איוואן הרביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באיוואן האיום, צאר רוסיה. אם התכוונתם לאישים נוספים בעלי שם זהה, ראו איוואן האיום (פירושונים).

אִיוואן הרביעי (25 באוגוסט 1530 - 18 במרץ 1584) היה השליט הראשון של רוסיה שאימץ את התואר "צאר". הוא נודע גם כ"אִיוַואן האיום" (Ива́н Гро́зный, איוואן גרוֹזְנִי). במסורת הרוסית הוא נודע בפשטות כ"אִיאוֹאַן וַאסִילְיֶיבִיץ'" (Иоа́н Васи́льевич), בנו של ואסילי השלישי.

איוואן נולד בקולומסקויה. כשהיה בן שלוש, נפטר אביו כתוצאה מהתפשטות זיהום ברגלו והוא עלה על כס המלוכה; אך למעשה אימו, הלנה גלינסקיה, שימשה כעוצרת שלו. כשהיה בן שמונה מתה גלינסקיה, ככל הנראה הורעלה. בויארים ממספר משפחות רבות עוצמה - שושלת שויסקי ושושלת בלסקי - שימשו עוצריו ולמעשה הגבילו את תנועותיו ובודדו אותו. כשהיה בן שלוש עשרה הפך מודע לכוחו, והחל לנקום בבויארים שהתעמרו בו: ב-29 בדצמבר 1543 פקד על משמרות הקרמלין לעצור את הבויאר אנדריי שויסקי ולתקוף אותו למוות עם כלבי המשמר. בגיל שש-עשרה הוכתר רשמית לצאר, ב-16 בינואר 1547. תקופת שלטונו המוקדמת הייתה תקופה של רפורמות שלוות ושל מודרניזציה. איוואן עדכן את ספר החוקים, בנה צבא יציב, ייסד את מועצת האצילים של רוסיה, והכפיף את הכנסייה למדינה, ביצרו מערכת של טקסים ותקנות. במהלך שלטונו הופיע מכבש הדפוס הראשון ברוסיה (אם כי המדפיסים הרוסים הראשונים נאלצו לברוח ממוסקבה לליטא).

איוואן ייסד קשרי מסחר חדשים, ופתח את הים הלבן ואת נמל ארכנגלסק לסוחרים אנגלים. הוא גם סיפח אזורים שונים לרוסיה. הוא הקים את כנסיית ואסילי הקדוש במוסקבה לציון כיבוש קאזאן. האגדה מספרת כי הוא כל כך התרשם מהמבנה, עד כי הורה לעקור את עיניו של האדריכל, פוסטניק יאקובלב, כדי שלעולם לא יוכל לתכנן עוד משהו כה יפה. למעשה, אין אמת באגדה ויאקובלב המשיך לתכנן מבנים לאחר כנסיית ואסילי הקדוש. היבטים פחות נעימים אחרים של שלטונו כוללים את חקיקת החוקים הראשונים שהגבילו את ניידותם של האזרחים, מה שהוביל בסופו של דבר ליצירת הצמיתים. הוא יצר ב-1564 את ה"אופריצ'נינה", אזור ברוסיה שנשלט ישירות בידי איוואן בפיקוח אנשי צבאו, ה"אופריצ'ניקים". האופריצ'נינה נועדה לשמש ככלי נגד מעמד האצולה רב העוצמה שעבר בירושה, והתנגד לשאיפות האבסולוטיות של הצאר.

תקופת שלטונו המאוחרת הייתה הרבה פחות מוצלחת. איוואן יצא למסע כיבושים מוצלח לעבר הים הבלטי, אך מצא את עצמו נלחם בשבדים, במסדר הליבוני ובפולנים. המלחמה התמשכה על-פני עשרים ושתיים שנים וגרמה נזק לכלכלה ולצבא הרוסי, אך לא הובילה לכיבוש שטחים חדשים. חברו הטוב ביותר ויועצו של איוואן, הנסיך אנדריי קורבסקי, ערק לפולין, ופגע קשות באיוואן. באותה תקופה מתה אישתו, שאולי נרצחה בידי האריסטוקרטים. איוואן עצמו הפך חולה מאוד ומשותק.

אט אט, הוא הפך אלים ואיבד את שפיות דעתו. האופריצ'ניקים יצאו מכלל שליטה והפכו לכנופיית בריונים רצחנית. הם רצחו אצילים ופשוטי עם וגייסו בכפייה אנשים למלחמה נגד ליבוניה. התוצאה הייתה ירידה במספר התושבים ורעב. האזור, שהיה העשיר ביותר ברוסיה, הפך לעני ביותר. במהלך העימות עם הרפובליקה הנובגורודית, איוואן הורה לאופריצ'ניקים לרצוח את תושבי העיר. בין שלושים לארבעים אלף איש נהרגו. עם זאת, מרשם ההרוגים הרשמי מנה רק 1,500 "אנשים גדולים" (אצילים) ומספר דומה של "אנשים קטנים". מסופר שב-1581, במהלך התקף זעם, הרג איוואן האיום את בנו המוכשר, איוואן (סיבת מותו האמיתית של איוואן איוואנוביץ' שנויה כיום במחלוקת). מאורע זה מתועד בציור הנודע של איליה רפין, "איוואן האיום הורג את בנו".

חייו של איוואן האיום הם הנושא לשני סרטים מפורסמים של הבמאי סרגיי אייזנשטיין.

סטלין נהג לקרוא לו "מורהו" והרבה לקרוא את הביוגרפיה שלו, תוך כדי שהוא רושם הערות בשוליים.

הקודם: ואסילי השלישי

צארים רוסיים

הבא: פיודור הראשון

שליטי רוסיה

נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית

דניאל | יורי | איוואן הראשון "שק הכסף" | סמיון איוואנוביץ' | איוואן השני "האדום" | דמיטרי דונסקוי | ואסילי הראשון | ואסילי השני "השחור" | איוואן השלישי "הגדול" | ואסילי השלישי | איוואן הרביעי "האיום"

שליטי רוסיה

נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית

איוואן הרביעי "האיום" | פיודור הראשון | בוריס גודונוב | פיודור השני | דמיטרי הכוזב הראשון | דמיטרי הכוזב השני | ואסילי הרביעי | מיכאיל הראשון | אלכסיי הראשון | פיודור השלישי | איוואן החמישי | פיוטר הראשון "הגדול"