פורטל:החי והצומח בארץ ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הפורטל נמצא בבנייה מכיוון שהפורטל בנוי ממספר דפים, אין מניעה לערוך את דפי המשנה שלו אך רצוי להתייעץ בדף השיחה עם מי שבונה את הפורטל. |
ארץ ישראל היא אחד האזורים העשירים ביותר בעולם מבחינת מספר המינים ליחידת שטח. מבחינה בוטנית נובע עושר זה מהיותה צומת פיטוגאוגרפית בה נפגשים ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים עולמיים – האירנו-טורני, הים-תיכוני, הסהרו-ערבי והסודני – מתוך ששה אזורים סה"כ על-פני כדור הארץ. המגוון הבוטני מלווה בעושר זואולוגי: בשל המפגש הנ"ל, מהווה הארץ גבול תפוצה צפוני למינים אפריקניים, גבול דרומי לאירופיים ומערבי לאסיתיים. כמו כן יש לארץ מעמד יוצא דופן בהיותה על נתיב נדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.
פורטל זה נועד להקל על ההתמצאות בוויקיפדיה העברית בנושאים הקשורים לחי ולצומח בארץ ישראל. בנוסף לצמחי הבר ולחיות הבר בארץ, תמצאו בו גם התייחסות לנושאים נוספים, ביניהם:
- פעילות האדם בתחומי החי והצומח: שמורות טבע, חקלאות, צמחי נוי ואדריכלות נוף.
- חוקרי טבע בארץ.
- החי והצומח ביהדות.
|
אדום החזה (שם מדעי: Erithacus rubecula) הוא ציפור שיר קטנה שמאפייניה הבולטים הם פנים, גרון וחזה בגוון אדום-חלודה המופיע כאשר הפרט בוגר. בעבר סווג אדום החזה למשפחת הקיכליים (Turdidae), אך כיום הוא משויך למשפחת החטפיתיים (Muscicapidae). המין נקרא בלועזית European) Robin). בכתביו של שייקספיר מוזכר בשמות Red-breast או Ruddock. בערבית נקרא אבו אלחינאא'. משמעות השם הלטיני "Erithacus rubecula" הוא "הבודדת האדומה הקטנה", בשל התנהגותו הטריטוריאלית של המין. |
| מומלצי עולם החי: אדום החזה - אלמוג - אריה - גן חיות - זרזיר מצוי - חולד ארצישראלי - חסרי זנב - כבש - מין מהנדס סביבה - נדידת עופות - פרס (עוף) - פרעושים |
 |
מומלצי עולם הצומח: אקליפטוס - דקל |
ארסו של הצפע הארצישראלי משמש לא רק לקטילת הקורבן, אלא גם מהווה חלק מתהליך העיכול, שכן הוא ממיס את הרקמות הרכות של הטרף למעין "מרק".
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית החי והצומח בארץ ישראל בוויקיפדיה:
 |
| נקבה של עכביש כסופי מפורץ ליד קיבוץ ברקאי |
 |
| כלניות מצויות בצבע לבן. הכלנית היא אחד הפרחים האהובים ביותר בישראל. |
חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע לנו הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון.
|
איורים וצילומי טבע בספרים הראשונים על החי והצומח בארץ ישראל נכללו איורים להמחשה. בימינו מחליפים על-פי רוב צילומים את האיורים, ביניהם של צלמי טבע אשר יצירותיהם עומדות בפני עצמם גם בנפרד מהטקסט של הספרים. למרות זאת, לאיורים עדיין מקום חשוב בספרי העיון, שכן ניתן להראות באיור פרטים שקשה או בלתי אפשרי להראות בצילום; לדוגמה, את כל שלבי מחזור החיים של דו-חי, או כמה מינים של בעלי חיים, כגון השיחניות העומדות יחד באיור של נאומן למטה. מהבולטים במאיירים: וולטר פרגסון, שאייר בין היתר את החוברות "מדריך לציפורי ארצנו" (1969) ו"מדריך ליונקי ארצנו" (1972) שיצאו לאור בהוצאת רשות שמורות הטבע בשיתוף "דן חסכן". מהבולטים בצלמים: פטר מרום שתעד בספר "האגם הגווע" את ימת החולה לפני ואחרי הייבוש; יוסי אשבול שצילום שלו זכה במקום שני בקטגורית "התנהגות ציפורים" בתחרות צילומי טבע של מוזיאון בורק שבמדינת וושינגטון בצפון-מערב ארצות הברית; וד"ר דוד דרום – ביולוג ימי וצלם טבע, שהוציא לאור עם מיכאל זהרי ספר על צמחי התנ"ך, ועם יוסי אשבול ספר על בעלי חיים בתנ"ך. |
כבר במקורות היהדות יש מודעות לנושא שמירת הטבע:
| ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם תקלקל - אין מי שיתקן אחריך. | ||
| -- קהלת רבה ז' 28 | ||
הצלחת המסע הציבורי בשנות ה-60 למען פרחי הבר בארץ[1] נחשבת הישג בקנה מידה בינלאומי, ומדינת ישראל של שנות ה-2000 הוכרה על ידי ארגון האיחוד הבינלאומי לשימור טבע (IUCN) כמדינה שהקצתה את האחוז הגבוה ביותר משטחה מבין מדינות הים התיכון לשטחי טבע מוגנים[2].
