פטריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באורגניזם הקרוי פטרייה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פטרייה (פירושונים).

פטריות
מיון מדעי
על-ממלכה:	איקריוטיים
ממלכה:	פטריות
שם מדעי
Fungi

פטריות (שם מדעי: Fungi) הן אורגניזמים איקריוטיים המעכלים את מזונם מחוץ לגופם, וסופגים את הרכיבים התזונתיים מהמזון המפורק אל תוך תאיהם. הפטריות, יחד עם החיידקים ההטרוטרופים, מרכיבות את קבוצת המפרקים של הביוספרה. רובן הן רקיבות (נזונות מחומר אורגני לא חי) וחלקן טפילות (נזונות מרקמותיו של יצור חי). הפטריות עשויות להיות בנות תא אחד, כדוגמת השמרים, אך רובן רב-תאיות.

למעלה ממאה אלף סוגי פטריות קיימים בעולם. ניתן למצאן באוויר, במים, באדמה ובמזון. התחום בביולוגיה העוסק בפטריות נקרא מיקולוגיה.

תוכן עניינים 1 מבוא 2 טקסונומיה 3 מבנה 4 רבייה 5 אופורטוניסטיות 6 פטריות בשימוש האדם 7 הפטריות ביהדות 8 קישורים חיצוניים 9 מקורות

[עריכה] מבוא

לפטריות הרב תאיות מחזור חיים הכולל שלב הפלואידי ודיפלואידי. השלב ההפלואידי הוא בדרך כלל הדומיננטי, הוא מתחיל בנבג שנובט ומתפתח לקור, המורכב משרשרת תאים המשתפים את הציטופלסמה שלהם ובכך מאפשרים תנועה יעילה של נוזלים ומומסים באורכו של הקור. הקור מתפצל ומתפתח לתפטיר, מבנה המזכיר שורשים.

ניתן למצוא פטריות בסביבות מחייה שונות. אם כי רוב הפטריות צומחות ביבשה, יש פטריות הצומחות במים. רוב הפטריות מתקיימות בטווח טמפרטורות של 10-35 מעלות צלזיוס, אולם ניתן למצוא פטריות בטמפרטורות שמתחת ל-0 ובטמפרטורות של 60 מעלות. רוב הפטריות מעדיפות לחות גבוהה אולם יש כאלו המתקיימות בתנאי יובש.

[עריכה] טקסונומיה

בעבר, הפטריות סווגו כצמחים, אולם הפטריות אינן צמחים אמיתיים מכיוון שהם יצורים הטרוטרופיים (צורכים פחמן מתרכובות אורגניות שאחרים יצרו ולא מייצרים אותן בעצמם כמו צמחים הנעזרים בתהליך בעזרת פוטוסינתזה). הפטריות שונות גם מבעלי חיים שמעכלים את מזונם באופן פנימי. כמו כן יש לפטריות מאפיינים נוספים שמייחדות אותן מיצורי ממלכות אחרות: הן מייצרות תפטיר ודפנות תאיהן מחוזקות בכיטין.

מסיבות אלו, הפטריות מסווגות היום כממלכה בפני עצמה, ממלכת הפטריות. חלוקה מקובלת של ממלכת הפטריות היא ל:

1. פטריות אמיתיות (Eumycota) כמו ה - Neurospora
2. רירניות (Myxomycota).

מבחינה טקסונומית נחלקות הפטריות האמיתיות למספר מערכות:

• תת-ממלכת הדיקאריה פטריות עילאיות (Dikarya) בה נמצאות רוב הפטריות המשמשות כמאכל, הכוללת:
  • פטריות שק (Ascomycota)
  • פטריות בסיסה (Basidiomycota)
• פטריות חוט (Chytridiomycota)
• פטריות פעמון (Glomeromycota)
• Neocallimastigomycota או, בחלוקה אחרת Microsporidia
• זוגניות (Zygomycota)

[עריכה] מבנה

פטריות מורכבות מגוף רבייה, העשוי מתפטיר אשר מורכב מקורים (hypha)

[עריכה] רבייה

פטריות שונות מקיימות שתי צורות של רבייה, רבייה זוויגית (מינית) ואל זוויגית. חלקן מקיימות רק צורה אחת של רבייה ורובן מקיימות את שתי הצורות. צורת הרבייה נקבעת לרוב על פי הקבוצה אליה שייכת הפטרייה ועל פי תנאי הסביבה.

רביה אל-זוויגית מתבצעת באמצעות נבגים מסוג conidia, הנוצרים על קורים, (קורי גוף רגילים או קורים מיוחדים).

