תרופה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרופה היא תכשיר המיוצר על ידי חברת תרופות או תכשיר גלני שנרקח בבית מרקחת על ידי רוקח מוסמך. תרופה מכילה חומר כימי פעיל (ממקור טבעי או סינתטי) המשפיע על התא החי ומשנה את פעילותו. תרופה מכילה חומרים נוספים לקביעת אופן וצורת המתן (טבליות, קפסולות, סירופים, נרות ועוד). לתרופה ישנה פעילות פרמקולוגית מוכחת, אשר אמורה להיטיב עם המטופל. פעילות לא רצויה של תרופה מוגדרת כתופעת לוואי. שיווק תכשיר כתרופה מחייב אישור רשויות הבריאות של המדינה (בישראל אגף הרוקחות של משרד הבריאות ובארצות הברית המנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה FDA).
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי תרופות
[עריכה] חלוקה משפטית, בישראל
- תרופות מרשם רופא מחולקות ל 4 קטגוריות:
- תרופות מרשם רגילות -Rx למשל מוקסיפן (amoxycillin)
- תרופות טוקסיות - T תרופות רעילות עם חלון תירפויטי צר במיוחד, למשל ספסמלגין (מכיל atropin)
- תרופות פסיכותרופיות - סמי שינה והרגעה למשל בונדורמין (brotizolam)
- תרופות נרקוטיות - סמים ממכרים, בעיקר משככי כאבים על בסיס מורפין למשל מ.י.ר (Morphine)
- תרופות ללא מרשם רכישת מרבית התרופות מצריכה מרשם של רופא, תרופות הנמכרות גם ללא מרשם רופא מחולקות בישראל לשתי קטגוריות:
[עריכה] חלוקה פרמקולוגית
חלוקה לפי השפעה על מערכת מסוימת בגוף. לדוגמה:
- תרופות אוטונומיות, משפיעות על מערכת העצבים האוטונומית.
- תרופות קרדיוסקולריות, משפיעות על הלב וכלי הדם.
- תרופות אנטידלקתיות, כוללות משככי כאבים וסטרואידים
- תרופות כימותרפיות הם ציטוטקסיות ומשמשות להרס תאים הומניים, בעיקר לטיפול בסרטן אך גם במחלות אוטואימוניות. כימותרפיה כוללת גם את התרופות ה אנטיביטיות לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים, תרופות אנטיווירליות לטיפול בזיהומים נגיפיים ותרופות אנטימיקוטיות לטיפול בפטרת.
[עריכה] חלוקה כימית
חלוקה ע"פ סוג המולקולה של החומר הפעיל. חלוקה זו הינה גם חלוקה היסטורית, וחלוקה על פי גודל המולקולה
המולקולה הראשונה שסונטזה כחומר פעיל נקי ושווקה כתרופה מסחרית היא ה"אצטיל סליציליק אסיד" או בשמה המיסחרי הראשון אספירין - והיא מייצגת את הקבוצה הגדולה ביותר של תרופות שמבחינה כימית הן מולקולות אורגניות קטנות. הן מאופיינות באופן כללי בעמידות יחסית המאפשרת להן צורות מתן רבות וחיי מדף ארוכים.
קבוצה קטנה יותר הן מבחינה כימית והן מבחינת כמות התרופות השתייכות לקבוצה היא קבוצת המולקולות האנאורגניות הקטנות. חומרים אלו הם באופן כללי רעילים יותר ונפוצים פחות. התרופה המאפיינת את הקבוצה הינה הליתיום (ליקרביום - lithium carbonate), תרופה רעילה ביותר, בעלת חלון תרפויטי צר, המשמשת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מניה דיפרסיה).
- מולקולות ביולוגיות קטנות
הקבוצה הבאה היא של הפפטידים הקצרים, המאפיין העיקרי של קבוצה זאת הוא האינסולין, רצף חלבוני קצר המשמש לטיפול בסוכרת. תרופות אלו הינן בעלות עמידות פחותה. הן ניתנות רק בהזרקה כי הן לא עמידות במעבר במערכת העיכול, ואינן חדירות במעבר טרנדרמלי (דרך העור). מאמצים רבים נעשים בתחום הרוקחות למציאת פתרון לנטילה יותר נעימה של תרופות אלו בהם מחקרים באלקטרופרוזיס ומשאפים נאזליים.
