פורטל:מדעי החלל/הידעת?/קטעי הידעת?

האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ-500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה-CIA.

בשנת 1851 נקבע כי מערכת השמש כוללת 23 כוכבי לכת שכללו את שמונת כוכבי הלכת ומרבית האסטרואידים הגדולים בחגורת האסטרואידים ביניהם קרס, פאלאס, יונו, וסטה, אסטריה, הייבה, איירס, פלורה, מטס, היגייה, פרטנופה, ויקטוריה, איגריה, איירנה ואבנומיה.

על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך התוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. ייתכן שתופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, מצביעה על טעות בתורת היחסות הכללית, אך יכולים להיות הסברים פשוטים יותר כגון דליפת גז.

על-אף שהגוף הטרנס-נפטוני פלוטו נחשב בעבר ככוכב לכת לכל דבר, עקב פסיקת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באוגוסט 2006 בנוגע להגדרתם המדויקת של כוכבי הלכת במערכת השמש, פלוטו - כמו גם אריס הגדול ממנו בכ-5% - מוגדרים כיום ככוכבי לכת ננסיים.

נקודה קטנה בשמי הלילה של ה-13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד 99942 אפופיס שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק קטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס, הקרוי על שם אפפ, אל החורבן במיתולוגיה המצרית, יעבור דרך "חור המנעול", כלומר אזור קטן בחלל שגודלו כ-800 מטר, אזי הוא יילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ ויתנגש בו בוודאות בשנת 2036 או 2037. אמנם פיצוץ הפגיעה הצפוי לא יגיע בעוצמתו לזה שגרם להיכחדות הדינוזאורים, אך הוא עלול לגרום להרס משמעותי במדינות הסמוכות למקום הפגיעה או לגלי צונמי אדירים.

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עוסק גם במתן שמות לאסטרואידים. נכון ל-11 במרץ 2007 13,627 אסטרואידים זכו לשם פרטי. מנהג זה, להעניק שמות לאסטרואידים, מאפשר להנציח בחלל הקרוב אלפי אנשים מכל התחומים: מלחינים כבאך וג'ובאני פלסטרינה, זמרים כאלביס ופיאף, אנשי מדע כגדל, איינשטיין ופון נוימן, תוכנים כהרשל, אולברס ואילן מנוליס, ציירים כרנואר ופיקאסו, אסטרונאוטים כאילן רמון ואפילו תלמיד בית ספר תיכון ישראלי, רון נוימן. ישנם גם שמות שאינם על שם אנשים: ASCII, נמיביה, אפריקה, אפופיס ועוד.

טלסקופ החלל האבל ששוגר ב-1990 צפה ביותר מ-14,000 מטרות אשר טווח מיקומן נע בין מערכת השמש שלנו ועד הגלקסיות הרחוקת ביותר. הטלסקופ אשר נחשב לכלי יעיל ביותר לחקר החלל עבר עד עכשיו 4 משימות שירות שנועדו לתחזק אותו. הטלסקופ עומד עד עכשו ב-97% מהמשימות שנקבעו לו, ואלה שהוא לא הספיק בשל תקלות טכניות נקבעו למועד מאוחר יותר.

נותרו שתי שאלות פתוחות מפורסמות הקשורות לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, לפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע.

שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות אלים מהמיתולוגיה הרומית, בעוד שמות הירחים שלהם מבוססים על שמות של דמויות במיתולוגיה היוונית. החריג היחיד בכלל זה הוא אורנוס שנקרא על שמו של אל מהמיתולוגיה היוונית (ולא מהמיתולוגיה הרומית כמקובל), וירחיו נקראים על שמות דמויות מהספרות האנגלית.

השביט שומייקר-לוי 9, אשר התרסק לתוך כוכב הלכת צדק ב-16-22 ביולי 1994, חצה את גבול רוש שנתיים קודם לכן, דבר אשר הגרם לו להתפרק לעשרות שברים כתוצאה מכוחות גאות ושפל של כוכב הלכת המאסיבי.