הבנק של סין - סיטיגרופ. התכנון המכוון הוא כמובן אגדה אורבנית אשר גורסת גם כי תכנון בניין סיטיגרופ בוצע על ידי מומחי פנג שווי במטרה להדוף את הקללה או הקרינה השלילית המוקרנת מבניין הבנק של סין.

עריכה | תבנית | שיחה
46
אנדרטת וושינגטון נראית בקצה אנדרטת מלחמת וייטנאם

את אנדרטת מלחמת וייטנאם שבוושינגטון, אחת האנדרטאות החשובות במול, תכננה מאיה יינג לין - סטודנטית לאדריכלות בת 21 בלבד שזכתה בתחרות על התכנון. התכנון המינימליסטי כולל חומת זיכרון מבריקה עליה חרוטים שמות החללים ובשני קצותיה נראים משני כיוונים שונים אנדרטת וושינגטון ואנדרטת לינקולן אליהם פונים שני חלקי החומה.

עריכה | תבנית | שיחה
47

צורתו המיוחדת של מוזיאון גוגנהיים בילבאו שתכנן פרנק גרי התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את מראהו. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, חומר יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90.

עריכה | תבנית | שיחה
48
תצלום לווין של ברזיליה מ-2002

מסופר כי את הסקיצה הראשונה לתכנון השלם של העיר ברזיליה, שצורתה מזכירה צורתו של מטוס או ציפור שירבט האדריכל לוסיו קוסטה על גבי מפית שולחן במסעדה.

עריכה | תבנית | שיחה
49
מרכז חב"ד בכפר חב"ד

מרכז חב"ד העולמי נמצא בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק. העתקים מושלמים של הבניין, על כל חלקיו, נבנו בכפר חב"ד, ירושלים (בשכונת רמת שלמה), מלבורן, קרית אתא ולוס אנג'לס.

עריכה | תבנית | שיחה
50

מגדל פיזה החל לנטות כמעט מתחילת בנייתו, וזאת בשל אופי הקרקע הבוצית והעובדה שהוא בנוי על יסודות שעומקם שלושה מטרים בלבד. ארבע הקומות העליונות כבר בנויות בזווית שתפצה על הנטייה. בתום שיפוץ שארך עשר שנים, שבמהלכו נחפרו 38 מטרים מעוקבים של קרקע מתחת לצידו המורם של המגדל, תוקנה מעט הנטייה והמגדל נחשב כבטוח לחלוטין - ל-300 השנים הבאות.

עריכה | תבנית | שיחה
51
פרוסת מדגמית של כבל שזור מהגשר

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו הוא אחד הגשרים התלויים המפורסמים והמרהיבים בעולם. כבלי הפלדה המחזיקים את הגשר הם בקוטר של 92 ס"מ והם שזורים מ-27,572 כבלי פלדה דקים באורך כולל של כ-128,748 ק"מ - מספיק כדי להקיף את כדור הארץ 3 פעמים. משקל הכבלים הוא 24,500 טון, פי שלושה יותר ממשקל הפלדה במגדל אייפל.

עריכה | תבנית | שיחה
52

כנסיית "גברתנו של הניצחונות" בעיירה אִינוּבִיק בטריטוריות הצפון מערביות של קנדה, צפונית לחוג הקוטב הצפוני, בנויה בצורת איגלו. כמו כל הבניינים בעיירה, היא בנויה על אדמה קפואה תמידית (פרמפרוסט), ולפיכך מבודדת מן הקרקע באמצעות כלונסאות ושכבות חצץ, כדי שהחום מן הבניין לא ימס את הקרקע ויביא לשקיעת הבניין.

עריכה | תבנית | שיחה
53

האדריכל דב כרמי היה הראשון לזכות בפרס ישראל לאדריכלות בשנת ה'תשי"ז. מאוחר יותר זכה בפרס זה גם בנו רם כרמי בשנת ה'תשס"ב ובתו עדה כרמי-מלמד בשנת ה'תשס"ז, שני אדריכלים ישראלים ידועים נוספים אשר תכננו יחדיו את בניין בית המשפט העליון בירושלים.