- מולקולות ביולוגיות גדולות
הקבוצה הבאה היא החדשה ביותר והקטנה ביותר, מולקולות ביולוגיות שלמות ברמת החלבון, או חומצת הגרעין. הנציגים הבודדים של קבוצה זו כיום, הם הנוגדנים להזרקה. נוגדנים משמשים היום במחקר ובקליניקה לחסימה סלקטיבית של אתרים ספציפיים. גם טיפול גנטי יכלל בקבוצה זו.
[עריכה] דרכי מתן תרופות
תרופות ניתנות בדרכים רבות:
[עריכה] מתן מקומי
מתן ישירות לאזור המטופל, במתן זה יש פחות תופעות לוואי בזכות הפיזור המוגבל של התרופה בגוף.
- מתן טופיקלי, (השמה על העור), לדוגמה משחות, אלחוש מקומי ובדיקות אלרגיה.
- מתן שאיפתי, (אינהלציה לריאות), מתן של תרסיסים אבקות וגזים במשאפים או מכשירי אינהלציה לדוגמה תרופות כגון ונטולין לטיפול מקומי באסתמה.
- מתן רקטאלי, פתילה או חוקן לשימוש מקומי לדוגמה מתן חוקן משלשל לפני לידה.
- מתן לעיניים, (טיפות או משחה למתן על הלחמית), לדוגמה אנטיביוטיקה נגד דלקת הלחמית.
- מתן לאוזניים, טיפות או משחה לדוגמה אנטיביוטיקה (נגד הזיהום), וקורטיקוסטרואידים (נגד דלקת לטיפול בדלקת אוזן חיצונית).
- מתן תוך אפי (לתוך האף), לדוגמה ספריים נוגדי גודש לאף.
- מתן וגינלי של פתילות ומשחות, לדוגמה פתילות וגינליות אנטימקוטיות (נגד פטריות)
[עריכה] מתן סיסטמי
מתן תרופה המגיעה אל מערכת הדם ומתפזרת בגוף.
דרכים אנטרליות (דרך המעיים):
- מתן פומי (אוראלי, כלומר דרך הפה בבליעה) כולל מתן של טבליות, קפליות, קפסולות, סירופים, תרחיפים, טנקטורות, סוכריות מציצה ועוד. מתן פומי היא הדרך הנוחה, הקלה והנפוצה ביותר. מחקרים רבים נעשים כדי למצוא דרך למתן פומי עבור תרופות שכיום ניתן לתת רק בהזרקה.
- צינור האכלה קיבתי או תריסריוני, או גסטרוטומיה (פתיחת הבטן). דרך מתן זו מיועדת בעיקר להאכלה במקרים שהאדם אינו מסוגל לאכול בעצמו לאורך זמן. מבחינה פרמקולוגית היא דומה למתן פומי.
- רקטלית (דרך החלחולת), של פתילה הנספגת על ידי המעי הגס למתן סיסטמי של תרופה. משתמשים במתן רקטאלי במקום במתן פומי בעיקר בשני מקרים, כאשר האדם אינו מסוגל לבלוע או כדי לעקוף את הפירוק הראשוני של התרופה על ידי הכבד: תרופות הנספגות למחזור הדם מהמעי הגס אינן עוברות פרוק ראשוני בכבד לעומת שאר מערכת העיכול למעט הפה.
דרכים פארה-אנטרליות (שלא דרך המעיים). מתן בהזרקה או אינפוזיה:
- תוך ורידית, מתן רוב התרופות בהזרקה או באינפוזיה.
- תוך עורקית, לדוגמה מתן מרחיבי כלי דם לטיפול בהתכווצות כלי דם.
- תוך שרירית, לדוגמה מתן חיסונים רבים.
- תוך לבבית (אל תוך הלב), לדוגמה מתן אדרנלין כחלק מהחייאה (לא נפוץ בשימוש כיום)
- תת עורית, למשל מתן אינסולין.
- אל מוח העצם.
- תוך עורית, לבדיקות עור על ידי אלרגנים מסוימים
- אל תעלת השדרה (אפידורלית), בשימוש להרדמת עמוד השדרה ומתן כימותרפיה.
- תוך צפקית (אל תוך הצפק, או קרום הבטן)
דרכים פארה-אנטרליות נוספות:
- מתן תת-לשוני של טבליות מתמוססות, טיפות ותרסיסים. למרות שהמתן הוא דרך הפה, התרופה נספגת מחלל הפה ישירות למערכת הדם, ובכך פוסחת על הפירוק במערכת העיכול ובכבד.
