יונתן בן עוזיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, ותרגם את הנביאים לארמית. היה גדול תלמידיו של הלל הזקן. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה בגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

תוכן עניינים 1 תרגום ספרי הנביאים 1.1 דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום 2 גדולתו 3 העלייה לקברו 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] תרגום ספרי הנביאים

בתלמוד (מגילה ג ע"א) נאמר על יונתן בן עוזיאל:

"ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".

[עריכה] דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום

בשונה מאונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה; משתקפים בו מסורות קריאה שונות מאלו הקיימות בנוסח המסורה, כגון "ותצפנו" (יהושע ב,ד) הוא גורס "ותצפנם".

התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

[עריכה] גדולתו

בסוכה כח. נאמר עליו:

"תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף."

חלקו הראשון חוזר גם בבבא בתרא קלד.

רש"י אמר בפירוש לסוכה כח.

"נשרף - שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו"

ובתוספות סוכה כח. נאמר:

"כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כשנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם."

[עריכה] העלייה לקברו

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11, מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כד, ו) הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא. השערתו השנייה היא כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י

	...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה
-- יבמות יז, א, ד"ה "שהכל פונים שם"

למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה. בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

מכל מקום, מקור אפשרי אחר למנהג נמצא אולי בספר הזוהר, שם נקשר תרגום יונתן לעניין ייחודם של חתן וכלה:

	...דכתיב "כי כל בשמים ובארץ" (דברי הימים א, כט), ותרגם יונתן בן עוזיאל: "דאחיד בשמייא ובארעא", פ"ה כחושבן "מילה", ומה ברית ביה מתיחדין דכר ונוקבא דלתתא, אוף ביסוד מתייחד חתן וכלה דלעילא...
-- ספר הזוהר, חלק ג (פרשת פנחס), דף רנז ע"א (רעיא מהימנא)

[עריכה] ראו גם

• תרגומי התנ"ך

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יונתן בן עוזיאל, באנציקלופדיה יהודית דעת
• יונתן בן עוזיאל, "מסרים מן העמק"
• זיווגים ותיקונים בעמוקה מאתר ynet
• יונתן בן עוזיאל, באתר צפתנט
• התנא יונתן בן עוזיאל באתר "MyTzadik"