עריכה | תבנית | שיחה
54
מושב נהלל שתוכנן על ידי ריכרד קאופמן

האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, שפעל בתקופת היישוב, אחראי לחלק נכבד מהמבנים המפורסמים בתקופתו כגון בית ראש הממשלה וחדר האוכל של קיבוץ דגניה ב', לתכנונם של למעלה ממאה ישובים בישראל ביניהם נהלל וכפר יהושע ואף לבסיס של תוכנית המתאר של תל אביב. למרבה האירוניה דווקא לעצמו לא תיכנן קאופמן בית, ואף לא קנה אחד, אלא גר כל חייו בדירות שכורות.

עריכה | תבנית | שיחה
55

קתדרלת קלן הגותית היא בעלת חזית הכנסייה הגדולה בעולם, עם צמד מגדלים וצריחים מחודדים המתנשאים לגובה 157 מטר, שהושלמו רק ב-1880 במסגרת התחייה הגותית. צריח המצלב שלה מתנשא ל-109 מטר בלבד, פחות מ-112.7 המטרים של צריח המצלב של קתדרלת אמיין. בנוסף לכך, קמרונותיה של הקתדרלה הם הגבוהים בצפון אירופה ומהגבוהים בעולם: 43.35 מטר גובהם (לעומת 42.3 המטרים של קמרונות קתדרלת אמיין). חשיבותה של הקתדרלה איננה רק אדריכלית: היא מכילה אוצרות רבים בהם סרקופגים שהנוצרים מאמינים שמכילים את שרידי הקודש של שלושת האמגושים (שלושת החכמים מן המזרח).

עריכה | תבנית | שיחה
56

הבית על האשד הוא אחת מיצירות המופת האדריכליות החשובות של המאה ה-20. בבנייתו, על ידי האדריכל פרנק לויד רייט, נעשה שימוש במרפסות זיזיות גדולות במיוחד הבולטות הרחק מקירות הבית. מִפתח הזיזים היה כה גדול עד שפועלי הבניין שעבדו במקום פחדו להסיר מתחתן את הפיגומים הזמניים ורייט נאלץ לעשות זאת במו ידיו.

עריכה | תבנית | שיחה
57

באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום.

עריכה | תבנית | שיחה
58

השם שקיבלו דלתות הבפטיסטריום של פירנצה בעיצובו של לורנצו גיברטי - "שער גן העדן" - ניתן להם על ידי מיכלאנג'לו, אשר במשחק מילים הגדיר את הדלתות כראויות ל"פרדיסו" (באיטלקית: גן העדן), כלומר לאזור בין הבפטיסטריום לבין קתדרלת סנטה מריה דל פיורה שלצדו.

עריכה | תבנית | שיחה
59

האדריכל והמתכנן ריכרד קאופמן תכנן את שכונת רחביה, כך שבפסגתה ייבנה בית כנסת. בפועל נבנתה שם הגימנסיה העברית, ואילו בית הכנסת השכונתי נדחק לקרן זווית. בפסגת שכונת תלפיות, לעומת זאת, תכנן קאופמן אקדמיה לאמנות, אך בסופו של דבר נבנה שם דווקא בית כנסת.

עריכה | תבנית | שיחה
60

בניינים רבים זוכים לכינויים שונים בשל דמיונם לסמל פאלי (איבר מין זכרי). ברוב מוחלט של המקרים לא הייתה זו כוונתו הישירה של האדריכל, אולם פעמים רבות טוענים מבקריו, לרוב בהומור או בלעג, שהתכנון בא לחפות על חסך. בין הידועים שזכו לכינויים נמנים ארמון התרבות והמדע שכונה "הפין של סטלין", פירמידת טרנסאמריקה שזכתה לכינוי "הפין של פריירה" על שם האדריכל ומגדל סוויס רה שכונה "The Crystal Phallus" על משקל "The Crystal Pallace". בישראל, זכה לכינוי דומה מגדל הגן שתכנן אילן פיבקו ברמת גן.

