רבן גמליאל הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנשיאים מזרע הלל הזקן

הלל הזקן שמעון בן הלל רבן גמליאל הזקן רבן שמעון בן גמליאל הזקן (רבן יוחנן בן זכאי) רבן גמליאל דיבנה (רבי אלעזר בן עזריה) רבן שמעון בן גמליאל רבי יהודה הנשיא רבן גמליאל ברבי רבי יהודה נשיאה רבן גמליאל הרביעי רבי יהודה נשיאה השני הלל נשיאה רבן גמליאל החמישי רבי יהודה נשיאה השלישי רבן גמליאל השישי

רבן גמליאל הזקן - תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין בין השנים 20-50 לסה"נ. נכד להלל הזקן. היה הראשון שנקרא בתואר "רבן", והתוספת "הזקן" באה להבדילו מנכדו, רבן גמליאל דיבנה.

סתם רבן גמליאל הוא, בדרך כלל, רבן גמליאל דיבנה, נכדו של רבן גמליאל הזקן. ואולם, לפעמים נקרא גם ר"ג הזקן בשם הסתמי "רבן גמליאל", דבר שיוצר בלבול מסוים.

תוכן עניינים 1 משפחתו 2 מנהיג רוחני בתקופה קשה 2.1 גלות הסנהדרין 2.2 תפילת שמונה עשרה ותיקון ברכת המינים 2.3 כבוד התורה 3 קשרים עם אגריפס המלך 4 מתורתו 4.1 תקנותיו 5 רבן גמליאל הזקן במקורות נוצריים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] משפחתו

רבן גמליאל הזקן היה בנו של שמעון בן הלל, ונכדו של הלל הזקן.

השיא את בתו לרבי שמעון בן נתנאל הכהן, מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי (תוספתא עבודה זרה פרק ג).

בנו, שירש את מקומו בנשיאוּת, היה רבן שמעון בן גמליאל הזקן, שהיה מעשרת הרוגי מלכות, והעיד: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי (איכה ג). אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא" (סוטה מט:). ואולם יש מייחסים עדות זו לרבן שמעון בן גמליאל השני, בנו של רבן גמליאל דיבנה, ולא לבנו של ר"ג הזקן.

[עריכה] מנהיג רוחני בתקופה קשה

בתקופת רבן גמליאל הזקן, שלא כמקובל, לא היה חכם בתפקיד אב בית דין במקביל לנשיא הסנהדרין.

[עריכה] גלות הסנהדרין

בימיו "גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות", כלומר - נעקרה ממקומה בלשכת הגזית ועברה למקום מסוים בהר הבית, שנקרא "חנות". וזאת כדי שלא יהיה חיוב מיתה על הרוצחים, שאין סנהדרין קטנה דנה למוות אלא כשיושבת הסנהדרין הגדולה בלשכת הגזית. צעד זה נעשה בעקבות ריבוי הרוצחים וחוסר היכולת לדון אותם (בבלי, עבודה זרה ח ע"ב).

[עריכה] תפילת שמונה עשרה ותיקון ברכת המינים

בימיו של ר"ג הזקן סודרו 18 הברכות שבתפילת שמונה עשרה, ונתקנה ברכת המינים על ידי שמואל הקטן.

	שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנהּ.
-- בבלי, ברכות כח ע"ב

במבט ראשון נראה שמדובר ברבן גמליאל דיבנה, ואולם עיון נוסף במקורות יוכיח שמדובר בסבו, רבן גמליאל הזקן. זה מוכח מכך ששמואל הקטן, מתקן ברכת המינים, נפטר עוד בחייו של רבן שמעון בן גמליאל הזקן, אביו של רבן גמליאל דיבנה (ובנו של ר"ג הזקן). כן מוכח מהתלמוד הבבלי (סוטה מח ע"ב), שם מובא ששמואל הקטן ניבא בשעת מיתתו את הריגתם של רבן שמעון בן גמליאל הזקן ושל רבי ישמעאל כהן גדול, שהיו מעשרת הרוגי מלכות. ממקור זה, וממקורות נוספים, מוכח ששמואל הקטן חי בתקופתו של רבן גמליאל הזקן, ובתקופה זו תוקנה ברכת המינים (להרחבה ראו שמואל הקטן#תקופתו).

הדבר נעשה ביבנה למרות העובדה שמושב הסנהדרין וההנהגה הרוחנית היה אז בירושלים, וההשערה היא שנוכחותם של צדוקים ומינים בירושלים מנעה אפשרות לצעד משמעותי כזה, ולכן הוצרך ר"ג לעשות זאת ביבנה.

