יחסי ישראל-טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחסי ישראל-טורקיה

██ ישראל	██ טורקיה

יחסי ישראל-טורקיה הנם ארוכי שנים וטובים בדרך כלל. טורקיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל. ישראל היא ספקית נשק מרכזית לטורקיה. ממשלותיהן של שתי המדינות, מייחסות חשיבות רבה לשיתוף הפעולה הצבאי, האסטרטגי והדיפלומטי ביניהן.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 כלכלה ותיירות 3 יחסיים צבאיים 4 שיתוף-פעולה אסטרטגי 5 שואת הארמנים 6 ראו גם 7 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

שורשי ההיסטוריה של יחסי טורקיה והיהודים מסתעפים עד לתקופת האימפריה העות'מאנית שקלטה רבים ממגורשי ספרד.

השתלטות הטורקים הצעירים על האימפריה, כמו גם תחילת הציונות ערערו את היחסים עם האימפריה לוו במתיחות של התנועה הציונית עם האימפריה, אולם לאחר הקמת טורקיה המודרנית נעלמו מתחים אלו.

טורקיה שימשה כמפלט לפליטים יהודים שברחו מרדיפות הנאצים בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, תוך ניצול מעמדה כמדינה נייטרלית בזמן מלחמת העולם השנייה.

[עריכה] כלכלה ותיירות

ממשל ופוליטיקה של טורקיה

חוקה נשיא עבדוללה גול (הנשיא ה-11) ראש ממשלה רג'פ טאיפ ארדואן (הממשלה ה-60) האסיפה הלאומית בית המשפט לחוקה המועצה לביטחון לאומי מפלגות עיקריות באסיפה ה-23 מפלגת הצדק והפיתוח מפלגת הרפובליקה העממית מפלגת התנועה הלאומית חלוקה מנהלית יחסי ישראל-טורקיה

החל בשנות התשעים התקיימו מגעים בין טורקיה לישראל כמו גם עם ירדן וערב הסעודית בדבר ייצוא מים מטורקיה למדינות אלה. מטרת הפרויקט הייתה להזרים את מי הג'ייהאן והסייהאן בצינור או באמצעות מיכליות אל מדינות אלה, זכה לשם "נהר השלום" או "מיי השלום" (Barış Suyu), אך לא יצא לבסוף אל הפועל, בין היתר בשל עלותם הגבוהה של המים. בשנת 2000 חתמו ישראל וטורקיה על הסכם סחר חופשי. כמו כן, קיימת תוכנית להקמת צינור שיספק חשמל, גז ונפט מטורקיה לישראל. נושא ייבוא המים מטורקיה לישראל עדיין לא הוכרע.

טורקיה היא יעד פופולרי ביותר בקרב תיירים ישראלים, ומדי שבוע יוצאות עשרות טיסות מנמל תעופה בן-גוריון לאיסטנבול ולאנטליה, ועל בסיס עונתי גם לשדות התעופה הסמוכים למרמריס ובודרום, ולעתים גם לטרבזון. בימי ראשון וחמישי בתקופת הקיץ והחגים עשוי מספר הטיסות היומי לעמוד על עשרות. מספר התיירים הישראלים היוצאים מידי שנה לטורקיה עומד על כ-400,000, המהווים כ-2% מסך התיירים הפוקדים את המדינה ^[1] מנגד, כמעט שאין תנועת תיירים מטורקיה לישראל.

[עריכה] יחסיים צבאיים

לישראל וטורקיה קשרים צבאיים הדוקים שבאים לידי ביטוי בין היתר בתמרונים ימיים משותפים לחיל הים הישראלי והטורקי ואימונים אוויריים משותפים לחיל האוויר הישראלי והטורקי בתרגיל האנטוליאן איגל. בנוסף, תעשיות הנשק הישראליות ייצאו אמצעי לחימה שונים לטורקיה והשביחו אמצעי לחימה קיימים שלה. חיל האוויר הישראלי מבצע חלק מאימוני הטייסות שלו בטורקיה עקב הצורך במרחקים גדולים.

[עריכה] שיתוף-פעולה אסטרטגי

על פי דיווחים, למוסד הישראלי היה תפקיד חשוב בלכידתו של המנהיג הכורדי עבדוללה אג'לאן בשנת 1996. חרף הצינון ביחסי המדינות מאז עלייתה לשלטון של "מפלגת הצדק והפיתוח" בטורקיה, בשנת 2006 הגדיר משרד החוץ את היחסים עם טורקיה כ"מושלמים". ביקורו של מנהיג החמאס ח'אלד משעל בטורקיה, בפברואר 2006, הרע את המצב. גורמים דיפלומטיים בישראל השוו את הביקור לביקור רשמי של אוצ'לן (מנהיג המחתרת הכורדית האסור) בישראל. בטורקיה דחו את ההשוואה והגדירו אותה כ"בלתי אחראית ושגויה". לאחר ביקורו של משעל ברוסיה, חל צינון משמעותי ביחסי ישראל-טורקיה. היו מי שטענו שמדובר בתכסיס יחסי-ציבור של טורקיה כדי להביע תמיכה איסלאמית ולהפיס את דעתן של מדינות ערב בדבר אי התערבותה של טורקיה בסוגיות כגון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשבר בלבנון.

טענה ישראלית נוספת הייתה שטורקיה מבקשת להוות את חלק הארי בכוח הרב-לאומי בלבנון, משום שאין היא בוטחת במדינות מוסלמיות אחרות, דוגמת בנגלדש ומלזיה.

[עריכה] שואת הארמנים

מדינת ישראל אינה מכירה באחריותה של טורקיה לטבח שבוצע במהלך מלחמת העולם הראשונה בארמנים ובקיומו של טבח זה רצח עם. טורקיה מצידה מנצלת את יחסיה עם ישראל בניסיון למנוע הכרה של מדינות אחרות בטבח כרצח עם, בייחוד בשימוש הלובי הישראלי AIPAC כדי למנוע את הכרת הקונגרס האמריקני ברצח העם.

[עריכה] ראו גם

• היהודים באימפריה העות'מאנית
• התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
• ירושלים בתקופה העות'מאנית

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ראיון מנכ"ל משרד החוץ על יחסי ישראל-טורקיה