עריכה | תבנית | שיחה
61
פארק צ'ארלס קלור

המשורר ע. הלל הוכשר כאדריכל נוף בצרפת בשנים שלאחר הקמת המדינה. בשובו לישראל שימש כגנן הראשי בירושלים ובתל אביב. בין השאר תכנן הלל את פארק צ'ארלס קלור בתל אביב.

עריכה | תבנית | שיחה
62
מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן

מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

עריכה | תבנית | שיחה
63 פורטל:אדריכלות/הידעת?/63 עריכה | תבנית | שיחה
64 פורטל:אדריכלות/הידעת?/64 עריכה | תבנית | שיחה
65 פורטל:אדריכלות/הידעת?/65 עריכה | תבנית | שיחה
66 פורטל:אדריכלות/הידעת?/66 עריכה | תבנית | שיחה
67 פורטל:אדריכלות/הידעת?/67 עריכה | תבנית | שיחה
68 פורטל:אדריכלות/הידעת?/68 עריכה | תבנית | שיחה
69 פורטל:אדריכלות/הידעת?/69 עריכה | תבנית | שיחה
70 פורטל:אדריכלות/הידעת?/70 עריכה | תבנית | שיחה
71 פורטל:אדריכלות/הידעת?/71 עריכה | תבנית | שיחה
72 פורטל:אדריכלות/הידעת?/72 עריכה | תבנית | שיחה
73 פורטל:אדריכלות/הידעת?/73 עריכה | תבנית | שיחה
74 פורטל:אדריכלות/הידעת?/74 עריכה | תבנית | שיחה
75 פורטל:אדריכלות/הידעת?/75 עריכה | תבנית | שיחה
76 פורטל:אדריכלות/הידעת?/76 עריכה | תבנית | שיחה
77 פורטל:אדריכלות/הידעת?/77 עריכה | תבנית | שיחה
78 פורטל:אדריכלות/הידעת?/78 עריכה | תבנית | שיחה
79 פורטל:אדריכלות/הידעת?/79 עריכה | תבנית | שיחה
80 פורטל:אדריכלות/הידעת?/80 עריכה | תבנית | שיחה
81 פורטל:אדריכלות/הידעת?/81 עריכה | תבנית | שיחה
82 פורטל:אדריכלות/הידעת?/82 עריכה | תבנית | שיחה
83 פורטל:אדריכלות/הידעת?/83 עריכה | תבנית | שיחה
84 פורטל:אדריכלות/הידעת?/84 עריכה | תבנית | שיחה
85 פורטל:אדריכלות/הידעת?/85 עריכה | תבנית | שיחה
86 פורטל:אדריכלות/הידעת?/86 עריכה | תבנית | שיחה
87 פורטל:אדריכלות/הידעת?/87 עריכה | תבנית | שיחה
88 פורטל:אדריכלות/הידעת?/88 עריכה | תבנית | שיחה
89 פורטל:אדריכלות/הידעת?/89 עריכה | תבנית | שיחה
90 פורטל:אדריכלות/הידעת?/90 עריכה | תבנית | שיחה
91 פורטל:אדריכלות/הידעת?/91 עריכה | תבנית | שיחה
92 פורטל:אדריכלות/הידעת?/92 עריכה | תבנית | שיחה
93 פורטל:אדריכלות/הידעת?/93 עריכה | תבנית | שיחה
94 פורטל:אדריכלות/הידעת?/94 עריכה | תבנית | שיחה
95 פורטל:אדריכלות/הידעת?/95 עריכה | תבנית | שיחה
96 פורטל:אדריכלות/הידעת?/96 עריכה | תבנית | שיחה
97 פורטל:אדריכלות/הידעת?/97 עריכה | תבנית | שיחה
98 פורטל:אדריכלות/הידעת?/98 עריכה | תבנית | שיחה
99 פורטל:אדריכלות/הידעת?/99 עריכה | תבנית | שיחה


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -