אונקלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אונקלוס ועקילס הם שני שמות של חכמים בני המאה ה-2 לספירה הנזכרים בספרות חז"ל. על שניהם נאמר כי היו גרים וכי תרגמו את התורה. לא ברור האם מבחינה היסטורית מדובר בדמות אחת, ששמה נמסר בשתי גרסאות שונות, או בשתי דמויות שונות. כמו כן לא ברור הקשר של הדמות / דמויות הללו אל התרגום הארמי לתורה ("תרגום אונקלוס") מחד, ואל אחד העיבודים של תרגום התורה ליוונית (תרגום השבעים), מאידך.

[עריכה] בעיית הזיהוי ההיסטורי

הן על אונקלוס והן על עקילס נאמרים דברים בלשון דומה מאוד, המצביעים לכאורה על כך שמדובר באותו אדם. לדוגמה: בתלמוד הבבלי נאמר: "תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרוֹ מפי רבי אליעזר ורבי יהושע" (מגילה ג, א); בבתלמוד הירושלמי ניתן למצוא דברים דומים על עקילס: "תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע" (מגילה עא, ג). דוגמה נוספת: בתוספתא נאמר על אונקלוס כי "חלק עם אחיו והחמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח". הדברים נאמרים באותה לשון ממש בתלמוד הירושלמי, אבל על עקילס (דמאי כה, ד).

אלא שאם אונקלוס ועקילס הם אותו אדם, צפוי היה ששמו ייקשר בתרגום הארמי. דא עקא, שכל המקומות המזכירים את המתרגם בשמו עושים כן ביחס לתרגום היווני דווקא, וביחס לשם "עקילס". למשל: "ובתי הנפש - תירגם עקילס אסטו מוכריאה" (ירושלמי שבת ח, ב). הכוונה כאן למילה היוונית εὐστομάχια, קישוטי צוואר.

זאת ועוד: בדיקה לשונית של שני התרגומים מעלה שמידת השליטה בלשון העברית המשתקפת בהם היא שונה: מחבר התרגום הארמי שלט שליטה הרבה יותר טובה בלשון העברית (וכן באגדה ובהלכה היהודית) ממחבר התרגום היווני.

כל עוד לא יתגלו עדויות נוספת, השאלה האם מדובר באדם אחד שכתב את שני התרגומים, או בשני אנשים שונים שכל אחד מהם כתב תרגום אחר - תישאר ללא מענה. עם זאת דעת החוקרים נוטה יותר לדעה שלא אדם אחד כתב את שני התרגומים.

[עריכה] תרגום אונקלוס לתורה

ערך מורחב – תרגום אונקלוס

התרגום הארמי יהודי לתורה מיוחס על פי המסורת ל"אונקלוס הגר", ומאז ימי הביניים נהוג לכנותו "תרגום אונקלוס". את התרגום נהגו בגולה לקרוא עם התורה, בבחינת שניים מקרא ואחד תרגום. בשל יוקרתו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך.

[עריכה] עיבוד עקילס לתרגום השבעים

במהלך המאות הראשונות לספירה נוצרו בחוגים יהודיים מספר עיבודים לתרגום היווני לתורה, תרגום השבעים. אחד העיבודים האלו מיוחס על ידי המסורת הנוצרית לאדם בשם Aquila (ביוונית: Ἀκκυλας), והוא השתמר בהקספלה של אוריגנס. עיבוד זה ידוע במחקר ימינו כ"עיבוד עקילס". הוא מתאפיין בתרגום מילולי ביותר, עד כדי שיעבוד מוחלט לנוסח העברי של המקרא.

[עריכה] אונקלוס ועקילס באגדות חז"ל

בספרות חז"ל נשתמרו מספר אגדות המתייחסות בנוסח אחד לאונקלוס ובנוסח אחר לעקילס. במסכת גיטין (נו, ב) מסופר, שלפני שאונקלוס החליט להתגייר, הוא ביקש להתייעץ עם רוחותיהם של שלושה אויבים ידועים של עם ישראל - טיטוס, בלעם וישו. הוא מעלה את הרוחות הללו באוב, ושלושתן מספרות לו גם על העונשים החמורים שקיבלו בגין הרעות שהביאו על עם ישראל.

במסכת עבודה זרה (יא, א) מסופר שלאחר שאונקלוס התגייר, שלח הקיסר גדוד חיילים לשכנע אותו לנטוש את היהדות. אולם במקום שישכנעו אותו, הוא שיכנע אותם להתגייר. הקיסר שלח עוד גדוד ועוד גדוד, וכל פעם הצליח אונקלוס לגייר אותם, עד שהקיסר נואש והפסיק.