נשיא טורקיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ממשל ופוליטיקה של טורקיה |
 |
|
נשיא הרפובליקה הטורקית (טורקית Türkiye Cumhuriyeti Cumhurbaşkanı, ובדרך כלל רק Cumhurbaşkan - נשיא הרפובליקה) הוא האישיות הבכירה בטורקיה ומשמש כראש המדינה. הנשיא המייצג את המדינה ואת אחדותה, מופקד על יישומה של החוקה ועל תפקודן התקין של רשויות השלטון. תפקידיו של הנשיא והליכי בחירתו מוסדרים בסעיפים 101 עד 106 לחוקת טורקיה משנת 1982.
הנשיא המכהן מאז 28 באוגוסט 2007 הוא עבדוללה גול, והוא הנשיא האחד-עשר של טורקיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות המשרה
עם הכרזת העצמאות של טורקיה ב-29 באוקטובר 1929, מונה מוסטפה כמאל לנשיאה הראשון, ולשם כך שונה בו ביום סעיף 10 לחוקה הלקונית שהתקבלה על ידי האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1921. הסעיף המתוקן המכנה את הנשיא לפי כללי הטורקית העות'מאנית ("Reisicumhur") קבע כי הוא ימונה על ידי האסיפה הלאומית מקרב חבריה, כי ישא בתפקידו עד מינויו של נשיא חדש וכי הוא יכול לכהן בתקופת כהונה נוספת. באשר לתפקידו של הנשיא כל שנקבע הוא שהוא ראש המדינה והסמכות הביצועית העליונה בה[1]. בחוקה שהתקבלה ב-20 באפריל 1924 נקבע תפקידו של הנשיא באופן מפורט יותר כראש המדינה וכראש הרשות המבצעת. החוקה קבעה כי הנשיא יבחר בידי האסיפה הלאומית מקרב חבריה, אך הוא לא יטול חלק בדיוניה ובהצבעות המתקיימות בה. לנשיא ניתנה זכות וטו אך נקבע כי האסיפה יכולה לעקוף אותה ברוב רגיל. ההצעה לקבוע את כהונת הנשיא לשמונה שנים לא התקבלה והחוקה קבעה לבסוף כי הנשיא יכהן במקביל לכהונת האסיפה.
ההפיכה הצבאית שהתחוללה במדינה ב-1960 בעקבות החששות לפגיעה באופיה החילוני, הביאה לביטולה של חוקת 1924, וחוקה חדשה נכנסה לתוקף ביום 20 ביולי 1961. החוקה החדשה הפכה את טורקיה מרפובליקה נשיאותית לרפובליקה פרלמנטרית, והנשיא הפך לדמות ייצוגית אף כי שמר על מעמדו הרשמי כראש הרשות המבצעת. נקבע כי הנשיא יבחר לכהונה אחת בלבד בת שבע שנים, וכי עליו להתנתק ממפלגתו ומחברותו בפרלמנט, ככל שהיה חבר במי מהם. בעקבות העמדתו לדין של נשיא טורקיה לפני ההפיכה ג'לל באייר בעוון בגידה, נחקק סעיף 99 לחוקה שקבע כי הנשיא עלול, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף, לעמוד לדין בעוון זה.
לאחר ההפיכה הצבאית השלישית בטורקיה ב-1980 בוטלה החוקה מ-1961 ובמקומה התקבלה ב-1982 החוקה הרביעית בתולדות המדינה. חוקה זו שבה והרחיבה את סמכויותיו של נשיא טורקיה באופן מרחיק לכת, ונתפרה במידה רבה לפי מידותיו ושאיפותיו של קנן אוורן שעמד בראש ההפיכה והמשטר הצבאי שלאחריה, ואשר היה לנשיאה השביעי של טורקיה. החוקה לא שינתה את מעמדו של הנשיא כראש הרשות המבצעת וחזרה על הכלל כי כהונת הנשיא נמשכת שבע שנים ואינה ניתנת להארכה.
ראוי לציין את קביעתו של סעיף 102 לחוקה לפיו הנשיא יבחר בידי שני שלישים מקרב חברי האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה. דרישה זו הייתה אחת העילות למשבר הפוליטי החריף שפקד את טורקיה בשנת 2007 סביב ההצעה למנות את עבדוללה גול לנשיא. עוד קובע הסעיף כי במידה שלא יבחר נשיא בתוך ארבעה סבבים, תפוזר האסיפה הלאומית ובחירות חדשות יערכו לאלתר.
[עריכה] תפקידי הנשיא
נשיא טורקיה רשאי או חייב לפני העניין למלא את החובות הבאים:
[עריכה] בתחום החקיקה
- הנשיא רשאי לנהל את ישיבת האסיפה הלאומית הראשונה עם תחילת שנת העבודה.