תולדות החקלאות שזורות בתולדות ארץ ישראל, החל מהמהפכה החקלאית הניאוליתית, המשך בחלקה המרכזי של החקלאות בתנ"ך וביהדות, וכלה בהמצאת הטפטפות על ידי שמחה בלאס בסוף שנות ה-50. הארץ היא הגבול המערבי של תפוצת "אם החיטה", אותה גילה אהרון אהרנסון בשנת 1906.
כיום מהווה החקלאות כ-2.5% מהתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל, וכ-3.5% מהייצוא שלה[3]. המדינה משקיעה במחקר חקלאי, ובראשו – מכון וולקני, או, בשמו הרשמי, "מנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני", אשר תקציבו בשנת 2003, לדוגמה, היה כ-270,000,000 ₪[4].
|
החי והצומח ממלאים תפקיד חשוב בספרות היהודית, וניכר מקורם הארץ-ישראלי של המינים המוזכרים בה. למשל, בסיפור גן עדן בבראשית:
בתהילים:
וּבתלמוד הבבלי, בהספד של בר קיפוק על מות הרב אשי:
לחקלאות בפרט, תפקיד חשוב בדת היהודית, עם אופיים החקלאי של שלושת הרגלים, והלוח העברי המיוחד, המשלב את מחזור הירח עם מחזור השמש. כמו כן הסדר הראשון בתלמוד הירושלמי הוא סדר זרעים, העוסק בהלכות הקשורות בעבודת האדמה. החקלאות ההלכתית היא ארץ-ישראלית מובהקת – בתלמוד הבבלי, שנכתב בחוץ לארץ, נכללת רק מסכת ברכות, ולא המסכתות האחרות שבירושלמי, אשר עוסקות ברובן בדינים הקשורים לחקלאות בארץ ישראל. מקום מיוחד בתחום הנחלת הכרת הטבע והחקלאות במורשת היהודית שמור לשמורת נאות קדומים ולמייסדה, נגה הראובני, אשר זכה יחד עם צוות השמורה בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה". |
||||||||||||||||||
בנוסף לצמחיית הבר ולחיות הבר בארץ, ובנוסף לגידולים מסחריים-חקלאיים, יש בארץ גם גני נוי רבים, פרטיים וציבוריים, ביניהם:
- גן סאקר בירושלים.
- פארק הירקון בתל אביב.
- הגנים הבהאים בחיפה.
- גני רמת הנדיב מדרום לזכרון יעקב.
בשתי אוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ואוניברסיטת תל אביב, קיימים גנים בוטניים למטרות מחקריות וחינוכיות, אשר גם פתוחים לביקור לקהל הרחב.
גן בוטני ייחודי הוא זה שבקיבוץ עין גדי, שמשתרע על כל מתחם חצר הקיבוץ, והוא היחיד מבין הרשומים באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים אשר נמצא בתוכו יישוב.
לקטגורית גנים ופארקים בישראל
רשימות מעולם הצומח
רשימות מעולם החי
- חולייתנים של ארץ ישראל – (לפי השתייכות טקסונומית)
- חיות המוזכרות במקרא
- כתיבה או תרגום ערכים מבוקשים בתחום. תוכלו גם להוסיף לרשימה זו עוד ערכים שלדעתכם חסרים.
- כתיבת קטעי הידעת?.
- תוכלו לכתוב ערכים מבוקשים הרשומים כקישורים אדומים בדפי הקטגוריות הבאים:
ערכים מבוקשים מעולם הצומח בארץ ישראל
ערכים מבוקשים מעולם החי בארץ ישראל
ראה גם רשימות ערכים חסרים לפי קטגוריות בפורטל:החי והצומח בארץ ישראל/קדימה, לעבודה!. |
מצאו ערכים לשיפור בנושא ארץ_ישראל:_החי_והצומח: דורשי שכתוב • דורשי עריכה • דורשי השלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקורות • לפישוט (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
