גרנד ארש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לה גרנד ארש

הגרנד ארש (או הקשת הגדולה בצרפתית: La Grand Arche או Arche de la Défense) הוא בניין משרדים הנמצא ברובע העסקים לה דפנס שמצפון מערב לפריז. המבנה הוא גולת הכותרת של פרויקט לה דפנס, אותו יזם נשיא צרפת פרנסואה מיטראן בתחילת שנות ה-80. הוא תוכנן על ידי האדריכל הדני יוהן אוטו וון ספרקלסן (Johann Otto von Spreckelsen), שזכה בתכנונו לאחר תחרות. הבניין עצמו נבנה בין השנים 1982 ו-1989.

[עריכה] משמעות המיקום

הבניין נמצא בסופו של ה"אקס היסטוריק" (Axe Historique) - ציר קוסמי החוצה את מערב פריז בקו ישר המתחיל בארמון הלובר. לכל אורך הציר ובשני כיווניו קיים קו מבט ארוך אשר בסופו מופיעה נקודת ציון עירונית חשובה. הגרנד ארש נמצאת בסופה של שדרת שארל דה גול, שהיא המשכה של שדרת שאנז אליזה מערבית לשער הניצחון. סביב חלקה המערבי ביותר של השדרה נמצא מרכז העסקים "לה דפנס", שבו מספר רב של מבנים חדשניים וגורדי שחקים. הגרנד ארש מסיים אמנם את הציר ההיסטורי ובהמשכו נמצא בית קברות גדול, אך אוטוסטראדה תת-קרקעית וכן קווי הרכבת ממשיכים את הקו הלאה.

בנוסף, יוצר מיקומו של הבניין קו ישר יחד עם שתי נקודות ציון נוספות בעיר: מגדל אייפל ומגדל מונפרנאס.

מבחינה מוניציפילית, לה דפנס ובה הגרנד ארש, אינה חלק מפריז אלא רשות נפרדת במחוז איל דה פרנס (אזור פריז רבתי), אך הציר ההיסטורי הופך את המקום לחלק בלתי נפרד מהעיר.

האקס היסטוריק של פריז. ממזרח למערב: הלובר, גני הטווילרי, כיכר הקונקורד, שדרות שאנז אליזה, שער הניצחון ולבסוף הגרנד ארש.

[עריכה] תיאור המבנה

הבניין הוא דמוי "קשת" ישרת צלעות, ותוכנן כמעין גרסת המאה ה-20 של שער הניצחון. כפראפראזה לשער הניצחון הנאו-קלאסיציסטי שנבנה לכבוד נפוליון בונפרטה, מייצג הגרנד ארש את ניצחון האנושיות והשלום על פני המלחמה. המבנה בכללותו בנוי כקובייה כמעט מושלמת, בעלת מידות של כ- 110 מ' לכל מקצוע. פנים הקובייה הוא חלל ריק שנוצר על ידי 4 הפאות העוטפות את הציר הקוסמי של פריז. כל פאה היא למעשה פירמידה מרובעת קטומה ששיפועה הוא 45°. הפאה התחתונה היא בסיס המבנה, ושיפוע הפירמידה הוא המדרגות המובילות אל הכניסה אליו, כאשר שלוש הפיאות הנוספות מהוות את בניין המשרדים עצמו. יש מי שמתארים את המבנה כיישום תלת-ממדי של טסרקט - קובייה בארבעה ממדים.

הקומה העליונה של הבניין כוללת גלריה לאמנות ומצפה תיירותי. הכניסה אל חלקו הציבורי של הבניין היא דרך מעליות קלות בתוך חלל הקובייה הפתוח. בחלל זה מספר מעליות העולות ישירות מהבסיס לקומת הגג וכן מבנה טנסילי - המורכב מאלמנטים קלים ומתוחים בלבד. מבנה היריעות, המזכיר ממברנות חיות, מעוצב באופן מנוגד לשאר המבנה: בחומר, בצורה ובעקרון המבני שלו שהוא שונה לחלוטין.

[עריכה] זווית הסטייה

למעשה, הגרנד ארש אינו תואם את זווית ה"אקס היסטוריק", ואינו מקביל לחלוטין לשער הניצחון הישן. הבניין נבנה בסטייה של כ-8° יחסית לקו המדויק מאוד המגיע עד אליו. בדומה לשבירת הסימטריה על ידי התוספות הקלות שבחלל הקשת כאמירה מודרניסטית, כך גם נעשה בהטייתו הקלה של המבנה. הטייתו בזווית קלה נראית אמנם זניחה, אך סטייה זו נראית למרחקים ומורגשת גם על ידי מי שנמצא בכיכר שארל דה גול, ליד שער הניצחון. הטיה קלה זו של הבניין הרגיזה מאוד את הפריזאים למן הרגע שנבנה הבניין, ואף גררה התנגדויות ל"חוצפה" האדריכלית שהרסה, כך נטען, את ייחודו של הקו ההיסטורי המדויק.

האדריכל אוטו וון ספרקלסן מת בשנת 1987, כשנתיים לפני סיום הבנייה. על-פי אגדה אורבנית שהפכה גם לאמרה בפריז, נטען כי ספרקלסן התאבד לאחר שלא יכול היה לסבול את הזווית שנוצרה בטעות. בפועל, הזווית הייתה מתוכננת מלכתחילה ומותו של האדריכל היה טבעי, אך השנאה כלפיה קיימת עד היום.