- טרנסדרמלית (דרך העור), לדוגמה מדבקות אופיואידים לטיפול בכאב, או מדבקות ניקוטין לטיפול בהתמכרות לעישון טבק. להבדיל ממתן טופקלי העור כאן אינו איבר המטרה אלא רק דרך לעקוף את מערכת העיכול או ליצור דרך מתן בשחרור מושהה.
- טרנסמוקוסלית (דרך ריריות), דרך מתן לא נפוצה של ספיגה סיסטמית של תרופה דרך ריריות האף. לדוגמה מתן מינירין (הורמון סינתטי המשמש כתרופה לטיפול בהרטבות לילה).
- מתן שאיפתי, לשימוש סיסטמי, לדוגמה שאיפת מרדימים נדיפים.
[עריכה] תרופות באוכלוסיות מיוחדות
למספר אוכלוסיות ההתאמה של הטיפול התרופתי חייבת להיעשות בהשגחה יתרה של הרופא או הרוקח (לתרופות ללא מרשם):
- טיפול תרופתי בתינוקות - הפעילות האנזימטית של תינוקות שונה משל מבוגרים, פרוק תרופות מתבצע בקצב ובצורה שונה. למשל מתן תרופה ללא מרשם כדוגמת אספירין עלול להיות קטלני עבור תינוקות במצבים מסוימים.
- טיפול תרופתי בחולים הסובלים ממחלות בכבד או בכליות - רוב התרופות מתפרקות בכבד, חלקן מופרשות על ידי הכליות. במצבים של כשל בתפקודי הכבד או של הכליות יש להפחית את מינון התרופה בהתאם.
- טיפול תרופתי במצב של ריבוי תרופות - בכל מקרה של נטילת מספר תרופות במקביל עלול להיוצר אינטראקציות על רקע תחרות בפינוי התרופה: אם רמות התרופה בדם עולות יש להפחית את המינון. אם עקב אינדוקציה של האנזים המפרק את התרופות הרמות של התרופות נמוכות מהמתוכנן, יש להגדיל את המינון.
- טיפול תרופתי בקשישים – סיכוי באוכלוסייה זו של ירידה בתפקודי כבד וכליות יחד עם נטילה כרונית של מספר תרופות מחייב זהירות יתרה .
[עריכה] פיתוח וייצור תרופות
תהליך פיתוחה ואישורה של תרופה חדשה הוא תהליך יקר וממושך מאוד. ההערכות הן שפיתוח תרופה חדשה כיום לוקח לפחות 5 שנים ועולה בין כמה מאות מיליוני דולרים לכמה מיליארדים. התהליך כולל כמה שלבים:
- מודל - מעבדת מחקר מציעה מודל לחומר חדש, תהליך זה נעשה כיום רבות על ידי מודלים ממוחשבים - In Silico.
- סינון - סקרינינג, מאות או אלפים של מולקולות המבוססות על המודל נבדקות ברמת המבחנה - אין ויטרו.
- פרמקולוגיה - בדיקת האפקט הפרמקולוגי של מספר מועמדים נבחרים במודלים של בעלי חיים - אין ויוו.
- ניסויים קליניים - ווידוא האפקט הפרמקולוגי בבני אדם ובדיקה שהתרופה אינה מסוכנת למשתמשים בה. ניסויים קליניים חייבים להיעשות על ידי רופא ובפיקוח ועדה ממשלתית (ועדת הלסינקי). הניסוי הקליני נעשה בדרך כלל בשלושה שלבים.
- בדיקה לאחר מתן האישור לתרופה - גם תרופות שכבר אושרו מתגלות כמסוכנות לפעמים היות שאוכלוסיית המחקר מוגבלת בכמותה.
בתעשיית התרופות ידועות מולקולות כיראליות שונות, שרק גרסה אחת שלהן מבצעת את פעולת הריפוי, ואילו הגרסה השנייה אינה מועילה, ולעתים אפילו מזיקה. כדוגמה ניתן לציין את התלידומיד שאננטיומר אחד שלו מקל על בחילות בוקר של נשים בהריון, ואילו לאננטיומר השני יש אפקט טרטוגני, כלומר פוגע בהתפתחות העובר. תרופה זו שניתנה לנשים בהריון בשנות השישים של המאה ה-20 הביאה ללידת תינוקות חסרי גפיים. בארצות-הברית, הטרגדיה נמנעה משום שהתרופה לא אושרה לשימוש. הידע שהצטבר בתחום הסטריאוכימיה מאפשר כיום לייצר תרופות בתגובות סטריאוסלקטיביות, כלומר כאלו שנוצר בהן עודף משמעותי של אחד הסטריאואיזומרים.
