התחייה הגותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארמון וסטמינסטר בלונדון

גורד שחקים נאו-גותי בטורונטו

כנסייה בסגנון נאו-גותי, באוסטנדה

ערך זה הוא חלק מסדרת
תולדות אדריכלות המערב

אדריכלות ניאוליתית

אדריכלות שומרית

אדריכלות מצרים העתיקה

התחייה הגותית

אדריכלות פוסט מודרנית

סגנונות באדריכלות

פורטל האדריכלות

התחייה הגותית או נאו־גותיקה היא תנועה באדריכלות שהחלה בסוף המאה ה-18 בבריטניה והייתה פופולרית מאוד באדריכלות של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 גם בצפון אמריקה. התחייה הגותית ניסתה לשחזר את האדריכלות הגותית של ימי הביניים באירופה אמצעים ובהקשרים מודרניים יותר. היא התפתחה במקביל לאדריכלות הנאו קלאסית של אותה תקופה שחיקתה את האדריכלות הקלאסית, גם היא הייתה נפוצה מאוד בבריטניה וארצות הברית. באותה תקופה גם שופצו והושלמו קתדרלות גותיות רבות באירופה.

אחת הסיבות לפריחת המחודשת של האמנות הגותית הייתה התנועה הרומנטית של המאה ה-19 שהעריצה את האדריכלות הגותית כאדריכלות רומנטית מאוד. מקור הרומנטיקה היה בצרפת של אחרי המהפכה, ואכן בצרפת באה לידי ביטוי התחייה הגותית בשיפוץ ובהשלמה של כנסיות עתיקות רבות. האדריכל ויולה לה-דוק (1814-1879), אחד החלוצים של שימור מבנים, היה פעיל מאוד במהלך תקופה זו בהשלמת חלקים של כנסיות גותיות ברוח הרומנטית של ימי הביניים. הידוע שבין מבנים אלו הוא כנסיית סיינט שאפל שבפריז. את השימור והשיפוץ של מבנים גותיים הובילו הסופר ויקטור הוגו (1802-1881), כותב הגיבן מנוטרדאם (Notredam De Paris) ופרוספר מרימה (1803-1875).

אדריכל נוסף שהושפע מרוח התחייה הגותית ופעל בברצלונה הוא אנטוני גאודי. גאודי פיתח סגנון ייחודי מאוד שהושפע גם מהאר-נובו אך שיקף ללא ספק את הרומנטיקה של האדריכלות הגותית. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיית סגרדה פמיליה.

[עריכה] נאו-גותיקה מול הגותיקה של ימי הביניים

קתדרלת פטריק הקדוש בניו יורק. בזכות טכניקות הבנייה החדשות והחומרים המודרניים, יכול האדריכל לוותר על התמיכות הדואות שאפשרו בנייה לגובה בימי הביניים.

התחייה הגותית ניסתה כאמור להחיות ולשחזר את סגנון ימי הביניים אך קיימים הבדלים ניכרים בין שני הסגנונות, בעיקר על הרקע ממנו צמחו. האדריכלות הגותית של ימי הביניים התפתחה מתוך רוח התקופה שבה כוחה של הכנסייה היה עצום ואילו האדם וחייו היו נושאים שוליים. הבנייה הגותית ומלאכת העיטורים היו על רקע דתי ותפישה לפיה המונומנטים נבנו עבור אלוהים ולא עבור האדם; האדריכלות שנתפשה אחרי המהפכה הצרפתית כרומנטית לא נראתה ככזו בימי הביניים. ה"גותיקה" של המאה ה-19 צמחה מתוך הסתכלות אחרת על הבנייה המפוארת מהעבר. פער זה הוביל גם לצורה אחרת של בינוי ושל אורנמנטיקה.

חשוב לזכור כי המראה התחרתי של הקתדרלות הגותיות והפאר הרב שהקרינו, נבע בין השאר בזכות ריבוי העיטורים ופרטי הפיסול שעטפו אותן. המציאות החברתית-כלכלית בימי הביניים איפשרה בנייה מסוג כזה על ידי ניצול העם על ידי מיסוי ושימוש במאות בעלי מלאכה לאורך זמן לטובת מפעל הבנייה. המציאות החברתית בעידן התעשייתי לא יכלה להרשות סוג כזה של עבודה ולכן הבנייה הנאו-גותית נעשתה בכלים אחרים שהובילו בסופו של דבר גם לאדריכלות שונה.

[עריכה] מבנים נאו גותיים ידועים

בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט

כנסיית ווטיבקירכה, וינה

במהלך המאה ה-19 נבנו מבני ציבור רבים בסגנון הנאו-גותי. מרביתם כנסיות וחלקם גם בנייני פרלמנט, מבנים באוניברסיטאות ואף בנייני משרדים. ביניהם ניתן למנות את:

[עריכה] קתדרלות

[עריכה] כנסיות

[עריכה] מבני ממשל

[עריכה] גורדי שחקים

בניין סינגר, ניו יורק
בניין וולוורת', ניו יורק
מגדלי התאומים לא היו חלק מסגנון זה אך עיצוב החזית וסיומת המגדלים אשר הזכירו מעט את צריחי קתדרלת נוטרדאם היו "מחווה לגותיקה" שעשה האדריכל מינורו יאמאסקי.

[עריכה] מבנים אחרים

גשר ברוקלין

[עריכה] נאו גותיקה בארץ ישראל

כנסיית עמנואל, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

בארץ ישראל נבנו מעט מאוד בניינים נאו-גותים:

הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוס, הסמוכה לתיאטרון החאן בירושלים. הכנסייה תוכננה בראשית המאה ה-20 ונבנתה בין השנים 1927 - 1930. הבניין תוכנן על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי שפעל בארץ בתקופת המנדט. בפרויקט זה השתתף גם האדריכל היהודי זולטן שמשון הרמט שתכנן בירושלים מבנים רבים עד לשנות ה-80.
כנסיית עמנואל ביפו.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התחייה הגותית

רשימת מבנים נאו-גותיים בוויקיפדיה האנגלית
ספרו של ויולה לה-דוק על אדריכלות צרפתית, בויקיספר הצרפתי

קטגוריות: סגנונות באדריכלות | אדריכלות גותית

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.