- לכנס את האסיפה הלאומית לדיון כראות עיניו.
- להציע דברי חקיקה.
- להשיב לאסיפה הלאומית חיקוקים לשם שיקול חוזר.
- להורות על קיום משאל עם בענין תיקונים לחוקה.
- להורות לבית המשפט לחוקה לבחון את חוקתיותם של חיקוקים או סדרי דין של האסיפה הלאומית.
- להורות על קיום בחירות כלליות.
[עריכה] בקשר לרשות המבצעת
- למנות את ראש הממשלה ולקבל את התפטרותו.
- למנות או לפטר שרים על בסיס הצעתו של ראש הממשלה.
- לעמוד בראש מועצת השרים ולכנסה לישיבה בניהולו.
- למנות את נציגים הדיפלומטים של טורקיה ולקבל את כתבי ההסמכה של דיפלומטים זרים.
- לאשרר וליזום הסכמים בינלאומיים.
- לייצג את המטות המשולבים של טורקיה בשם האסיפה הלאומית.
- להורות על גיוס כוחות הצבא.
- למנות את ראש המטות המשולבים של טורקיה.
- לכנס את המועצה לביטחון לאומי ולעמוד בראשה.
- להכריז על מצב חירום, לפרסם תקנות בנות כוח תחיקתי בהתאם להחלטת מועצת השרים בניהולו.
- לחתום על צווים.
- לחון נידונים בשל מחלה כרונית, נכות או גיל מבוגר.
- למנות את מבקר המדינה ואת המועסקים במשרדו (Devlet Denetleme Kurulu), ולהורות למשרד לפתוח בחקירה.
- למנות את חברי המועצה להשכלה גבוהה.
- למנות רקטורים באוניברסיטאות.
[עריכה] בקשר לרשות השופטת
הנשיא ימנה את בעלי התפקידים הבאים:
- שופטי בית המשפט לחוקה (Anayasa Mahkemesi).
- רבע מחברי בית המשפט הגבוה לצדק (Danıştay).
- התובע הכללי בבית המשפט הגבוה לערעורים (Yargıtay) וסגנו.
- שופטי בית המשפט הצבאי הגבוה לערעורים (Askerî Yargıtay).
- שופטי בית המשפט המנהלי הצבאי הגבוה (Askerî Yüksek İdare Mahkemesi).
- חברי וועדה השופטים והתובעים הכלליים העליונה (Hâkimler ve Savcılar Yüksek Kurulu).
[עריכה] אחריות אישית
- הנשיא לא יהיה אחראי על צווים שנחתמו בידי ראש הממשלה או מי מהשרים למעט על אלה מהצווים שהוא רשאי לחתום עליהם בעצמו ובלא חתימה נוספת של ראש הממשלה או השר הרלוונטי.
- לא תוגש הסגה בפני שום גוף חוקי, ובכלל זה גם לא בפני בית המשפט לחוקה, כנגד סמכותו החוקית של הנשיא בכל הקשור להחלטות ולצווים שחתם ביוזמתו.
- הנשיא עשוי לעמוד לדין בגין בגידה בהחלטה של שלושה רבעים לפחות מחברי האסיפה הלאומית.
[עריכה] נבצרות ומילוי מקום
- במקרה של נבצרות או היעדרות זמנית או קבועה ימלא יושב ראש האסיפה הלאומית את מקומו של הנשיא.
- הנשיא המכהן ימשיך לכהן בתפקידו עד בחירתו של נשיא חדש גם לאחר שתמה כהונתו.
[עריכה] מעונות רשמיים
- מעונו הרשמי של נשיא טורקיה הוא בארמון צ'נקאיה (Çankaya Köşkü) הנוטל את שמו משם הרובע באנקרה בו הוא ממוקם. לעתים מתייחסים אל הנשיא או להחלטותיו בשם זה. שטחה של האחוזה 438 דונם.
- ארמון הובר (Huber Köşkü) בטראביה (Tarabia) שוכן על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס.
- בית ההארחה הממלכתי במפרץ אוקלוק (Okluk) משתרע על שטח 16 דונם בסמוך למרמריס. בית ההארחה הוקצע לשימושו של הנשיא בשנת 1991.
[עריכה] רשימת נשיאי טורקיה
(מקרא: ירוק - רקע אזרחי; כתום - רקע צבאי; אדום: שלטון צבאי)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוק מספר 364 מיום 29 באוקטובר 1923
- ^ כיהן בארבע כהונות רצופות
- ^ כיהן בארבע כהונות רצופות
- ^ ראש המדינה לאחר ההפיכה הצבאית ב-1960
- ^ כיהן כנשיא בפועל
- ^ כיהן כנשיא בפועל
- ^ כיהן כראש המדינה לאחר ההפיכה הצבאית ב-1980
- ^ כיהן כנשיא בפועל