בעולם שני גופים מרכזיים העוסקים באישור תרופות - הFDA האמריקאי וה-EDMA האירופי. בנוסף נערכים מבחנים קליניים לשם אישור תרופות ביפן ובהיקף קטן יותר בדרום קוריאה. לגבי אירופה יש הסדר מיוחד המאפשר לעקוף את ה-EDMA לאישור תרופה על ידי משרדי הבריאות הלאומיים (הרבה חברות תרופות נוטות לרשום תרופות בדנמרק בזכות חוקיה הפשוטים יחסית). ה-FDA אינו מחויב להחלטות אירופיות, לכן נוטים יצרני התרופות לענות על הקריטריונים הן של הרשויות האירופיות והן של ה-FDA.
מאחר שבישראל לא מנוהלים ניסויים קליניים גדולים, תרופה מאושרת לשימוש בישראל רק אם היא אושרה על ידי ה-FDA, האיחוד האירופי או יפן (לפעמים מחייבת ישראל את החברה המייצרת לשינוים מסוימים כמו שינוי שם התרופה או בעלון לצרכן). ייצורן של תרופות נעשה בתעשייה הפרמצבטית, שמבחינתה נחלקות התרופות לשני סוגים:
- תרופות אתיות, שהן תרופות מוגנות פטנט, שרק מי שפיתח אותן רשאי ליצרן. הגנת פטנט על תרופה נמשכת עשרים שנה מיום רישום הפטנט, שבהן מספקת ההגנה למפתח התרופה את היכולת להחזיר לעצמו את ההשקעה בפיתוח התרופה (למעשה, כתריסר שנים חולפות מיום רישום הפטנט ועד תחילת השיווק הסדיר של התרופה, כך שליצרן התרופה נותרות רק כשמונה שנים של בלעדיות).
- תרופות גנריות, שהן תרופות שהגנת הפטנט עליהן הסתיימה, ולכן כל חברת תרופות רשאית ליצר אותן.
בישראל תעשיית תרופות מפותחת למדי, ומרבית תפוקתה כוללת תרופות גנריות. יצרני התרופות הבולטים בישראל הם:
- טבע תעשיות פרמצבטיות
- אוניפארם
- תרו
- דקסון
- פריגו (לשעבר אגיס)
[עריכה] ביקורת על הטיפול המערבי
תרופות רבות משככות את תסמיני המחלות, ואינן גורמות לריפוי. טיפול תרופתי בשפעת, למשל, רק מפחית את התסמינים ולאו דווקא מחיש את מהלך הריפוי. יש אומרים שהוא אפילו מפריע למהלך הריפוי מפני שהתגובה הדלקתית של הגוף (חום, גודש, אדמומיות וכאבים) עוזרת לו להתגבר על המחלה.
טיפול למחלות כרוניות כמו תרופות להורדת רמות הכולסטרול בדם, תרופות להפחתת לחץ דם, תרופות לאיזון סוכרת, תרופות למחלת לב ועוד ניתנות בדרך כלל למשך כל חיי החולה, מפני שהן אינן מרפאות, הן רק מגיבות לסימפטומים. תרופות ממשפחת הכימותרפיה יודעות "להרוג" (תאי סרטן, חיידקים...), ובכך גם לרפא. מצד שני אלו תרופות שתופעות הלוואי שלהן קשות.
[עריכה] ראו גם
- פרמקולוגיה - חקר התרופות והשפעתן
- רפואה
- אפקט הפלצבו
- ניסוי קליני
- שיכוך כאב
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאגר תרופות מקצועי של ארגון רוקחות בישראל
- מדריך תרופות, באתר miok
- תקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח), התשס"ז–2006, באתר משרד הבריאות
- סל שרותי הבריאות הכולל את סל התרופות, באתר משרד הבריאות
- אתר הסבר על תרופות גנריות במימון חברות התרופות
- תרופות גנריות וההבדל בינן לבין תרופות אתיות כולל מסמך "הסדרת השימוש בתרופות גנריות בישראל" מאת מרכז מחקר והמידע של הכנסת