ברבייה זוויגית, קור אחד, שנסמנו באופן אקראי קור מסוג +, נפגש עם עם קור מסוג - (יש הבדל בין הקורים, אך מכיוון שהוא אינו מורפולוגי, נהוג לסווגם באופן אקראי). הקורים מתאחים לקור אחד בעל שני סוגי גרעינים (אחד מכל קור מקורי; הגרעינים הם, כאמור, הפלואידיים), מהקור מתפתח מנבג (גוף יוצר נבגים), שבפטריות הבסיסה הוא ה"פטרייה" המוכרת לכולנו. הגרעינים מתאחים אך ורק בתאים המצויים בראש המנבג, העתידיים לעבור מיד אחרי כן מיוזה ולהתפתח לנבגים חדשים.

נבג "הנופל" מהדפים (באזידיוספרה) מוציא קור ראשוני רב תאי הפלואידי (בעל סט כרומוזומים יחיד), כששני קורים נפגשים ומתרחשת פלאזמוגמיה (איחוי ציטופלזמות) נוצר הקור המשני, דו קריוני (בעל שני גרעינים). בסביבה לחה יווצר במהרה תפטיר מפותח ואף גוף פרי (ספוריוקרפ) שכל תאיו דו קריוניים. בתאי הבסיסה (בעלי שני הגרעינים) שיתפתחו בדפי הכובע של גוף הפרי שנוצר תתרחש מיוזה (חלוקת הפחתה), עקב כך יתקבלו 4 תאים הפלואידים. לאחר נדידת הגרעינים והתפתחות מבנה דמוי עוקץ (sterigamata), שבקצהו הבזידיוספרה שיכולה כעת להתפזר, יוכל המחזור להתחיל מחדש.

[עריכה] אופורטוניסטיות

רק כ-50-60 סוגים של פטריות חיות עם האדם בסימביוזה, ממש בתוך או על גופו. קבוצה מצומצמת זו של פטריות מחולקת לשלוש תת-קבוצות: שמרים, עובשים ודרמטופיטים.

פטריות אלו, החיות עם האדם בסימביוזה, הינן אוֹפּוֹרטוּניסטיות: בדרך כלל הן אינן מזיקות לבריאות, אולם כשהמערכת החיסונית של האדם נפגעת או נחלשת מסיבה כלשהיא (למשל - עקב נטילת אנטיביוטיקה ופגיעה בחיידקים ה"טובים" המאזנים את כמות הפטריות), עלולות הפטריות להתרבות יתר על המידה ולפגוע במקומות שונים בגוף. הפטרייה קנדידה אלביקנס, לדוגמה, משגשגת בעיקר לאחר נטילת אנטיביוטיקה.

[עריכה] פטריות בשימוש האדם

פטריות רבות משמשות את האדם:

• השימוש הנפוץ והפשוט ביותר הוא כמאכל, פטריות מהסוג הצומח ביערות, בין אם מקורן ביער או כגידול חקלאי, נקטפות ונאכלות באופן ישיר על ידי האדם, ומשמשות מרכיב חיוני במזונות רבים, כגון מרקים, רטבים ומוצרי מאפה (כגון פיצות).
• מוסיפים פטריות למאכלים כתבלינים
• פטריות משמשות בתעשיית המזון. השמרים, למשל, מפיקים אנרגיה באמצעות תסיסה כוהלית, בה מתקבלים שני תוצרים סופיים: אתנול, אשר נמצא בכל המשקאות האלכוהוליים, ופחמן דו-חמצני, המשמש להתפחת הבצק באפיית לחם ומוצרי מאפה אחרים. עובשים, אשר בדרך-כלל מעידים על התיישנות ורקבון של מזון, מצורפים למרות זאת לגבינות רבות ומקנים להן טעם ייחודי.
• שימוש רפואי: פטריות משמשות כמקור לתעשיית התרופות, בייחוד לתרופות אנטיביוטיות.

[עריכה] הפטריות ביהדות

הפטריות מוזכרות בתלמוד ביחד עם הכמהין. לפי הגדרת הגמרא הן דבר ש"אינו נזרע ומצמיח"^[1] ואינו יונק מהארץ, אלא מהאוויר.^[2] הן אינן חייבות בתרומות ומעשרות^[1] וברכתם שהכל^[3].

הרמב"ם מתייחס לסכנה שהייתה קיימת לדעתו באכילת הפטריות :

	והכמהין והפטריות, והבשר המליח הישן, ויין מגיתו, ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו, וכל מאכל שריחו רע או מר ביותר: הרי אלו לגוף כמו סם המוות
-- משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק י"א

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטריות

• תמונות של פטריות מהגליל באתר קשת מדריכים

• דרכים בהם פטריות יכולות להציל את העולם מתוך TED.

[עריכה] מקורות

1. ^ ^{1.0 1.1} תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק א', דף ב' עמוד א', הלכה א'
2. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, פרק ז' דף נ"ה עמוד ב': "אמר אביי: מירבא רבו מארעא מינקי לא ינקי מארעא. והא על דבר שאין גדולו מן הארץ קתני? תני: על דבר שאין יונק מן הארץ".
3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ' עמוד ב'.