קיימת דעה אחרת, לפיה הברכה נתקנה בימי רבן גמליאל דיבנה, ושמואל הקטן שמוזכר שם אינו זה שניבא בשעת פטירתו, אלא תנא אחר בשם זהה (הגהות היעב"ץ לתלמוד, על סנהדרין, יא ע"ב).

[עריכה] כבוד התורה

המשנה (סוטה ט, טז) כותבת ש"משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות". הדברים מתפרשים בתלמוד (בבלי, מגילה כא ע"א). שם נכתב שמימות משה ועד רבן גמליאל הזקן היו לומדים תורה בעמידה. משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והחלו ללמוד בישיבה.

[עריכה] קשרים עם אגריפס המלך

רבן גמליאל עמד בקשרים עם המלך אגריפס הראשון, וזה היה נוהג להתייעץ עמו ועם שאר החכמים בעניינים שונים. בתלמוד הבבלי (פסחים פח ע"ב) מובאת ברייתא ובה מסופר, שבקרבן הפסח של המלך והמלכה התעוררה בעיה הלכתית כיוון שהשליח שחט שתי בהמות לקרבן. עוד סופר על שאלה הלכתית בעניין שרץ שנמצא בבית המטבחיים, "ובקשו לטמא כל הסעודה כולה. באו ושאלו את המלך, אמר להם: לכו ושאלו את המלכה. באו ושאלו את המלכה, אמרה להם: לכו ושאלו את רבן גמליאל. באו ושאלו אותו". הברייתא מסיימת, "נמצא מלך תלוי במלכה, ונמצאת מלכה תלויה ברבן גמליאל; נמצאת כל הסעודה תלויה ברבן גמליאל".

[עריכה] מתורתו

המאמר של רבן גמליאל הזקן במסכת אבות (פרק ראשון):

"רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק; ואל תרבה לעשר אומדות."

[עריכה] תקנותיו

רבן גמליאל הזקן התקין כמה תקנות, כמה מהן בענייני גיטין, ו"מפני תיקון העולם". בין התקנות:

• אישה רשאית להינשא, ואיננה נחשבת עגונה גם במקרה שעד אחד בלבד מעיד על מות בעלה. (משנה יבמות טז, ז).
• הבעל, ששלח גט לאשתו, לא יוכל לכנס בית דין שלא בפני האשה או השליח (שנשלח למסור לה את הגט), ולבטל בפניהם את הגט קודם שהגיע לידי האשה, משום התוצאה הסופית - אשה נשואה שחושבת שהתגרשה כדין. (משנה גיטין ד, ב).
• בכתיבת שמות האיש והאשה בגט - יש לדאוג שלא ייווצר בלבול ולעז בעקבות שינוי שמם של האיש והאשה במקום מגוריהם, ושמותיהם ייכתבו באופן ברור ומוחלט ("איש פלוני וכל שם שיש לו", משנה גיטין ד, ב).
• אלמנה שבאה לגבות כתובתה מהנכסים שירשו היתומים, תנדור משהו (במקום השבועה החמורה הנצרכת בדרך כלל כדי לגבות חוב מיתומים) כבקשת היתומים, ותגבה כתובתה מהנכסים שלפניהם (משנה גיטין ד, ג).
• עדי קידוש החודש, שהגיעו לחצר "בית יעזק" בשבת, יוכלו ללכת 2000 אמה לכל רוח, ולא כדינו של היוצא מחוץ לתחום בשבת, שאסור ללכת יותר מארבע אמות לכל רוח, וזאת כדי לעודד אותם לבוא (משנה ראש השנה ב, ו).
• במאמציו לפעול למען "תיקון העולם", אף נהג מנהג בזיון בעצמו כדי לשמש דוגמה אישית: "בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו מניחים אותו ובורחין (מפני שהתכריכים היו יקרים ביותר). עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו, והוציאוהו בכלי פשתן, ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן" (בבלי, כתובות, ח ע"ב).

[עריכה] רבן גמליאל הזקן במקורות נוצריים

רבן גמליאל הזקן מוזכר בברית החדשה בספר מעשי השליחים הוא מתואר כפרושי וחבר הסנהדרין ששיכנע את חבריו לא להוציא להורג את השליח פטרוס, כמו כן השליח פאולוס טען שהוא היה תלמידו של רבן גמליאל.

כתוצאה מהזכרתו החיובית בברית החדשה נוצרה מסורת נוצרית שרבן גמליאל, יחד עם בנו וניקודמוס, נטבל לנצרות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רבן גמליאל הזקן, באנציקלופדיה יהודית דעת.
• נחלת אבות - מסכת אבות ב, טז, זיהוי דברים של רבן גמליאל במסכת אבות כדברי רבן גמליאל הזקן.